◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆

[י. אברהם]

קלינג = להב
שטיל = ידית

[תוכן]

בפנקס ח"ק שלפני כמה מאות שנים נרשם:

גם לנהרגים בר מינן ח"ו, במכת חרב או במשרפות קנה שקורין 'ביקס'... מניחים אותו במלבושיו כפי שנמצא, בר מינן... ונותנים בידו סכינים שחורים. דהיינו, גלינגען ניתן לו בתוך ידו, והשטיילען אין דער הייך.

התיבות המודגשות הן באידיש,
מי יכול לתרגמן?

צ"ל 'קלינגען' ... 'והשטילען'.

[חד ברנש]

תודה רבה לכולם.
אז תרגום המשפט "קלינגען ניתן לו בתוך ידו, והשטילען אין דער הייך". הוא כזה:
הלהב ניתן לו בתוך ידו, והידית בעמידה (אולי: באויר)
אכן כן?

[חד ברנש]

אני מבין אידיש עכשוית, כשהיא מדוברת אך לא בקריאה.
וגם איני יכול לסמוך על ידיעותי באידיש בשביל לתרגם כזה קטע על מנת להביאו במאמרי.

[משולש]

ווען מאן פינד איין הורג (הרוג) דאז מאן מיינט רצחנים האבן איהן (איהם) דערשלאגען (הכוהו), אונ' איז קיין דם פון אים גאנגן (ולא יצא ממנו דם) מאן אים מטהר אונ' טוט אים איין ווייס העמד אן (מלבישים אותו חולצה לבנה) אונ' זיין קליידער דעריבער (מעל) אונ' איין פאלטער (לא יודע מה זה) דעריבער. איין טייל זאגן מאן זאל זיין קיטל בייא אים ליגן.
אונ' מן זאל אים צוויי מעסער מיט שווארצע שטילן (ידיות?) אין די האנט געבן די קלינגן (חוד) פון די מעסער זאן מאן אים אין די הענט געבן אונ' די שטילן די די היך (לא יודע) דען האט דער רוצח קיין מנוחה עד ה' ינקום דמו.
אזו (?) אך (?) ווען איינער איז טוט גיפאלן אבער פארטרונקען אונ איז קיין בלוט פון זי גערונן (? כנראה שהכוונה שלא יוצא ממנו דם) איז מאן זי מטהר אונ' טוט זי תכריכים אן, אז ווי איין אנדער מת אונ' מאן טוט זי נישט פון די קליידער אן (לא מפשיטים אותה) אונ' ווען שון יוא (כן?) ווער בלוט פון זי גירונן ניט מער עס האט אויף גיהערט אונ' דערנאך שטרבן זי אונ' פון דער מיתה אן אונ' ווייטר איז קיין בלוט פון זי גירונן דען איז מאן זי מטהר אונ' טוט זי תכריכים אן אז ווי איין אנדער מת נט מער ווער פון רצחנים איז אום געקומען זאל מן אלע מאל איין קלייד אך אן טון:
ווען אבר משעת מיתה אונ' ווייטר רינט נאך בלוט פון זיא טאר מאן זי ניט מטהר זיין נייארט בעגראבט זי אזו ווי זי שטערבן מיט קליידער מיט אלעס אונ' וואו בלוט אן איז מוז מאן אויס שניידען אונ' מיט געבן אין קבר אונ' ווען עס אויף דער ערד איז מוז מאן מיט איין שויפל די ערד אויף נעמן מיט דען בלוט אונ' מיטגעבן.
אבר דאז בלוט וואס פאר דער מיתה איז פון זי גירונן בידארף מאן ניט אים צו געבן.
אונ' מאן מוז זי דען ארון דיכט צו מאכן מיט פעך דאז קיין בלוט קען דורך רינן דען דאז בלוט מוז אלעס מיט-בעגראבן ווערן.
וואס פון דער מיתה אן אונ' ווייטר פון אים רינט:

[י. אברהם]

אז תרגום המשפט "קלינגען ניתן לו בתוך ידו, והשטילען אין דער הייך". הוא כזה:
הלהב ניתן לו בתוך ידו, והידית בעמידה (אולי: באויר)
אכן כן?

