ובקשו חזון מנביא - חלק חדש של חזו"א !

[קומי_אורי]

הגיע הזמן שמישהו יכתוב מאמר מסודר להראות את איכות העבודה
והעבודה גרועה

[לוצאטי]

הגיע הזמן שמישהו יכתוב מאמר מסודר להראות את איכות העבודה
והעבודה גרועה

למה עבודה גרועה? במלאכת ההשמטה עשו נפלאות. לא פלא שארך עשר שנים.

[שקדים מתוקים]

קיבלתי בדוא"ל מאחד החסום לפורום וביקש ממני לפרסם:

בהקדמה כתבו:

1.jpg

על מה מכוונים הדברים "מוטב תבטל תורה ולא תופר תורה",
אחד מהצינזורים התמוהים הוא המכתב דלהלן "הדרכה לא' שסבל ממתיחות יתר".

2.jpg

ולמה זו צנזורה תמוהה?
כי המכתב הזה כל כך מפורסם, שכל צינזור רק יבליט שבעתיים את ה"תבטל תורה ולא תופר תורה".
המכתב הזה נשלח לרפאל הלפרין בימי תנודות נעוריו הקשים, והתפרסם בספריו. (ולבטח הועתק משם).
הנה המקור:

3.png

ההשמטה: ואני מציע תפילת המנחה של עש"ק כי העת מסוגלת לשפע קודש לקראת שבת מלכתא וטוב להתפלל ביחידות

נו, עוד אפשר להבין את הצנורה של "טוב להתפלל ביחידות" - גם אם הסיפא "כדי שתהא הכוונה יותר רצוי'" תאבד את משמעותה - ואולי גם תסולף!
אבל החצי הראשון של המשפט?!

כנראה זה 'צו חסידיש'...

מה חסידיש? הנה לשון הזוהר הקדוש פרשת פרשת מקץ (דף קצז:) [אותה תנא שכל יום הם מדחקים בדבריו כל מיני חפצות וגברות, ושני דינים אם לא שלשה דינים, כל מיני חלותי"ם] : כשמתקדש היום בערב שבת קודש סוכת שלום מגיעה ומתפשטת בעולם, וסוכת שלום זוהי השבת. וכל מיני רוחות רעות ומזיקים וכוחות הטומאה מחביאים ומצניעים את עצמם, כיון שמתעוררת קדושה בעולם רוח טומאה לא יכולה להגיע והעולם בשמירה גדולה.
עוד יותר יגדל הפלא, שכאן לא עוסקים אם להוסיף את זה בחזו"א או לא, לדוגמא אם כתב החזו"א שאני מציע תפילת מנחה של עש"ק כי העת מסוגלת יותר, בלא טעם הדבר, ואז היה ויכיח אם כן לציין את זה או לא, דהא סו"ס אם מציינים מאיך יצא הדבר, אפשר יעלה על הדעת שהזו"א נתפס [ואו יותר נכון: התעלה] לדרך חסידות. נא אז הבנתי קצת. אבל רבונו של עולם הוא כתב את זה?!?!?!?!?!? אז מה הליצנות להשמיט את זה??????? הוא כן סבר שער"ש מסוגלת לשפע קודש, אז מה המשחק פה. אני פשוט לא מבין!
חותמו של הקב"ה אמת! אז קצת התדבקות בהקב"ה "מה הוא אמת אף אתה אמת"

[אוצר החכמה]

מה התכוון החזו"א שביחידות הכוונה יותר רצויה?
העניין הוא שאפשר להבין את כל הסיפור לגמרי אחרת.
שהחזו"א לא מצא חן בעיניו בכלל אותה תפילה בהשתפכות הנפש אותה נהג המכותב, וכל שכן שסבר שלא ראוי לעשות את זה בציבור, וכדי לא לדחות את מעשיו לגמרי ולפייס דעתו הציע לו לעשות את זה סמוך לשבת שיש אז שפע מהשבת (ובזה אין העניין מיוחס דווקא לו אלא לזמן) ודווקא ביחידות שאז הכוונה יותר רצוייה היינו שלא עושה להתגאות בפני אחרים בהשתפכות הנפש שלו.

ואם כן הוא ברור שכל העניין הוא התייחסות פרטית לאדם מסויים.

[אברהם]

אבל עדיין סוף המשפט שהעתיקו 'כדי שתהיה הכוונה יותר רצויה' מאבד את משמעותו לאחר ההשמטה, והיה להם להשמיטו גם כן.

[אוצר החכמה]

זה בכל מקרה נכון איך שלא תפרש.

[אברהם]

מה נכון?

[אוצר החכמה]

מה שכתבת שהמילים האחרונות חסרות משמעות והיה להם להשמיטם.

[יעקב כהן]

נתבקשתי לעלות

הרעיון להציג את הכרך החדש כביכול כהמשך לסט של ספרי חזון איש - רק מוריד את הערך של ספרי החזו"א הקודמים.
כי לפתע אתה משווה ומתעורר לחשוב, שבעצם סט ספרי חזו"א כמות שהוא היום, הלא גם הוא עבר "עריכה" של אחייני החזו"א לאחר פטירתו - ומי יודע מה הם הוסיפו/צינזרו/ערכו/השמיטו שם?!
מישהו אולי יודע היכן ניתן להשיג את הספרים המקוריים שנדפסו בחיי החזו"א?
תבורך הנהלת אוצה"ח אם יסרקו את הספרים המקוריים שנפסו ע"י החזו"א.

כמדומה שזה גוזמא, שהרי מספר חזו"א עצמו לא מסתבר שצנזרו כלל, ורק סדרו בסדר חדש ותו לא, מה שכן יכול להיות זה שצנזרו ממכתבים, שמסתמא כל המכתבים מצויינים שזה מכתב ונוסף אחרי פטירת החזו"א, וגם בזה מסתמא לא צנזרו מאסור למותר והפוך, אלא השמיטו מה שחשבו לנכון, בקיצור מדובר אולי במיעוט שבמיעוט ולא בהפך דעת החזו"א.
(גם הליקוטים זה ממכתבים, ונקרא בשם זה בהוראתו, ומענין לדעת עד כמה היה שותף החזו"א עצמו במה יכנס תחת כותרת זו)

[מה שנכון נכון]

מישהו אולי יודע היכן ניתן להשיג את הספרים המקוריים שנדפסו בחיי החזו"א?

יש כמה כרכים בה"ב.

[לוצאטי]

יש לציין שבניגוד לכתוב בהקדמה, הרבה השמטות לא צויינו כלל באמצעות קוים או סימן אחר. זה כנראה ניסיון להסתיר השמטות מוזרות.

