ישורון קובץ הארבעים - מדור זכרון מיוחד - הגר"ש דבליצקי זצ"ל

[זסבה]

לכאורה צ"ל שהמדרגות שלפני ארון הקודש אין מחזיקים אותם וכו', והתיבה 'אין' נשמטה בט"ס. הלא כן?

או דנימא לצדדין קתני.
שמעולם היו מחזיקים מקום כל הכהנים, ובמשך השנים נתרבו כהנים, ריבה ספסלים.

[מלך שלם]

כיהודה ועד לקרא, גם אני קיבלתי תועלת רבה מהמאמר הנ"ל, תודה עמוקה ורבה. כבר גמרו את ההלל על שאר חלקי המדור, ולא אכניס תבן וכו'.

זר מנוכר וצורם היה המאמר על הפוסק הקדמון בעל עולת תמיד זצ"ל. מאמר ללא זיק של קדושה, ללא מילה א' של הערכה על גאון קדמון שעוסקים בתולדותיו, טוב יעשו מערכת ישורון אם ישכילו להעמיד גבולות וכללים ברורים, בין מחקר תורני וידיעה של חכמי ישראל ליבם ומידותיהם אשר מימיה יוצאים מן המקדש, לבין ברברת אקדמאית מנותקת מליבתם הרוממה של העניינים, שלא יכירנה מקומה אצל יושבי אוהל אשר בתורת ה' חפצם.

מאמרו של הגאון ר"י ענבל היה דוגמא נפלאה לסוג הראשון, ישר כוחו וברוך טעמו.

[כמעיין המתגבר]

אציין למאמר על בעל הבן יוחאי, שרבים רבים מגדולי ישראל הזכירוהו לשבח, ושם מאמר ארוך להוכיח היותו רפורמי! אם ינתן לי אישור אעלהו לכאן בהמשך.
מצו"ב תוכן העניינים בקובץ פי די אף

חידוש מעניין שיש לי בו נפק"מ גדולה,

[דרופתקי דאורייתא]

שלחתי בפרטי

[ליטוואק פון בודאפעסט]

עיינתי במשך ימי החג קצת במדור זה, ומענין היה לראות שיש לומר התכבדו מכובדים בין מעריב ליל שבת עד קידוש, אם הולך לעשיית צרכיו.

נהניתי באופן כללי מהדברים, אך במקומות מסוימות הרגשתי סגנון של זלזול באלו שלא אחזו כמותו (לא בדבריו, אלא בדברי הכותבים). הרי סוכ"ס דרכו מחודשת היא ולא דרך רוב גדולי הפוסקים שבכל הדורות , ועל אף שאינו חייב להכנע בפני אחרים, מ"מ אין מקום לזלזול באחרים, ודרכם אינה צמצום או קטנות

[דרופתקי דאורייתא]

שטויות והבלים. אין מה להוסיף יותר מזה.

[הוד_והדר]

עברתי על חלק המדור ביום השבת, מאמר מפורט וכו',

חבל שלא עבר ההג"ה מספקת מלא שגיאות כתיב.

עוד באתי להעיר מה שהובא שם בשם ר' שריה דיון אודות כתבי האר"י שהיה לפני המגן אברהם, וכותב שם שהמג"א העתיק מפרי עץ חיים וכו', ולא היא, כי לפני המג"א לא היה בכלל כתבי הפרי עץ חיים לא בכתב יד ולא בדפוס כו'. כשהמג"א כותב ומעתיק מכתבים, כוונתו בדרך כלל לספר הכונות הישן של טרינקי או לשו"ע האריז"ל. [אם כי הנקודה שרוצה לכתוב שם לא משתנה, כי העיקר הנקודה הוא שהמג"א לא היה לפניו השמונה שערים וכו'].

וראוי לתקן הדבר.

[דרופתקי דאורייתא]

עברתי על חלק המדור ביום השבת, מאמר מפורט וכו',

חבל שלא עבר ההג"ה מספקת מלא שגיאות כתיב.

עוד באתי להעיר מה שהובא שם בשם ר' שריה דיון אודות כתבי האר"י שהיה לפני המגן אברהם, וכותב שם שהמג"א העתיק מפרי עץ חיים וכו', ולא היא, כי לפני המג"א לא היה בכלל כתבי הפרי עץ חיים לא בכתב יד ולא בדפוס כו'. כשהמג"א כותב ומעתיק מכתבים, כוונתו בדרך כלל לספר הכונות הישן של טרינקי או לשו"ע האריז"ל. [אם כי הנקודה שרוצה לכתוב שם לא משתנה, כי העיקר הנקודה הוא שהמג"א לא היה לפניו השמונה שערים וכו'].

וראוי לתקן הדבר.

איני מבין, אם הוא כתב מה יש לתקן?

