עזרה בפענוח ר"ת

[פרנצויז]

מיהו אבינ"ה המוזכר בקישור
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=2257
בריש העמוד.

ראה בספר הזה, זהר ליוורנו תרל"ב, עם הפירושים "זר זהב" ו"כתם אופיר", שהשם "אבינ"ה" נזכר הרבה מאוד, [לא רק שם בהקדמה בעמוד ההוא = מעלות בלימוד הזהר], אלא בתוך הפירוש "זר זהב" יש הרבה הערות בסוגרים עם השם אבינ"ה".
וראה במפעל הביבליוגרפי
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=MBI01
שפענחו:
אבינ"ה <... ה’צעיר א’ליהו ב’כמהר"ר י’וסף נ’ר"ו> , שהוא רבי אליהו גג' בן המחבר.
עפ"י מה שכתב רבי אליהו בעצמו בחלק ב':
ספר הזהר הקדוש ... (נח-חיי שרה) ... בכתם אופיר ... זר זהב ... ואגב ... אנא ... כתבית הני מלי קטנ’י ... ועלו ובאו בשיפולי ביתא דר’ אבא וקורא להם אבינ"ה.

[אלי בנאי]

בוקר טוב לחברי הפורום
בהגדרות של 'לשכת סופרים' כתוב: עזרה בקריאת כ"י
והנה בקשת העזרה שלי:
לאחרונה נסעתי לטיול במרוקו - והגעתי לקברו של
השד"ר רבי עמרם בן דיוואן
ומצאתי שהמילה "שנתבקש" כתובה עם סימן מקווקו
מעל שמשמעותו סימן לראשי תיבות, כלומר שאכן הרב השד"ר
'שנתבקש' למרום וגם 'שנתבקש' - כצרוף מיוחד שלי לא ידוע

עמרם.docx

(1.58 MiB) הורד 328 פעמים

מצורף קובץ
אשמח לדעת את הקיצור וראשי התיבות 'שנתבקש'.
תודה
אלי בנאי - אשכולות

[שבענו מטובך]

אין לי בזה תשובה ברורה, אבל אני מעלה בזה אפשרות רחוקה: יתכן שהיה צ"ל שנתבש"מ = שנתבקש בישיבה של מעלה, והוא ר"ת ידוע.
זה לבינתיים. כעת נחכה לבקיאים שיגלו דעתם בזה.

[מה שנכון נכון]

עד שיבואו הבקיאים אנסה לשער.
מצויים ר"ת 'נבק"ש', שפתרונם: נפטר בקצור שנים.
כנראה זו הכוונה גם כאן, והפתרון: נת'בקש בק'צור ש'נים.
ר' עמרם דיוואן נפטר בגולה בהיותו בן ארבעים ומשהו.
(ויתכן שבאמת הת' יתירה, וצ"ל נבק"ש).

[אמנם בחיפוש באוצר מצאתי שתים שלוש דוגמאות שכתוב נתבק"ש על מי שהאריך ימים.
בספר גאוני משפחת אבוחצירא ג עמ' 115מובא מכתבי הרב ילוז על חכם א': "הוא נתבק"ש ביש"מ מקרוב זקן ושבע ימים בן פ"ד שנים". אך במקור הדברים בספר תולדות אליהו שהו"ל הרב ילוז עצמו עמ' 87 כתוב 'נתבקש' בלי סימן ר"ת.
שמחה אסף במזרח ומערב כרך ה עמ' 199 מעתיק מקונטרס שנכתב בו: נתבק"ש ביש"מ כבן פ"ב. אך אולי הוא ט"ס.
וצע"ע. עכ"פ לא נראה שזה סימן מליצה].

[אלי בנאי]

תודה רבה למשיבים:
שבענו מטובך
מה שנכון נכון

[צולניק]

אודה על עזרה בפענוח ר"ת אלו:
מהו ספר מלח"א?
ומהו דע"ת? [זה לא דעת תורה של המהרש"ם].

[מה שנכון נכון]

מאיזה ספר הצלום?

[צולניק]

ספר שרביט הזהב החדש - ברית אבות דף מ"ד ע"ב.

[מה שנכון נכון]

מלח"א - דברי משה - מלחמת ארי, ר' משה ארי אלטר.

[צולניק]

יש"כ.
שמא יש מקום לתקן ברשימת האוצר, להוסיף 'מלחמות ארי'.