[יעקב כהן]

יש לציין שבניגוד לכתוב בהקדמה, הרבה השמטות לא צויינו כלל באמצעות קוים או סימן אחר. זה כנראה ניסיון להסתיר השמטות מוזרות.

לטענת המו"ל אם יש מקומות כאלה זו טעות, והוא ישמח לשמוע על זה ולתקן.

[יעקב כהן]

מהדורה ב

שאלות לתשובות 'שו''ת וחידושים'.docx

(57.86 KiB) הורד 968 פעמים

[גם זו לטובה]

קיבלתי בדוא"ל מאחד החסום לפורום וביקש ממני לפרסם:

בהקדמה כתבו:

1.jpg

על מה מכוונים הדברים "מוטב תבטל תורה ולא תופר תורה",
אחד מהצינזורים התמוהים הוא המכתב דלהלן "הדרכה לא' שסבל ממתיחות יתר".

2.jpg

ולמה זו צנזורה תמוהה?
כי המכתב הזה כל כך מפורסם, שכל צינזור רק יבליט שבעתיים את ה"תבטל תורה ולא תופר תורה".
המכתב הזה נשלח לרפאל הלפרין בימי תנודות נעוריו הקשים, והתפרסם בספריו. (ולבטח הועתק משם).
הנה המקור:

3.png

ההשמטה: ואני מציע תפילת המנחה של עש"ק כי העת מסוגלת לשפע קודש לקראת שבת מלכתא וטוב להתפלל ביחידות

נו, עוד אפשר להבין את הצנורה של "טוב להתפלל ביחידות" - גם אם הסיפא "כדי שתהא הכוונה יותר רצוי'" תאבד את משמעותה - ואולי גם תסולף!
אבל החצי הראשון של המשפט?!

דעת הגרד"ל
שמעתי שהגרד"ל נשאל ע"י בן משפחתו האם אכן מה שנעשה בס' שצח היה על דעתו, והשיב: שלא נדרש לזה וכיו"ב [והוסיף- מוטב היה שלא להכניס את המכתב ההוא שאינו קשור כלל לתוכן הספר.] אלא שאלוהו מדי פעם שאלות בענינים אחרים, כגון כת"י מהחזו"א מלא במ"מ, ורחוק מכל הסגנון של החזו"א, והשיב שזה נראה מהגאון מרוגטשוב, ובדקו ומצאו כדבריו
ועוד הוסיף לספר שלאחר פטירת החזו"א הביא הר"ש גריינימן אליו ולעוד כמה מהתלמידים כתבים מהחזו"א להכריע על הדפסתם בתוך ספרי חזו"א, [ובספר החדש נכנסו חלק מאותם דברים].

[אמסטרדם]

פרי חיים - דברים מהגראי"ל שליט"א:
זכו כלל ישראל בימים האחרונים ליארצייט ה - ס"ב של מרן בעל החזו"א זצוק"ל שיצא לאור חלק חזו"א "שו"ת וחידושים" המלא באור תורתו של מרן זצוק"ל, ואמר רבינו דבודאי יש חשבון למה סיבב הקב"ה שיצא לאור רק עכשיו, כ"כ הרבה שנים לאחר סילוקו, אך מהו החשבון איננו יודעים.
והראו לרבינו חידוש נפלא בסי' ק"נ שכתב שם מרן זצוק"ל לאחד שישמור על בריאותו, ומסיים שיש בזה מצות ביקור חולים, וחידוש הוא דשייך ביקור חולים לעצמו.
והביא רבינו את הגמ' באלו מציאות דף כ"ט ע"ב אשר ילכו זה ביקור חולים, ולא פירש מה כונתו להביא משם. רק אמר דאשר ילכו, שייך גם בנוגע לחולה עצמו, שצריך לילך.

[איש_ספר]

קיבלתי בדוא"ל מאחד החסום לפורום וביקש ממני לפרסם:

בהקדמה כתבו:

1.jpg

על מה מכוונים הדברים "מוטב תבטל תורה ולא תופר תורה",
אחד מהצינזורים התמוהים הוא המכתב דלהלן "הדרכה לא' שסבל ממתיחות יתר".

2.jpg

ולמה זו צנזורה תמוהה?
כי המכתב הזה כל כך מפורסם, שכל צינזור רק יבליט שבעתיים את ה"תבטל תורה ולא תופר תורה".
המכתב הזה נשלח לרפאל הלפרין בימי תנודות נעוריו הקשים, והתפרסם בספריו. (ולבטח הועתק משם).
הנה המקור:

3.png

ההשמטה: ואני מציע תפילת המנחה של עש"ק כי העת מסוגלת לשפע קודש לקראת שבת מלכתא וטוב להתפלל ביחידות

נו, עוד אפשר להבין את הצנורה של "טוב להתפלל ביחידות" - גם אם הסיפא "כדי שתהא הכוונה יותר רצוי'" תאבד את משמעותה - ואולי גם תסולף!
אבל החצי הראשון של המשפט?!

דעת הגרד"ל
שמעתי שהגרד"ל נשאל ע"י בן משפחתו האם אכן מה שנעשה בס' שצח היה על דעתו, והשיב: שלא נדרש לזה וכיו"ב [והוסיף- מוטב היה שלא להכניס את המכתב ההוא שאינו קשור כלל לתוכן הספר.] אלא שאלוהו מדי פעם שאלות בענינים אחרים, כגון כת"י מהחזו"א מלא במ"מ, ורחוק מכל הסגנון של החזו"א, והשיב שזה נראה מהגאון מרוגטשוב, ובדקו ומצאו כדבריו
ועוד הוסיף לספר שלאחר פטירת החזו"א הביא הר"ש גריינימן אליו ולעוד כמה מהתלמידים כתבים מהחזו"א להכריע על הדפסתם בתוך ספרי חזו"א, [ובספר החדש נכנסו חלק מאותם דברים].

הגרד"ל הוא שהורה להשמיט את אשר הושמט. (ואם יבוא לידי כתי"ק עם סימן ההשמטה, אעלהו, ולא עלי מוטל האחריות לבאר השמועה הסותרת.

[מבקש דעת]

בהקדמת הספר כתבו "ועוד הוסיפו לעשות לפרסם דברים שאינם נכונים מכתי"ק כביכול"

האם כוונתם גם כלפי הספר גנזים ושו"ת חזו"א.

[מאירי]

בהקדמת הספר כתבו "ועוד הוסיפו לעשות לפרסם דברים שאינם נכונים מכתי"ק כביכול"

האם כוונתם גם כלפי הספר גנזים ושו"ת חזו"א.

להשערתי לא "גם" אלא בעיקר...

