איך נפלו גבורים - מוריה תשרי תשע"ט

[עפר לרגלם]

האם העובדה שהגאון רבי משה שפירא זצ"ל מינהו לראש ישיבתו משנה אצלך משהו?

היחוס שלו זה לא רלוונטי. המעשים והדעות רלוונטים.

ונראה לך שר' משה שפירא לא הכיר את המעשים והדעות?
כנראה יש לך מחלוקת עם ר' משה שפירא. אבל לא נורא אנשים כמוך בטח קטן עליהם לחרוץ גם את דינו של ר' משה שפירא, (עלעול קצר ברשת מגלה שהוא כתב לאשתו דוקטורט בפילוסופיה, וכנראה ספרי מינים נשרו מחיקו רח"ל).

לא אדע אם הכיר או לא הכיר. זה לא רלוונטי. אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. וידוע שעל שאלה מסוג זה ר' שך פעם ענה, שאנו לא חסידים. וסתם לשם הידיעה, גם אני נמנה על תלמידיו של ר' משה שפירא.

אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, אבל אל תהי דן יחידי, כנראה ר' משה שפירא הכיר טוב את שיחו של האיש שמינה לר"י, אז לכל היותר יש לך ויכוח בהשקפה איתו, אמור מעתה אין לי אלא דעתי, ולא אלא מה שעיניו רואות.
אתה כנראה נמנה על תלמידיו של ר' משה שפירא בדברים מסוימים, כי בטקטיקות של ההשמצות שלך אתה נוקט את השיטה של אלו שנלחמו בו.

[תוכן]

הודעה מחוצפת ושקרית.
בקשר לרב פייבלזון
שכחת לציין שבמקור שציינת לא כתוב שאלו הם 'רבותיו', רבותיו הם הרב זילברמן ר' לייב מינצברג ור' משה שפירא [שהכיר אותו ואת דעותיו ואת פעליו ואת חידושי תורתו יותר טוב ממך].
כתוב אחר כך שהוא הושפע מההגות של כמה פילוסופים.

וכמובן כשהמטרה היא לתקוף אז מוצאים טענות, מכל מיני דיוקים מוזרים. ועוד עם זה יוצאים למלחמת ג'יאהד בחרב וחנית.
שקורא לשלמה המלך קהלת, אז מוכח שהוא לא לגמרי סומך על חז"ל.
שכשאומר שחז"ל לימדו אותנו על עולם הבא, אז מוכח שהוא לא חושב שזה נלמד מהפסוקים [?????????????????]

יש גבול!

לדידי, מי שקורא על עצמו שהוא תלמידם של הרבנים הנ"ל, אז כן יש מקום לתהות על קנקנו. כל שלשת הרבנים הנ"ל אף פעם לא היו ועדיין אינם במרכז הקונצנזוס של הציבור החרדי, כל אחד מטעם אחר. ואין זה אומר כלום על גדלותם וגאונותם, רק שגבהו דרכם מדרכינו ברובד זה או אחר, ואין לקטן כמוני להביע דעה עליהם. בדרך כלל, תלמידיהם הגדולים היו להם רבנים אחרים שכן היו בקונצנזוס, אלא שינקו גם ממקורות אלו. יהי להם אשר להם. אחד שכל תורתו מרבנים שהם לא בקונצנזוס, יש סיכוי גדול שהוא עצמו מרחיק לכת עוד יותר מהם.

[לענין]

שיהיה ברור.
להיפך מטענת פותח האשכול הממורמר [שטוב היה לו שלא נברא, האשכול כמובן], לא 'חבורת ההזויים' של פשוטו של מקרא מחפשת 'לדחוף' רעיונותיה בכל מקום.
אלא אדרבה, עורכי מוריה - שהוא קובץ מפואר בהחלט, חפשו איך לרענן את הקובץ במשהו חדש, ולכן בקשו מארי מקרא, בשביל המדור החדש.

הכותבים הינם ת"ח מופלגים [איש לפי מהללו כמובן], ובראשם הראמ"פ שליט"א [שזכה לתמיכה עצומה ממו"ר הגר"מ שפירא זצוק"ל. ויודעני על כך אישית מן הקודש פנימה, שכאשר אמרו לרב זצ"ל על ראש ישיבה מסוים שאמר דברים מסויימים אודות דרכו של ראמ"פ (ואכמ"ל) הוא דן אותו ברותחין עזין, ותכנן לנזוף בו כדת, רק מה לעשות, רבינו נטש את המערכה בעיצומה...], וההשתלחות של פותח האשכול, הינה בזיון תלמידי חכמים.
אם לדעתו של הכותב, על 'מוריה' להשאר בשבלוניות אפורה [כמו מוסף שבת קדש של יתד נאמן], לחיי, אך אל נא תשלח ידך לבזות ת"ח בגלל שהם לא בדיוק בקו הטהור שלך.

[סביר להניח שאכן בעלי הירחון 'התקפלו' מיידית, שהרי המטרה שלהם היא להביא לפני הציבור את מה שהוא אוהב, ואם יש כאלה שלא מרוצים מהמדור הזה אין לו ענין להתעקש, אך אין כאן המקום ל'התנצלויות' או כל כיו"ב].

[איש_ספר]

לא הספקתי לעיין במאמרים הנזכרים במוריה, (קבלתי במייל רק את דברי סבי אותם פרסמתי שם) רק מן הצד אני מבקש להפנות את תשומת לב המשתמשים לתופעה מעניינת: כל אשכול כזה שיש בו ביקורת נגד אותה חבורה הידועה בשמותיה ובחבריה, מזמין תגובות של ניקים שאינם משתתפים בשאר האשכולות בפורום.

לפי מראה עינים ניתן לשער שיש מי שקורא להם לדגל לעזרת ה' בגבורים.

בעיני יש בזה טעם גדול לפגם. שכן, בלי לקרוא את המאמרים, ניתן להבין שנקודת הדיון בנושא כזה וכיו"ב, היא בעיקר על סגנון, על נימת הדברים, על מה שבין המילים. אני משער שפותח האשכול לא היה מעורר דיון כזה בעצכ"ח (אם הוא מכיר את המקום ויושביו) שכן לגבי דידם כל הדיון מגוחך (וכבדיחה הידועה על הזוהר ותורת משה...), אלא דוקא כאן בין יושבי בית מדרש זה שיש לו צביון משלו. בעיני, ההתגייסות של כותבים מבית מדרש אחר, שיש לו סגנון שונה לחלוטין ממקום זה, היא קרובה לגניבת דעת.