[מה שנכון נכון]

דע"ת - הוא המהרש"ם, וכנראה נפלה כאן ט"ס בציון. [המהרש"ם במקו"א (לדוג' או"ח קעא) אכן מציין לס' אלו].

[צולניק]

מחוורתא כדבריך. יש"כ.

[בקרו טלה]

אודה על עזרה בפענוח ר"ת אלו:
ומהו דע"ת?

דע"ת - הוא המהרש"ם

מחוורתא כדבריך - בסי' נה

[צולניק]

אודה על עזרה בפענוח ר"ת אלו:
ומהו דע"ת?

דע"ת - הוא המהרש"ם

מחוורתא כדבריך - בסי' נה

יש"כ.

[חיימקה]

משם הגדולים בסופו - קונטרס אחרון.
וכבר נודע דכל הגלויות הם לברר ניצוצות הקדושה אשר בארץ ההוא. ומצרים ירד בראשונה לברר ניצוצי הקדושה של אדה"ר [אדם הראשון] וע"ר בארץ השעבוד, בכוח השכינה ביררו כל ניצוצי הקדושה ולכן נצטוו לא תוסיפו לראותם.

וע"ר? ועוד רבים, וערב רב.

[מה שנכון נכון]

משם הגדולים בסופו - קונטרס אחרון.
וכבר נודע דכל הגלויות הם לברר ניצוצות הקדושה אשר בארץ ההוא. ומצרים ירד בראשונה לברר ניצוצי הקדושה של אדה"ר [אדם הראשון] וע"ר בארץ השעבוד, בכוח השכינה ביררו כל ניצוצי הקדושה ולכן נצטוו לא תוסיפו לראותם.

וע"ר? ועוד רבים, וערב רב.

צ"ל ועל ידי השעבוד.

[חיימקה]

ייש"כ, כרגיל אין עליך.

[קאצ'קלה]

כננס ע"ג ענק ארשה לעצמי להוסיף נופך לדברי הרב משנ"ן.

ב'ועד לחכמים' דפוס ליוורנו תקנ"ח נדפס כפי שציין הרב משנ"ן:

1.JPG (146.56 KiB) נצפה 16479 פעמים

שוב כשכל קבצי וקונטרסי 'שם הגדולים' ו'ועד לחכמים' נכללו במהדורת שם הגדולים, דפוס קראטאשין-פפד"מ תר"ג-תר"ז, נפלה לה המלה 'בארץ' לסוף השורה הבאה (כרגיל בדפו"י מפעם לפעם), וכך יצא משפט מעוות:

2.JPG (147.77 KiB) נצפה 16479 פעמים

במהדורת ווילנא תרי"ג, השמיט המשכיל אייזיק בן יעקב את עניני הקבלה שבספר, כך נשמט קטע זה ממהדורותיו וממהדורות הבאות (כגון יוזעפאף תרכ"ח).
שוב הדפיס רמ"מ קרענגיל קטע זה בהג"ה מנחם ציון שבגליון שם הגדולים, ושם נדפס וע"ר במקום וע"י. אולי אין זו טעות דפוס אלא 'תיקון', כדי לתת מעט הבנה לתיבת 'בארץ' = 'וערב רב בארץ'. אבל כמובן שזו טעות/תיקון על גבי טעות.

[חיימקה]

ייש"כ על הפירוט הרב.
במהדורה שבידי [אוצר הספרים י-ם תשנ"ד] המילים "וכל זה לא על חינם..." נדפסו בסוף הקטע ולא באמצעו לאחר המילים "ונתרבתה התורה שם".
ועוד שינויים מזעריים, ומסתמא לא בהם דווקא השגגה.
נקווה שבמהדורה החדשה של כל ספרי החיד"א מהדורת המאור, תוקנו דברים ע"פ דפו"ר - ושלא יקוים בהם מאמר החכם: "הזעציר דהשתא מכניס בכיס הקטן את הזעציר דאז".

