ספר העקידה - האם היה העיון בו מצוי?

[ברקים רב]

אם רק ההדירו בלבד בלי ביאור, אז מה גריעותא יש בעבודתם? אדרבה, טוב עשו. ולמה הם סוגרים דלת בפני אחרים?

חשבתי שזה מובן מאליו. נניח שיש יהודי רציני מאוד (לא אברך צעיר ונחמד חלילה וחס) שבקי בתורת בעל ה'עקידה' לעומקה ולרוחבה (כולל המושגים והמינוחים הפילוסופיים), והיה ביכולתו לההדיר את ה'עקידה' עם ביאור נרחב ומקיף שעשוי להנגיש את ה'עקידה' לקורא בן זמננו (ובלי הערות עילגות ה' ירחם), והוא כבר חשב לעשות את זה, הרי שעכשיו הוא כבר לא יעשה את זה. נכון שרווחים גדולים בכל מקרה הוא לא היה רואה מזה, השוק לספרים כאלו מלכתחילה איננו גדול, אבל לכל הפחות היה לו סיכוי להחזיר לעצמו את ההוצאות, עכשיו אפילו לזה אין סיכוי.

לא מבין למה. אם הם רק ההדירו בדפוס נאה [או אפילו בתוספת מ"מ אך בלי ביאור והערות], מדוע אי אפשר עכשיו להדפיס מהדורה מבוארת? מה הקשר בין השנים?

[צביב]

אם רק ההדירו בלבד בלי ביאור, אז מה גריעותא יש בעבודתם? אדרבה, טוב עשו. ולמה הם סוגרים דלת בפני אחרים?

חשבתי שזה מובן מאליו. נניח שיש יהודי רציני מאוד (לא אברך צעיר ונחמד חלילה וחס) שבקי בתורת בעל ה'עקידה' לעומקה ולרוחבה (כולל המושגים והמינוחים הפילוסופיים), והיה ביכולתו לההדיר את ה'עקידה' עם ביאור נרחב ומקיף שעשוי להנגיש את ה'עקידה' לקורא בן זמננו (ובלי הערות עילגות ה' ירחם), והוא כבר חשב לעשות את זה, הרי שעכשיו הוא כבר לא יעשה את זה. נכון שרווחים גדולים בכל מקרה הוא לא היה רואה מזה, השוק לספרים כאלו מלכתחילה איננו גדול, אבל לכל הפחות היה לו סיכוי להחזיר לעצמו את ההוצאות, עכשיו אפילו לזה אין סיכוי.

לא מבין למה. אם הם רק ההדירו בדפוס נאה [או אפילו בתוספת מ"מ אך בלי ביאור והערות], מדוע אי אפשר עכשיו להדפיס מהדורה מבוארת? מה הקשר בין השנים?

מבואר בהודעה הראשונה כאן

[ברקים רב]

לא מבין למה. אם הם רק ההדירו בדפוס נאה [או אפילו בתוספת מ"מ אך בלי ביאור והערות], מדוע אי אפשר עכשיו להדפיס מהדורה מבוארת? מה הקשר בין השנים?

מבואר בהודעה הראשונה כאן

איפה?

[חכם באשי]

גם מלכתחילה, בלא תורמים לא היה לו סיכוי להחזיר את הוצאות ההדפסה.

[והוא פשוט]

ננסה להבין את דברי הארי. האם סבור רב שעדיף לא לההדיר את כתבי הראשונים, אלא להמתין עוד שלושים שנה עד שאיזה אברך בקיא באורך ורוחב, ייעתר להיכנס להרפתקה כלכלית ולנסות לההדיר את הספר?
לולי דמסתפינא מכבוד תורתו, הייתי אומר בדרך אפשר שאולי עתה, כאשר הספר הודפס מחדש באותיות נאות ובסידור משובח, יש לנו סיכוי שאיזה אברך יתחיל ללמוד בו ולרכוש בקיאות ועוד שנים יזכנו וכו'. כמובן הכול בדרך אפשר. משום שקים לן ש"מהדירי הספרים אינם מבקשים אלא מצלצלין וכו'".

[גימפעל]

ננסה להבין את דברי הארי. האם סבור רב שעדיף לא לההדיר את כתבי הראשונים, אלא להמתין עוד שלושים שנה עד שאיזה אברך בקיא באורך ורוחב, ייעתר להיכנס להרפתקה כלכלית ולנסות לההדיר את הספר?
לולי דמסתפינא מכבוד תורתו, הייתי אומר בדרך אפשר שאולי עתה, כאשר הספר הודפס מחדש באותיות נאות ובסידור משובח, יש לנו סיכוי שאיזה אברך יתחיל ללמוד בו ולרכוש בקיאות ועוד שנים יזכנו וכו'. כמובן הכול בדרך אפשר. משום שקים לן ש"מהדירי הספרים אינם מבקשים אלא מצלצלין וכו'".

