◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆

[סדנא דארעא]

אשמח אם משהו יוכל לתרגם לי את גזיר עיתון זה מאידיש ללה"ק, הרבה מילים לא הבנתי ואם משהו יוכל לעזור זה יעזור לי רבות.
בהקלדה שלי מן הסתם יש הרבה טעויות.
אכטונג טשערנאוויצער יודען!
ערציהט נישט אייערע קינדער - צו חילול שבת!
א דאנק דעם אינטערווענץ פון הח"מ און דעם בעקאנטען כלל-טהוער הר' יצחק רוינער, ביי דער פרימאריע איז אונז געלונגען צו בעפרייען די יודישע קינדער פון פאהרען צום פרופ אים שבת, וואס פאהרען ווענען ערהאלונג.
מיר ווענדען זיך דעריבער צו אייר עלטערן: לאזט נישט אייערע קינדער פאהרען אים שבת צום פרוט! ערציהט נישט א דור פון מחללי שבת!
לערנט נישט אויס אייערע קליינע קינדער צו פערשוועכען דעם הייליגען שבת!
עלטערן!!! גוט אייך אב א דין וחשבון ווי גרויס איז אייער זינד מיט'ן ערציהען די אינשולדיגע קינדער צו חילול שבת.
ערציהעט אייערע קינדער פאר'ן הייליגען ש ב ת, מיר מאכן אויך גלייבציטיג אויפמערקזאס דאס די קינדער בעקומן בשעת'ן אויספלוג צום פרוט, מאכלות אסורות ווי פוטער ברויט מיט שינקע (חזיר).
גוט דעריבער אכט דאס איירע קינדער זאלן נישט עסען טריפות!

אכטוג טשערנוביץ.png (52.73 KiB) נצפה 10419 פעמים

[סגי נהור]

[b]אשמח אם משהו יוכל לתרגם לי את גזיר עיתון זה מאידיש ללה"ק...

וכדי שהמתרגם יוכל להבין על מה מדובר, ראו לציין שפרוט (ולא פרופ) הוא הנהר הזורם בסמוך לצ'רנוביץ.

[סדנא דארעא]

[b]אשמח אם משהו יוכל לתרגם לי את גזיר עיתון זה מאידיש ללה"ק...

וכדי שהמתרגם יוכל להבין על מה מדובר, ראו לציין שפרוט (ולא פרופ) הוא הנהר הזורם בסמוך לצ'רנוביץ.

תודה על המידע.
מישהו יודע איזה חילול שבת הי' שם?

[ישראליק]

[b]אשמח אם משהו יוכל לתרגם לי את גזיר עיתון זה מאידיש ללה"ק...

וכדי שהמתרגם יוכל להבין על מה מדובר, ראו לציין שפרוט (ולא פרופ) הוא הנהר הזורם בסמוך לצ'רנוביץ.

תודה על המידע.
מישהו יודע איזה חילול שבת הי' שם?

מובן שעצם הנסיעה הי' בשבת

[מיני ומינך]

אשמח אם משהו יוכל לתרגם לי את גזיר עיתון זה מאידיש ללה"ק

תרגום פזיז של הרה"ג [הרב הגו'] עם קצת תיקונים
אזהרה ליהודי צ'רנוביץ!
אל תחנכו את ילדיכם - לחילול שבת!
תודות התערבות של הח"מ והעושה למען הכלל הידוע יצחק רויזנער, בבית הספר היסודי, הצלחנו לשחרר את הילדים היהודים מלנסוע לפרוט בשבת שנוסעים להרחבת הדעת.
לפיכך אנו פונים לכם ההורים: אל תתנו לילדיכם לנסוע בשבת לפרוט! אל תגדלו דור של מחללי שבת!
אל תלמדו את הילדים הקטנים שלכם לחלל את השבת קודש!
הורים! אנא תנו לכם דין וחשבון עד כמה חטאכם גדול על ידי חינוך הילדים התמימים לחלול שבת.
חנכו את ילדיכם לשבת הקדושה.
אנו בו זמנית מעירים שהילדים מקבלים במהלך ההפלגה לפרוט, מאכלות אסורות כמו לחם - חמאה עם חזיר.
שימו לב שילדיכם לא יאכלו טריפות

[ישראליק]