[מבקש דעת]

האם ידוע על איזה קטעים בגנזים ושו"ת טוענים שאינם נכונים.

[גם זו לטובה]

האם ידוע על איזה קטעים בגנזים ושו"ת טוענים שאינם נכונים.

נא לדייק, אלו קטעים בגנזים ושו"ת לטענתם אינם נכונים

בינתיים כנראה מתברר שההיפך הוא הנכון, ובשו"ת חזו"א נכתבו דברים בשם החזו"א שאינם לחזו"א, דוגמא אחת כבר הובא למעלה שהעתיקו סעיף שלם בשו"ע בשם החזו"א...

ובאמת דבר אחד ראיתי כעת שנכתב בהקדמה בדקדוק גדול דז"ל "מדור נוסף הינו גליונות אשר נבחרו מתוך גליונות שרשם מרן על הגמ', טוש"ע, וספרים שונים" ובגוף הספר הביאו גליונות על הרמב"ם, וא"כ מדוע השמיטו בהקדמה תיבת "רמב"ם"? וליודע האמת לק"מ....

[איש_ספר]

האם ידוע על איזה קטעים בגנזים ושו"ת טוענים שאינם נכונים.

נא לדייק, אלו קטעים בגנזים ושו"ת לטענתם אינם נכונים

בינתיים כנראה מתברר שההיפך הוא הנכון, ובשו"ת חזו"א נכתבו דברים בשם החזו"א שאינם לחזו"א, דוגמא אחת כבר הובא למעלה שהעתיקו סעיף שלם בשו"ע בשם החזו"א...

ובאמת דבר אחד ראיתי כעת שנכתב בהקדמה בדקדוק גדול דז"ל "מדור נוסף הינו גליונות אשר נבחרו מתוך גליונות שרשם מרן על הגמ', טוש"ע, וספרים שונים" ובגוף הספר הביאו גליונות על הרמב"ם, וא"כ מדוע השמיטו בהקדמה תיבת "רמב"ם"? וליודע האמת לק"מ....

איך אפשר לבקש דיוק ובאותה נשימה לכתוב דברים בלתי מדויקים?!
כל מה שנדפס בספר נכתב ע"י החזו"א, אכן אירע תקלה מצערת כאשר לא הבחינו שאותה פתקה בכת"י החזו"א אינה אלא העתקת שו"ע מכתיבת ידו.
בניגוד למקומות אחרים שהדפיסו דברים ע"ש חזו"א רק מחמת דמיון כתב היד...
בנוגע לגליונות הרמב"ם, כנראה שלמפעיל שלך יש רק את הפורמט הקטן. וזה לך האות: פתח את גוף הספר בפורמט הקטן ותראה שיש שם בשולי הדף, גליון חתוך ואין נראים בו אלא ראשי האותיות.
ואילו בפורמט הגדול כתוב: הבאנו כאן אף גליונות שנדפסו בחזו"א על הרמב"ם וצוין שם שהם מכת"י.
ומכאן תלמד על מידת זהירות המו"ל.

[מלך שלם]

האם ידוע על איזה קטעים בגנזים ושו"ת טוענים שאינם נכונים.

נא לדייק, אלו קטעים בגנזים ושו"ת לטענתם אינם נכונים

בינתיים כנראה מתברר שההיפך הוא הנכון, ובשו"ת חזו"א נכתבו דברים בשם החזו"א שאינם לחזו"א, דוגמא אחת כבר הובא למעלה שהעתיקו סעיף שלם בשו"ע בשם החזו"א...

ובאמת דבר אחד ראיתי כעת שנכתב בהקדמה בדקדוק גדול דז"ל "מדור נוסף הינו גליונות אשר נבחרו מתוך גליונות שרשם מרן על הגמ', טוש"ע, וספרים שונים" ובגוף הספר הביאו גליונות על הרמב"ם, וא"כ מדוע השמיטו בהקדמה תיבת "רמב"ם"? וליודע האמת לק"מ....

איך אפשר לבקש דיוק ובאותה נשימה לכתוב דברים בלתי מדויקים?!
כל מה שנדפס בספר נכתב ע"י החזו"א, אכן אירע תקלה מצערת כאשר לא הבחינו שאותה פתקה בכת"י החזו"א אינה אלא העתקת שו"ע מכתיבת ידו.
בניגוד למקומות אחרים שהדפיסו דברים ע"ש חזו"א רק מחמת דמיון כתב היד...
בנוגע לגליונות הרמב"ם, כנראה שלמפעיל שלך יש רק את הפורמט הקטן. וזה לך האות: פתח את גוף הספר בפורמט הקטן ותראה שיש שם בשולי הדף, גליון חתוך ואין נראים בו אלא ראשי האותיות.
ואילו בפורמט הגדול כתוב: הבאנו כאן אף גליונות שנדפסו בחזו"א על הרמב"ם וצוין שם שהם מכת"י.
ומכאן תלמד על מידת זהירות המו"ל.

מדהים.

[גם זו לטובה]

האם ידוע על איזה קטעים בגנזים ושו"ת טוענים שאינם נכונים.

נא לדייק, אלו קטעים בגנזים ושו"ת לטענתם אינם נכונים

בינתיים כנראה מתברר שההיפך הוא הנכון, ובשו"ת חזו"א נכתבו דברים בשם החזו"א שאינם לחזו"א, דוגמא אחת כבר הובא למעלה שהעתיקו סעיף שלם בשו"ע בשם החזו"א...

ובאמת דבר אחד ראיתי כעת שנכתב בהקדמה בדקדוק גדול דז"ל "מדור נוסף הינו גליונות אשר נבחרו מתוך גליונות שרשם מרן על הגמ', טוש"ע, וספרים שונים" ובגוף הספר הביאו גליונות על הרמב"ם, וא"כ מדוע השמיטו בהקדמה תיבת "רמב"ם"? וליודע האמת לק"מ....

איך אפשר לבקש דיוק ובאותה נשימה לכתוב דברים בלתי מדויקים?!
כל מה שנדפס בספר נכתב ע"י החזו"א, אכן אירע תקלה מצערת כאשר לא הבחינו שאותה פתקה בכת"י החזו"א אינה אלא העתקת שו"ע מכתיבת ידו.
בניגוד למקומות אחרים שהדפיסו דברים ע"ש חזו"א רק מחמת דמיון כתב היד...
בנוגע לגליונות הרמב"ם, כנראה שלמפעיל שלך יש רק את הפורמט הקטן. וזה לך האות: פתח את גוף הספר בפורמט הקטן ותראה שיש שם בשולי הדף, גליון חתוך ואין נראים בו אלא ראשי האותיות.
ואילו בפורמט הגדול כתוב: הבאנו כאן אף גליונות שנדפסו בחזו"א על הרמב"ם וצוין שם שהם מכת"י.
ומכאן תלמד על מידת זהירות המו"ל.

