הוגה ומעיין כתב:הגהמ כתב:חשוב לי לדעת, האם יש בספר התייחסות מצד רס"ג לפסוק בפר' בהר (ויקרא כה:לה): 'וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך'?
לא. רק לפסוק שאחריו. בפרק י"ג כותב רס"ג חובה לסייעו במזון כדי שיחיו שניהם כאמרו "וחי אחיך עמך".
דע שעניין זה לא היה צריך להעיר עליו, כי הוא ברור. שהרי כיון שלשון התלמוד הוא: "שש מאות ושלוש עשרה מצוות נאמרו לו למשה בסיני" איך נאמר בדבר שהוא מדרבנן שהוא מכלל המנין?
אלא העירונו על כך, מכיון שכבר טעו בזה ומנו נר חנוכה ומקרא מגילה בכלל מצוות עשה, וכן מאה ברכות בכל יום וניחום אבלים וביקור חולים וקבירת מתים והלבשת ערומים וחישוב תקופות ושמונה-עשר יום לגמור בהם את ההלל.
אכן יש להסתכל בתמהיהה במי שומע את דבריהם "נאמרו לו למשה בסיני" ו[בכל זאת] מונה קריאת ההלל, שבו שבח דוד לפני השם יתעלה, [כאילו] בזה נצטווה משה; ומונה נר חנוכה, שקבעו אותו חכמים בבית שני, וכן מקרא מגילה! אבל [שנניח] שנאמר למשה בסיני שיצווה אותנו, שאם בסוף מלכותנו יקרה לנו עם היוונים כך וכך שנתחייב להדליק נר חנוכה - אינני חושב שמישהו ידמה זאת ולא יעלה בדמיונו.
הגהמ כתב:הוגה ומעיין כתב:הגהמ כתב:חשוב לי לדעת, האם יש בספר התייחסות מצד רס"ג לפסוק בפר' בהר (ויקרא כה:לה): 'וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך'?
לא. רק לפסוק שאחריו. בפרק י"ג כותב רס"ג חובה לסייעו במזון כדי שיחיו שניהם כאמרו "וחי אחיך עמך".
ייש"כ. האם ידוע לך ממקו"א אם סבר רס"ג שמצות 'והחזקת בו' משמעה צדקה/הלואה כדעת הרמב"ם?
דע שעניין זה לא היה צריך להעיר עליו, כי הוא ברור. שהרי כיון שלשון התלמוד הוא: "שש מאות ושלוש עשרה מצוות נאמרו לו למשה בסיני" איך נאמר בדבר שהוא מדרבנן שהוא מכלל המנין?
אלא העירונו על כך, מכיון שכבר טעו בזה ומנו נר חנוכה ומקרא מגילה בכלל מצוות עשה, וכן מאה ברכות בכל יום וניחום אבלים וביקור חולים וקבירת מתים והלבשת ערומים וחישוב תקופות ושמונה-עשר יום לגמור בהם את ההלל.
אכן יש להסתכל בתמהיהה במי שומע את דבריהם "נאמרו לו למשה בסיני" ו[בכל זאת] מונה קריאת ההלל, שבו שבח דוד לפני השם יתעלה, [כאילו] בזה נצטווה משה; ומונה נר חנוכה, שקבעו אותו חכמים בבית שני, וכן מקרא מגילה! אבל [שנניח] שנאמר למשה בסיני שיצווה אותנו, שאם בסוף מלכותנו יקרה לנו עם היוונים כך וכך שנתחייב להדליק נר חנוכה - אינני חושב שמישהו ידמה זאת ולא יעלה בדמיונו.
וערוך נר חנוכה עד שמינית,
עד זאת זכרון בספר ונוסף חוק עלי תוכנית
לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית.
כתוב זאת רמז מגילה. ונר ימי חנוכה עד כלות. פשוט דכוונת רבינו הגאון ז"ל כאן למצות קריאת מגילה בפורים. ולמצות הדלקת נר חנוכה. וכן באזהרותיו אשר על סדר עשרת הדברות (בדבור זכור) כתב וז"ל וערוך נר חנוכה עד שמינית. עד זאת זכרון בספר ונוסף חוק עלי תכנית. לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית עכ"ל עיין שם. וזה כמעט דברים אחדים ושפה אחת עם האמור כאן.
הרב חיים סבתו שההדיר את ספר המצוות לרס"ג התלבט בשאלה, אם הרמב"ם ראה חיבור זה, שהרי כתב שאינו סבור שמישהו יעלה על לבו דברים שכתב רס"ג מפורשות עם זאת, ציין הרב סבתו, שיש ראיות ברורות ממקורות אחרים שלפיהם הרמב"ם הכיר את ספר המצוות לרס"ג. נראה לומר, שהדמיון בין נוסח רס"ג בספר המצוות שלו לבין דברי החולק, שאליו מתייחס הרמב"ם, מביא למסקנה שהרמב"ם הכיר את דברי רס"ג. הכיר, וחלק עליו דרך כבוד. במקום לצאת מפורשות נגד אחד מגדולי הגאונים, העדיף הרמב"ם להצניע את שמו ולכתוב באופן סתמי שלא ייתכן שמישהו יעלה דעה זו.