[שומע ומשמיע]

הודעה מחוצפת ושקרית.
בקשר לרב פייבלזון
שכחת לציין שבמקור שציינת לא כתוב שאלו הם 'רבותיו', רבותיו הם הרב זילברמן ר' לייב מינצברג ור' משה שפירא [שהכיר אותו ואת דעותיו ואת פעליו ואת חידושי תורתו יותר טוב ממך].
כתוב אחר כך שהוא הושפע מההגות של כמה פילוסופים.

וכמובן כשהמטרה היא לתקוף אז מוצאים טענות, מכל מיני דיוקים מוזרים. ועוד עם זה יוצאים למלחמת ג'יאהד בחרב וחנית.
שקורא לשלמה המלך קהלת, אז מוכח שהוא לא לגמרי סומך על חז"ל.
שכשאומר שחז"ל לימדו אותנו על עולם הבא, אז מוכח שהוא לא חושב שזה נלמד מהפסוקים [?????????????????]

יש גבול!

לדידי, מי שקורא על עצמו שהוא תלמידם של הרבנים הנ"ל, אז כן יש מקום לתהות על קנקנו. כל שלשת הרבנים הנ"ל אף פעם לא היו ועדיין אינם במרכז הקונצנזוס של הציבור החרדי, כל אחד מטעם אחר. ואין זה אומר כלום על גדלותם וגאונותם, רק שגבהו דרכם מדרכינו ברובד זה או אחר, ואין לקטן כמוני להביע דעה עליהם. בדרך כלל, תלמידיהם הגדולים היו להם רבנים אחרים שכן היו בקונצנזוס, אלא שינקו גם ממקורות אלו. יהי להם אשר להם. אחד שכל תורתו מרבנים שהם לא בקונצנזוס, יש סיכוי גדול שהוא עצמו מרחיק לכת עוד יותר מהם.

אתה ממשיך להגיב לא לעניין, וכמובן לא להתייחס לעיקיר הדברים שבהם הראיתי מפורשות שאתה משקר על תוכן המאמר.
הנושא לא היה להגיד שיש לו הסכמה [זה היה בסוגריים] אלא שאתה תיארת את הרב פייבלזון כתלמיד של כמה פילוסופים על פי מה משצאת ברשת.

[לענין]

לא הספקתי לעיין במאמרים הנזכרים במוריה, (קבלתי במייל רק את דברי סבי אותם פרסמתי שם) רק מן הצד אני מבקש להפנות את תשומת לב המשתמשים לתופעה מעניינת: כל אשכול כזה שיש בו ביקורת נגד אותה חבורה הידועה בשמותיה ובחבריה, מזמין תגובות של ניקים שאינם משתתפים בשאר האשכולות בפורום.
לפי מראה עינים ניתן לשער שיש מי שקורא להם לדגל לעזרת ה' בגבורים.
בעיני יש בזה טעם גדול לפגם. שכן, בלי לקרוא את המאמרים, ניתן להבין שנקודת הדיון בנושא כזה וכיו"ב, היא בעיקר על סגנון, על נימת הדברים, על מה שבין המילים. אני משער שפותח האשכול לא היה מעורר דיון כזה בעצכ"ח (אם הוא מכיר את המקום ויושביו) שכן לגבי דידם כל הדיון מגוחך (וכבדיחה הידועה על הזוהר ותורת משה...), אלא דוקא כאן בין יושבי בית מדרש זה שיש לו צביון משלו. בעיני, ההתגייסות של כותבים מבית מדרש אחר, שיש לו סגנון שונה לחלוטין ממקום זה, היא קרובה לגניבת דעת.

לפי הכירותי האישית (מאד!) עם הכותבים הנכבדים, הם ממש האחרונים שיעשו דבר זה.
כפה"נ הם עדיין לא שמעו על אשכול נפלא זה, וגם לכשישמעו, יחייכו ותו לא.
כמו שכתבתי, הכתיבה במוריה לא היתה איזו התארגנות סודית של קראים להפיץ את מרכולתם, ואדרבה, בהיפך. וממילא ודאי וודאי שאין כאן התארגנות מזויינת להגן על העקרונות וקדושת הפצתם.
הסיבה שיש חבר'ה שמתעוררים דוקא באשכולות כאלה, כי הנושא בוער בעצמותיהם, ולכן הם ממהרים להגיב עליו, אך רחוק הדבר [לפי ידיעתי הדלה] מהשערת כת"ר.

[איש_ספר]

סגנון ההתנפלות על הרב תוכן (מצד החוצנים) ראוי לכל גינוי.

בנוגע לרב פיבלזון. ידוע שקטונתי. אבל כדי להרגיש בטעמו המר של התבשיל לא צריך להיות שף. בעבר חיפשתי ברשת אחר שיעוריו ועם המסנן שלי הצלחתי להגיע למספר שיעורים מצומצם. היו שם דברים שהדהימו אותי. בשיעור אחד הוא מאריך בטו"ט שהיצה"ר אינו משהו חיצוני אלא הרגל רע שיש לאדם, ולכן אין טעם לקדש מלחמה כנגדו, כי אליבא דאמת זו מלחמה כנגד עצמך. הוא מאריך ומטעים את הדברים בכשרון גדול. אחד מהשומעים מדי פעם קוטע אותו ושואל, ומה נעשה עם דברי חז"ל אלו ואלו, והוא מהסה אותו ואומר לו: אחרי שנשלים את הדברים נתייחס לדברי חז"ל שאתה מצטט, וכך שוב ושוב. לבסוף אומר לו הרב פ לשואל, ובכן עתה תציע את החזלי"ם שלך, אני בטוח שאסתדר עם כולם, אולי עם קצת אקרובטיקה, אבל אסתדר... בנקודה הזו סגרתי את השיעור, ההתייחסות הלא רצינית לא עוררה עניין להמשיך להקשיב.

בשיעור אחר שציטוטים ממנו הבאתי בעבר, הוא אומר דברים משונים ומתמיהים, בין היתר, שהעולם אומר שהגר"א לא כתב אבל באמת הגר"א כתב המון בנסתר, והעובדה שלא כתב בנגלה הרי זה משום יחסו לנגלה (אני לא זוכר את הלשון של סוף הציטוט לכן סתמתי בסגנון זה אבל במקור זה היה יותר מפורט). על החת"ס הוא אומר שבעיקר כתב באגדה, וגם זה משום יחסו לנגלה. (העליתי בעבר את הציטוטים הללו וניק פלוני הגיב שלהד"ם ואעפ"כ אני זוכר את הדברים היטב). אני לא יודע איך אפשר להלום משפט משונה כזה שמכחיש מדפי ספרים שלמים.

https://sites.google.com/site/shiurimal ... blzwn-slyt

השיעורים מצויים כאן, אך אין בי כח לחפש בכולם

[תוכן]

אתה ממשיך להגיב לא לעניין, וכמובן לא להתייחס לעיקיר הדברים שבהם הראיתי מפורשות שאתה משקר על תוכן המאמר.
הנושא לא היה להגיד שיש לו הסכמה [זה היה בסוגריים] אלא שאתה תיארת את הרב פייבלזון כתלמיד של כמה פילוסופים על פי מה משצאת ברשת.