אשמח אם משהו יוכל לתרגם לי את גזיר עיתון זה מאידיש ללה"ק

תרגום פזיז של הרה"ג [הרב הגו'] עם קצת תיקונים
אזהרה ליהודי צ'רנוביץ!
אל תחנכו את ילדיכם - לחילול שבת!
תודות התערבות של הח"מ והעושה למען הכלל הידוע יצחק יצחק רויזנער, בבית הספר היסודי [פרימאריע-בית העירייה, בית שר העיר], הצלחנו לשחרר את הילדים
[ערהאולונג-שיקום] היהודים מלנסוע לפרוט בשבת שנוסעים להרחבת הדעת.
לפיכך אנו פונים לכם ההורים: אל תתנו לילדיכם לנסוע בשבת לפרוט! אל תגדלו דור של מחללי שבת!
אל תלמדו את הילדים הקטנים שלכם לחלל את השבת קודש!
הורים! אנא תנו לכם דין וחשבון עד כמה חטאכם גדול על ידי חינוך הילדים התמימים לחלול שבת.
חנכו את ילדיכם לשבת הקדושה.
אנו בו זמנית מעירים שהילדים מקבלים במהלך ההפלגה לפרוט, מאכלות אסורות כמו לחם - חמאה עם חזיר.
שימו לב שילדיכם לא יאכלו טריפות

[סדנא דארעא]

ייש"כ גדול לשניכם.
עזרתם לי מאוד, תשוח"ח.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר אמרי פנחס - שער ד' - שבת ומועדים
ח) אדומו"ר זצוק"ל אמר שחתן תורה משפיע תורה בעולם הזה. וחתן בראשית משפיע עשירות. ואמר בזה הלשון. דעם בעל חתן תורה שטאפט מען אהן פילע קעשעניס מיט תורה. און דעם בעל חתן בראשית שטאפט מען אהן פילע קעשעניס מיט עשירות. אבער וואס קומט ארויס אז די קעשעניס זענען גילעכערט פאלט דאך באלד אלס ארויס. און אנדערי קאנען דאש אויפהייבען. ט) אדומו"ר זצוק"ל היה קורא בעצמו חתן תורה. וחתן בראשית נמכר. והקפיד מאד לבל יכובד איש קמצן עם חתן בראשית. ואמר כי הלא כתוב "טוב עין הוא יבורך".
אם יוכלו לתגם את האידיש.

[ישראליק]

לבעל חתן תורה ממלאים כיסים מלאים תורה ולבעל חתן בראשית כיסים מלאים עם עשירות, אבל מה יוצא מזה, שהכיסים מלאים חורים, ומיד נופל הכל ואחרים יכולים לתפוס זה
תרגום באופן אחר:

לחתן תורה ממלאים בשפע כיסים גדושים ומלאים תורה, ולחתן בראשית ממלאים בשפע כיסים גדושים ומלאים בעשירות, אבל מה קורה כשהכיסים מחוררים, הכל נופל מיד החוצה, אבל אחרים יכולים להרים ולזכות בזה

[יוסף חיים אוהב ציון]

פעם בליל שמחת תורה קנה אחד חתן תורה להג"ר לוי הכהן רבינוביץ, מח"ס מעדני השולחן, ואחד קנה לו חתן בראשית, ואחרי הקניה כל אחד אמר לגבאי ליתן להג"ר רבינוניץ, והגבאי אמר להם שקנו לו ב' עליות. נגשו להג"ר רבינוביץ ושאלו אותו, האם מותר לאדם אחד, שיהיה לו חתן תורה וחתן בראשית, וענה להלכה מותר אבל זה לא מתאים עם איזה אחרים, ושאלו לו מה ה"איזה אחרים", וענה להם: צריך שעוד יהודי יוכל להנות.

אחר כך שאלו אותו מה יותר חשוב חתן תורה או חתן בראשית, וענה חתן תורה, ולכן נתנו לו חתן תורה.

וכידוע שאדמו"רים לוקחים חתן בראשית, ורבנים חתן תורה. ואומרים בשם האדמו"ר 'חוקי חיים' משומרי אמונים, טעם בדרך צחות על זה, שרבנים לומדים כל השנה, ולכן מקבלים חתן תורה, על שלמדו כל השנה ועושים סיום, אבל אדמו"רים חושבים שלא לומדים ולכן לוקחים חתן בראשית שבכל שנה מקבלים על עצמם קבלה שהשנה זה כבר ילמדו ועכשיו מתחילים.

ושאלוהו על חתן תורה וחתן בראשית לאדם אחד, שהרי המשנה ברורה (תרסט סק"ב) כתב לא להעלות אדם אחד לשניהם כי הוא פגם לס"ת שיאמרו שהראשון היה פגום, ואמר שיש עצה לקרוא בס"ת אחת. ושמענו שאדמו"רי גור ונדבורנא נוהגים לעלות חתן תורה וחתן בראשית בס"ת אחד (עובדות דרבי לוי עמ' קא-קב).