[אספקלריא]

במהדורת ווילנא תרי"ג, השמיט המשכיל אייזיק בן יעקב את עניני הקבלה שבספר, כך נשמט קטע זה ממהדורותיו וממהדורות הבאות (כגון יוזעפאף תרכ"ח).
שוב הדפיס רמ"מ קרענגיל קטע זה בהג"ה מנחם ציון שבגליון שם הגדולים, ושם נדפס וע"ר במקום וע"י. אולי אין זו טעות דפוס אלא 'תיקון', כדי לתת מעט הבנה לתיבת 'בארץ' = 'וערב רב בארץ'. אבל כמובן שזו טעות/תיקון על גבי טעות.

ב"מוריה" טבת תשנ"ט (עמ' ק"ח והלאה) יש מאמר ארוך על ההשמטות הנ"ל של אייזיק בן יעקב מספר "שם הגדולים", וגם נדפס שם הנוסח המתוקן של כל הקטעים שהושמטו, ובהערות שם הזכירו מ"מ במהדורת קרענגיל (מ"ק) ובמהדורת אוצר הספרים ירושלים (מ"י).
להלן העתק הנוסח המתוקן של הקטע המדובר לעיל

מוריה טבת תשנט עמוד קיט.jpg (72.84 KiB) נצפה 16423 פעמים

מוריה טבת תשנט עמוד קכ.jpg (79.85 KiB) נצפה 16423 פעמים

[חיימקה]

וכך זה במהדורה החדשה של מכון המאור, ב"ה מתוקן כדבעי.

שם הגדולים - מכון המאור.pdf

(50.72 KiB) הורד 543 פעמים

[תם מה הוא אומר]

וכך זה במהדורה החדשה של מכון המאור, ב"ה מתוקן כדבעי.

שם הגדולים - מכון המאור.pdf

האם ספר שה"ג של המאור נדפס? כמה כרכים הוא?

[בתוך הגולה]

(חבל שאין כאן מי שמשיב לשאלת חכם של הרב התם, שרבים צריכים לה)



כדוגמת הדיון כאן למעלה על השה"ג (טעות שהולידה ראשי תיבות לא מפוענחים) רשמתי אצלי לפני זמן מה בעניין אחר ואני מעתיקם כאן אולי ימצאו בהם תועלת.
(היות וזו העתקה לא הוספתי הפניות (לינקים) ואם משהו חפץ בכך אשתדל לעדכן בהמשך)

במסכת פסחים מט ב שנינו ששה דברים נאמרו בעם הארץ וכו' וי"א אף אין מכריזין על אבידתו.
והקשו הראשונים (תוס' וש"ר) איך המוצא יודע שאבידת ע"ה היא. וע"כ כתב המהרש"א זל"ש:'עיין בטי"ד דמיירי באבדת בגד שנמצא עליו רבב או מנעלים המטולאים דאינן של ת"ח'
ובספר שדה יצחק (גואטה) הבין שכוונתו לפרש את דברי התוספות והתקשה מדוע יש צורך בכך עי"ש.
אמנם זאת למודעי כי ט"ס נפלה בדפו"א של חידושי אגדות למהרש"א. ובדפו"ר (קרקא שצ"ב ופפד"מ תמ"ב) המהרש"א פותח בדברי התוס' ומוסיף ע"ז ועי"ל דמיירי וכו' והיינו שזהו תירוץ מקורי נוסף של המהרש"א.
אמנם בספר עין יעקב (כתנות אור אמ"ד תמ"ד) הדפיסו את חידושי אגדות המהרש"א ושם שיבש המדפיס - השמיט את תחילת הדיבור והחליף הלש' 'ועי"ל (=ועוד יש לומר) דמיירי...' במילים 'ועיין טי"ד דמיירי' שאין לו מובן. (וגם לא מצינו ספר שאלו ראשי התיבות שלו הדן בעניין). ומעתה סרה גם הערת הרב שדה יצחק כמובן.
(לאחמ"כ נדפס המהרש"א ח"א בחטיבה אחת עם חידושי ההלכות. תחילה, על מסכתות בודדות (לא כולל פסחים), בדפוס מיץ שנת תקכ"ח-תקל"ז ושוב, באותה מתכונת, בדפוס סלאוויטא תקע"ו וממנו לדפוס וילנה תקצ"ה. הדפסות אלו היו המקור לחידושי המהרש"א שנדפסו אח"כ בש"ס של אותם מדפיסים, שמהם כידוע ישקו כל עדרי הלומדים כיום. והנה אין לפני את דפוס סלאוויטא הנז' אמנם מנוסח השער (של חי' האגדות. בנוסח שער התלמוד אין מזה כלום). שהועתק במפעל הביבליוגרפיה מתברר שהמדפיסים שם נטלו את ח"א מהרש"א מתוך הנדפס בעין יעקב ועל כן היה המישור לעקוב והשגגה נפוצה בארץ.