איפה שיקרתי?

אשמח לדעת אם הר' פייבלזון מכחיש שההגות שלו הושפעה מכתביהם של לוינס וברקוביץ.

בכל מקרה, אני חושב שאתה מפספס פה נקודה חשובה. הליחושים על דרכו של הרב פייבלזון הם לא התחילו היום ולא אתמול, אלא כבר הרבה זמן שאנשים תוהים לאן בדיוק הוא מושך. לאחרונה תורתו התפרסמה יותר מהרגיל, וממילא גם ההתנגדות התגברה. אולי תצליח להפריך או לתרץ קושיא זו או אחרת, אבל אני חושב שזה די ברור שהרב פייבלזון הוא איש בשורה, ושיהיה ברור לא כולם אוהבים את מה שיש לו לבשר.

[קו ירוק]

את חוקי הרב קו ירוק שבענייני אגדה אסור לכתוב אי אפשר לקבל בשום אופן ולו רק מכוח הכמות העצומה של הספרים שבאוצר החכמה שנכתבו בענייני אגדה.

נו, מילא. אני חונכתי על חוקים אלו שביחוד בדברי אגדה 'לא כל הרוצה ליטול את השם יטול', ומודה לה' על כך שאוזני רגישות.
עם כל הכבוד למאגר הבלום של אוצה"ח, זו לא ראיה לכלום.. גם הגאונים שבדורות האחרונים הצטנעו שדבר אחד טוב יציל על כך הספר, זה אומר שרוב הספר..
הכמות העצומה עליה אתה מצביע היא רק מפני שלההג 'דרושים' ו'הרגשות' לא צריך הרבה עמל ומסורת - ומה קרה עם כתבתי הבלים, לא הכשלתי (לכאורה) אנשים בעבירה..

[שומע ומשמיע]

אתה ממשיך להגיב לא לעניין, וכמובן לא להתייחס לעיקיר הדברים שבהם הראיתי מפורשות שאתה משקר על תוכן המאמר.
הנושא לא היה להגיד שיש לו הסכמה [זה היה בסוגריים] אלא שאתה תיארת את הרב פייבלזון כתלמיד של כמה פילוסופים על פי מה משצאת ברשת.

איפה שיקרתי?

אשמח לדעת אם הר' פייבלזון מכחיש שההגות שלו הושפעה מכתביהם של לוינס וברקוביץ.

בכל מקרה, אני חושב שאתה מפספס פה נקודה חשובה. הליחושים על דרכו של הרב פייבלזון הם לא התחילו היום ולא אתמול, אלא כבר הרבה זמן שאנשים תוהים לאן בדיוק הוא מושך. לאחרונה תורתו התפרסמה יותר מהרגיל, וממילא גם ההתנגדות התגברה. אולי תצליח להפריך או לתרץ קושיא זו או אחרת, אבל אני חושב שזה די ברור שהרב פייבלזון הוא איש בשורה, ושיהיה ברור לא כולם אוהבים את מה שיש לו לבשר.

אם יש לך [או לרב איש ספר] דעות על הרב פייבלזון אז אתה יכול לכתוב אותם ולהסביר עם מה הבעיה.
אין לגיטימציה לייחס לתלמיד חכם בשקר דברי אפיקורסות.
אם אתה לא יודע לכתוב מה מפריע לך אז תכתוב 'אני לא אוהב את הסגנון קשה לי להסביר'.

[לענין]

אני מזכיר את תקנת הפורום שלא לכתוב על רבנים החיים עמנו לאוי"ט.

[שומע ומשמיע]

בכל מקרה, אני חושב שאתה מפספס פה נקודה חשובה. הליחושים על דרכו של הרב פייבלזון הם לא התחילו היום ולא אתמול, אלא כבר הרבה זמן שאנשים תוהים לאן בדיוק הוא מושך. לאחרונה תורתו התפרסמה יותר מהרגיל, וממילא גם ההתנגדות התגברה. אולי תצליח להפריך או לתרץ קושיא זו או אחרת, אבל אני חושב שזה די ברור שהרב פייבלזון הוא איש בשורה, ושיהיה ברור לא כולם אוהבים את מה שיש לו לבשר.

זה היה ברור מההתחלה שאתה לא אוהב אותו מהעבר כבר, ושדחוף לך להציג את ההסתכלות שלך עד הסוף.
רק לא רציתי לכתוב את זה כי אני גם במקרה כזה של עיוותים גלויים, לא רוצה ליחס לאנשים כוונות נסתרות.
[האמת שכתבתי שיש לך מטרה לתקוף.. זה היה מעצבים].

[קו ירוק]

אתה ממשיך להגיב לא לעניין, וכמובן לא להתייחס לעיקיר הדברים שבהם הראיתי מפורשות שאתה משקר על תוכן המאמר.
הנושא לא היה להגיד שיש לו הסכמה [זה היה בסוגריים] אלא שאתה תיארת את הרב פייבלזון כתלמיד של כמה פילוסופים על פי מה משצאת ברשת.

איפה שיקרתי?

אשמח לדעת אם הר' פייבלזון מכחיש שההגות שלו הושפעה מכתביהם של לוינס וברקוביץ.

בכל מקרה, אני חושב שאתה מפספס פה נקודה חשובה. הליחושים על דרכו של הרב פייבלזון הם לא התחילו היום ולא אתמול, אלא כבר הרבה זמן שאנשים תוהים לאן בדיוק הוא מושך. לאחרונה תורתו התפרסמה יותר מהרגיל, וממילא גם ההתנגדות התגברה. אולי תצליח להפריך או לתרץ קושיא זו או אחרת, אבל אני חושב שזה די ברור שהרב פייבלזון הוא איש בשורה, ושיהיה ברור לא כולם אוהבים את מה שיש לו לבשר.

אם יש לך [או לרב איש ספר] דעות על הרב פייבלזון אז אתה יכול לכתוב אותם ולהסביר עם מה הבעיה.
אין לגיטימציה לייחס לתלמיד חכם בשקר דברי אפיקורסות.
אם אתה לא יודע לכתוב מה מפריע לך אז תכתוב 'אני לא אוהב את הסגנון קשה לי להסביר'.

