חיבורים שנדפסו באותה שנה ע"י מהדירים שונים

[המהדיר]

תשוה"ג ושיטמ"ק הנ"ל?

[סעיף]

צריך לפתוח כאן אשכול נפרד שבו כל אחד יכתוב ספרים שעומדים לצאת לאור, וכך נוכל למנוע כפילויות.

אתה חושב שהעולם מתחיל ומסתיים ב'פורום' שלנו?! מה עם הציבור הרחב שאין לו כל גישה לפורום?

א. יש מושג של חברא חברא אית ליה, ואם א' שהולך להוציא ספר יש לו חבר שנמצא כאן בפורום אז הוא כבר יעדכן אותו.
ב. בקרב שוק עורכי ומהדירי הספרים יש הרבה מאד שנמצאים כאן [וזה מספיק שיש א' מתוך מכון שנמצא כאן והוא מעדכן את האחרים]
ג. זה עצמו יגדיל את הפורום בכך שיהיה מדובר בקרב העוילעם שאם רוצים לדעת על ספר מסוים אם הולך לצאת אפשר לבדוק בפורום אוצר החכמה [ומכאן קריאה לבעלי הפורום לנעוץ את זה כאשכול קבוע כדי לממש את הפונטציאל שבדבר].

יש אומרים שחלק מהכפלויות, יש בהם חוסר יושר. שאחד שומע על עבודתו של השני, קוסם לו הרעיון, והוא ממהר להקדים אותו.
וזה מרתיע מאוד מלפרסם רעיון.

ברעיון שכתבתי לעיל התכוונתי שיפרסמו את זה די סמוך לזמן ההוצאה [לדוגמא 3 חודשים קודם] בזמן שכבר לא יוכל לבוא מישהו ולהוציא את זה מיד.

[אדג]

דוגמא לא מדוייקת אך מעניינת: את כתב יד 'ליובאוויטש' של שבחי הבעש"ט החלו לההדיר יחדיו אברהם רובינשטיין והר"י מונדשיין. שניהם קיבלו את צילום כתה"י מספריית ליובאוויטש, האחד מן הספרן הותיק ר"ח ליברמן (בעל 'אהל רח"ל') והשני מן הספרן הטרי (באותם הימים) רשד"ב לוין.
למעשה, הרי"מ עד היום לא פרסם את כתה"י כשהוא כולו מפוענח ומוער, ורק פקסימיליה ובראשה הקדמה ארוכה מאוד, שבה הוא סוקר למעשה את כל מעלות כתה"י. את הפקסי' הוא פרסם בתשמ"ב, כשבתשמ"א רובינשטיין כבר פרסם את "הקדמת הכותב" לספר.

כך או כך, במהדורה המלאה של הספר שהוציא רובינשטיין (הוצאת דני מס, כמדומני תשמ"ב, או אח"כ), הוא מתלונן על הרי"מ. אגב, בין השניים כבר גבה טורא במאמריהם בסיני באותה התקופה, כשרובינשטיין מאשים את הרי"מ בחוסר אובייקטיביות.

[אמרתי אחכמה]

'ערוגת הבשם' עה"ת,
רמ"י גר"וו ממונסי ניו יורק, כבר ההדיר והוציא לאור 2 כרכים,
ולאחרונה ההדיר ראש"פ מבני ברק את הספר כולו.

[איש_ספר]

'ערוגת הבשם' עה"ת,
רמ"י גר"וו ממונסי ניו יורק, כבר ההדיר והוציא לאור 2 כרכים,
ולאחרונה ההדיר ראש"פ מבני ברק את הספר כולו.

שמעתי שיש איזה עלון של פאפא כמדומני, שכל שבוע מביאים איזה קטע מהמהדורה של ראש"פ ועושים 'מטעמים' האמנם?

[אמרתי אחכמה]

'ערוגת הבשם' עה"ת,
רמ"י גר"וו ממונסי ניו יורק, כבר ההדיר והוציא לאור 2 כרכים,
ולאחרונה ההדיר ראש"פ מבני ברק את הספר כולו.