חוששני שאפילו המנהל הדגול לא ירד לכוונת הדברים, ולכן הוצרכתי לכתוב בצורה יותר מפורשת.

תעלומה-האם החזו"א העתיק "קטעים" מתוך גליונות שכתב על רח"ה, וכתבם שוב בגליונות על הרמב"ם? ושמא י"ל שבעל הכתב הדומה לכתב חזו"א העתיק גליונות הרמב"ם...[ואולי הוא זה שגם העתיק סעיפים מהשו"ע...]

ואכן אולי שוב אפשר לדון "לכף זכות" ולדייק שלא כתבו המו"ל "שהדברים נכתבו ע"י החזו"א על גליונות הרמב"ם עצמו" אלא כתבו "שהדברים נדפסו בחזו"א על הרמב"ם, ומצוין שהם מכת"י" ולפ"ז אתי שפיר הדקדוק בדבריהם בהקדמה, [ברם כמד' שכ"ז כמעט בבחינת "אנכי, עשיו בכורך"]

בנוגע לרמת הדיוק, כולי תקווה שלא יבוא מאן דהוא וידפיס את דברי אי"ס בשמי משום שאני העתקתי את דבריו...

נ.ב אכן אין תח"י הפורמט הגדול, ואין לי אלא להאמין למנהל הדגול, בתקווה שאכן ראה את הדברים בעצמו ולא שמעם ממפעילו...

[איש_ספר]

צדיק.
אתה כותב דברים מבלי להכיר את הנתונים הבסיסים, מייצר סנסציות מדומות ועושה עוול בעיקר לשמך הטוב.

נפרוש הענין כשלמה:

חזו"א על הרמב"ם נדפס כמה שנים אחר פטירת החזו"א. (בקטלוג הספה"ל כתוב תשי"ד- תשי"ז)
אז עוד לא היה בדעתם להדפיס את גליונות החזו"א על הגר"ח, ולפיכך הם נטלו מתוך גליונות החזו"א לגר"ח, קטעים העוסקים בדברי הרמב"ם עצמו, כאלה העומדים בזכות עצמם, ואותם הדפיסו בספר כגליונות על הרמב"ם.
בשנת תשל"ד הדפיסו את גליונות החזו"א על הגר"ח, ואז חזרו ונדפסו אותם קטעים, כשהם במקומם המקורי: גליונות החזו"א לגר"ח.

עתה חזר המו"ל והדפיס את אותם "גליונות" שנדפסו לפני כששים שנה בחזו"א על הרמב"ם, (והוסיף עליהם עוד כמה גליונות בודדים שנעתקו מגליון ס' הרמב"ם של החזו"א). בזהירותו היתרה, רמז המו"ל על הכל כאשר ציין שהגליונות נדפסו בחזו"א על הרמב"ם ושם צוין שהם מכתב יד. כרוצה לומר: אני איני מחדש דבר. (כאמור נוספו עתה עוד כמה גליונות ומכיון שהם בודדים, לא נזכרו בהקדמת הספר).


ואין כאן לא ד"ל ולא אכמ"ל, לא סנסציה ולא דרמה, אבל יש כאן עיסוק בדברים בטלים ומבוטלים מתוך מניעים זרים וידועים.
-----------

ומכיון שאי אפשר לסמוך על מפעילים שכידוע זמן התגובה שלהם עשוי לקחת כחצי יממה. הרי לך תמונת הספר הגדול

הגדול.jpg (52.54 KiB) נצפה 12086 פעמים

[גם זו לטובה]

"תמים"
אם לדעתך עשו כהוגן במה שפרסמו דברים שכתב החזו"א בגליונות הגר"ח, בשם גליונות הרמב"ם, שיבושם לך, ואכן לא היה צריך להאריך בזה כ"כ הרבה, ומתחילה לא כתבתי זאת אלא בסוף ההודעה בקיצור נמרץ. [כמד' שגם בחזו"א על הרמב"ם לא התימרו להדפיסם כגליונות על הרמב"ם אלא צויין עליהם "מכת"י"]

חשבתי להגיב לך בשפתך, אבל החלטתי שלא ל... את הפורום, בינתיים חברי הפורום מצפים שתביא "קבלות" לדבריך בעניין הזיופים שעשו אחרים, והעדות מהגרד"ל וכו'.

[איש_ספר]

משל אומרים לצרעה וגו'.
העיקר שהדברים הובנו סו"ס.

הטענות על דברים שנזדייפו לא ממני יצאו אלא מכותב ההקדמה לחזו"א החדש.
ומ"מ הסר דאגה מלבך, וכמאמר המפרסם: פרטים יבואו.

[שער כותש]

הטענות על דברים שנזדייפו לא ממני יצאו אלא מכותב ההקדמה לחזו"א החדש.
ומ"מ הסר דאגה מלבך, וכמאמר המפרסם: פרטים יבואו.

בדבר הזה אין אנו צריכים לא לדברי המקדים לס' חזו"א החדש, ואף לא לקבלותיו של רא"ס.
בס' גנזים ושו"ת ח"ד, בסוף הספר בהשלמות לח"ג נכתב כנוסח הבא (אינו לפני): אחד מהמכתבים על הלכות נדה שפורסם בחלק הקודם, אינו ממרן אלא מאחד מתלמידיו.

כעת כל שנותר לברר:
א. איזה מכתב?! (ולמה המו"ל לא מפרט? וכל זמן שלא נדע, כל המכתבים שם בהלכות נדה, יחוסם בחזקת ספק מזויף).
ב. איך אירע הדבר?! (האם המו"ל פרסם דברים רק על סמך צורת כתב היד כמו שרמזו כאן למעלה? ובאם התשובה חיובית, איתרע חזקתו של הספר).
ג. וכמובן, מי הוא אותו תלמיד. (ולמה לא נזכר שמו?!)

משונה'דיק ממש.

[גם זו לטובה]

הטענות על דברים שנזדייפו לא ממני יצאו אלא מכותב ההקדמה לחזו"א החדש.
ומ"מ הסר דאגה מלבך, וכמאמר המפרסם: פרטים יבואו.

בדבר הזה אין אנו צריכים לא לדברי המקדים לס' חזו"א החדש, ואף לא לקבלותיו של רא"ס.
בס' גנזים ושו"ת ח"ד, בסוף הספר בהשלמות לח"ג נכתב כנוסח הבא (אינו לפני): אחד מהמכתבים על הלכות נדה שפורסם בחלק הקודם, אינו ממרן אלא מאחד מתלמידיו.