הגיונית, קשה להסביר לאזניים לא רגישות, את הרגישות שיש למי שניחן בה.
אבל האשכול הזה בעצם גם מספר לנו שהיתה ביקורת על מוריה. ובנקודה זו לא רלוונטי אם יש אוזניים שאינן רגישות. מה שרלוונטי שאם ציבור כבד משקל טוען שזה סוטה מהמקובל, אזי יש דברים בגו, ומוריה אכן נפלו. שים לב שלא שמעת עד כה (כמה שידוע לי) ביקורת על מוריה בהקשר לתכנים - עד להופעת המדור החדש.
ספציפית אין לי דעה בענין, כי לא ראיתי את מוריה ואינני יודע מי כתב במדור, וכעת מספקני אם אקרא אותו בטוהר לב. כך שהחמצתי את נקודת השפיטה לעת עתה.

[שומע ומשמיע]

סגנון ההתנפלות על הרב תוכן (מצד החוצנים) ראוי לכל גינוי.

לא הבנתי. בן אדם מיחס לאנשים [שלפחות לדעת אנשים שמכירים אותם] תלמידי חכמים, מושגי אפיקורסות!!!
הדבר הכי גרוע שאפשר לומר. ו[לדעת התוקפים הוא] עושה את זה בלי קשר לעובדות.
זה נקרא התנפלות הראויה לגינוי??

[שומע ומשמיע]

אתה ממשיך להגיב לא לעניין, וכמובן לא להתייחס לעיקיר הדברים שבהם הראיתי מפורשות שאתה משקר על תוכן המאמר.
הנושא לא היה להגיד שיש לו הסכמה [זה היה בסוגריים] אלא שאתה תיארת את הרב פייבלזון כתלמיד של כמה פילוסופים על פי מה משצאת ברשת.

איפה שיקרתי?

אשמח לדעת אם הר' פייבלזון מכחיש שההגות שלו הושפעה מכתביהם של לוינס וברקוביץ.

בכל מקרה, אני חושב שאתה מפספס פה נקודה חשובה. הליחושים על דרכו של הרב פייבלזון הם לא התחילו היום ולא אתמול, אלא כבר הרבה זמן שאנשים תוהים לאן בדיוק הוא מושך. לאחרונה תורתו התפרסמה יותר מהרגיל, וממילא גם ההתנגדות התגברה. אולי תצליח להפריך או לתרץ קושיא זו או אחרת, אבל אני חושב שזה די ברור שהרב פייבלזון הוא איש בשורה, ושיהיה ברור לא כולם אוהבים את מה שיש לו לבשר.

אם יש לך [או לרב איש ספר] דעות על הרב פייבלזון אז אתה יכול לכתוב אותם ולהסביר עם מה הבעיה.
אין לגיטימציה לייחס לתלמיד חכם בשקר דברי אפיקורסות.
אם אתה לא יודע לכתוב מה מפריע לך אז תכתוב 'אני לא אוהב את הסגנון קשה לי להסביר'.

הגיונית, קשה להסביר לאזניים לא רגישות, את הרגישות שיש למי שניחן בה.
אבל האשכול הזה בעצם גם מספר לנו שהיתה ביקורת על מוריה. ובנקודה זו לא רלוונטי אם יש אוזניים שאינן רגישות. מה שרלוונטי שאם ציבור כבד משקל טוען שזה סוטה מהמקובל, אזי יש דברים בגו, ומוריה אכן נפלו. שים לב שלא שמעת עד כה (כמה שידוע לי) ביקורת על מוריה בהקשר לתכנים - עד להופעת המדור החדש.
ספציפית אין לי דעה בענין, כי לא ראיתי את מוריה ואינני יודע מי כתב במדור, וכעת מספקני אם אקרא אותו בטוהר לב. כך שהחמצתי את נקודת השפיטה לעת עתה.

כפי שכתבתי אכן הגיוני מאד לציין חוסר נחת מסגנון מסוים.
אבל לא ברור לי למה האזניים לא רגישות להשמצות של אנשים באפיקורסות ללא בסיס.

[עפר לרגלם]

סגנון ההתנפלות על הרב תוכן (מצד החוצנים) ראוי לכל גינוי.

בנוגע לרב פיבלזון. ידוע שקטונתי. אבל כדי להרגיש בטעמו המר של התבשיל לא צריך להיות שף. בעבר חיפשתי ברשת אחר שיעוריו ועם המסנן שלי הצלחתי להגיע למספר שיעורים מצומצם. היו שם דברים שהדהימו אותי. בשיעור אחד הוא מאריך בטו"ט שהיצה"ר אינו משהו חיצוני אלא הרגל רע שיש לאדם, ולכן אין טעם לקדש מלחמה כנגדו, כי אליבא דאמת זו מלחמה כנגד עצמך. הוא מאריך ומטעים את הדברים בכשרון גדול. אחד מהשומעים מדי פעם קוטע אותו ושואל, ומה נעשה עם דברי חז"ל אלו ואלו, והוא מהסה אותו ואומר לו: אחרי שנשלים את הדברים נתייחס לדברי חז"ל שאתה מצטט, וכך שוב ושוב. לבסוף אומר לו הרב פ לשואל, ובכן עתה תציע את החזלי"ם שלך, אני בטוח שאסתדר עם כולם, אולי עם קצת אקרובטיקה, אבל אסתדר... בנקודה הזו סגרתי את השיעור, ההתייחסות הלא רצינית לא עוררה עניין להמשיך להקשיב.

בשיעור אחר שציטוטים ממנו הבאתי בעבר, הוא אומר דברים משונים ומתמיהים, בין היתר, שהעולם אומר שהגר"א לא כתב אבל באמת הגר"א כתב המון בנסתר, והעובדה שלא כתב בנגלה הרי זה משום יחסו לנגלה (אני לא זוכר את הלשון של סוף הציטוט לכן סתמתי בסגנון זה אבל במקור זה היה יותר מפורט). על החת"ס הוא אומר שבעיקר כתב באגדה, וגם זה משום יחסו לנגלה. (העליתי בעבר את הציטוטים הללו וניק פלוני הגיב שלהד"ם ואעפ"כ אני זוכר את הדברים היטב). אני לא יודע איך אפשר להלום משפט משונה כזה שמכחיש מדפי ספרים שלמים.

https://sites.google.com/site/shiurimal ... blzwn-slyt

השיעורים מצויים כאן, אך אין בי כח לחפש בכולם

להאשים ר"י בכפירה זה לגיטימי, אבל לטעון שהטיעונים שקריים זה סגנון בוטה?
לא דיברו כאן על הרב פייבלזון עצמו (תקנות הפורום), דיברו על מה שכתב בקובץ מוריה, שלדברי הרב תוכן יוצא משם שהרב פייבלזון לא בטוח בקיומו של עוה"ב, וזה רק משהו שקיבלנו מחז"ל, (ואת חז"ל עצמם הוא לא מקבל, שהרי כותב קהלת ולא שלמה המלך...).

