מאיר חכמים כתב:בעלון של שטפנשט השנה פירסמו קמיע חדש עשוי כתבנית ה"כתר" שנשבה לבית המלוכה.
התקשרתי אליהם לברר מה מקור הקמיע, כמובן שלטלפנית לא היה שמץ של מושג, רק ידעה להבטיח ישועות מעל דרך הטבע (בתמורה לתרומה צנועה של סך אמ"ן+מלא"ך*21. סך הכל קרוב ל2000 שקל). הבטיחה שהרב סלומון יתקשר אלי. אני מחכה (זה היה ביום ה בערב).
חכם באשי כתב:לא נראה שיש מקור כתוב לכך. השמועה התחילה בגלל כל מיני מעוכבי שידוכים שנחסרו 'קידוש' או 'שלום זכר'. יש משהו בענין בפניני הקה"י. וכדומני כבר היה אשכול בענין.
איש יהודה כתב:האם מישהו יודע מקור למה שנהגו לא לכבות אש ע"י נשיפה בפיו?
איש יהודה כתב:האם מישהו יודע מקור למה שנהגו לא לכבות אש ע"י נשיפה בפיו?
ערער בערבה כתב:המלמד בחיידר לימדנו שיש מלאך הנקרא 'פו', שאסור להזכיר שמו, אך איני יודע מקורו.
ערער בערבה כתב:המלמד בחיידר לימדנו שיש מלאך הנקרא 'פו', שאסור להזכיר שמו, אך איני יודע מקורו.
איש יהודה כתב:האם מישהו יודע מקור למה שנהגו לא לכבות אש ע"י נשיפה בפיו?
חכם באשי כתב:איש יהודה כתב:האם מישהו יודע מקור למה שנהגו לא לכבות אש ע"י נשיפה בפיו?
בכת"י אשכנזי מהמאה הי"ד-ט"ו מצאתי שכותב שהעושה כן 'דמו בראשו', אך לא מסביר מדוע:
ערער בערבה כתב:חכם באשי כתב:איש יהודה כתב:האם מישהו יודע מקור למה שנהגו לא לכבות אש ע"י נשיפה בפיו?
בכת"י אשכנזי מהמאה הי"ד-ט"ו מצאתי שכותב שהעושה כן 'דמו בראשו', אך לא מסביר מדוע:
posting.php?mode=quote&f=7&p=99047#pr96908
כמדומני שם מבואר הטעם.
אולי מאותו מקור שנהגו אצל חלק מהאשכנזים שאחרי ברכת בורא מיני בשמים עושים אהההההה, וצ"ער_חיים_הקטן כתב:מהו המקור למה שראיתי אצל ספרדים שנהגו לצחוק בסדר ההבדלה אחרי הברכה בורא פרי הגפן?
ר_חיים_הקטן כתב:מהו המקור למה שראיתי אצל ספרדים שנהגו לצחוק בסדר ההבדלה אחרי הברכה בורא פרי הגפן?
ישבב הסופר כתב:מידיד ספרדי שמעתי בעבר שיש מהמקובלים שכתבו שבעת ברכת בפה"ג בהבדלה יש תגבורת הדינים, [אולי מפני שלשיטה אחת עץ הדעת גפן היה, ובמוצ"ש גורשו אדם וחוה מג"ע] וע"כ נהגו לצחוק לבטל הדינים.
יאיר כתב:במסיבת יום ההולדת האחרונה של ביתי נתנה הגננת מניפה לביתי כדי לכבות על ידה את הנרות.....
היא טענה שזה משום "נר ה' נשמת אדם".
אוהב אוצר כתב:יאיר כתב:במסיבת יום ההולדת האחרונה של ביתי נתנה הגננת מניפה לביתי כדי לכבות על ידה את הנרות.....
היא טענה שזה משום "נר ה' נשמת אדם".
אם זכרוני אינו מטעה אותי, יש לזה מקור בראשית חכמה שאין לכבות נר בפיו.
ארי במסתרים כתב:אולי מאותו מקור שנהגו אצל חלק מהאשכנזים שאחרי ברכת בורא מיני בשמים עושים אהההההה, וצ"ער_חיים_הקטן כתב:מהו המקור למה שראיתי אצל ספרדים שנהגו לצחוק בסדר ההבדלה אחרי הברכה בורא פרי הגפן?
גוראריה כתב:מאיר חכמים כתב:בעלון של שטפנשט השנה פירסמו קמיע חדש עשוי כתבנית ה"כתר" שנשבה לבית המלוכה.
התקשרתי אליהם לברר מה מקור הקמיע, כמובן שלטלפנית לא היה שמץ של מושג, רק ידעה להבטיח ישועות מעל דרך הטבע (בתמורה לתרומה צנועה של סך אמ"ן+מלא"ך*21. סך הכל קרוב ל2000 שקל). הבטיחה שהרב סלומון יתקשר אלי. אני מחכה (זה היה ביום ה בערב).
סלומון מדבר?
אני זוכר איזה סיפור מלפני כמה שנים עם דג מדבר בניו סקוירא, אבל אאל"ט זה היה קרפיון...
יודל'ה כתב:מי שמע מקור לכך שאם לטאה נכנסת לבית הרי"ז סימן ברכה, ואין לגרשה...
הרב שלמה אבינר בשו"ת SMS כתב:ש: האם זה נכון שאסור – כל השנה – לכבות נר בנשימה מפיו?