במקור כתוב הכל בלשון רבים ותרגמת בלשון יחיד

[משולש]

תרגום עברי חופשי וחלקי: (לא הצלחתי את הכל. ובלי אחריות).


כשמוצאים הרוג שזה אומר שהרוצחים הכו אותו, ולא יוצא ממנו דם. מטהרים אותו ומלבישים אותו כתונת לבנה ומעל זה את הבגדים שלו ומעל זה "פאלטר" (איני יודע מהו) ויש אומרים שמניחים הקיטל שלו לידו.
ומניחים שני סכינים עם קתות שחורות בידו (ידיו?) בצורה שלהב הסכין יהיה בידו והקת למעלה, בגלל שהרוצח לא תהיה לו מנוחה עד השם ינקום דמו.
כך גם כשאחת ???? (טוט גפאלן פרטרונקן) ולא יוצא ממנה דם מטהרים אותה ומלבישים אותה תכריכים כמו מת רגיל (ולא מלבישים אותה את הבגדים) ואם כבר יוצא ממנה דם ואחר כך מתה ומהמיתה והלאה לא יצא ממנה דם מטהרים אותה ומלבישים אותה תכריכים כמו מת רגיל. לא יותר מי שמת ע"י רוצחים צריך תמיד להלבישו בגד אחד.
אבל אם משעת מיתה והלאה יצא עוד דם ממנה אסור לטהר אותה רק לקבור אותה כמו שמתה עם בגדיה ועם הכל. ואיפה שיש דם חותכים ושמים ביחד אתה בקבר. ואם זה על האדמה לוקחים את האדמה עם את חפירה ושמים ביחד אתה.
אבל הדם שלפני המיתה יצא ממנה לא צריך לשים אתה.
וצריך לעשות את הארון (הדוק?) עם (?פעך?) כדי שלא יצא דם דרכו והכל יקבר ביחד אתה. מה שמזמן המיתה והלאה יצא ממנה.

[פרנצויז]

פארטרונקן = נטבע?

[משולש]

פארטרונקן = נטבע?

מסתבר שאתה צודק

[חד ברנש]

הרב 'משולש',
תודה רבה וגדולה על עזרתך הנכבדה!!!

[רעואל המדייני]

אני עוסק במאמר מסויים של ר"ש אבן גבירול אשר הדפיס ברלינר בספרו פליטת סופרים.
דא עקא שאת המבוא כתב ברלינר בגרמנית, ואשמח אם תוכלו לתרגם לי את המבוא או את תמציתו.
בפרט אשמח לדעת אם ברלינר הצליח לפענח מהו ספר 'מחברת ידע' לרשב"ג.
מצו"ב המבוא [מתחיל מסוף העמוד השלישי, לאחריו העמוד השני ולבסוף העמוד הראשון].

[משולש]

אקדם אותך קצת.

סרקתי בOCR את העמודים (שני ושלישי) והדבקתי פה. תתקן שגיאות אם יש ותכניס לגוגל תרגום.