[תורה בטהרה]

אבל האשכול הזה בעצם גם מספר לנו שהיתה ביקורת על מוריה. ובנקודה זו לא רלוונטי אם יש אוזניים שאינן רגישות. מה שרלוונטי שאם ציבור כבד משקל טוען שזה סוטה מהמקובל, אזי יש דברים בגו, ומוריה אכן נפלו. שים לב שלא שמעת עד כה (כמה שידוע לי) ביקורת על מוריה בהקשר לתכנים - עד להופעת המדור החדש.
ספציפית אין לי דעה בענין, כי לא ראיתי את מוריה ואינני יודע מי כתב במדור, וכעת מספקני אם אקרא אותו בטוהר לב. כך שהחמצתי את נקודת השפיטה לעת עתה.

שים לב ששלוש אנשים באשכול הזה, זה עוד לא ציבור כבד משקל.

[שומע ומשמיע]

אבל האשכול הזה בעצם גם מספר לנו שהיתה ביקורת על מוריה. ובנקודה זו לא רלוונטי אם יש אוזניים שאינן רגישות. מה שרלוונטי שאם ציבור כבד משקל טוען שזה סוטה מהמקובל, אזי יש דברים בגו, ומוריה אכן נפלו. שים לב שלא שמעת עד כה (כמה שידוע לי) ביקורת על מוריה בהקשר לתכנים - עד להופעת המדור החדש.
ספציפית אין לי דעה בענין, כי לא ראיתי את מוריה ואינני יודע מי כתב במדור, וכעת מספקני אם אקרא אותו בטוהר לב. כך שהחמצתי את נקודת השפיטה לעת עתה.

שים לב ששלוש אנשים באשכול הזה, זה עוד לא ציבור כבד משקל.

טוב לא נהיה תמימים, ברור שיש ציבור כבד משקל בעולם התורני שלא אוהב את זה.

[תורה בטהרה]

לא הספקתי לעיין במאמרים הנזכרים במוריה, (קבלתי במייל רק את דברי סבי אותם פרסמתי שם) רק מן הצד אני מבקש להפנות את תשומת לב המשתמשים לתופעה מעניינת: כל אשכול כזה שיש בו ביקורת נגד אותה חבורה הידועה בשמותיה ובחבריה, מזמין תגובות של ניקים שאינם משתתפים בשאר האשכולות בפורום.

לפי מראה עינים ניתן לשער שיש מי שקורא להם לדגל לעזרת ה' בגבורים.

עברתי על הניקים המגיבים וזה ממש לא נראה כך, לכל אחד מהם יש 10 תגובות ויותר בכל חודש.

[תוכן]

'אם הרב פיבלזון זכאי להגנה דמו של הרב תוכן לא חיוור ממנו' (ציטוט מדברי אי"ס)

?
אבקש לעמוד על הבדל דק -
מדובר כאן בתלמיד חכם ידוע, שמזכירים אותו בשמו המלא, ושפכים עליו חצים וחרבות בשער בת רבים.
ההגנה שנזקק לה ניק אלמוני, שימשיך להסתובב מחוייך לאור השמש [בשונה ממי שהותקף בשמו, שזה ודאי אי נעימות מרובה, גם אם הוא עצמו ברמה גבוהה ולא אכפת לו מזה] היא אלפית או מליונית מזה.

וגם לא לשכוח-
מי שפך למי?
על מי להגן, על הכותב המותקף, או על האנונימי המתקיף ללא רחם?

וה' יגדור פרצותינו

את התלמיד חכם הידוע, מתקיפים על בסיס דעותיו. הוא עצמו אדם חביב וכו' וכו' ובודאי אין אני מגיע לקרסוליו בשום פרט. זה לא הנקודה. הוא מפרסם דעות, אז שיעמוד מאחוריהם, ושיהיה מוכן שאנשים יבקרו אותו. אין כאן משהו אישי בשום אופן.

[קו ירוק]

אכן יש מקום לכתוב תמיד ברמז, ולא בשמות מלאים! זה צרם לי גם, אף שזה התדרדר מטבע הדברים
עוד אפשר לערוך את ההודעות ולכתוב באופן מסותר יותר

[איש_ספר]

לא הספקתי לעיין במאמרים הנזכרים במוריה, (קבלתי במייל רק את דברי סבי אותם פרסמתי שם) רק מן הצד אני מבקש להפנות את תשומת לב המשתמשים לתופעה מעניינת: כל אשכול כזה שיש בו ביקורת נגד אותה חבורה הידועה בשמותיה ובחבריה, מזמין תגובות של ניקים שאינם משתתפים בשאר האשכולות בפורום.

לפי מראה עינים ניתן לשער שיש מי שקורא להם לדגל לעזרת ה' בגבורים.

בעיני יש בזה טעם גדול לפגם. שכן, בלי לקרוא את המאמרים, ניתן להבין שנקודת הדיון בנושא כזה וכיו"ב, היא בעיקר על סגנון, על נימת הדברים, על מה שבין המילים. אני משער שפותח האשכול לא היה מעורר דיון כזה בעצכ"ח (אם הוא מכיר את המקום ויושביו) שכן לגבי דידם כל הדיון מגוחך (וכבדיחה הידועה על הזוהר ותורת משה...), אלא דוקא כאן בין יושבי בית מדרש זה שיש לו צביון משלו. בעיני, ההתגייסות של כותבים מבית מדרש אחר, שיש לו סגנון שונה לחלוטין ממקום זה, היא קרובה לגניבת דעת.

אבל האשכול הזה בעצם גם מספר לנו שהיתה ביקורת על מוריה. ובנקודה זו לא רלוונטי אם יש אוזניים שאינן רגישות. מה שרלוונטי שאם ציבור כבד משקל טוען שזה סוטה מהמקובל, אזי יש דברים בגו, ומוריה אכן נפלו. שים לב שלא שמעת עד כה (כמה שידוע לי) ביקורת על מוריה בהקשר לתכנים - עד להופעת המדור החדש.
ספציפית אין לי דעה בענין, כי לא ראיתי את מוריה ואינני יודע מי כתב במדור, וכעת מספקני אם אקרא אותו בטוהר לב. כך שהחמצתי את נקודת השפיטה לעת עתה.

שים לב ששלוש אנשים באשכול הזה, זה עוד לא ציבור כבד משקל.

כך זה עובד וככה מייצרים אוירה...