ואמנם יש כאן מקום עיון בדברי הגאון ז"ל. דלפי הנראה מדבריו כאן שמנה מגילה ונר חנוכה במנין תרי"ג. אזיל בשיטת הבעל הלכות גדולות וסייעתו ז"ל בזה למנות גם מצות דרבנן במנין תרי"ג מצות. ואם כן יש לתמוה אמאי לא מנה ג"כ מצות נר שבת ושאר מצות דרבנן שמנו הבעל הלכות גדולות וסייעתו.
הוגה ומעיין כתב:הגהמ כתב:הוגה ומעיין כתב:הגהמ כתב:חשוב לי לדעת, האם יש בספר התייחסות מצד רס"ג לפסוק בפר' בהר (ויקרא כה:לה): 'וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך'?
לא. רק לפסוק שאחריו. בפרק י"ג כותב רס"ג חובה לסייעו במזון כדי שיחיו שניהם כאמרו "וחי אחיך עמך".
ייש"כ. האם ידוע לך ממקו"א אם סבר רס"ג שמצות 'והחזקת בו' משמעה צדקה/הלואה כדעת הרמב"ם?
הרי דעתו עולה מתוך התפסיר, וכפי שציין הרב קאפח. לדעתו פירוש "והחזקת בו גר ותושב עמך" הוא לארח אותו ולתת לו לגור בביתך.
הוגה ומעיין כתב:מעכ"ת האריך בדברים הפשוטים מתוך שלא הבין את כוונתי.
בה"ג קדם לרס"ג והוא שחידש למנות נר חנוכה ומגילה, ונמשכו אחריו רוב ככל הגאונים, והרמב"ם נאבק במגמה זו ש"נעמדו השכלים אצלו". לכן דבריו על מניית נר חנוכה ומגילה אינם מכוונים לרס"ג אלא לבה"ג וכל הנמשכים אחריו ובכללם רס"ג. מה שכתבתי הוא, שכשהרמב"ם מתייחס רק לרס"ג, יש לו סגנון מיוחד. ולכן אין קשורה לכך שיטת רס"ג בנר חנוכה ומגילה.
והנפ"מ לענייננו, שמה שהביא הרמב"ם לענין הלל, שלא מצאנוהו אצל בה"ג, מ"מ אין לנו לחפשו אצל רס"ג ולהניח שהרמב"ם התייחס רק אליו.
ולמעשה אין בספר המצוות של רס"ג התייחסות להלל.
ראש צורים כתב:האם הוא דן באיסור אבן משכית?
אם כן, האם דבריו מתאימים למשתמע מהאזהרות שיש איסור רק כשמשתחווה לע"ז ולא בכל רצפת אבנים?
הוגה ומעיין כתב:פרק כב המצוה השמינית -
"מה שביכר מפרי האילנות מן הענבים והתאנים והרימונים והזיתים והתמרים, אלה חמשה מינים מיוחדים, חייב להעלותו למקדש ולתיתו להם, כפי שאמר "בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו לה' לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו", ואם חוששים עליו שינזק, ייבשוהו ויעלוהו.
הוגה ומעיין כתב:(דווח לי שמהמהדורה הראשונה נותרו רק 95 עותקים).
אריק כתב:המצווה האחת עשרה להודות לו על הטובה אשר נתן לך, וזאת כגון מקרא ביכורים.
המצווה השתים עשרה, לשבחו על כל המצוות שציווה את עבדיו ולשמוח בעשייתן, כפי שצווה בווידוי מעשר.
המעניין שרס"ג לוקח מצוות שלכאורה הן פרטיות ומכליל אותן. ואולי נרמזת כאן תשובה לקראים על מקור ברכות השבח והמצוות.
בגולה כתב:לא נמצא (כך ע"פ המפתח, עמ' 348)
סליחות כתב:האם יש שם גילוי מילתא על יום כיפור?
ראיתי שהגר"ח סופר בשובי השולמית (ח"ח עמ' כו) מביא בדבריו בשם רס"ג (בסה"מ נ"ד) שהעינויים מדרבנן. (לא ברור אם כולם או חוץ מאכילה ושתיה)
אמיר כרמי כתב:איפה אפשר לקנות את הספר? ישנו בחנויות?
לוצאטי כתב:אכן המהדורה אזלה. עובדים כעת על מהדורה חדשה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 151 אורחים