eigeneGeschicStireielit allein in," Talmud (Sanhedrin 111) und in den bridrasehin wird derselben besondere Aufmerkismkeit zu 'heil, sondorn auch die Veneladenn Grammatiker und Exe-geten der, späteren Zeit voranehen daran ihre (Joisteskrart. Eß gilt nämlich, don Widerepritch dieses Verses trat den Erzabhingen im ersten Stiche Mos. zu hoben, wie auch die. pass[ve Form &oe wofür man dem iiiral erwarten sollte gn rechtfertigen. Schon Keuschem in hfrahberet. rad. i führt' für die Stelle Er-klarurigen von Vorgängern an ; ebonFle bespreche» sie Jona Gannült in Sefar harikma S. 34 und 217 , der Verfilme dos Kusari ir S. 90 otl. Cassul, Monachem b. Salome in Seehol tob (1Cerem Cbezned VII 8. 69), liaselti im Namen des Daruch li. Mieser u. A. ms In n cod. Iramburg Nr. te2 (bei ZUM zur Gesch. S. 99) wird eine ganze Traditionsliehe für eine über-kommend Erlauterung der erwähnten Sch!riftetelle regethellt. Diese Anzabil von Auslegern vermehrt sich nunmehr um die be-deutenden Namen Gabirella und Soadia'a. Allerdings wird bereits von Aben Esra im Namen des Letzteren eine Erklärung gebracht, sie. wird Aber erst durch unsere ausführliche Mitthoilung ergamit, die auch in Parchon tud. ri in einer stylistischen Ernischrolbung, die Saadia$ Erlilutorung. noch klarer und dontlieher wiudergiobt, anonym enthalten ist. Hiernach findet Suadini don Vorxug des Moae vor doll Stamviltern darin, dass Gott Ersteren (nneh 2. Buch Mog 33, 12) "durch dm Namen, nämlich Gottes, mußgentauet habe", indem er ihm alloin imitier mit dom be-deutungsroichuren Ansdruck „ich bin der Ewige" erschienen sei, den Vätern aher bei einer wirkliulien Erscheinung mit dorr Angdrucke "ich bin der AilnUchtige", hoi einer sonstigen Offenbarung von Seiten Gottes, ohne drists drunit eine Erschei-nung verbunden gewesen mit don Worten hui der Ewige". Die Quelle, aus der Gabirol deine Mittlmilung macht, ist nicht genau Lxmühet; vm ist aber Satiditt's Wör-terbuch , (Ins wie es hier sicher zn entimionen ißt , nach Wartbmilien k nimm. wie bei Menachem b. Seruk alpha-betigch geordnet wur, eifre 'errat ein »euer Beweis für
die einstmalige Eilstenz einer solchen,. lexlealiaahen Arbeit Saadia'a gewonnen, nachdem dies bereite aus Menachm's Wör-terlucb rad. wo en trenin nmo • 11 eire anführt, erwiesen worden ist49. Ob Saadia's Wörterbuch mit dem mehrfach genannten 1ggaron identisch sei, Mast sieh seihst au der' »unmolir veröffentlichten Vorrede zu diesem Werke ,•r}
Ola-Lebanon_ Viii r. 34) nicht genügend erkonnen.,

[דרופתקי דאורייתא]

אם אפשר התרגום ללשון הקודש בבקשה

המקור: Solomon B. Freehof: The Responsa Literature, JPS 1955, p. 170
הובא כאן
viewtopic.php?p=362117#p362117

[משולש]

Chorin then cites other great authorities o the same effect.
The responsum of Moses Kunitz, rabbi of Ofen, defends the use of the organ in worship. He says: The use of the organ is for the glory of God, for it will serve to bring back to the Synagogue those who for a long time have kept themselves away from the "Courts of God". Thus they will be sanctifying the name of God among the multitudes. There can be no greater mitzvah than this...
The responsum of Moses Kunitz, favoring the use of organ music, created quite a stir. Aaron Chorin was, after all, suspected of modernist tendencies and his opinions were not taken too seriously by the Orthodox; but Moses Kunitz, rabbi of Ofen and member of the rabbinical court (dayyan) in Budapest, was a teacher of known piety, having defended the authenticity of the cabalistic classic, the Zohar (in his Ben Yohai) against the attacks of Jacob Emden.
The following year a collection of anti-Reform responsa

תרגום גוגל:

חורין אז מצטט רשויות גדולות אחרות באותה השפעה.
תשובתו של משה קוניץ, רב אופן, מגנה על השימוש בעוגב הפולחן. הוא אומר: השימוש באורגן הוא לתפארת האלוהים, שכן הוא ישמש להחזיר לבית הכנסת את מי שבמשך זמן רב הרחיקו את עצמם מבתי המשפט של אלוהים. כך הם יקדשו את שמו של אלוהים בין המוני. אין מצווה גדולה מזו ...
תשובתו של משה קוניץ, העדיפה את השימוש במוסיקה של איברים, עוררה מהומה. אהרון צ'ורין היה, ככלות הכל, חשוד בנטיות מודרניות, ודעותיו לא התייחסו ברצינות רבה מדי מצד האורתודוכסים; אבל משה קוניץ, רבה של אופן וחבר בית הדין הרבני בבודפשט, היה מורה לאדיקות ידועה, לאחר שהגנה על האותנטיות של הקלאסיקה הקלאסית, הזוהר (בבן יוחאי) נגד התקפותיו של יעקב אמדן.
בשנה שלאחר מכן, אוסף של תשובות אנטי רפורמיות