שמעתי שיש איזה עלון של פאפא כמדומני, שכל שבוע מביאים איזה קטע מהמהדורה של ראש"פ ועושים 'מטעמים' האמנם?

היה אשכול ב'אייוועלט', ושם פורסם קטעים מהמדורה וכו',
ומישהו הדפיס משם כל הקטעים, והפיצם בשב"ק בבתי כנסת 'פאפא' ו'צעהלים'.
זה כל הסיפור.

[בגולה]

אף אני הק' מצאתי פעם צילום של שני עמודים מהמהדו' הנ"ל, והגהתי אותו ע"פ המהדו' הישנה, היו שם שיבושים בשוגג ובמזיד - מזעזע!
אין לי שום נגיעה, ואין דעתי עם הלוחמים..., רק פשוט בדקתי הדברים

[גאולה בקרוב]

כרם וחכם באשי,
אילולי שאתם מעידים שיש דבר כזה [ואל תזכירו שמות], לא היתי מעלה על דעתי כזאת מוזרות משונה, שהרי מנין לאותו "חוטף" שהוא יקדים את הראשון, ואולי להיפך, ונמצא הוא עובד לריק?
אלא מה, העיקר הצקתי לשני? לא נחשדו ישראל על כזאת רשעה, לעבוד המון על ההדרה, והעיקר שהשני יפסיד...

[איש אשכולות]

נגעת בעיקר הבעיה. אם תיקח את רשימות מכון ירושלים תמצא חיבורים רבים שפורסמו לפני עשרות שנים ועדין לא יצאו, או שיצאו אחר שנים רבות מיום פרסומם. האם זה הוגן?
לפני כמה שנים היה בירושלים מודעות מטעם ביה"ד מסוים, במודעה היה רשימה של ספרים שמכון אופק מתעתד להוציא (פירוש הרש"ס לעדויות לא היה שם...), ואזהרה חמורה שאיש לא יקדים אותם, הנשמע כדבר הזה או הנראה כמוהו? בין הספרים היה שו"ת הרי"ף שרד"צ רוטשטיין עבד עליו שנים רבות מאד. האם הם עשו איזה בירור אם יש מישהו שעובד על הספרים הנקובים שם? אמת, שהמצב שכל אחד חוטף מהשני הוא בלתי נסבל וחיב תיקון, אבל גם לאידך המצב שמישהו תופס חזקה על חבילת ספרים ולא נותן לאיש להתקרב אליהם עשרות שנים גם הוא שערוריה.
----
ולנושא האשכול
שביתת השבת מלצן י"ל באותה שנה ממש ע"י שני מהדירים.
מור וקציעה י"ל בהפרש קצר ע"י ווגשל ומכון ירושלים.
ילקוט שמעוני מהדורות מחודשות כנ"ל.

א. מכון ירושלים מרשה לכל מי שרוצה להדפיס את הספרים שברשימה. מלבד זאת שבעיקר מדובר בכת"י שרק הם מחזיקים והם מעוניינים להגיע לחומר נוסף ע"י פרסומת זו, וזה עובד.
ב. בעניין הילקוט שמעוני, של מכון ירושלים הוא רק על החומש ולא על הנביאים משא"כ של וגשל, ולדעתי המהדורה הטובה ביותר היא של מכון המאור.

ולנושא האשכול, שער משפט י"ל ע"י ר"ש אביטן וכן ע"י ש.ל. מולו"ת ספרים (כמדומני), ההפרש ברמה היה אדיר והתוצאות בהתאם.

[מבקש חכמה]

אני רואה ששם האשכול גורם לכך שבאותו הרגע ייכתבו שתי הודעות באשכולות שונים באותו נושא. שאלתי באשכול אחר מי הם ש.ל. ובמקביל כותב כאן איש האשכולות באותו עניין.