כעת כל שנותר לברר:
א. איזה מכתב?! (ולמה המו"ל לא מפרט? וכל זמן שלא נדע, כל המכתבים שם בהלכות נדה, יחוסם בחזקת ספק מזויף).
ב. איך אירע הדבר?! (האם המו"ל פרסם דברים רק על סמך צורת כתב היד כמו שרמזו כאן למעלה? ובאם התשובה חיובית, איתרע חזקתו של הספר).
ג. וכמובן, מי הוא אותו תלמיד. (ולמה לא נזכר שמו?!)

משונה'דיק ממש.

א' בחלק ג' מופיע מכתב אחד בלבד בהלכות נידה וללא חתימה.[חבל שמשמיצים לפני שבודקים.]
ב' אכן חשוב לברר אצל המו"ל, על סמך מה יוחס מתחילה לחזו"א ומדוע חזר בו. - לפי מה ששמעתי, גם בדרך אמונה נדפס בטעות מכתב בשם החזו"א, ובאמת מהראוי לברר, על סמך מה (ובעיקר על סמך מי...) יוחס מתחילה לחזו"א.
ג' באמת מסקרן לדעת מי הוא התלמיד, אבל לא הבנתי מה כוונתך לרמוז במוסגר.

[מחולת המחנים]

ב. איך אירע הדבר?! (האם המו"ל פרסם דברים רק על סמך צורת כתב היד כמו שרמזו כאן למעלה? ובאם התשובה חיובית, איתרע חזקתו של הספר).
ג. וכמובן, מי הוא אותו תלמיד. (ולמה לא נזכר שמו?!)

ג' באמת מסקרן לדעת מי הוא התלמיד.

viewtopic.php?p=220454#p220454

[גם זו לטובה]

אכן מעניין לברר, לפי מה מדפיסי התשובות (שו"ת חזו"א, וגנזים ושו"ת) יודעים בבירור שהכת"י שלפניהם הוא של מרן ולא של בני משפחתו, כמד' שהקושי הוא בעיקר לזהות מה נכתב ע"י הגרח"ג (משום שגם סגנון הכתיבה דומה) ומסתבר שראשית כל היה אפשר לברר אצל הגרח"ג האם לא הוא בעל הכת"י.

בעניין המכתב הדנפס בדר"א, כבר כתב החו"ב שאינו לחזו"א

[עושה חדשות]

ואני מציע תפילת המנחה של עש"ק כי העת מסוגלת לשפע קודש לקראת שבת מלכתא וטוב להתפלל ביחידות

מענין לענין, ראיתי היום בספר מצוות זמניות, עמוד תכ שכתב: וצריך למהר בתפילת מנחה של ער"ש בחריצות וחדווה להקביל ביאת השבת בעיתו ויראה אהבתו בו כמו שצריך לאחר תפילת ערבית במוצ"ש כדי שלא ידמה שנחשב עלינו כמשוי.

[עושה חדשות]

בקשת עזרה.
בשו"ת סי' קנ הובאו ד' החזו"א שכ' דחולה הדואג ומשתדל ברפואת עצמו מקיים בכך מצוות ביקור חולים.
האם יש לכך עוד מקורות, בעד ונגד.
זכורני שדנו בזה דחולים פטורים מן הסוכה גם מצד הדין של עוסק במצווה פטור מן המצווה, ונעלם ממני כעת מקוה"ד.

[לדעתי]

סיכום ביניים של העובדות באשכול זה על הדיוק שבהדפסת מכתבי החזו"א, בספרים: דרך אמונה - גנזים ושו"ת - שו"ת וחידושים

בדרך אמונה חלק ד', נדפס מכתב שאינו מהחזו"א ע"ש החזו"א, [נמסר להגרח"ק שליט"א לפרסום מאת המולי"ם של הספר החדש "שות וחידושים-חזו"א". הגרח"ג זצ"ל גילה את הטעות. הטעות לא תוקנה גם במהדורות החדשות]

בגנזים ושו"ת ח"ג נדפס מכתב לחזו"א כמכתב מהחזו"א, [הטעות פורסמה ע"י המו"ל עצמו בחלק ד']

בספר החדש "חזו"א-שו"ת וחידושים":
א. הושמט קטע מתוך מכתב ללא סימני השמטה, ["זאת לדעת כי לדעת ר"ת עדיין היה יום ודאי וכ"ה בשו"ע וכן לר"י דביה"ש דידי' מאוחר, וסומכין על זה בתפילת מנחה"]
ב. הושמט קטע המסלף שאר דברי החזו"א ממשמעותם ["ואני מציע תפילת המנחה של עש"ק כי העת מסוגלת לשפע קודש לקראת שבת מלכתא וטוב להתפלל ביחידות, כדי שתהא הכוונה יותר רצוי'"]
ג. הודפס סעיף מהש"ע בל' מקוואות כסימן מהחזו"א
ד. נדפסו ציטוטים חלקיים מתוך גליונות החזו"א על הגר"ח הלוי בתור "גליונות חזו"א על הרמב"ם"
ה. בהקדמה נדפס כי תוכן הספר מתייחד בהיותו "אסופות וכתבים שנשתמרו ע"י רבי שמרי' גריינימן זצ"ל", אולם בגוף הספר מופיעים ללא ציון מקור מכתבים שנעתקו בידי המו"ל מתוך ספרים שונים, [וצריך בדיקה אם לא הועתקו ג"כ "מן הגורן ומן היקב"]

[עושה חדשות]

בשו"ת החדש סי' תמ מובאת השגה חריפה על ספר מחר חדש,
מיהוזה?