[הגהמ]

תרגום גוגל:

...
תשובתו של משה קוניץ, רבה של אופן, מגנה על השימוש בעוגב בתוך הפולחן. הוא אומר: השימוש בעוגב הוא לתפארת האלוהים, שכן הוא ישמש להחזיר לבית הכנסת אלו שבמשך זמן רב הרחיקו את עצמם מבתי המשפט של אלוהים. כך הם יקדשו את שמו של אלוהים בין המוני. אין מצווה גדולה מזו ...
תשובתו של משה קוניץ, המעדיפה את השימוש במוסיקה של העוגב, עוררה מהומה. אהרון חורין היה, ככלות הכל, חשוד בנטיות מודרניות, ודעותיו לא זכו להתייחסות רצינית רבה מדי מצד האורתודוכסים; אבל משה קוניץ, רבה של אופן וחבר בית הדין הרבני בבודפשט, היה מורה בעל אדיקות ידועה, לאחר שכבר הגין על האותנטיות של הקלאסיקה הקלאסית, הזוהר (בבן יוחאי) נגד התקפותיו של יעקב אמדן.
...

מתוקן

[איקטורין]

אודה מאוד למי שיוכל לתמלל את ההקלטה הזו מאידיש. אורכה ס"ה 43 שניות.

זוהי תשובה של הרב שטיינמן זצ"ל לשאלה אודות הדרכה על נער ל"ע מחלל שבת.

rr2m83oj.mp3

(1010.95 KiB) הורד 504 פעמים

[גיורא בשמי שמיא]

אודה מאוד למי שיוכל לתמלל את ההקלטה הזו מאידיש. אורכה ס"ה 43 שניות.

זוהי תשובה של הרב שטיינמן זצ"ל לשאלה אודות הדרכה על נער ל"ע מחלל שבת.

rr2m83oj.mp3

(אין שם הברקות, אבל אם בקשת...)

השואל: אני אומר להורים שאם הבן - אפילו אם הוא מחלל שבת - או דברים אחרים - שלא ידברו מזה אלא יקרבו אותו באשר הוא שם
הרב שטיינמן: (ההקלטה והדיבור אינם ברורים) הלא ברור הדבר, אם לא הרי ישנא את האבא, ואז יהיה המצב רק יותר גרועה
השואל: (חוזר) ריחוק זה לא טוב כי הרי ישנא את האבא
הרב שטיינמן: כן
השואל: אבל כדי שיאהב אותו צריך להתעלם מהדברים הרעים ולקרב אותו, כן?
הרב שטיינמן: כך עשה אברהם אבינו, מסתמה.

[איקטורין]

אודה מאוד למי שיוכל לתמלל את ההקלטה הזו מאידיש. אורכה ס"ה 43 שניות.

זוהי תשובה של הרב שטיינמן זצ"ל לשאלה אודות הדרכה על נער ל"ע מחלל שבת.

rr2m83oj.mp3

(אין שם הברקות, אבל אם בקשת...)

השואל: אני אומר להורים שאם הבן - אפילו אם הוא מחלל שבת - או דברים אחרים - שלא ידברו מזה אלא יקרבו אותו באשר הוא שם
הרב שטיינמן: (ההקלטה והדיבור אינם ברורים) הלא ברור הדבר, אם לא הרי ישנא את האבא, ואז יהיה המצב רק יותר גרועה
השואל: (חוזר) ריחוק זה לא טוב כי הרי ישנא את האבא
הרב שטיינמן: כן
השואל: אבל כדי שיאהב אותו צריך להתעלם מהדברים הרעים ולקרב אותו, כן?
הרב שטיינמן: כך עשה אברהם אבינו, מסתמה.