ספציפית לגבי ספר הנ"ל, יש בשוק מהדורה שאינה נופלת בהרבה באיכותו ממהדורת עוז והדר, כך שעוז והדר לא חידשו שום דבר.

[והוא פשוט]

ננסה להבין את דברי הארי. האם סבור רב שעדיף לא לההדיר את כתבי הראשונים, אלא להמתין עוד שלושים שנה עד שאיזה אברך בקיא באורך ורוחב, ייעתר להיכנס להרפתקה כלכלית ולנסות לההדיר את הספר?
לולי דמסתפינא מכבוד תורתו, הייתי אומר בדרך אפשר שאולי עתה, כאשר הספר הודפס מחדש באותיות נאות ובסידור משובח, יש לנו סיכוי שאיזה אברך יתחיל ללמוד בו ולרכוש בקיאות ועוד שנים יזכנו וכו'. כמובן הכול בדרך אפשר. משום שקים לן ש"מהדירי הספרים אינם מבקשים אלא מצלצלין וכו'".

ספציפית לגבי ספר הנ"ל, יש בשוק מהדורה שאינה נופלת בהרבה באיכותו ממהדורת עוז והדר, כך שעוז והדר לא חידשו שום דבר.

מטונך: אם ישנה מהדורה אחרת, ודאי שמהדורה זו לא תהיה זו שתסתום את הגולל על המחברים העתידיים. שכן קדם לה אחר.

אותה מהדורה (אם כוונתך לברזאני) נופלת בתרתי: א. היא יקרה כמעט בכפול; ב. אין בה את כל החלקים האחרונים על המגילות, יד אבשלום וחזות קשה. בקיצור כל הכרך השישי שבמהדורת עוז והדר.

[גימפעל]

ננסה להבין את דברי הארי. האם סבור רב שעדיף לא לההדיר את כתבי הראשונים, אלא להמתין עוד שלושים שנה עד שאיזה אברך בקיא באורך ורוחב, ייעתר להיכנס להרפתקה כלכלית ולנסות לההדיר את הספר?
לולי דמסתפינא מכבוד תורתו, הייתי אומר בדרך אפשר שאולי עתה, כאשר הספר הודפס מחדש באותיות נאות ובסידור משובח, יש לנו סיכוי שאיזה אברך יתחיל ללמוד בו ולרכוש בקיאות ועוד שנים יזכנו וכו'. כמובן הכול בדרך אפשר. משום שקים לן ש"מהדירי הספרים אינם מבקשים אלא מצלצלין וכו'".

ספציפית לגבי ספר הנ"ל, יש בשוק מהדורה שאינה נופלת בהרבה באיכותו ממהדורת עוז והדר, כך שעוז והדר לא חידשו שום דבר.

אותה מהדורה (אם כוונתך לברזאני) נופלת בתרתי: א. היא יקרה כמעט בכפול; ב. אין בה את כל החלקים האחרונים על המגילות, יד אבשלום וחזות קשה. בקיצור כל הכרך השישי שבמהדורת עוז והדר.

אכן, התכוונתי לברזני, המחיר ידעתי וגם כתבתיו כאן:http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=16554#p275923.

[ארי שבחבורה]

ננסה להבין את דברי הארי. האם סבור רב שעדיף לא לההדיר את כתבי הראשונים, אלא להמתין עוד שלושים שנה עד שאיזה אברך בקיא באורך ורוחב, ייעתר להיכנס להרפתקה כלכלית ולנסות לההדיר את הספר?
לולי דמסתפינא מכבוד תורתו, הייתי אומר בדרך אפשר שאולי עתה, כאשר הספר הודפס מחדש באותיות נאות ובסידור משובח, יש לנו סיכוי שאיזה אברך יתחיל ללמוד בו ולרכוש בקיאות ועוד שנים יזכנו וכו'. כמובן הכול בדרך אפשר. משום שקים לן ש"מהדירי הספרים אינם מבקשים אלא מצלצלין וכו'".

הצער שלי הוא על זה גופא שמכון שכבר החליט לההדיר את החיבור לא משקיע עד הסוף ועושה את זה בצורה מיטבית, במיוחד בחיבור כמו ה'עקידה' שלגביו ביאור איננו בבחינת בונוס אלא צורך בסיסי. הקושי העיקרי שעומד בפני הלומדים הוא בהבנה לא בקריאה. ואם הם באמת היו רוצים תאמין לי שהם היו מוצאים את אלו שראויים ויכולים להוציא פרויקט כזה אל הפועל. כן, גם היום יש כאלו.