לעניין שער משפט לטעמי השוואת המהדורות אינה כל כך מדוייקת, ר"ש אביטן בא להוציא מהדורה מוערת. ואילו ש.ל. הציגו את החיבור כפי שהוא במהדורה מאירת עינים (כדרכם) ובלא הערות (למעט מעט הערות בסוף ועל ריבית). אגב חבל שהשמיטו את השו"ת של שער משפט.

ההערות של ר"ש אביטן ראויות לו הוא ת"ח חשוב, אך הן פחות מוצלחות מאלו של דז'מיטרובסקי על הקצות והנתיבות, אני אישית קניתי באותו זמן את הוצאת ש.ל. וממש כעבור ימים ראיתי את ההוצאה השנייה והצטערתי, אך בהמשך כשעיינתי בהערות ראיתי שההפסד לא היה גדול עבורי.

[הולשטיין]

שו"ת ישועות יעקב לר' יעקב אורנשטיין.
יו"ל לראשונה בפיעטרקוב בשנת תרס"ו ע"י ר' אברהם יוסף פישער הכותב בהקדמתו כי הכת"י היה שייך לאדמו"ר מגור שקנה אותו בכסף רב, וכאשר הוציא המו"ל את ס' לשון הזהב להרב ר' זאב וואלף אב"ד ליז'ענסק מצא חן בעיני האדמו"ר זצ"ל שמסר לו את כתה"י במטרה להוציאו לאור.
שנה לאחמ"כ נדפס אותו ספר עצמו בלבוב ע"י הרב ר' אריה לייב ברוידא והוא כותב בהקדמתו כי הכת"י היה שייך לו ומעולם לא היה אצל האדמו"ר מגור ורק ע"י סיבה נתגלגל הספר להמו"ל הראשון שבדה מלבו את כל הסיפור עם האדמו"ר מגור שלא היה ולא נברא. (הרצ"י אברמוביץ, דגלנו אייר תש"כ).

אף שגה מו"ל לשון הזהב בייחסו למחבר אריכות ימים מופלגת קי"ג שנה, וכאילו אף כתב בסוף ימיו. אך מתוך הספר עצמו מוכח בכמה מקומות שלא היה מופלג בשנים כלל

[פניני]

חידושי הריטב"א מהודרת זכרון יעקב והוצאת אור החכמה יצא לאור באותו זמן

[מאיר חכמים]

תורת הבית להרשב"א (ובדק הבית ומשמרת הבית), שי"ל בהמשכים במשך תקופה ארוכה וחופפת על ידי הגרח"ג צימבליסט וע"י הרב ברון בהוצאת מוה"ק.

[אליהוא]

הגרח"ג בכרך האחרון מזכיר דיצא לאור ע"י מוה"ק ואף מזכיר שהשתמש בהערותיו.
לא בדקתי אם הרב ברון מזכיר את הגרח"ג בתורת הבית כרך א' שהוציא לאחרונה.

[חכם באשי]

לנושאו של האשכול:
ספר ציוני, נדפס בקרימונה שי"ט וגם באותו מקום (אחרי שהמהדורה הקודמת נשרפה) בשנת ש"כ.

[איש_ספר]

תורתו של מהרש"ל על שע"ד נדפסה באותה שנה בבאזל ובלובלין. שנת שנ"ט. אחד נקרא יריעות שלמה ואחד מכונות שלמה.

[אידיש]

לאחרונה נדפס ספר קדושת יו"ט (סיגעט) בג' מהדורות חדשות נפרדות.

[מעיין]

תורתו של מהרש"ל על שע"ד נדפסה באותה שנה בבאזל ובלובלין. שנת שנ"ט. אחד נקרא יריעות שלמה ואחד מכונות שלמה.