בעבר שביקרתי ת"ח גדול מנהל פורום שכן בעל צביון אחר, התפרסמה שם קריאה גלויה לחברים דשם המחזיקים ניק כאן לבוא ולהגיב. וכשקוראים להם הם באים...
מסתבר שאני לא כותב את הדברים כחובב ספרות בדיונית...

את ההודעה בשבחו של הרב תוכן מחקתי לפי בקשתו ומאהבתו לצניעותו.

[לענין]

'אם הרב פיבלזון זכאי להגנה דמו של הרב תוכן לא חיוור ממנו' (ציטוט מדברי אי"ס)

?
אבקש לעמוד על הבדל דק -
מדובר כאן בתלמיד חכם ידוע, שמזכירים אותו בשמו המלא, ושפכים עליו חצים וחרבות בשער בת רבים.
ההגנה שנזקק לה ניק אלמוני, שימשיך להסתובב מחוייך לאור השמש [בשונה ממי שהותקף בשמו, שזה ודאי אי נעימות מרובה, גם אם הוא עצמו ברמה גבוהה ולא אכפת לו מזה] היא אלפית או מליונית מזה.

וגם לא לשכוח-
מי שפך למי?
על מי להגן, על הכותב המותקף, או על האנונימי המתקיף ללא רחם?

וה' יגדור פרצותינו

את התלמיד חכם הידוע, מתקיפים על בסיס דעותיו. הוא עצמו אדם חביב וכו' וכו' ובודאי אין אני מגיע לקרסוליו בשום פרט. זה לא הנקודה. הוא מפרסם דעות, אז שיעמוד מאחוריהם, ושיהיה מוכן שאנשים יבקרו אותו. אין כאן משהו אישי בשום אופן.

הרב תוכן היקר -

לא חשדנו, חלילה.
כבודו אהוב וחביב עלינו, ודבריו ערבים עלינו תמיד.

הוצרכתי לכתוב דברי כלפי הציטוט שהבאתי [שלדעתי הוא לא משקף נכונה את המתרחש כאן].

בתקוה לנעילה מהירה

[תוכן]

אחרי שכולנו התנצלנו ועשינו שלום, אני רוצה לחדד את הביקורת על מאמרו של הרב רצקר.

הרב רצקר טוען שיונה התמודד עם הבעיה שהציווי האלוקי התנגש עם המוסר הטבעי או הקול הפנימי. טענתי היא, שמתח או ויכוח פנימי מסוג זה, הוא בעיה מודרנית. בעיני חז"ל והראשונים והאחרונים לא היה קיים מתח כזה. היה פשוט לכל בר בי רב דחד יומא, שהקול הפנימי בטל ומבוטל מול הציווי האלוקי. טענתי עוד, שלטעון שזה היה הניסיון של יונה, הוא להעניק לגיטימיות לגישה המודרנית שהקול הפנימי יש לו ערך כל שהוא מול הקול האלוקי. זאת גישה שגוררת מרידה במלכות שמים. טענתי בנוסף, שמסקנתו של רצקר שהקול הפנימי הוא בעצם הקול האלוקי, היא בעייתית ביותר, מפני שזה מעניק הכשר בפוטנציאל לכל אחד ללכת שולל אחרי הקול הפנימי שלו. עד כאן הביקורת על הרב רצקר.

הביקורת על הרב פייבלזון היא, שהוא הוא ברמה זו או אחרת זה שאחראי לחדירת ערכים מודרנים לשיח היהודי. בנוסף, אני טוען, וטענה זו לא ביססתי מספיק, שהנהירה אחרי פשוטו של מקרא, פירושו, ביטול או עזיבת דעות חז"ל. בכדי לבסס טענות אלו, אצטרך לעבור על כתביו ועל שיעוריו, ולבדוק אם טיעון זה מבוסס או לא. והיה אם אגלה שטעיתי אודה ברבים שטעיתי ואפרסם התנצלותי בפני כל. אבל אם אגלה שיש דברים בגו, אז גם אז אפרסם את הדברים ברבים.

יכול להיות שמיהרתי לחרוץ דינו של הרב פייבלזון, כי למרות ששמעתי כל מיני דברים ויש לי כל מיני תחושות בטן, אפשר שהדברים אינם נכונים.

עד כאן.

[שעת הכושר]

.

[אוהב אוצר]

קטונתי מאד להכניס ראשי בין האריות שכאן אבל שני דברים אוכל לכתוב בענין האשכול הזה:
היה ניתן להעלות את המאמר במלואו ולדון בגופם של דברים - דבר דבר, פיסקא פיסקא, כמו כל דיון תורני אחר וזה היה יכול להישאר במסגרת 'בית המדרש' - תרתי משמע, ולא היה צריך להיכנס להכפשות בין הת"ח דכאן.
שנית, מי שמפרסם את דברי תורתו במקום שידושו בו רבים - ברור שהוא חשוף לחיצים ובליסטראות גם אם הוא לא נמצא כאן באתרא קדישא הדין, אז אין שום סיבה שלא יבקרו את דבריו.

[אוהב עמו]

קראתי שלא בעיון כל הצורך את הנכתב כאן על הר"פ
ואוסיף 2 נקודות:
1. לא זכיתי או נתחייבתי לשמוע את הר"פ, נראה לי שאפילו מעולם לא ראיתיו, ואם כן איני זוכר את קלסתר פניו
2. מאברך ת"ח יקר ומג"ש המקורב להג"ר משה שפירא שמעתי שהיה עד נוכח למעשה הבא: באו אנשים להגר"ד כהן כדי שיצא נגד הר"פ וכך היה, ואז התקשר הגר"מ שפירא להגר"ד כהן ו אמ לו שידע שכל דיברו נגד הר"פ הוא דיבר נגד ר' משה, והוסיף ר' משה בציניות האופיינית לו שזה בסדר גמור להמשיך לדבר נגדו [דהיינו נגד ר' משה...]
פרטים למעוניין באישי

[יתן חן]

הרב רצקר טוען שיונה התמודד עם הבעיה שהציווי האלוקי התנגש עם המוסר הטבעי או הקול הפנימי. טענתי היא, שמתח או ויכוח פנימי מסוג זה, הוא בעיה מודרנית. בעיני חז"ל והראשונים והאחרונים לא היה קיים מתח כזה. היה פשוט לכל בר בי רב דחד יומא, שהקול הפנימי בטל ומבוטל מול הציווי האלוקי. טענתי עוד, שלטעון שזה היה הניסיון של יונה, הוא להעניק לגיטימיות לגישה המודרנית שהקול הפנימי יש לו ערך כל שהוא מול הקול האלוקי. זאת גישה שגוררת מרידה במלכות שמים. טענתי בנוסף, שמסקנתו של רצקר שהקול הפנימי הוא בעצם הקול האלוקי, היא בעייתית ביותר, מפני שזה מעניק הכשר בפוטנציאל לכל אחד ללכת שולל אחרי הקול הפנימי שלו. עד כאן הביקורת על הרב רצקר. עד כאן.