(וכאן יש לשבח את ש"ס עוז והדר שבהערות למהרש"א הביאו את הלש' שבדפו"ר וחסכו טירחה מהלומד)

אם יש מישהו שיש לו גישה לח"א מהרש"א דפוס סלאוויטא הנז' (הרב ושא נס?) יורנו ושכמ"ה

[נחלי אפרסמון]

וכך זה במהדורה החדשה של מכון המאור, ב"ה מתוקן כדבעי.

שם הגדולים - מכון המאור.pdf

האם ספר שה"ג של המאור נדפס? כמה כרכים הוא?

לא יצא עדיין

[ושא_נס]

(חבל שאין כאן מי שמשיב לשאלת חכם של הרב התם, שרבים צריכים לה)



כדוגמת הדיון כאן למעלה על השה"ג (טעות שהולידה ראשי תיבות לא מפוענחים) רשמתי אצלי לפני זמן מה בעניין אחר ואני מעתיקם כאן אולי ימצאו בהם תועלת.
(היות וזו העתקה לא הוספתי הפניות (לינקים) ואם משהו חפץ בכך אשתדל לעדכן בהמשך)

במסכת פסחים מט ב שנינו ששה דברים נאמרו בעם הארץ וכו' וי"א אף אין מכריזין על אבידתו.
והקשו הראשונים (תוס' וש"ר) איך המוצא יודע שאבידת ע"ה היא. וע"כ כתב המהרש"א זל"ש:'עיין בטי"ד דמיירי באבדת בגד שנמצא עליו רבב או מנעלים המטולאים דאינן של ת"ח'
ובספר שדה יצחק (גואטה) הבין שכוונתו לפרש את דברי התוספות והתקשה מדוע יש צורך בכך עי"ש.
אמנם זאת למודעי כי ט"ס נפלה בדפו"א של חידושי אגדות למהרש"א. ובדפו"ר (קרקא שצ"ב ופפד"מ תמ"ב) המהרש"א פותח בדברי התוס' ומוסיף ע"ז ועי"ל דמיירי וכו' והיינו שזהו תירוץ מקורי נוסף של המהרש"א.
אמנם בספר עין יעקב (כתנות אור אמ"ד תמ"ד) הדפיסו את חידושי אגדות המהרש"א ושם שיבש המדפיס - השמיט את תחילת הדיבור והחליף הלש' 'ועי"ל (=ועוד יש לומר) דמיירי...' במילים 'ועיין טי"ד דמיירי' שאין לו מובן. (וגם לא מצינו ספר שאלו ראשי התיבות שלו הדן בעניין). ומעתה סרה גם הערת הרב שדה יצחק כמובן.
(לאחמ"כ נדפס המהרש"א ח"א בחטיבה אחת עם חידושי ההלכות. תחילה, על מסכתות בודדות (לא כולל פסחים), בדפוס מיץ שנת תקכ"ח-תקל"ז ושוב, באותה מתכונת, בדפוס סלאוויטא תקע"ו וממנו לדפוס וילנה תקצ"ה. הדפסות אלו היו המקור לחידושי המהרש"א שנדפסו אח"כ בש"ס של אותם מדפיסים, שמהם כידוע ישקו כל עדרי הלומדים כיום. והנה אין לפני את דפוס סלאוויטא הנז' אמנם מנוסח השער (של חי' האגדות. בנוסח שער התלמוד אין מזה כלום). שהועתק במפעל הביבליוגרפיה מתברר שהמדפיסים שם נטלו את ח"א מהרש"א מתוך הנדפס בעין יעקב ועל כן היה המישור לעקוב והשגגה נפוצה בארץ.

פסחים סלאוויטא תקע"ז דף יא סוף ע"ג:
"ואין מכריזין על אבדתו כו'. עיין בטוי"ד דמיירי באבדת בגד...".

[בתוך הגולה]

הרב ושא נס יש"כ על טרחתך בעניין. ואף שהבירור הביבליוגרפי רחוק משלמותו. מ"מ מסתברים הדברים כדאמרן וד"ב לפ"ש.