צ"ל עטרת שלמה ויש בזה מה שאין בזה כמבואר בשערי דעה סי' מ"ג ובמעלות היוחסין עמוד כ"ב [הביאם בעל שערי דורא השלם...? viewtopic.php?f=7&t=8047 בהקדמתו]

[אלי_ש]

מהדורה שניה ושלישית של ספר כל בו, נדפסו באותה שנה, שנת ר"פ, בקושטא - ע"י ר' יום טוב זיכרי, וברימיני - ע"י גרשום שונצינו

עריכה: זה לא לגמרי ברור, כך על פי רישומי מפעל הביבליוגרפיה שנסמכים על השערה (בעניין מהדורת שונצינו). עיי"ש.

[וואס]

אף אני הק' מצאתי פעם צילום של שני עמודים מהמהדו' הנ"ל, והגהתי אותו ע"פ המהדו' הישנה, היו שם שיבושים בשוגג ובמזיד - מזעזע!
אין לי שום נגיעה, ואין דעתי עם הלוחמים..., רק פשוט בדקתי הדברים

כוונתך על הערוגות.
מה כבר יש לשנות במזיד בספר דרושי?

[חובב_ספרים]

נגעת בעיקר הבעיה. אם תיקח את רשימות מכון ירושלים תמצא חיבורים רבים שפורסמו לפני עשרות שנים ועדין לא יצאו, או שיצאו אחר שנים רבות מיום פרסומם. האם זה הוגן?
לפני כמה שנים היה בירושלים מודעות מטעם ביה"ד מסוים, במודעה היה רשימה של ספרים שמכון אופק מתעתד להוציא..., ואזהרה חמורה שאיש לא יקדים אותם, הנשמע כדבר הזה או הנראה כמוהו? בין הספרים היה שו"ת הרי"ף שרד"צ רוטשטיין עבד עליו שנים רבות מאד. האם הם עשו איזה בירור אם יש מישהו שעובד על הספרים הנקובים שם? אמת, שהמצב שכל אחד חוטף מהשני הוא בלתי נסבל וחיב תיקון, אבל גם לאידך המצב שמישהו תופס חזקה על חבילת ספרים ולא נותן לאיש להתקרב אליהם עשרות שנים גם הוא שערוריה.

נשמע ונשמע. אדרבה בימים שעברו בד"כ פחדו להוציא ספר לפני שקבלו הסכמות האוסרים על אחרים. רק זה לא היה הפקר. זה היה בהבנה שהם יעבדו על זה ברצינות, ויש שהתנו להדיא שזה רק אם לא יאחרו אותו, כגון בהסכמת החת"ס לגבעת פנחס שהאיסור היה בתנאי שלא יאוחר הדפסת הספר הנ"ל מאוחר משנה תמימה.
היה ראוי לחזור לשיטה הזה, רק אני חושש שזה אינו מציאותי. כל התקנות היו כדי שיהיה אפשר להדפיס ספרים, וחלים רק במקום שזה הכרחי, וכמו שהאריך החת"ס (חו"מ תש' ע"ט) וכתב שבמקום שלא ימנעו מלהדפיס ספרים גם בלא זה אין האיסור בתוקף. היום בקל אפשר למצוא או להמציא איזה ב"ד המוכן לחתום על הכל. צריך אימון בהב"ד, שהם באמת דנו בהדבר בכובד ראש ובררו הדבר היטב ונתברר שא"א ליתן לזה לשני אנשים להוציא מהדורה אחרת. וגם צריך לברר שאלו שכן נותנים להם הזכות ולא יעבדו באופן רשלני ביודעים שאין להם תחרות. לא ברור שזה יתקבל שכן היה.

[זקן ששכח]

ספר 'בת עין' לאווריטשער הודפס בשתי מהדורות נפרדות בהבדל של שבועות ספורים, לפני מספר שנים.
כן הכרתי יהודי שהשקיע ב'פרי הארץ' של הרה"ק מויטבסק וכשבא לברך על המוגמר הקדימו אחר 'וגנז' רעיונו תרתי משמע.

[גימפעל]

כן הכרתי יהודי שהשקיע ב'פרי הארץ' של הרה"ק מויטבסק וכשבא לברך על המוגמר הקדימו אחר 'וגנז' רעיונו תרתי משמע.