[לכשיבקע]

הנודע ביהודה (מהדורה תניינא יו"ד סי' נ"ז) דן בענין הבאדאשין שעושין מן הלא"ג של הבורית


מהו באדאשין

תודה

חיפשתי עתה גם אני מילה זו, ולא נמצא בתרגום מיידיש. ניסיתי בגרמנית לחפש תחת הערך 'סבון', ושם נמצאת המילה Badehauses, שמשמעותה 'בית מרחץ'.

[הוד_והדר]

פעם בליל שמחת תורה קנה אחד חתן תורה להג"ר לוי הכהן רבינוביץ, מח"ס מעדני השולחן, ואחד קנה לו חתן בראשית, ואחרי הקניה כל אחד אמר לגבאי ליתן להג"ר רבינוניץ, והגבאי אמר להם שקנו לו ב' עליות. נגשו להג"ר רבינוביץ ושאלו אותו, האם מותר לאדם אחד, שיהיה לו חתן תורה וחתן בראשית, וענה להלכה מותר אבל זה לא מתאים עם איזה אחרים, ושאלו לו מה ה"איזה אחרים", וענה להם: צריך שעוד יהודי יוכל להנות.

אחר כך שאלו אותו מה יותר חשוב חתן תורה או חתן בראשית, וענה חתן תורה, ולכן נתנו לו חתן תורה.

וכידוע שאדמו"רים לוקחים חתן בראשית, ורבנים חתן תורה. ואומרים בשם האדמו"ר 'חוקי חיים' משומרי אמונים, טעם בדרך צחות על זה, שרבנים לומדים כל השנה, ולכן מקבלים חתן תורה, על שלמדו כל השנה ועושים סיום, אבל אדמו"רים חושבים שלא לומדים ולכן לוקחים חתן בראשית שבכל שנה מקבלים על עצמם קבלה שהשנה זה כבר ילמדו ועכשיו מתחילים.

ושאלוהו על חתן תורה וחתן בראשית לאדם אחד, שהרי המשנה ברורה (תרסט סק"ב) כתב לא להעלות אדם אחד לשניהם כי הוא פגם לס"ת שיאמרו שהראשון היה פגום, ואמר שיש עצה לקרוא בס"ת אחת. ושמענו שאדמו"רי גור ונדבורנא נוהגים לעלות חתן תורה וחתן בראשית בס"ת אחד (עובדות דרבי לוי עמ' קא-קב).

המנחת אלעזר היה עולה לשניהם.

[בקרו טלה]

הובא לעיל

אמרי פנחס
ח) אדומו"ר זצוק"ל אמר שחתן תורה משפיע תורה בעולם הזה. וחתן בראשית משפיע עשירות. ואמר בזה הלשון. דעם בעל חתן תורה שטאפט מען אהן פילע קעשעניס מיט תורה. און דעם בעל חתן בראשית שטאפט מען אהן פילע קעשעניס מיט עשירות. אבער וואס קומט ארויס אז די קעשעניס זענען גילעכערט פאלט דאך באלד אלס ארויס. און אנדערי קאנען דאש אויפהייבען. ט) אדומו"ר זצוק"ל היה קורא בעצמו חתן תורה. וחתן בראשית נמכר. והקפיד מאד לבל יכובד איש קמצן עם חתן בראשית. ואמר כי הלא כתוב "טוב עין הוא יבורך".

צ"ל אמרי יודל

שפתי צדיקים ח.PDF

(167.3 KiB) הורד 224 פעמים

אמרי פנחס השלם ב.PDF

(301.51 KiB) הורד 196 פעמים

[האמרים הובאו במהדורת מישור והושמטו במהדו"ח]
סדר הקפות (תרס''ט)
[עי' בסוף ספר תוספתא למדרש פנחס (תרנ"ו) אך זה לא במקור, ולקוח מהספר הנ"ל, כדמוכח במספור העמודים בראשם]

[בתוך הגולה]

פריט לבוש הנקרא "פלוש/פלוס היטען"
מישהו יכול לתרגמו עבורי?

[לבי במערב]

בגד קטיפה או פשתן.

[בתוך הגולה]

יש"כ לשניכם!

אם אכן זהו כובע אזי נראה שיש לבחור כאן בקטיפה ולא בפשתן שהרי לא מצינו (?) כובע מפשתן.