לא ראיתי את קובץ מוריה, קראתי את דבריך, ואיני מסכים עמם, שכן בספרי יראים כך שנינו:

שורש הדבר, כי אברהם אבינו ע"ה מאז הכיר את הבורא ברוך הוא וברוך שמו שיעבד נפשו ורוחו ונשמתו לעבודתו ית"ש שלא לעשות שום תנועה קלה באחד מאבריו להנאת עצמו וכל כוונתו היה לעשות נחת רוח ליוצרו. ועל ידי זה נתקשרו כל הרמ"ח איבריו בשורש העליון להיות מרכבה להשכינה הקדושה. ועל ידי האיברים השיג את כל מצות התורה. כי רמ"ח איברים של אדם הם רמ"ח מצוות עשה ושס"ה גידיו הם מצות לא תעשה. (זוה"ק וישלח קע ב). ועל ידי כל אבר ואבר נגלה לו שורש המצוה השייך לאותו אבר, ולזה קודם שמל את עצמו לא נתגלה לו שורש מצות מילה כי עדיין היה אז האבר מכוסה, ואחר כך כאשר חתך את הערלה אז ראו עיניו שורש המצוה הזאת על ידי אבר השלם והבן:
ועל פי זה נוכל לפרש הפסוק (בראשית כב, י). וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו, ולכאורה תיבת וישלח אברהם את ידו הוא למותר ולא היה צריך לכתוב רק ויקח את המאכלת. ועוד איך שייך ענין שליחות אצל יד הלא הדבר תלוי ברצון אדם לעשות עם איבריו כרצונו. אך הפירוש הוא כאשר אמרנו כי כל עשיות של אברהם אבינו ע"ה לא היה להנאת עצמו בלתי לה' לבדו ובזה נתקשרו כל רמ"ח איבריו לעבודתו יתברך. והנה כאשר רצה אברהם אבינו ע"ה להעלות את יצחק בנו עולה לה' וזה לא היה רצון הבורא רק להעלותו ולא לשוחטו לכך היה צריך אברהם אבינו ע"ה לכוף את ידו לעשות שליחותו וזהו וישלח. והבן:

וכ"כ

על הפסוק (בראשית כ"ב, י') וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת. שבכל המעשים שהיה רצון ה' יתברך היו אבריו של אברהם אבינו ע"ה עושין מעצמם מרוב הזריזות וכן היה בכל מעשה העקידה זולת במעשה לקיחת המאכלת שלא היה ברצונו יתברך שלא רצה לשוחטו לכן לא רצו ידיו של אברהם אבינו ע"ה ליקח. רק אברהם אבינו ע"ה חשד את עצמו שמא הוא מהסתת ועצלות היצר הרע ועל כן כתיב וישלח את ידו בכח ליקח את המאכלת עד כאן דבריו.

[תוכן]

הרב יתן חן, אין שום קשר בין המקורות שהבאת, לבין מה שכתבתי.

[יתן חן]

הרב יתן חן, אין שום קשר בין המקורות שהבאת, לבין מה שכתבתי.

מדוע? אני הבנתי דבריהם שאצל אאע"ה היה התמודדות בין הציווי האלוקי [כפי שהוא הבין אותו], לבין הקול הפנימי של איבריו המזוככים שלא רצו לעשות, והוצרך לכופם.

[דרומי]

בעצלותי בכלל לא חשבתי לעיין במאמר על ספר יונה, אבל כשראיתי עד כמה הוא מרתיח אנשים מסויימים התגבר הקול החיצוני על הקול הפנימי שבתוכי ואכן קראתי את המאמר.

שמו של כותב המאמר אינו אומר לי מאומה, ועל כן אני יכול להעיד על עצמי שאין לי כאן שום נטייה. הדברים לדעתי מטופשים להחריד, ובמדה מסויימת אף מזעזעים כל נפש של אדם ירא שמים, בלי קשר למוצאו ועדתו.

המצחיק - או מפחיד - הוא שיש כאן מי שהביא לדברים הללו לא פחות ולא יותר מקורות מספרי חסידות קדמונים, בשעה שיש כאן מהלכים הפוכים ממש (כל ספרי החסידות מלאים מזה ש'אם אסק שמים שם אתה וגו', ו'אלקות הוא הכל', 'שויתי ה' לנגדי תמיד' כפשוטו - ואילו הלבלר כאן כותב שיונה, שלא היה סתם יהודי מאמין אלא נביא, העלה על דעתו לברוח למקום שבו הוא ישכח ש'יש אלוקים' (עפ"ל). אחרים יראו בזה דברי כפירה, אני חושב שזה פשוט בדיחה, ואפשר אולי לומר שזו דוגמא מוחשית ל'צמצום כפשוטו' (צמצום בהבנה...)).

ואחרי הכל מכיון שראיתי כמה שלימדו זכות, אני מודיע ומתוודה שקראתי את המאמר רק פעם אחת, ובדעתי בל"נ לקראו שוב ואולי אחכים יותר עד אז.

[אבק פורח]

ר' תוכן היקר הואיל וכתבת שאתה כ"כ מחבב את התוכחות ודאי תשמח מאד לשמוע שבקראי את המאמר של רצקר לא ראיתי שם את הדברים שהוצאת משם. הוא נראה כאילו הוא הולך להגיד שצריך לשמוע לקול הפנימי וכו' אבל זה לא כתוב, להיפך.

[מתהלך]

ברשותכם, אומר מילה לגופם של דברים.

יש בהיסטוריה היהודית מגוון פרשנים, הוגים, גאונים, צדיקים וחכמים הנעים על פני קשת ארוכה מאוד של דעות וסגנונות.
הן אמנם, אנחנו יש לנו את המסורת המרכזית של גדולי התורה המרכזיים שדרכם עבר סגנון הלימוד שלנו ודרכם מרכז היהדות ועיקר הבנת התורה שלנו.

המאמרים, חלקם יכולים להתאים, לדעתי, גם למסורת המרכזית (שיש אוהבים לכנות 'ההשקפה הצרופה', ואני ממש ממש לא מזלזל חלילה), וחלק אחר באמת גבולי בעניין הזה, אך יכל להיכנס לפיהם של רבנים וצדיקים רבים מאוד בהיסטוריה.