[בן_אליעזר]

כאן ברצו"ב. בפי' מים טהורים שעל הגליון, באות י"ד שבו. מהו בתוה"ח (-ספר או פירוש לכאו'-) שאני בעוניי לא פתרתיו?

[שבענו מטובך]

כאן ברצו"ב. בפי' מים טהורים שעל הגליון, באות י"ד שבו. מהו בתוה"ח (-ספר או פירוש לכאו'-) שאני בעוניי לא פתרתיו?

אולי הכוונה תוספות החדשים, כלומר דפוסים החדשים של התוספות יו"ט, שבהם מוגה כך.

[בן_אליעזר]

מסתבר, ייש"כ

[שובי נפשי]

בספר אברהם אנכי לרבי אברהם פאלאג'י פרשת צו אות ב' כתב: עיין בספר ש"ח שת"ח משם הגאון רמ"מ ז"ל, כי יש כיס להלשון והם השפתים שלא ידבר מה שאסור, וכן יש כיס לעינים לסוגרם ועוצם עיניו מראות ברע, וכן יש כיס לאזנים כמו שאמרו יכוף האליה לתוכה, אמנם להמחשבה אין שום כיס, כי המחשבה משוטטת באדם בכל עת, והעולה מכפרת על הרהור הלב, ולזה קאמר גבי עולה צו את אהרן ואת בניו, דצריך זירוז במקום שיש חסרון כיס. עכ"ד, דפח"ח.

האם מישהו יכול לפענח את הראשי תיבות: עיין בספר ש"ח שת"ח משם הגאון רמ"מ ז"ל.

בחפשי בתוכנת ה"אוצר" מצאתי שהביאו פירוש זה משם החידושי הרי"מ מגור, ואם כן אפשר לפתור ראשי תיבות: רמ"מ = רבי מאיר מגור".
אבל עדיין לא מצאתי פיתרון לספר ש"ח,
וכן מהו ראשי תיבות: שת"ח.

[מה שנכון נכון]

מסתמא שיחת חולין של תלמידי חכמים.

[ושא_נס]

.

[שובי נפשי]

מצאתי הפתרון:
ספר שיחת חולין של תלמידי חכמים
פרק ו
משם "הרב הגאון הצדיק רבי יצחק מאיר מווארשא זצ"ל"
הוא האדמו"ר הרי"מ מגור בעל "חידושי הרי"מ"

[פרנצויז]

כאן ברצו"ב. בפי' מים טהורים שעל הגליון, באות י"ד שבו. מהו בתוה"ח (-ספר או פירוש לכאו'-) שאני בעוניי לא פתרתיו?

יש מהדורה חדשה של ס' "מים טהורים", שפתחו את הראשי תיבות, וכאן פענחו "תוספות החדשים", (עיי"ש עמ' קנ"ה).
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0001

אולי הכוונה תוספות החדשים, כלומר דפוסים החדשים של התוספות יו"ט, שבהם מוגה כך.

כמדומה שכל המקומות שנזכר "תוה"ח" [= תוספות החדשים] בס' "מים טהורים" כוונתו למה שנדפס במשניות שלנו בשם "תוספות חדשים". וא"כ מסתבר שגם כאן "תוספות החדשים" אינו כינוי לדפוסים החדשים של תוי"ט, אלא כוונתו להנדפס בשם "תוספות חדשים", למרות שבדפוסים שלנו אינו נמצא.
ולכאורה צריך לומר שבדפוסים הראשונים שבהם נדפס "תוספות חדשים", דהיינו בשנת תקל"ה ואילך, היה כאן (כלים פי"ז משנה י"ד) קטע של תוספות חדשים עם ההגהה הזו (על דברי הר"ש שהובאו בתוי"ט). ואח"כ בשלב שני הוסיפו המדפיסים לציין את התיקון גם בתוך דברי התוי"ט בעצמו. ובשלב יותר מאוחר, החליט אחד המדפיסים שדברי תוספות חדשים מיותרים משום שהתיקון כבר נדפס בתוי"ט, ולכן החליט להשמיט את דברי התוספות חדשים השייכים לכאן.
אך כל זה השערה בלבד, וצריך לבדוק בדפוסים הראשונים של משניות עם "תוספות חדשים", (משנת תקל"ה ואילך), האם בכלים פי"ז משנה י"ד, יש "תוספות חדשים" על תויו"ט ד"ה ויש וכו', שמגיה (בדברי הר"ש) שאפשר דצ"ל ובששי (במקום "ובשאר ימים").