תודה רבה

[פלגינן]

אנא את עזרתכם. מצ"ב מברק מלפני כמאה שנים, מברלין לרוסיה, ובו כלה מודיעה לאחיה על נישואיה, ועל כך שהיא הולכת היום לאיזה 'נשף' שנקרא ???? ושם היא תיפגש עם החתן. מה זו המילה המוצהבת ומה פשרה?

[מבק]

בספר בן הרמה דף כ ע"א מביא את המילה הסוב"ה, האם מישהו יודע מה התרגום של מילה זו?

בן הרמה.png (81.8 KiB) נצפה 12612 פעמים

[יהודה בן יעקב]

שו"ת זכרון יהודה [גרינוואלד] או"ח סי' פח,
מהו הארטזישע ברוננען?

זכרון יהודה.png (52.25 KiB) נצפה 12590 פעמים

[פרנצויז]

שו"ת זכרון יהודה [גרינוואלד] או"ח סי' פח,
מהו הארטזישע ברוננען?
[attachment זכרון יהודה.png attachment]

ראה בס' זכרון יהודה ח"ב יו"ד סי' נ"ה שמבאר מה הוא, וכן עיי' ס' אגורה באהלך עולמים (לרבי יעקב יצחק ניימאן) עמ' שכ-שכא.

זכרון יהודה יורה דעה סימן נה.PDF

(822.2 KiB) הורד 283 פעמים

אגורה באהלך עולמים עמוד שכ - שכא.PDF

(206.03 KiB) הורד 284 פעמים

התרגום של "ארטעזישע ברוננען" הוא כנראה "באר ארטזית"
על באר ארטזית ראה
https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7% ... 7%99%D7%AA

[פרנצויז]

בספר בן הרמה דף כ ע"א מביא את המילה הסוב"ה, האם מישהו יודע מה התרגום של מילה זו?[attachment]בן הרמה.png[/attachment]

נראה שתרגום המילה "סוב'ה" הוא "טיח"
ראה בסוף ספר "ימצא חיים" (להגר"ח פאלאג'י) אזמיר תרכ"ג, דף צ"א ע"ב, שכותב בלאדינו:

"אי טודו מודו די אומברי קי פ'ראגואה קאזה או קי מירקארי איס חייב די דישאר אמה על אמה סין סוב'ה בואינה אוטרו קון קארה סוב'ה סולו דוקא פור זכר לחרבן בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן".

ובסוף ספר "צואה מחיים" (להגר"ח פאלאג'י) שיצא לאור מחדש ע"י רי"ח סופר שליט"א (ירושלים תשנ"ה), עמ' קי"ח, העתיקו את הנ"ל (תוכחות חיים) בלשון הקודש בזה"ל:

"כל אדם הבונה בית או קונה דירה בנויה, עליו להשאיר אמה על אמה ללא טיח עליון רק טיח כהה דווקא, זכר לחרבן בית המקדש שיבנה במהרה בימינו, אמן".

ימצא חיים דף צא ב.jpg (55.28 KiB) נצפה 12548 פעמים

צואה מחיים עמוד קיח.jpg (23 KiB) נצפה 12548 פעמים

[מבק]

בספר בן הרמה דף כ ע"א מביא את המילה הסוב"ה, האם מישהו יודע מה התרגום של מילה זו?[attachment]בן הרמה.png[/attachment]

נראה שתרגום המילה "סוב'ה" הוא "טיח"
ראה בסוף ספר "ימצא חיים" (להגר"ח פאלאג'י) אזמיר תרכ"ג, דף צ"א ע"ב, שכותב בלאדינו:

"אי טודו מודו די אומברי קי פ'ראגואה קאזה או קי מירקארי איס חייב די דישאר אמה על אמה סין סוב'ה בואינה אוטרו קון קארה סוב'ה סולו דוקא פור זכר לחרבן בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן".