ועל ר' הוד והדר מתפלא אני, זו לשון אדמו"ר ממונקאטש זצ"ל בשו"ת מנחת אלעזר ח"ב סי' עח דע"ב רע"ג:

הנה כנראה שהגאון באר היטב עיין היטב בכתבי האריז"ל ולא רק העתיק מהמג"א כי באמת בשעה"כ ובס' הכונות ובפע"ח (שלזה קראו המג"א והפוסקים ס' הכונות) בכל הדפוסים וכתבי האריז"ל שלפנינו נמצא בכולם רק כדברי הבאה"ט שחשבו ד' זכירות כנ"ל לכוון שם באהבת עולם והזכירה הד' יצי"מ לכוון בעת אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ ולא הזכירו כלל זכירת שבת בעת ק"ש. רק במשנת חסידים ובסידורי האריז"ל בד' זאלקווא וגם בסידור שסידר הר"ר שבתי ז"ל. והר"ר אשר ז"ל. נמצא זכירה ד' יצי"מ כמ"ש בפע"ח רק עוד נוסף בלמען תזכרו את מצותי חשבו זכירת שבת ששקולה שבת כנגד כל המצות ומקורם כנראה מהמשנת חסידים ולכאו' יפלא למה הוסיפו בזה זכירה חמישית דשבת שלא נזכר בהאריז"ל לכוון בזה בק"ש וכן על המג"א יפלא דהא בבאה"ט העתיק שפיר מכונות כנ"ל ובמג"א שינה. אלא ודאי נראה לעין דכן הי' לפני רבינו המג"א זצ"ל ס' הכונות בכת"י כי כן נמצאו בשנים קדמונים כמה מיני כת"י בכתבי האריז"ל בנוסחאות שונות ע"י המסדרים והמעתיקים שונים. ושם הי' כתוב זכירת שבת כמו שהביא המג"א ונוסחא זו בס' הכונות ופע"ח כת"י הי' ג"כ לפני הרב בעל המשנת חסידים זצ"ל

איני ידוע מה היה באמת, אבל רק אני מעיר, ואשמח למקורות. וע"ע להחיד"א בשה"ג ח"ב מע' כ אות סה.

[הוד_והדר]

ומה ענית לי כעת?

שעוד אחד טעה בזה? האם עסקינן כעת בתורת המנח"א?

והשנית, בזמן המנח"א לכאורה עדיין לא ידעו כל הפרטים הקטנים האלו, משא"כ היום שזה דבר ידוע כבר, ובטח לפני מי שכל רז לא אניס ליה, ובפרט מעיני הביקורתיים של הנכדים הכותבים.

[דרופתקי דאורייתא]

ומה ענית לי כעת?

שעוד אחד טעה בזה? האם עסקינן כעת בתורת המנח"א?

והשנית, בזמן המנח"א לכאורה עדיין לא ידעו כל הפרטים הקטנים האלו, משא"כ היום שזה דבר ידוע כבר, ובטח לפני מי שכל רז לא אניס ליה, ובפרט מעיני הביקורתיים של הנכדים הכותבים.

לא עניתי. רק התפלאתי..

והאם גם כאן תתקן זאת במנח"א?

ואני מאד אודה לך אם תודיעני מנין ידוע לך הפרטים שכתבת, והיכן אוכל לקרוא על כך.

[הוד_והדר]

אי"ה כשנגיע לזה נוסיף הערה להבהרת הדברים.

על ענין הכתבים המובאים במג"א וכו', כתב עמיתנו הנכבד הרב אביבי בספרו הגדול על קבלת האר"י סעיף צ"ח עמ' 753
ועמיתנו הרב בראדט בתוך הדוקטרט שלו על המג"א יש לו פרק שלם על ענין זה.

[איש_ספר]

ומה ענית לי כעת?

שעוד אחד טעה בזה? האם עסקינן כעת בתורת המנח"א?

והשנית, בזמן המנח"א לכאורה עדיין לא ידעו כל הפרטים הקטנים האלו, משא"כ היום שזה דבר ידוע כבר, ובטח לפני מי שכל רז לא אניס ליה, ובפרט מעיני הביקורתיים של הנכדים הכותבים.

ראשית. תשו' של הס"ק אל ר' לייב פרידמן בענין זה היא משנת תשי"ד, תמה אני ע"ע מי עסק בימים ההם בסוגיא זו.
עיקר רצונו של הס"ק שם הוא לומר שלמג"א ולשאר האחרונים האשכנזים לא היו את השמונה שערים. קביעה זו היתה בעלת משקל אצלו.
השאלה מה הם הכתבים שראה המג"א, האם הם העתקות מפרע"ח או מסכ"י, מעמק המלך או משו"ע האריז"ל, היא שאלה בעיקר מחקרית ומשנית בחשיבותה לדידו, ולא בזה היה עסקו שם, ולפיכך גם לא ראינו צורך להתערב בדברים.