[בן_אליעזר]

תודה להעונים בטוטו"ד

[ושא_נס]

במשניות אמשטרדם תקל"ה (תו"ח דפו"ר) דף לד ע"ב בתוספת י"ט: "ואיכא ארץ העמים (ובשאר ימים) נבלות וטריפות". ונ"ב בגליון: "אפשר דצ"ל ובששי". והגהה זו נכללה בכותרת בראש הגליון "תוספות חדשים".

[פרנצויז]

במשניות אמשטרדם תקל"ה (תו"ח דפו"ר) דף לד ע"ב בתוספת י"ט: "ואיכא ארץ העמים (ובשאר ימים) נבלות וטריפות". ונ"ב בגליון: "אפשר דצ"ל ובששי". והגהה זו נכללה בכותרת בראש הגליון "תוספות חדשים".

יישר כח גדול לר' ושא נס, על בדיקת המהדורה הראשונה של "תוספות חדשים" (כלים פי"ז מי"ד) במשניות אמשטרדם תקל"ה.
ולפי זה אפשר לפתור את מה ששאל ר' בן_אליעזר לעיל

כאן ברצו"ב. בפי' מים טהורים שעל הגליון, באות י"ד שבו. מהו בתוה"ח (-ספר או פירוש לכאו'-) שאני בעוניי לא פתרתיו?

שבאמת מה שכתב בס' מים טהורים (כלים פי"ז מי"ד) בשם "תוה"ח" [= תוספות החדשים], אינו כינוי לדפוסים החדשים של תוי"ט, אלא כוונתו להנדפס בשם "תוספות חדשים", כפי שמתברר עכשיו שכך נדפס שם במהדורת תקל"ה, אלא שבמהדורות יותר מאוחרות השמיטו המדפיסים את דברי תוספות חדשים השייכים לכאן.
וראה לעיל
viewtopic.php?f=7&t=28098&p=571214#p567461
שכתבתי את הדברים האלו בתור השערה בעלמא, ובס"ד עכשיו מתברר שהדברים נכונים.

[פרנצויז]

במשניות אמשטרדם תקל"ה (תו"ח דפו"ר) דף לד ע"ב בתוספת י"ט: "ואיכא ארץ העמים (ובשאר ימים) נבלות וטריפות". ונ"ב בגליון: "אפשר דצ"ל ובששי". והגהה זו נכללה בכותרת בראש הגליון "תוספות חדשים".

יישר כח גדול לר' ושא נס, על בדיקת המהדורה הראשונה של "תוספות חדשים" (כלים פי"ז מי"ד) במשניות אמשטרדם תקל"ה.
ולפי זה אפשר לפתור את מה ששאל ר' בן_אליעזר לעיל,
שבאמת מה שכתב בס' מים טהורים (כלים פי"ז מי"ד) בשם "תוה"ח" [= תוספות החדשים], אינו כינוי לדפוסים החדשים של תוי"ט, אלא כוונתו להנדפס בשם "תוספות חדשים", כפי שמתברר עכשיו שכך נדפס שם במהדורת תקל"ה, אלא שבמהדורות יותר מאוחרות השמיטו המדפיסים את דברי תוספות חדשים השייכים לכאן.

אודה לך מאוד אם תוכל להעלות כאן צילום של העמוד הזה (דף ל"ד ע"ב) ממשניות אמשטרדם תקל"ה (כלים פי"ז מי"ד).

[קאצ'קלה]

אודה לך מאוד אם תוכל להעלות כאן צילום של העמוד הזה (דף ל"ד ע"ב) ממשניות אמשטרדם תקל"ה (כלים פי"ז מי"ד).

הנה הדף:

טהרות אמשטרדם תקלה.pdf

(506.5 KiB) הורד 411 פעמים

[פרנצויז]

אודה לך מאוד אם תוכל להעלות כאן צילום של העמוד הזה (דף ל"ד ע"ב) ממשניות אמשטרדם תקל"ה (כלים פי"ז מי"ד).

הנה הדף:

טהרות אמשטרדם תקלה.pdf

יישר כח גדול.
צל"ש מיוחד על הזריזות.