מהספר 'פרי הארץ' להרה"ק מוויטעבסק אין מהדורה מוצלחת עד עצם היום הזה, ואם ההוא לא עבד על הספר יותר ממה שהאחרים עבדו אז טוב עשה כשגנז את עבודתו.

[ספרא]

שערי אורה, ריווא די טרונטו ומנטובה שכ"א

[עדיאל ברויאר]

פירוש ר' פרחיה ב"ר נסים על שבת (זה שבכת"י אוקספורד, ולא האוטוגרף שבגניזה) יצא לאור באותה שנה ע"י רמ"י בלוי וע"י מכון אופק. גם חלק מהנספחים שלהם חופפים.
(לספר עבודת הקדש לרשב"א יצאו בדורנו שלוש מהדורות, האם אף אחת מהן לא נדפסה באותה שנה עם חברתה?)

[הנאמן בפקדונו]

אני לא רואה שהזכירו פה את ה"פרדס יוסף".
שכמדומני גם שם היה סיפור של עגמ"נ.

[הבטחתי]

נגעת בעיקר הבעיה. אם תיקח את רשימות מכון ירושלים תמצא חיבורים רבים שפורסמו לפני עשרות שנים ועדין לא יצאו, או שיצאו אחר שנים רבות מיום פרסומם. האם זה הוגן?
לפני כמה שנים היה בירושלים מודעות מטעם ביה"ד מסוים, במודעה היה רשימה של ספרים שמכון אופק מתעתד להוציא..., ואזהרה חמורה שאיש לא יקדים אותם, הנשמע כדבר הזה או הנראה כמוהו? בין הספרים היה שו"ת הרי"ף שרד"צ רוטשטיין עבד עליו שנים רבות מאד. האם הם עשו איזה בירור אם יש מישהו שעובד על הספרים הנקובים שם? אמת, שהמצב שכל אחד חוטף מהשני הוא בלתי נסבל וחיב תיקון, אבל גם לאידך המצב שמישהו תופס חזקה על חבילת ספרים ולא נותן לאיש להתקרב אליהם עשרות שנים גם הוא שערוריה.

נשמע ונשמע. אדרבה בימים שעברו בד"כ פחדו להוציא ספר לפני שקבלו הסכמות האוסרים על אחרים. רק זה לא היה הפקר. זה היה בהבנה שהם יעבדו על זה ברצינות, ויש שהתנו להדיא שזה רק אם לא יאחרו אותו, כגון בהסכמת החת"ס לגבעת פנחס שהאיסור היה בתנאי שלא יאוחר הדפסת הספר הנ"ל מאוחר משנה תמימה.
היה ראוי לחזור לשיטה הזה, רק אני חושש שזה אינו מציאותי. כל התקנות היו כדי שיהיה אפשר להדפיס ספרים, וחלים רק במקום שזה הכרחי, וכמו שהאריך החת"ס (חו"מ תש' ע"ט) וכתב שבמקום שלא ימנעו מלהדפיס ספרים גם בלא זה אין האיסור בתוקף. היום בקל אפשר למצוא או להמציא איזה ב"ד המוכן לחתום על הכל. צריך אימון בהב"ד, שהם באמת דנו בהדבר בכובד ראש ובררו הדבר היטב ונתברר שא"א ליתן לזה לשני אנשים להוציא מהדורה אחרת. וגם צריך לברר שאלו שכן נותנים להם הזכות ולא יעבדו באופן רשלני ביודעים שאין להם תחרות. לא ברור שזה יתקבל שכן היה.

הרב וואזנר אחז (בהסכמתו לרמב"ם פרנקל) שגם כהיום ניתן לאסור הוצאת ספרים
הזכרתני את פרשיית האיסור של בד"ץ העדה"ח לפני כעשור, להוציא רי"ף מחדש (לבקשת עוז והדר), ואת חזרתם.

[משה גרוס]

עד שהחרדים לא יכירו בעולם התורה של הדתיים הלאומיים לסוגיהם, יעריכו, יוקירו וילמדו את תורתם, אי אפשר יהיה להגיע למצב של הסכמות כאלו. נתחיל מזה...