וכבר נכב"ב viewtopic.php?t=6971

נהניתי באופן כללי מהדברים, אך במקומות מסוימות הרגשתי סגנון של זלזול באלו שלא אחזו כמותו (לא בדבריו, אלא בדברי הכותבים). הרי סוכ"ס דרכו מחודשת היא ולא דרך רוב גדולי הפוסקים שבכל הדורות , ועל אף שאינו חייב להכנע בפני אחרים, מ"מ אין מקום לזלזול באחרים, ודרכם אינה צמצום או קטנות

הכותבים לא ביקשו לזלזל בשום גישה אחרת, וחבל שזה הרושם שהותירו הדברים אצלך. לשמחתי קוראים רבים וטובים העידו בפני שלא חשו בכך, כך שככה"נ מדובר בהבנה שגויה של הדברים, צר לי איפוא שנתנו מקום להכשל. לו היית מצביע על קטע ספיציפי היה לי קל יותר להבהיר את עצמי או לקבל את הדברים.

[גלרשטיין]

איפה אפשר להשיג את הכרך? או מודפס או בקובץ, ממש אשמח לדעת.

[גלרשטיין]

מישהו התקשר אליי היום שראה באיזה קובץ משנת תשע"א איזה מאמר ובו דין ודברים בין רב א' שהורה שדין ע"פ לאחר חצות כדין חוה"מ, ואין להניח בו תפילין, אפילו אם לא הניח עדיין באותו יום ! עי"ש טעמו באריכות, והגיבו לו בתוקף, ואמר לי המתקשר הנ"ל להעיד שרבינו היה מתפלל קבוע בפרהסיא מנחה גדולה בע"פ עם תפיליו. (אלא שלא צויין זאת כמדומה בהגדה החדשה, מכיון שלא עלה על דעת ש"ב המו"ל שיש בזה רבותא כלל).

באיזה קובץ מדובר?

[יהודה בן יעקב]

איני יודע לאיזה קובץ התכוון הכותב, אך בספר בנוי לתלפיות [שרייבר, יוסף מאיר] סי' כו מאריך בזה.

[איש_ספר]

איפה אפשר להשיג את הכרך? או מודפס או בקובץ, ממש אשמח לדעת.

בבני ברק נמכר ישורון בגיטלר (רחוב שלמה המלך) באברמוביץ (רחוב הרב קוטלר) ובחנות הספרים שמתחת ביהמ"ד סאטמר ברחוב ישמח משה.
בירושלים מסתמא בגרסה ועוד.

[.השוחט]

מישהו התקשר אליי היום שראה באיזה קובץ משנת תשע"א איזה מאמר ובו דין ודברים בין רב א' שהורה שדין ע"פ לאחר חצות כדין חוה"מ, ואין להניח בו תפילין, אפילו אם לא הניח עדיין באותו יום ! עי"ש טעמו באריכות, והגיבו לו בתוקף, ואמר לי המתקשר הנ"ל להעיד שרבינו היה מתפלל קבוע בפרהסיא מנחה גדולה בע"פ עם תפיליו. (אלא שלא צויין זאת כמדומה בהגדה החדשה, מכיון שלא עלה על דעת ש"ב המו"ל שיש בזה רבותא כלל).

באיזה קובץ מדובר?

קובץ של חסידי מודז'יץ.
דומני שיש לי את המאמר במחשב אם זה מעניין אותך.

[גלרשטיין]

בבקשה

[.השוחט]

בבקשה

רק עכשיו שמתי לב לבקשה.

הנה.

[סעדיה]

מישהו התקשר אליי היום שראה באיזה קובץ משנת תשע"א איזה מאמר ובו דין ודברים בין רב א' שהורה שדין ע"פ לאחר חצות כדין חוה"מ, ואין להניח בו תפילין, אפילו אם לא הניח עדיין באותו יום ! עי"ש טעמו באריכות, והגיבו לו בתוקף, ואמר לי המתקשר הנ"ל להעיד שרבינו היה מתפלל קבוע בפרהסיא מנחה גדולה בע"פ עם תפיליו. (אלא שלא צויין זאת כמדומה בהגדה החדשה, מכיון שלא עלה על דעת ש"ב המו"ל שיש בזה רבותא כלל).

בספרו פאר יעקב פ"ב אות ב, כותב כך להדיא עי"ש, ומסכם: ופשיטא דמותר עד הלילה. וראה שם בנדמ"ח עמ' שט: ומחויב להניח לכתחילה גם אחר חצות היום. וע"ע בס' מנחת שמואל לתלמידו הגר"מ שצ'יגל ואמ"א.

להעיר מדברי הרמ"ע מפאנו

[דרופתקי דאורייתא]

מצו"ב מתוך ישורון הנכחי
על בעל הבן יוחאי