חבצלת כתב:מיללער כתב:ופשוט שהכוונה הוא לזקנו רבי מרדכי זאב לבוב-אורנשטיין אב"ד לבוב אבי הישועות יעקב זצ"ל, שאביו של השו"מ היה חתנו של רבי בעריש היילפרין חתנו של רמ"ז הנ"ל.
ברור כדבריך, אבל האם יש מקור נוסף שאז יו"ד של הג"מ מרדכי זאב?
איש_ספר כתב:הרב א חיים. שתי הגדרות ניתנו לכתיבתך באשכול זה (ע"י שנים מהחשובים והמתונים (!) שבין הכותבים כאן) והן כוללות הכל: גסות הרוח וקטנות המוחין. ואני לא באתי אלא לפרש דבריהם.
ראשית בא נוציא מהדיון את גדלותו של רבינו השו"מ. לא לכבודו של אותו גאון, להדרש לשבחו מול כותב אנונימי. שנית, אתה יכול להשאיר בצד גם את לשונות "הענווה". הן מיותרות לגמרי. שמעתי פעם ממו"ר הגרב"ש דויטש: מחבר שכותב לשון מעין זו: עפר אני תחת כפות רגלי השאג"א וכו', אין לך גאווה גדולה מזו, וכי ס"ד אחרת?!
ובכן, גסות הרוח כיצד?
מה דעתך שיפתחו אשכול ובו בשורה על ההדרת הנועם אלימלך או מאור עיניים, ספרים שיש להם קהל מעריצים ומקדשים כידוע לכולם, שבודאי ישמחו על הדבר, ויבוא חניך ישיבות ליטא ויכתוב: שמחה זו מה היא עושה?! אני כמה פעמיים עיינתי שם ולא מצאתי נחת...!
ובכן, אינך שוחר חסידות, מנע רגלך מנתיבתם, אינך חובב תורת גאוני גאליצייה, אחורה פנה. כל עוד לא ביקשו המולי"ם לעטר את הספר בהסכמתך, כל זמן שלא ביקשו השמחים עלי ספר, לצרף אותך למסיבתם, מה לך פה ומי לך פה?! פתח לך אשכול שם תדון על מהלך מחשבתו של השו"מ ומי שירצה לשתות ממימיך הזכים, יישב במחיצתך.
קטנות המוח כיצד?
אין ספק שחוש הביקורת הוא יתד שהכל תלוי בו בלימוד תורה. א"צ לקבל סברות שלא מתיישבות על דעתינו. אכן זו פשיטא, שאף כשבאים להשיג יש לעשות זאת בלשון של זוהרית וביותרת הכבוד. אבל כתיבתך לצערי לא היה בה מכל זה. ועוד והוא העיקר, קטנות המוח, לחשוב שהדרך שבה הורגלת היא ה"אמיתית "וכל מי שאינה דורך בה "אינו יודע ללמוד", אם תתמיד בקו מחשבה זו, הרי אתה מוציא "מחוץ לגדר" רבים וטובים לאין ערוך ולאין שיעור. שמעתי פעם ממו"ר רש"מ דיסקין (שישרותו שכלו היתה תכונתו המפורסמת) דוגמאות מפליאות מספרי גדולי האחרונים, שאין חולק על היותם יסוד לבית ישראל, שלפי קו המחשבה שלנו, אין להבין את "פירוש המילות" שלהם. את המסקנא ניתן לנסח באופנים שונים, בטח שלא בצורה המכוערת שבה התבטאת.
ספר מגן גבורים שגם עליו חרצת לשון, מוזכר במשנה ברורה פעמים רבות מאד. אני מקוה בשבילך שהוא לא הבא בתור.
-----
וכדי שלא להשאיר הגליון חלק, ארשום מה שקראתי במוסף של הפלס לפני איזה זמן, הובא שם מהגר"ש אויערבך שליט"א שסיפר (כמדומה הובא שם שנכח במקום) על חכ"א שהתבטא לפני הגאון מטשעבין, בביקורת על דימוייהם של גאוני גאליצייה. השיבו הגאון מטשעבין, ממה שאמרו בגמ' ב"ב, על רב דימי שהביא גרוגרות בספינה, והיה שם ריש גלותא, אמר הר"ג לרבא, חזי אי צורבא מרבנן הוא, ואם כן, נקיט ליה שוקא (שלא ימכור איש גרוגרות מלבדו). א"ל רבא לר"א בר אהבה שיתהה על קנקנו, ושאלו מדין פיל שבלע כפפה מצרית ולא הוה בידיה. והקשו בתוס', הרי דין פיל שבלע הוא איבעיא דלא איפשטיה בגמ', והביאו מר"ת, שמ"מ היה לו להביא הראיות שהביאו בגמ' לצד דחייתם. הרי לנו שדרך לימודם היה בהבאת דברים רחוקים וחילוקם. עכ"ד.
מיללער כתב:מהדורה קמא בה' או מהדורא בא'?
ארזי הלבנון כתב:מיללער כתב:מהדורה קמא בה' או מהדורא בא'?
ב"ב קנז, ב: אמר רבינא: מהדורא קמא דרב אשי אמר לן 'ראשון קנה', מהדורא בתרא דרב אשי אמר לן 'יחלוקו'.
בדומה למילים נוספות שמקורן בארמית וסיומן בא', ובשימושן העברי נכתבות בה'.
מיללער כתב:ארזי הלבנון כתב:מיללער כתב:מהדורה קמא בה' או מהדורא בא'?
ב"ב קנז, ב: אמר רבינא: מהדורא קמא דרב אשי אמר לן 'ראשון קנה', מהדורא בתרא דרב אשי אמר לן 'יחלוקו'.
בדומה למילים נוספות שמקורן בארמית וסיומן בא', ובשימושן העברי נכתבות בה'.
אהל כאן נראה שתפסו את החבל בב' ראשים
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 722 אורחים