[בברכה המשולשת]

רבי משה חיים רימיני פירנצה תקנ"ד

[אברהם הלוי]

סיכום ביניים של העובדות באשכול זה על הדיוק שבהדפסת מכתבי החזו"א, בספרים: דרך אמונה - גנזים ושו"ת - שו"ת וחידושים

בדרך אמונה חלק ד', נדפס מכתב שאינו מהחזו"א ע"ש החזו"א, [נמסר להגרח"ק שליט"א לפרסום מאת המולי"ם של הספר החדש "שות וחידושים-חזו"א". הגרח"ג זצ"ל גילה את הטעות. הטעות לא תוקנה גם במהדורות החדשות]

בגנזים ושו"ת ח"ג נדפס מכתב לחזו"א כמכתב מהחזו"א, [הטעות פורסמה ע"י המו"ל עצמו בחלק ד']

בספר החדש "חזו"א-שו"ת וחידושים":
א. הושמט קטע מתוך מכתב ללא סימני השמטה, ["זאת לדעת כי לדעת ר"ת עדיין היה יום ודאי וכ"ה בשו"ע וכן לר"י דביה"ש דידי' מאוחר, וסומכין על זה בתפילת מנחה"]
ב. הושמט קטע המסלף שאר דברי החזו"א ממשמעותם ["ואני מציע תפילת המנחה של עש"ק כי העת מסוגלת לשפע קודש לקראת שבת מלכתא וטוב להתפלל ביחידות, כדי שתהא הכוונה יותר רצוי'"]
ג. הודפס סעיף מהש"ע בל' מקוואות כסימן מהחזו"א
ד. נדפסו ציטוטים חלקיים מתוך גליונות החזו"א על הגר"ח הלוי בתור "גליונות חזו"א על הרמב"ם"
ה. בהקדמה נדפס כי תוכן הספר מתייחד בהיותו "אסופות וכתבים שנשתמרו ע"י רבי שמרי' גריינימן זצ"ל", אולם בגוף הספר מופיעים ללא ציון מקור מכתבים שנעתקו בידי המו"ל מתוך ספרים שונים, [וצריך בדיקה אם לא הועתקו ג"כ "מן הגורן ומן היקב"]

כשכותבים סיכום של "עובדות" צריך שאכן יהיו אלו עובדות ולא פרשנויות ומשאלות לב.

בענין המכתב בדרך אמונה, זה אחד מהשקרים הגדולים שטפלו בני משפחת הגר"ח גרינמן על מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א ברוב קינאתם כי "מאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה"
והגרח"ג נפל בזה וכתב בחו"ב את מה שהובא לעיל.

ובהמשך לזה מה שנכתב כי זה נמסר לגרח"ק ע"י המו"ל של השו"ת, זו עוד "עובדה" מזויפת, העתק מכתב היד של המכתב הזה נמצא תח"י הגרח"ק שליט"א, וקצפם של בני משפחת הגרח"ג יצא על כך שלא הומצא לידם העתק מזה, ומזה הסיקו כי אין זה אלא זיוף, והגרח"ק כדרכו שומע חרפתו ואינו משיב, אך כמובן שלא "תיקן את הטעות".

לגבי ה"עובדות" בספר החדש.

א. יתכבד נא הכותב לעין בקבץ אגרות שיצא ע"י הגר"ש גרינמן, וימצא כי אף שם דברים שהושמטו בסוף מכתב, לא צוינה השמטתם, ומנהג אביהם בידיהם.

ב. לקרוא לשיקולי השמטה סילוף איננה "עובדה" אלא פרשנות של הכותב, ועם כל הכבוד עדיין רשאים עורכי ומבקרי הספר [שהם להזכירך מתלמידי החזו"א] להשמיט דבר זה או אחר.

ג. נו, אז מה בכך ?

ד. ימחול נא הכותב, אך "עובדה" זו מלמדת על חסרון בהבנת הנקרא של ההערה שנכתבה בשולי הגליון, וזה שלא ציינו כי הם גליונות להגר"ח, עי' בחזו"א על הרמב"ם ותמצא שגם בזה מנהג אביהם בידיהם.

ה. "עובדה" זו גם היא אינה אלא זיוף ועיוות של הנכתב, לא נמצא בהקדמה הציטטה שאתה מיחס !
בהקדמה נכתב "אאמו"ר הגה"ח ר' שמריהו זללה"ה גריינימן החל כונסם" ובהמשך נאמר שם "בקשו גדולי תלמידי מרן זללה"ה שנאסוף מכתביו ככל שניתן"
נמצאנו למדים כי החל במלאכת האיסוף הגרש"ג ז"ל, וצאצאיו המולי"ם סיימו את מלאכת האיסוף מכתבי החזו"א ככל שניתן.

ולענין חסרון הציון לספרים השונים, מי לידך יתקע שמה שנתפרסם בספרים שונים במשך השנים, לא היה העתקו מצוי גם תח"י המולי"ם, ולא העתיקום מהספרים השונים אלא מכת"י ?

לסיכומם של דברים ה"עובדות" שהובאו ע"י הכותב, קשה לכנותם בשם "עובדות", אלא הינם פרשנויות במקרה הטוב, ועיוות מכוון במקרה הרע.

[שער כותש]

אם זכרוני אינו מכזיבני, כמדומני ששמעתי מפורש מא' מבני משפחת המו"ל של הספר כי המכתב בדרך אמונה אינו להחזו"א, איני יודע מה עניין ההתנפלות על משפחת הגרח"ג, אך כידוע לי הנ"ל אינו שייך לחוגו של הגרח"ג.

אנסה בל"נ לברר שוב.

[מחולת המחנים]

אינני יודע במדויק על איזה מכתב מהמכתבים שנדפסו בדרך אמונה ח"ד עלה ערעור שמזויף הוא.

אך יתכן שהכוונה למכתב ל"ה (כ"ו) ובו כותב החזו"א בהז"ל: "כי קדושת השביעית של של התפוחי זהב לא יהי' בשנת תרצ"ח רק בשנת תרצ"ט, מפני שפירות של תרצ"ח הביאו שליש בתרצ"ז".
ועיין עוד ע"כ במאמרו של הרב שאול רייכנברג בהליכות שדה (חוברת 168, עמ' 16).

והנה מכתב זה התפרסם לראשונה בקובץ 'מוריה' אלול תשל"ט, ומשם נדפס אח"כ בארחות רבינו הקה"י ובדרך אמונה, וכמו"כ נדפס המכתב בקובץ הלכתא מבי דינא היו"ל ע"י בית דינו של הגר"נ קרליץ וכן בחוט שני שביעית מהדורת תשע"ה.

המו"ל בקובץ 'מוריה' ציינו שאגרת זו של מרן החזון איש קיבלו מאת הרב אליקים שלזינגר שליט"א מלונדון.

---
כידוע ר"ק כהנא פרסם בשם מרן החזון איש את חידושו להתיר 'זריעה מוקדמת' לפני ר"ה של שביעית, והיו כאלו שקמו וערערו על דבריו וטענתם שהחזו"א לא התיר, ר' קלמן הסתייע מאגרת זו להוכיח את צדקתו מדברי החזו"א "והנה יצא בהיתר", ואולי מפני זה היו כאלו שחפצו לערער על מהימנותו של המכתב ותוכנו, ועיין בסוף ס' מנחת ירושלים.