ובסוף ספר "צואה מחיים" (להגר"ח פאלאג'י) שיצא לאור מחדש ע"י רי"ח סופר שליט"א (ירושלים תשנ"ה), עמ' קי"ח, העתיקו את הנ"ל (תוכחות חיים) בלשון הקודש בזה"ל:

"כל אדם הבונה בית או קונה דירה בנויה, עליו להשאיר אמה על אמה ללא טיח עליון רק טיח כהה דווקא, זכר לחרבן בית המקדש שיבנה במהרה בימינו, אמן".

ימצא חיים דף צא ב.jpg

צואה מחיים עמוד קיח.jpg

ייש"כ גדול מאד.

[יהודה בן יעקב]

שו"ת זכרון יהודה [גרינוואלד] או"ח סי' פח,
מהו הארטזישע ברוננען?
[attachment זכרון יהודה.png attachment]

ראה בס' זכרון יהודה ח"ב יו"ד סי' נ"ה שמבאר מה הוא, וכן עיי' ס' אגורה באהלך עולמים (לרבי יעקב יצחק ניימאן) עמ' שכ-שכא.

זכרון יהודה יורה דעה סימן נה.PDF

אגורה באהלך עולמים עמוד שכ - שכא.PDF

התרגום של "ארטעזישע ברוננען" הוא כנראה "באר ארטזית"
על באר ארטזית ראה
https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7% ... 7%99%D7%AA

יישר כח גדול, הועלת מאד

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הט"ז בסק"ו והמג"א בסק"ד דנים בכלי המכונה גיסקא"ן. עי׳ לבושי שרד שאין שני הכלים שווים.

האם מישהו יש לו מידע על מציאות הכלים (מעל מה שמבואר במקומו)?

תודה רבה

[בריושמא]

להרבנים מבק ופרנצויז,

מקור המלה סוב'ה הוא בטורקית.
טיח בטורקית הוא sıva (בטורקית יש אות ı בלי נקודה מעליה).

[ארזי הלבנון]

משל לעשיר שהיה במדינה, והיו בני המדינה בטוחים שאם תבוא שנת בצורת שהוא יכול לכלכלם עשר שנים. כיון שבאת שנת בצורת, ראו שפחתו שהיתה עומדת בסריקי וקופתה בידה, מיד נפל לבם עליהם

מהו 'בסריקי'?

[מה שנכון נכון]

משל לעשיר שהיה במדינה, והיו בני המדינה בטוחים שאם תבוא שנת בצורת שהוא יכול לכלכלם עשר שנים. כיון שבאת שנת בצורת, ראו שפחתו שהיתה עומדת בסריקי וקופתה בידה, מיד נפל לבם עליהם

מהו 'בסריקי'?

ראה את הגרסה והפירוש ברות רבה א, ד ובמפרשים. וע"ע בערוך השלם.

[יהודה בן יעקב]

שו"ת מהר"ם שיק יורה דעה סימן קנד

וע"ד אשר ביקש ממני לחוות דעתי בענין השאלה אשר נשאל באחד שקנה מהשר קאשטע"ל ובו ג"כ קאפע"ל להשר להיות לו לבית תפלה עם צורת ע"ז ועתה לאשר קנה זאת יהודי אחד ורוצה לעשות מזה הקאפע"ל ביהכ"נ להתפלל בו אם מותר לעשות כן או לא

אשמח לדעת את תרגומם של המילים המודגשות.

[הסרפד]

שו"ת מהר"ם שיק יורה דעה סימן קנד

וע"ד אשר ביקש ממני לחוות דעתי בענין השאלה אשר נשאל באחד שקנה מהשר קאשטע"ל ובו ג"כ קאפע"ל להשר להיות לו לבית תפלה עם צורת ע"ז ועתה לאשר קנה זאת יהודי אחד ורוצה לעשות מזה הקאפע"ל ביהכ"נ להתפלל בו אם מותר לעשות כן או לא

אשמח לדעת את תרגומם של המילים המודגשות.

קאפע"ל זו כנסיה פרטית (Chapel באנגלית). לפי ההקשר נראה שקאשטע"ל הוא טירה/מבצר של שר.

