מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסורת הפסיקה בעדות המזרח

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
כמעיין המתגבר
הודעות: 423
הצטרף: ו' נובמבר 11, 2011 11:04 am

Re: מסורת הפסיקה בעדות המזרח

הודעהעל ידי כמעיין המתגבר » ג' יולי 07, 2020 12:43 pm

ישראל אליהו כתב:
כמעיין המתגבר כתב:
ישראל אליהו כתב:
כמעיין המתגבר כתב:דעת מרן החיד"א, מבואר בפתח הדביר סי' כה, שכתב כן רק לגבי הנושא הספציפי הזה של ברכת הנותן לייעף כח.

זה לא נכון, כי גם לגבי ש"ץ ששכח הקל הקדוש כתב החיד"א שחוזר לראש, ואף שדבר זה אינו מפורש בדברי האר"י, אלא החיד"א עשה אחד ועוד חד, שכיון שלפי האר"י מעין שבע היא במקום חזרה, ממילא אם לא אמר המלך הקדוש שאין כמוהו חוזר לראש.


פתח הדביר החליט שזה נכון
[/b]

זה נקרא שענית עניינית?
יש לך מה לענות על הראיה שהבאתי?


ראשית כל, מרן החיד"א לא מזכיר בזה מהאר"י, אלא מתיקוני הזהר שמשמע שערבית של ליל שבת הוא חיוב.
ובנדון של האל הקדוש במעין שבע, לא מבואר העניין בגמרא ובשלחן ערוך, ואחר שנחלקו בזה הפוסקים, הכנה"ג מצד אחד והפר"ח מצד שני, והמחלוקת שלהם לא נסובה כלל בעניין הקבלה, מרן החיד"א נטה לדברי הכנה"ג בצירוף תיקוני הזוהר.
לעומת זאת, במקומות שמרן גילה דעתו בשלחן ערוך, הוא לא חלק אל אף דברי הזהר, וזה בשני מקומות, בברכת מעין שבע בליל פסח, שמרן החיד"א סבר שלא לברך (ואף נקט שכן דעת האר"י) וכן בברכת מעין שבע בבית חתנים ובית האבל שהחיד"א לא כתב להשיג כלל על הש"ע, למרות שלפי שיטתך גם בזה היה צריך להכריע לברך.

ישראל אליהו
הודעות: 1803
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: מסורת הפסיקה בעדות המזרח

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' אוגוסט 06, 2020 7:15 pm

כמעיין המתגבר כתב:
ישראל אליהו כתב:
כמעיין המתגבר כתב:דעת מרן החיד"א, מבואר בפתח הדביר סי' כה, שכתב כן רק לגבי הנושא הספציפי הזה של ברכת הנותן לייעף כח.

זה לא נכון, כי גם לגבי ש"ץ ששכח הקל הקדוש כתב החיד"א שחוזר לראש, ואף שדבר זה אינו מפורש בדברי האר"י, אלא החיד"א עשה אחד ועוד חד, שכיון שלפי האר"י מעין שבע היא במקום חזרה, ממילא אם לא אמר המלך הקדוש שאין כמוהו חוזר לראש.

ראשית כל, מרן החיד"א לא מזכיר בזה מהאר"י, אלא מתיקוני הזהר שמשמע שערבית של ליל שבת הוא חיוב.
ובנדון של האל הקדוש במעין שבע, לא מבואר העניין בגמרא ובשלחן ערוך, ואחר שנחלקו בזה הפוסקים, הכנה"ג מצד אחד והפר"ח מצד שני, והמחלוקת שלהם לא נסובה כלל בעניין הקבלה, מרן החיד"א נטה לדברי הכנה"ג בצירוף תיקוני הזוהר.

לעומת זאת, במקומות שמרן גילה דעתו בשלחן ערוך, הוא לא חלק אל אף דברי הזהר, וזה בשני מקומות, בברכת מעין שבע בליל פסח, שמרן החיד"א סבר שלא לברך (ואף נקט שכן דעת האר"י) וכן בברכת מעין שבע בבית חתנים ובית האבל שהחיד"א לא כתב להשיג כלל על הש"ע, למרות שלפי שיטתך גם בזה היה צריך להכריע לברך.

זה לשון החיד"א במחזיק ברכה תקפב סק"ג: הרב שיירי כתב דאם טעה ש"ץ בברכה מעין ז' וכו'. וכל הרבנים הנזכרים כתבו ע"פ הפשט, אמנם לפי מה שכתב רבינו האר"י ז"ל דברכת מעין שבע חובה היא וכו', בהגלות נגלות אמרי קדוש האר"י זצ"ל דחובה היא, וגם רז"ל כיונו לסוד הדבר אלא שהיו נותנין טעם לפי הפשט ותחת כבודם הטמינו ברמ"ז בהדי כבשי, נראה דחוזר. ע"כ.

הא קמן שלא כמו שכתבת, אלא לא הזכיר כלל את הזוהר ורק את דברי האר"י ז"ל, וע"פ זה עשה אחד ועוד אחד, ולא חשש לסב"ל.
וא"כ לאו דוקא ברכת הנותן ליעף כח, אלא בכל מקום שהאר"י כתב, אין עושים נגדו סב"ל.

.....
וחוץ מזה, שדברי הפתח הדביר תמוהים אחה"מ, דמ"ש שבבשאר מקומות במקום שהפוסקים ראו את דברי האר"י ובכ"ז לא פסקו כוותיה, בכה"ג לא אזלינן בתר האר"י, זה תמוה, דא"כ איך נאמר גם בנידון דהנותן ליעף כח דודאי היה השו"ע חוזר בו, הא אפשר שלא היה חוזר בו כמו בשאר מקומות, ומהיכן הביטחון שהיה חוזר בו? זאת ועוד הרי גם בהנותן ליעף דעת הפר"ח גופיה שאין לברך, ואף שידע מדברי האר"י.
ומ"ש שאנו מברכים מחמת שהשו"ע עצמו חזר בו, כבר דחינו זאת לעיל. viewtopic.php?f=17&t=42864&hilit=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99+%D7%A9%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9A+%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F#p499756


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 546 אורחים