[שער כותש]

מחולת,
לשם מה כל הספקולציות?
המכתב שאתה מדבר עליו אינו המכתב המפוקפק!
אף אחד לא יצא בערעור על המכתב הזה (שכמדומני נשלח להגרח"ע), והוא מפורסם כאמיתי בין כל העוסקים בדבר, אם אינני טועה חלק ממנו נדפס אף בקוב"א.
חבל שמפריחים השערות ריקניות באויר, את נושא המכתב המדובר תוכל לראות בציטוט מהחו"ב שהביא למעלה הרב גזל"ט.

[לדעתי]

סיכום ביניים של העובדות באשכול זה על הדיוק שבהדפסת מכתבי החזו"א, בספרים: דרך אמונה - גנזים ושו"ת - שו"ת וחידושים

בדרך אמונה חלק ד', נדפס מכתב שאינו מהחזו"א ע"ש החזו"א, [נמסר להגרח"ק שליט"א לפרסום מאת המולי"ם של הספר החדש "שות וחידושים-חזו"א". הגרח"ג זצ"ל גילה את הטעות. הטעות לא תוקנה גם במהדורות החדשות]

בגנזים ושו"ת ח"ג נדפס מכתב לחזו"א כמכתב מהחזו"א, [הטעות פורסמה ע"י המו"ל עצמו בחלק ד']

בספר החדש "חזו"א-שו"ת וחידושים":
א. הושמט קטע מתוך מכתב ללא סימני השמטה, ["זאת לדעת כי לדעת ר"ת עדיין היה יום ודאי וכ"ה בשו"ע וכן לר"י דביה"ש דידי' מאוחר, וסומכין על זה בתפילת מנחה"]
ב. הושמט קטע המסלף שאר דברי החזו"א ממשמעותם ["ואני מציע תפילת המנחה של עש"ק כי העת מסוגלת לשפע קודש לקראת שבת מלכתא וטוב להתפלל ביחידות, כדי שתהא הכוונה יותר רצוי'"]
ג. הודפס סעיף מהש"ע בל' מקוואות כסימן מהחזו"א
ד. נדפסו ציטוטים חלקיים מתוך גליונות החזו"א על הגר"ח הלוי בתור "גליונות חזו"א על הרמב"ם"
ה. בהקדמה נדפס כי תוכן הספר מתייחד בהיותו "אסופות וכתבים שנשתמרו ע"י רבי שמרי' גריינימן זצ"ל", אולם בגוף הספר מופיעים ללא ציון מקור מכתבים שנעתקו בידי המו"ל מתוך ספרים שונים, [וצריך בדיקה אם לא הועתקו ג"כ "מן הגורן ומן היקב"]

לגבי ה"עובדות" בספר החדש.

א. יתכבד נא הכותב לעין בקבץ אגרות שיצא ע"י הגר"ש גרינמן, וימצא כי אף שם דברים שהושמטו בסוף מכתב, לא צוינה השמטתם, ומנהג אביהם בידיהם.

ב. לקרוא לשיקולי השמטה סילוף איננה "עובדה" אלא פרשנות של הכותב, ועם כל הכבוד עדיין רשאים עורכי ומבקרי הספר [שהם להזכירך מתלמידי החזו"א] להשמיט דבר זה או אחר.

ג. נו, אז מה בכך ?

ד. ימחול נא הכותב, אך "עובדה" זו מלמדת על חסרון בהבנת הנקרא של ההערה שנכתבה בשולי הגליון, וזה שלא ציינו כי הם גליונות להגר"ח, עי' בחזו"א על הרמב"ם ותמצא שגם בזה מנהג אביהם בידיהם.

ה. "עובדה" זו גם היא אינה אלא זיוף ועיוות של הנכתב, לא נמצא בהקדמה הציטטה שאתה מיחס !
בהקדמה נכתב "אאמו"ר הגה"ח ר' שמריהו זללה"ה גריינימן החל כונסם" ובהמשך נאמר שם "בקשו גדולי תלמידי מרן זללה"ה שנאסוף מכתביו ככל שניתן"
נמצאנו למדים כי החל במלאכת האיסוף הגרש"ג ז"ל, וצאצאיו המולי"ם סיימו את מלאכת האיסוף מכתבי החזו"א ככל שניתן.

ולענין חסרון הציון לספרים השונים, מי לידך יתקע שמה שנתפרסם בספרים שונים במשך השנים, לא היה העתקו מצוי גם תח"י המולי"ם, ולא העתיקום מהספרים השונים אלא מכת"י ?

לסיכומם של דברים ה"עובדות" שהובאו ע"י הכותב, קשה לכנותם בשם "עובדות", אלא הינם פרשנויות במקרה הטוב, ועיוות מכוון במקרה הרע.

סיכום העובדות שבאשכול הנ"ל אינם מיועדים למי שקרא מתוך האשכול רק את החלקים הרצויים בעיניו. אבל בכל זאת אענה לפי סדר דברך.

א. אם לדעתך השמטת מילים בסיומי האגרות נעשו [בקובץ אגרות ובספר החדש] בכוונה תחילה ללא סימונים, נמצא שהנכתב בהקדמת הספר החדש "במקום שהושמטו על ידינו מילים או פסקאות רשמנו קוים אחדים - -" היא הצהרת שקר ביודעין והטעיה מכוונת!, ומה התשובה בכך ש"מנהג אביהם בידיהם"?, האם כוונתך מפני שאביהם הצהיר שקר בהקדמה לקובץ אגרות מותר להחזיק במנהגו ולהנציח את טעותו?, שמא מצאת "הלכה" זו בכתבי החזו"א שלא הודפסו?...

ובכלל, בהדפסת מכתב חלקי מכל בנ"א שהוא, בין בהשמטת התחלה או אמצע או סוף, אפשר להפוך דעת הכותב מן הקצה אל הקצה. השמטת חלקים מהמכתב ללא סימני השמטה ושלא ברשות הכותב, הינה גם עזות מצח כלפי הכותב ליחס לו מכתב חדש, וגם כפיה על הציבור את הבנת ופרשנות המדפיס [בדברי החזו"א], לא זו הדרך והמורשת של [עדינות] החזו"א.

ב. כנ"ל התעלמת מהכתוב באשכול למעלה, ואעתיק בשבילך. בספר החדש נדפס מכתב החזו"א בזה"ל: "פעם אחת בשבוע הנך רשאי לעבוד עבודה שבלב זו תפלה בהשתפכות הנפש ושארי התפילות לערך אמצעי ומ"מ לא למהר ולעשות כתפלת קבע, פעם אחת בשבוע נכון לקבוע יום אחד בכל שבוע - - כדי שתהא הכונה יותר רצויה", וכלומר סיום המכתב "כדי שתהא" וכו' מכוון על הקביעות תפילה פעם אחת בשבוע, ואילו מהמכתב המלא נוכחים שהדברים סולפו, ודברי החזו"א היו על התפילה ביחידות שאז הכוונה יותר רצויה ["וטוב להתפלל ביחידות כדי שתהא הכוונה יותר רצויה"]. גם סילוף שאינו כ"כ קריטי הינו סילוף!, וממנו יש ללמוד הרבה על רמת העורכים=המצנזרים.