ת: יש נזהרים (כל בו סי' קיח). אבל שומר מצוה לא ידע דבר רע (כה"ח יו"ד סי' קטז אות קטו).
למאי_נמ? כתב:הרב שלמה אבינר בשו"ת SMS כתב:ש: האם זה נכון שאסור – כל השנה – לכבות נר בנשימה מפיו?
ת: יש נזהרים (כל בו סי' קיח). אבל שומר מצוה לא ידע דבר רע (כה"ח יו"ד סי' קטז אות קטו).
צביב כתב:יודל'ה כתב:מי שמע מקור לכך שאם לטאה נכנסת לבית הרי"ז סימן ברכה, ואין לגרשה...
זכור לי דבר א' להיפך [וכמדומה שנזכר בכף החיים]
שאם הולכת על מאכל מסוכן לאכלו
פרי יצחק כתב:שילה הקדומה נמצאת במרחק של כ20 דק' נסיעה מירושלים, הביקור במקום מומלץ בהחלט.
פרטים נוספים אודות זיהוי המקום עם מקום המשכן ניתן למצוא באתר המצויין של ישראל בן אריה - מדריך טיולים המתגורר בשילה
http://israelba.com/index.php/ancient-shilo-3
דרך אגב, כשביקרתי שם בעבר, טענו אנשי המקום כי המקום מסוגל לפקידת עקרות הבאות ואומרות שם את תפילת חנה, ולטענתם הם מכירים כמה וכמה שנושעו עי"ז.
מישהו שמע או מכיר? או לכה"פ יכול לספק מקור כלשהו?
הכהן כתב:פרי יצחק כתב:שילה הקדומה נמצאת במרחק של כ20 דק' נסיעה מירושלים, הביקור במקום מומלץ בהחלט.
פרטים נוספים אודות זיהוי המקום עם מקום המשכן ניתן למצוא באתר המצויין של ישראל בן אריה - מדריך טיולים המתגורר בשילה
http://israelba.com/index.php/ancient-shilo-3
דרך אגב, כשביקרתי שם בעבר, טענו אנשי המקום כי המקום מסוגל לפקידת עקרות הבאות ואומרות שם את תפילת חנה, ולטענתם הם מכירים כמה וכמה שנושעו עי"ז.
מישהו שמע או מכיר? או לכה"פ יכול לספק מקור כלשהו?
פרי יצחק כתב:שילה הקדומה נמצאת במרחק של כ20 דק' נסיעה מירושלים, הביקור במקום מומלץ בהחלט.
פרטים נוספים אודות זיהוי המקום עם מקום המשכן ניתן למצוא באתר המצויין של ישראל בן אריה - מדריך טיולים המתגורר בשילה
http://israelba.com/index.php/ancient-shilo-3
דרך אגב, כשביקרתי שם בעבר, טענו אנשי המקום כי המקום מסוגל לפקידת עקרות הבאות ואומרות שם את תפילת חנה, ולטענתם הם מכירים כמה וכמה שנושעו עי"ז.
מישהו שמע או מכיר? או לכה"פ יכול לספק מקור כלשהו?
האדמו"ר בתפילה על זוגות המצפים לישועה במקום שהתפללה חנה
מעמד מרגש ורב רושם התקיים באחרונה באתר שילה הקדומה, מקום בו התפללה חנה את תפילתה הידועה ושם נפקדה בבנה שמואל הנביא, כאשר עשרות משפחות המצפות לזש"ק ערכו תפילה מיוחדת במקום, בראשות האדמו"ר מקאסוב מארה"ב.
עם בואו של האדמו"ר מקאסוב לארץ הידוע כדיין ופוסק גדול בארה"ב, הביע את נכונותו בפני הרב חיים מאיר שטיינמץ לבקר במשכן שילה. מסע התפילה נקבע לט"ו באב יום המסוגל ביותר לתפילה וישועות. התרגשות רבה ניכרה על האדמו"ר בעת הגיעו למשכן שילה ופרץ דמעות יצאו מעיניו בעת תחילת אמירת תפילת חנה שנאמרה בייחוד ובכוונה ולאחר מכן מזמורי תהילים וכן שירי תפילה ובקשה אשר סחפו את הציבור במשך שעות של התעלות לבקשה זרע חיה וקיימא וערך מי שבירך לכל האברכים המצפים לישועה.
לאחר מכן ערכו המשתתפים סיור באתר שילה הקדומה ובמקום אשר בו היה המשכן, כאשר האדמו"ר לא מסתיר את התרגשותו הרבה .האדמו"ר ציין שמובא בשל"ה הקדוש כי היות ובית המקדש עמד שם 369 שנים, עדיין עד היום קיימת שם קדושה מיוחדת במקום. במקום נאמרו פרק תהילים והנוכחים יצאו בריקודי שירה ותקווה כי ישועתם קרובה לבוא.
את הסיור ליווה הרב דב ברקוביץ מרבני היישוב בשילה ומר יוחאי גרינגליק רכז ההדרכה באתר שילה הקדומה.
ארי במסתרים כתב:ר_חיים_הקטן כתב:מהו המקור למה שראיתי אצל ספרדים שנהגו לצחוק בסדר ההבדלה אחרי הברכה בורא פרי הגפן?
אולי מאותו מקור שנהגו אצל חלק מהאשכנזים שאחרי ברכת בורא מיני בשמים עושים אהההההה, וצ"ע
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 111 אורחים