[חובב_ספרים]

הרב וואזנר אחז (בהסכמתו לרמב"ם פרנקל) שגם כהיום ניתן לאסור הוצאת ספרים
הזכרתני את פרשיית האיסור של בד"ץ העדה"ח לפני כעשור, להוציא רי"ף מחדש (לבקשת עוז והדר), ואת חזרתם.

לא ידוע לי על מי שאינו סובר באופן עקרוני שזה שייך גן היום. אבל באופן מעשי זה אינו כ"כ פשוט מהטעמים שכתבתי.
הרב וואזנר בהסכמתו לרמב"ם פרנקל אסר על אחרים לצלם ולהדפיס הרמב"ם פרנקל. אין זה ענינינו, שהוא לאסור על אחרים להוציא אותו ספר אע"פ שהשניים לא העתיקו כלום מהראשונים.

[הנאמן בפקדונו]

עד שהחרדים לא יכירו בעולם התורה של הדתיים הלאומיים לסוגיהם, יעריכו, יוקירו וילמדו את תורתם, אי אפשר יהיה להגיע למצב של הסכמות כאלו. נתחיל מזה...

אין מה להתחיל עם זה,
ההוצאות לאור של ב' המחנות הללו וכן קהל היעד של הלקוחות אינן סותרות זו את זו.

[משה גרוס]

עד שהחרדים לא יכירו בעולם התורה של הדתיים הלאומיים לסוגיהם, יעריכו, יוקירו וילמדו את תורתם, אי אפשר יהיה להגיע למצב של הסכמות כאלו. נתחיל מזה...

אין מה להתחיל עם זה,
ההוצאות לאור של ב' המחנות הללו וכן קהל היעד של הלקוחות אינן סותרות זו את זו.

כוונתי הייתה שאם רוצה להקים בית דין וכו' שישמעו להוראות, צריך שתהיה הערכה הדדית וכו', ואז ימנו בי"ד שמוסכם על כולם ויישמעו להוראותיו. שאל"כ אין משמעות להקמת בי"ד שהציבור לא שומע לו

[הבטחתי]

הלואי שזו היתה הבעיה, קודם כל נטפל כל אחד איש על מחנהו...

[משה גרוס]

הלואי שזו היתה הבעיה, קודם כל נטפל כל אחד איש על מחנהו...

אין הכי נמי

[עדיאל ברויאר]

הלואי שזו היתה הבעיה, קודם כל נטפל כל אחד איש על מחנהו...

הלואי שזו היתה הבעיה, קודם כל נטפל כל אחד איש בעצמו...

[זקן ששכח]

הלואי שזו היתה הבעיה, קודם כל נטפל כל אחד איש על מחנהו...

הלואי שזו היתה הבעיה, קודם כל נטפל כל אחד איש בעצמו...

מתאמרא בשם ר' חיים צאנזער: בצעירותי הייתי בטוח שאצליח לתקן את כל העולם; התבגרתי מעט וראיתי כי את כל העולם לא אצליח, אולם את כל יושבי ארצי, שוב הסקתי שרק יושבי עירי, ושבתי והבנתי כי לא אצליח אלא את תושבי שכונתי. והיום שהתבגרתי עוד יותר הבנתי כי רק את עצמי אצליח לתקן, וכולי האי ואולי!

[לבי במערב]

ס' המכתם לרבי דוד ב"ר לוי מנרבונא, נדפס באותה העת (אלול תשי"ח) ע"י הג"ר אברהם סופר ורעהו הגרמי"ב בלויא.
[בה"ב צוין לצד מהדו' סופר כי נדפסה בתשי"ט, אך בעניי לא ידעתי זו מנין להם; עוד עוול נעשה להּ, שלא נזכר בערך הרדב"ל כי אף הוא ההדירו (פירוט הראוי לשמו נמצא רק ב'ויקישיבה', למרבה הפליאה)].