[זקן ששכח]

פריט לבוש הנקרא "פלוש/פלוס היטען"
מישהו יכול לתרגמו עבורי?

כמדומני 'היטען' היינו 'כובעים'.

[לבי במערב]

אכן. התייחסתי, בעיקר, לתיבה הראשונה.

[ביקורת תהיה]

מי ישקני מים וינקד את שלשת המאפים המוזכרים בשו"ע או"ח סימן קסח:
רושקיליא"ש די אל חשו
בישקוגי"ש
ניבלא"ש

[לבי במערב]

לנוסח השמות המדויק ראה כאן, ע' 69; ובהמשך דבריו שם האריך בכ"ז.

מוסג"פ הנוגע לעניננו:

רושקיליאש.JPG (21.54 KiB) נצפה 9175 פעמים

דיאלחשו.JPG (53.28 KiB) נצפה 9175 פעמים

בישקוגיש.JPG (38.21 KiB) נצפה 9175 פעמים

ניבלאש.JPG (18.41 KiB) נצפה 9175 פעמים

[ביקורת תהיה]

וכיצד קוראים:
פריטל"ך (בט"ז)
שלצ"א (במג"א)
מה הנכון וכיצד קוראים:
נאליסנק"י (במג"א) או נאלסינק"י (בט"ז)?
וואפלטקי"ס (בט"ז) או וואפלטקו"ס (במג"א)?

[לענין]

מתוך עמק ברכה של אבי השל"ה הקדוש -

לונדרא.png (137.18 KiB) נצפה 9063 פעמים

[במסתרים]

הלונדרא

מובא במג"א סימן רד סעיף יא ומשם באחרונים עד למ"ב, ובמהדורות החדשות מסתמא תמצא תרגום.
בהוצאה שלפני פירשו: מין פרח.

[לבי במערב]

מהענין נראה, לכאורה, כי מדובר בפרח־הדובדבן (שצבעו לבן).
א"י מאיזו שפה נלקח.

[ספרים וועלט]

לונדרא

מובא במג"א סימן רד סעיף יא ומשם באחרונים עד למ"ב, ובמהדורות החדשות מסתמא תמצא תרגום.
בהוצאה שלפני פירשו: מין פרח.

זה Lavender הנקרא בעברית אזוביון והוא לא אחר מ"שיבולת נרד" שבסממני הקטורת! ראה כאן:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%95%D7%9F

[לבי במערב]

ומהם ה'שווארצ"י קירש"ן' (= דובדבנים שחורים)? היכן ה'תולה באילן גדול'?

[במסתרים]

בעמק ברכה מזכיר גם קודם לכן "פרי לבן שקורין הלונדרא".
לכאורה אין זו ה' הידיעה (אינו כותבה בשאר פירות) אלא שם הפרי מתחיל בה"א.
גם יל"ע אם פרח נקרא "פרי".

[לבי במערב]

לפענ"ד:
א. אין לדייק כ"כ בהוספת ה' הידיעה.
ב. ראוי הי' באמת לייחד אשכול לזיהוי השמות הלועזיים בהל' ברכות.
ג. בסו"ד מזכיר שעושין מהן 'פאווידל"א, ונקרא בלשון אשכנז לאטווארי"ג' - והיא מרקחת הדובדבנים.
ד. בנו, השל"ה, הביא דבריו בספרו (שער האותיות, אות ק' כלל ז אות ב) - ושם מבואר היטב שבפרח הדובדבן מיירי (וראה גם שם כלל ה אות ב).

[לבי במערב]

וכיצד קוראים: פריטל"ך (בט"ז)

ראה כאן.

נאליסנק"י (במג"א) או נאלסינק"י (בט"ז)? וואפלטקי"ס (בט"ז) או וואפלטקו"ס (במג"א)?

ראה אודותם כאן.

שלצ"א (במג"א)

בחלק מהדפוסים: 'שיצ"א'. ואיני יודע איזה מהם נכון יותר.

[ביקורת תהיה]

ראה אודותם כאן.
בחלק מהדפוסים: 'שיצ"א'. ואיני יודע איזה מהם נכון יותר.

אדהכי והכי נקדתי כדלהלן:
פְרִיטְלֶךְ
שַׂלְצֶ"א (בגלל ההקשר למלח: שֶׁנּוֹתְנִין הַיַּיִן בִּקְעָרָה עִם הַמֶּלַח (שַׂלְצֶ"א בְּלַעַ"ז) כְּדֵי לְטַבֵּל בּוֹ הַבָּשָׂר).
וַאפְלַטְקֵיס (פַּתחות הלמד בגלל הכתיב וואפלאטק"ס), ובמג"א: וַאפְלַטְקוֹס.
ולענין 'נאליסנקי', כנראה שהכתיב במג"א הוא הנכון. ויבוא על הברכה האיש שינקדנו אל־נכון על פי ההופעה ברוסית ב'יידישע מאכלים' המצורף.