במילים אחרות, העיקר הוא הפרופורציה. אם חכם מסוים אומר דברים ומסתכלים על דבריו כתורה מסיני, זו יכולה להיות טעות משמעותית, אך אם מסתכלים עליהם כעוד דעה במגוון הגדול של הדעות והרעיונות (החשובים מאוד!) בהיסטוריה היהודית, זה יכול להיות דבר נהדר ומועיל לפסיפס המלא והאדיר של פירוש התורה ושל התושבע"פ.

עד כאן בינתיים.

[אוצר החכמה]

אני ממש משתומם על הדיון המוזר הזה בפורום העוסק בגופם של אנשים ולא בגופם של דברים אע"פ שהוא מתחפש (הרבה חדשים לפני פורים) לעיסוק בגופם של דברים.
אני איני מכיר בכלל את האנשים ולא שמעתי שמם כמעט בלתי היום (הכותב על יונה לא שמעתי שמו כלל והרב פייבלזון רק כאן בפורום הוזכר בנושא הקובץ החדש ואולי עוד כמה פעמים) כך שאני מנסה באמת לראות רק לגוף הדברים.
ואיני יודע מה רוצים בכלל מהמאמר על קהלת. פשוט לא מובן.
והמאמר על יונה אע"פ שאיני מסכים איתו, ממש תמוהה ההתנפלות וההגדרות הקיצוניות.

הרב דרומי, אני איני חסיד, להיפך, אבל אני משתומם על דבריך. העובדה שיונה הלך לחו"ל כדי שלא תשרה עליו הנבואה היא כתובה בחז"ל אותו מחבר הוסיף מדילה (בדיוק מהמילה תרשיש) שבמקום שבני אדם אין מכירים מעלת הבורא שם לא שורה הנבואה בפרט ולא רק סתם בחו"ל. מי דיבר ע"ז שיונה ישכח את הבורא מצד אמונתו חיובו ועבודתו. זה ברור לכל קורא שהנושא הוא הנבואה או כמו שהוא קורא לזה קול ה'.

כמו שכתבתי בהתחלה הדיון כאן נותן תחושה ברורה להתנפלות על אנשים "מסומנים" ולא על דבריהם וחבל על כך.

[דרומי]

הרב אוצר החכמה, אם הכל כתוב בחז"ל מה בא הכותב להוסיף?

ובמלים פשוטות: קראתי את המאמר ולא נוספה לי שום הבנה במעשהו של יונה.

אם היה הכותב מקובל / צדיק וכיו"ב הייתי אומר שיש לו פה איזה כוונה נסתרת לייחד יחודים ולהמשיך ברכות וישועות. אך אני מתרשם שמטרת מאמרו היא לקרב אל השכל את הנהגתו של יונה. האם אכן יש מי שלאחר קריאת מאמרו מבין את ספר יונה יותר טוב? האם יוכל לכתוב כאן סיכום קצר כיצד הבין את יונה קודם לכן, ומה נתחדש לו עכשיו?

[אוצר החכמה]

אני התייחסתי למה שאתה כתבת על חו"ל ועל זה הסברתי את הרעיון שלו שהוא תוספת על דברי חז"ל. חז"ל אומרים שיצא לחו"ל והוא מוסיף שיצא למקומות שאין מכירים גדולת ה' ששם פחות שורה הנבואה. אפשר להסכים ואפר לא להסכים (אני הייתי מחפש מקור לזה) אבל מה רע בזה.


לעצם המאמר הוא וודאי כותב אחרת מחז"ל כמו שהבאתי למעלה שחז"ל ביארו שהעניין בגללו יונה סירב לקבל את הנבואה היה בגלל שחש לכבוד הבן היינו עם ישראל והוא מבאר כי היה נראה לו שלא יתכן דרך ה'. וזה בעיני כמו שכתבתי למעלה דבר חסר טעם. כי אילו היה מדבר על דבר שהלב מתקומם נגדו כעין עקדת יצחק לחיי, (כן עקידת יצחק הוא דבר שקשה לקבלו ולכן מעלת אברהם אבינו שקיבלו, ומכח זכות הכבש רחמיו הזה אנחנו מתחננים כל הימים) אבל מה הרעיון שלו? שיונה לא מוצא חן בעיניו שהקב"ה מתרה באנשים שיחזרו בתשובה? זה הרי לא מתקבל על הדעת. אברהם אבינו ביקש על סדום להיפך שה' ירחם עליהם והוא לא מוכן לקבל שהקב"ה יעשה את זה על נינוה. ולא רק שלא מוכן לקבל ואז מנסה בתפילתו להפך את דעתו של הבורא (מרחמים לרוגז??) אלא כל כך בטוח בזה שלא מוכן לקבל את הנבואה. בעיני זה זר מאד. אבל אין זה מצדיק את מה שכתבו עליו כאן.

[אבק פורח]

מה הרעיון שלו? שיונה לא מוצא חן בעיניו שהקב"ה מתרה באנשים שיחזרו בתשובה? זה הרי לא מתקבל על הדעת.

אינני מבין את התלונה. אני בהחלט יכול לדמיין רשעים שונים שקשה להבין למה ינתן להם משמים הזדמנות לעשות תשובה. ויש גם שאמרו חז"ל עליהם שנועלים בפניהם דלתי תשובה. אז למה כ"כ סנוי הפירוש שיונה חשב שראוי להם שיאבדו בחטאיהם הרבים?
אדרבה, לפי פירוש זה אפשר יותר להבין למה חשב שמותר לו לברוח מלפני ה'. כי הקב"ה מצידו ארך אפים וניחם על הרעה אבל מצד בני האדם יש יותר לתבוע את כבוד שמו הגדול.

[בן אדם]

הרב יתן חן, אין שום קשר בין המקורות שהבאת, לבין מה שכתבתי.

מדוע? אני הבנתי דבריהם שאצל אאע"ה היה התמודדות בין הציווי האלוקי [כפי שהוא הבין אותו], לבין הקול הפנימי של איבריו המזוככים שלא רצו לעשות, והוצרך לכופם.

אתה לא מבין, מה שהקפיץ את תוכן זה שהוא השתמש במילים עדכניים, כשזה כתוב בספר של לפני מאה שנה, או גם אם היה כתוב בספר של היום אבל בשפה של פעם, אז זה בסדר, אבל ברגע שמתרגמים את זה לשפה עממי, זה העבירה הגדולה שצריכים למחות ולזעוק מרה על זה. אם היה כתוב "רמ"ח איבריו המזוככים" זה בסדר, אבל אם כתוב "תחושות רגשותיו הפנימיות" זה בעיה, כי זה מזכיר לו את התרבות המערבית.
רחמנא ליצלן מהאי דעתא...

[דרומי]

לא נכון. זה הבדל של שמים וארץ מבחינת התוכן.

[סגי נהור]

viewtopic.php?t=35062