[משולש]

קסטל היא מילה ספרדית שפירושה "מבצר".

[איתן]

לא רק בספרדית. גם באנגלית castle - טירה/מבצר.
במקור זה מילה לטינית castellum. אז כנראה זה אותה מילה בהרבה שפות אירופאיות...

לגבי הקפלה:
https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A7% ... 7%9C%D7%94

[איתן]

מהיכן ברור לך כל כך שאין השפלה מכוונת. אם זה נפש החייתית או נפש של בעלי חיים שניהם כל רחוקים מתרגום מדוייק שזה זועה...

זה ברור לי בתור מישהו שרוסית זה שפת אם שלו, וגם כמי שהתעסק בתרגום מעברית לרוסית.

הבהרה קטנה. יש הבדלים בין שכבות שונות של רוסית. אז גם אם תרגום הנוכחי נשמע עקום ואולי גם פוגעני לדובר רוסית בן ימינו זה לאו דווקא נכון ביחס לרוסית מלפני כמעט מאתיים שנה.
אני אומר את זה מנסיון. קראתי סגנונות דומים בספרים ישנים. במקרה הזה זה נראה תקין לגמרי.

כמובן, שבמאות שנה האחרונות יש ספרי קלאסיקה רוסים שמאד משפיעים על הסגנון של השפה , דוגמת ספרי פושקין שנלמדים בכל בתי ספר. אז גם אם הסגנון משתנה קצת, זה פחות מאשר בשפה שבעיקר מדוברת ולא כתובה. וכמעט אין בעיה לרוסי מודרני להבין משהו שנכתב מלפני 200 שנה, גם אם זה ישמע קצת ארכאי.
מה שאין כן ברוסית עתיקה (הנקראת גם סלאוית מזרחית קדומה) (למשל בחיבור "משא מלחמת איגור" ("Слово о полку Игореве") שבקושי מובנת לרוסי בן ימינו. שפה של אז אף נחשבת שפה נפרדת.

[פלגינן]

אם אני מתרגם נכון: הוא אסר מעיים בלובלין, העיר היחידה בעולם שמעיים נחשבים טריפה. דבר זה אירע ע"י סכסוך עם סוחר מעיים יונה וואמפ? משום כך הוא מסר את הרבי [לשלטונות] שעבור כסף הוא פטר? את בנו מגיוס?.
אשמח לתרגום מדויק ככל האפשר. אפשר להתעלם מהמשפטים הקטועים בהתחלה ובסוף.

[הוגה ומעיין]

הוא אסר מעיים בלובלין, העיר היחידה בעולם שמעיים נחשבו טריפה. דבר זה אירע ע"י סכסוך עם סוחר המעיים יונה וואמפ. משום כך הוא מסר את הרבי [לשלטונות], שהוא שחרר את בנו מהצבא תמורת כסף.

[פלגינן]

יישר כח!

[יהודה בן יעקב]

שו"ת בית יצחק אורח חיים סימן כה

ע"ד השאלה בעני מחזיר על הפתחים שנחלה ר"ל והי' לו סך מסוים ואמר מתחלה לכת"ה שנותן לו כל המעות שיעשה כרצונו ונתן לו המעות ולאחר שקיבל המעות ירא כ"ת אולי יקחו מהאמט המעות מידו ושאל אותו אם הוא נותן לו במתנה המעות שיעשה כפי רצונו והשיב הן

אשמח לדעת מהו התרגום המדוייק של המילה המסומנת [האם התרגום: ממשלה / מקום השופטים / משרד / אחר].
בתודה מראש

[כרמי שלי]

מהאמט
אשמח לדעת מהו התרגום המדוייק של המילה [האם התרגום: ממשלה / מקום השופטים / משרד / אחר].
בתודה מראש

ראה הודעה זו וזו דלעיל.

[מחולת המחנים]

מהאמט
אשמח לדעת מהו התרגום המדוייק של המילה [האם התרגום: ממשלה / מקום השופטים / משרד / אחר].
בתודה מראש

ראה הודעה זו וזו דלעיל.

כאן נראה לתרגם יותר - רשויות.