[לבי במערב]

ולענין 'נאליסנקי', כנראה שהכתיב במג"א הוא הנכון. ויבוא על הברכה האיש שינקדנו אל־נכון על פי ההופעה ברוסית ב'יידישע מאכלים' המצורף.

תעְתיק הכתיב הרוסי כך הוא: 'נאַלִיסְ(טְ)נִיקִי'.

וַאפְלַטְקֵיס (פַּתחות הלמד בגלל הכתיב וואפלאטק"ס), ובמג"א: וַאפְלַטְקוֹס.

לכאו' מסתבר יותר דצ"ל 'וַאפְלַטְקוּס' (וכן 'וַאפְלַטְקִיס'), וחילוף הוי"ו ביו"ד בא מפני ההברה הפולנית (בה דברו רבותינו הב"ח, הט"ז והמג"א). הלא כן?

[ביקורת תהיה]

לכאו' מסתבר יותר דצ"ל 'וַאפְלַטְקִיס'.

מדוע? הלוא לשון רבים של 'ואפלאטקא' הוא! תדע, שיש והוא מופיע בלי יוד אחרי הקוף.

[מיללער]

בשיטמ"ק ב"ב קמז: ד"ה אמר רבא אמרן ר"נ (בשם הרא"ם). אלא על האכילה ועל הדירה היתה ההקנאה והאכילה והדירה מעשה הם ואינם דבר שיש להם ממש ולא גוף מצוי בעולם כדי שיהו בתורת הקנאה וזהו שמחלקין בו חכמי אומות בין אל גוה"ר ואל ער"ץ כי הוא חשבון העצם והמקרה. אלא עד שיאמר תנו בית זה לפלוני וידור בו תנו דקל זה לפלוני ויאכל פירותיו שנמצאת ההקנאה בגופין מצוין בעולם. הרא"ם ז"ל.

מהו הפירוש במה שהביא מל' ערבי (?)

[במסתרים]

מהו הפירוש במה שהביא מל' ערבי

מה שפירש בעצמו: עצם ומקרה.

חפש באוצר "אל_גוהר" ותמצא כן מפורש בכמה ספרים.

[לבי במערב]

ב'translate' תרגם 'אלגוה"ר' - 'המהות', ועולה בקנה א'.

[אליסף]

בספר בית אפרים לר' נפתלי סופר בהספד על הכתב סופר כותב:
" ורבינו היה אוהב הצדיקים וחסידים כי דרש בשה"ג שנת תר"ל בפ"ב עולם הפוך ראיתי תחתונים למעלה וכו' על הצדיקים והרבנים מאונטערלאנד ואמר לנו בפירוש "אין לנו געמעסיגטע פארטייא" עיי"ש שם עוד (בית אפרים עמ' 6 באוצה"ח)
אני מבין שזה קשור לאסיפת הרבנים על הרפורמים
מה פירוש המילים באידיש?

[ספרים וועלט]

בספר בית אפרים לר' נפתלי סופר בהספד על הכתב סופר כותב:
" ורבינו היה אוהב הצדיקים וחסידים כי דרש בשה"ג שנת תר"ל בפ"ב עולם הפוך ראיתי תחתונים למעלה וכו' על הצדיקים והרבנים מאונטערלאנד ואמר לנו בפירוש "אין לנו געמעסיגטע פארטייא" עיי"ש שם עוד (בית אפרים עמ' 6 באוצה"ח)
אני מבין שזה קשור לאסיפת הרבנים על הרפורמים
מה פירוש המילים באידיש?

פארטייא = מפלגה כמובן. געמעסיגטע = מסתבר שהכוונה ל"מעסיג"=מתון=ליברלי

[ישעיהו]

במכילתא הוצאת הורוויץ כתוב במבוא

מכילתא.PNG (9.45 KiB) נצפה 8547 פעמים

אפשר בבקשה לתרגם את זה ?

[יבנה]

במכילתא הוצאת הורוויץ כתוב במבוא

מכילתא.PNG

אפשר בבקשה לתרגם את זה ?

מכילתא כ"י של הספרייה הממשלתית של מינכן.

[פולסברג]

"מרגלא בפומא דאינשי: גאטט גאבע עס צו גיטעס".

מאי האי?