הטענה שהגרד"ל הוא שהורה על השמטה זו ובאופן שכזה, כבר נידונה לעיל, ואני עצמי שמעתי ממנו שלהד"מ, ויעוי' לקמן אות ג'. ובכל מקרה אין בה כדי לשנות מהעובדה שנעשה סילוף בדברי החזו"א, ועובדה זו כתבתי.

ג. עובדה זו באה רק כדי להוכיח כמה מן האמת ישנה בטענה ש"עורכי ומבקרי הספר שהם מתלמידי החזו"א"... חלילה לחשוד אף אחד מתלמידי החזו"א שאינו יודע סעיף בשו"ע הל' מקוואות. [סימן זה עבר ביקורת עריכה, והציון שבסופה לספר חזו"א יעיד על כך!]. ולהזכירך, ג"כ אין שום הוכחה שזהו כת"י של החזו"א עצמו ולא כת"י חיקוי ממי שניסה להרוויח כסף ולמכור כת"י חזו"א, וכפי שארע בעבר, והיודע יודע.

מעניין לדעת מדוע מול"י הספר שלא קמצו בדברים בהקדמת ספרם, לא ספרו ג"כ שעורכי ומבקרי הספר הינם תלמידי החזו"א?... [הנטען בהקדמה על תלמידי החזו"א שאצלם השתמרו חלק מתשובות מהחזו"א, עדיין אינו מכתירם ל"עורכי ומבקרי הספר"].

תלמידי החזו"א כיום הינם מתי מספר ואפשר לשאול את פיהם על רמת מעורבותם בספר. שימוש ציני בנפטרים שא"א לשאול את פיהם [כהגרח"ג זצ"ל] שכביכול עברו על כל הספר אין לו כל ערך!, וכמו"כ בניו שליט"א מכחישים שהספר הנוכחי כצורתו הוצג לפניו.

ד. שוב הנך מתעלם מהנכתב באשכול לעיל כי בחזו"א על הרמב"ם כשהובאו ציטוטים אלו צוין בסופם "מכת"י"!, ולא נדפסו מעולם כגליונות חזו"א על הרמב"ם. תתכבד לפתוח את הספר ולראות כן בעיניך, תחת לטפול דברי שקר על הגאון ר' שמעריל גריינימן זללה"ה, [האם גם דמו הותר לצורך ההגנה על המולי"ם?]. הרעיון האווילי להציגם כגליונות על הרמב"ם הינו פטנט רשום ע"ש מול"י הספר החדש. אין שום תירוץ על סילוף זה, וגם בהערה שבשולי הגליון אין שום הסבר לשקר זה. באותה המידה בדיוק ניתן היה לצטט עשרות קטעים מתוך ספרי חזו"א המסבירים את דעת הרשב"א ולהדפיסם כגליונות חזו"א על הרשב"א. גם אם מול"י הספר לא הכירו ולא ידעו את תוכן גליונות חזו"א על הגר"ח כשם שלא הכירו את ל' השו"ע בהל' מקוואות, אבל מנין להם הרשות לסלף ולהכתירם כגליונות חזו"א על הרמב"ם?.

ה. אצטט מהקדמת הספר החדש את הקטעים שהבאת באופן מלא יותר "אאמו"ר הגה"ח ר' שמריהו זללה"ה גריינימן החל לכונסם אחר פטירת מרן והתחבט רבות כיצד ניתן לחלק בין הדבקים, כאשר מחד יקרת הדברים אשר לא סולאו בפז, בהיותם אף הם מחזונו של מרן זללה"ה, מאידך האחריות לדעת לבור את הנצרך לדורות ואת שאינו בכלל זה, ובעטיין לא הובאו על ידי אאמו"ר לידי גמר ולא זכינו לדעת החלטתו בזה". ובהמשך נאמר שם "בקשו גדולי תלמידי מרן זללה"ה שנאסוף מכתביו ככל שניתן ולבחון היטב מה נכון וראוי שיפורסם ויצא לאור כאשר מטרתם וציפיתם שהדברים ידפסו ויראו אור באופן הנאות והנכון ביותר לתורת מרן החזו"א וכפי שנשמרה מכל משמר עד כה ע"י אאמו"ר זללה"ה וע"י גדולי תלמידיו זצ"ל ויבלחט"א הנמצאים עמנו לאוי"ט".

כל קורא יכול לבחון עצמו מה להבנתו המכוון בתיבת "מכתביו", האם על מכתבי החזו"א או על כתבי רבי שמרי' גריינימן שהעתיק לתשובות החזו"א. ומה שבטוח הוא, כי קטע זה נוסח (במכוון?) בעמימות מבלי מובן ברור על המכוון בתיבה זו, ולא עלי תלונותיך. [אני שם לב כעת לתגלית חדשה בקטע הנ"ל המצוטט מהקדמה, לטענת המולי"ם תלמידי החזו"א בקשו מעמם שהם יבחנו מה נכון וראוי שיפורסם ויצא לאור, "ולבחון היטב מה נכון וראוי שיפורסם ויצא לאור". כלומר שההחלטות על ההשמטות נעשו ע"י המולי"ם ולא ע"י תלמידי החזו"א!!! ולא כמו שכתבת. מסקרן לדעת ג"כ מי הם אותם תלמידי החזו"א שבקשו והסמיכו לכך את בני משפחת רבי שמרי' גריינימן]

ו. לענין חוסר הציון למקורות, אתה שוב מתעלם מהכתוב לעיל באשכול, הבאתי דוגמא על עשרות סימנים בספר החדש [מרבית המכתבים שנשלחו להגר"א פלצינסקי] אשר כתה"י של התשובות נתגלה באחרית ימיו של ר' שמעריל גריינימן, והודפסו בקובץ שערי למוד ובשלום יהודה מהדו"ב, ובעליהם לא נתנו רשות לאחרים להדפיסם אלא בתנאי ועל דעת כי יצויין המקור ממנו נעתק. שום תגובה שהיא לא תוכל לשנות או לטשטש אמיתות עובדה זאת, הניתנת לבירור בקלות אצל בעלי הכתבים.

לסיכומם של דברים אני משאיר לקורא הנבון זכות השיפוט מי הוא מעוות העובדות במכוון.