[ארי שבחבורה]

ננסה להבין את דברי הארי. האם סבור רב שעדיף לא לההדיר את כתבי הראשונים, אלא להמתין עוד שלושים שנה עד שאיזה אברך בקיא באורך ורוחב, ייעתר להיכנס להרפתקה כלכלית ולנסות לההדיר את הספר?
לולי דמסתפינא מכבוד תורתו, הייתי אומר בדרך אפשר שאולי עתה, כאשר הספר הודפס מחדש באותיות נאות ובסידור משובח, יש לנו סיכוי שאיזה אברך יתחיל ללמוד בו ולרכוש בקיאות ועוד שנים יזכנו וכו'. כמובן הכול בדרך אפשר. משום שקים לן ש"מהדירי הספרים אינם מבקשים אלא מצלצלין וכו'".

ספציפית לגבי ספר הנ"ל, יש בשוק מהדורה שאינה נופלת בהרבה באיכותו ממהדורת עוז והדר, כך שעוז והדר לא חידשו שום דבר.

מטונך: אם ישנה מהדורה אחרת, ודאי שמהדורה זו לא תהיה זו שתסתום את הגולל על המחברים העתידיים. שכן קדם לה אחר.

ההבדל בין 'עוז והדר' להוצאה השניה שאינני מכירה הוא בשיווק האגרסיבי שדורס כל מתחרה אפשרי.

[יקים]

ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

[שטייגעניסט]

ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

עוז והדר עובדים כעת על הספר, ולקחו עורכים [חלקם לכה"פ] שיודעים היטיב את המושגים הפילוספיים שהעקידה דן בהם.
בע"ה הספר יודפס עם ביאור משיב נפש, עם הערות וציונים, וכל מבקשי הדעת ירוו וישמחו.

[ארזי הלבנון]

ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

עוז והדר עובדים כעת על הספר, ולקחו עורכים [חלקם לכה"פ] שיודעים היטיב את המושגים הפילוספיים שהעקידה דן בהם.
בע"ה הספר יודפס עם ביאור משיב נפש, עם הערות וציונים, וכל מבקשי הדעת ירוו וישמחו.

אוי ואבוי.

[גימפעל]

ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

עוז והדר עובדים כעת על הספר, ולקחו עורכים [חלקם לכה"פ] שיודעים היטיב את המושגים הפילוספיים שהעקידה דן בהם.
בע"ה הספר יודפס עם ביאור משיב נפש, עם הערות וציונים, וכל מבקשי הדעת ירוו וישמחו.

אוי ואבוי.

הודפס מזמן.

[ארזי הלבנון]

ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

עוז והדר עובדים כעת על הספר, ולקחו עורכים [חלקם לכה"פ] שיודעים היטיב את המושגים הפילוספיים שהעקידה דן בהם.
בע"ה הספר יודפס עם ביאור משיב נפש, עם הערות וציונים, וכל מבקשי הדעת ירוו וישמחו.

יה"ר שזכות בעל העקידה תעמוד שלא תקום פעמיים צרה, כי די במה שכבר החריבו במהדורתם הראשונה.
ולוואי שהיו מקבלים הערות, כי כבר פניתי אל המהדיר העוסק באסטרולוגיה בזמנו הפנוי, ודחה אותי כמי שדוחה יתוש המקיצו משנתו.
ב"ה שאני עוסק זמן רב בההדרתו, ועבודתי לאחר החרבתם, רבה היא. ברור לי שאת מה שצריך לעשות הם אינם עושים, אלא עוסקים בביאור פשטני, אלפי העתק-הדבק המשמש כ'מקבילות' שאין בהם כל תועלת, וכמובן - כריכה משובבת עין.
זאת ועוד, ידוע לי על חכמים אמיתיים שהחלו במלאכת ההדרת העקידה אך חדלו מחמת רגלם הדורסנית של עוז והדר.
והריני מקצר במקום שאמרו להאריך.

[ארזי הלבנון]

ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

עוז והדר עובדים כעת על הספר, ולקחו עורכים [חלקם לכה"פ] שיודעים היטיב את המושגים הפילוספיים שהעקידה דן בהם.
בע"ה הספר יודפס עם ביאור משיב נפש, עם הערות וציונים, וכל מבקשי הדעת ירוו וישמחו.

אוי ואבוי.

הודפס מזמן.

הנ"ל מתוך המערכת ולא טועה בדבר פשוט.
כנראה מתכוונים לעשות לעקי"צ כפי שעשו למשך חכמה ועוד ועוד.

[תוכן]

ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

עוז והדר עובדים כעת על הספר, ולקחו עורכים [חלקם לכה"פ] שיודעים היטיב את המושגים הפילוספיים שהעקידה דן בהם.
בע"ה הספר יודפס עם ביאור משיב נפש, עם הערות וציונים, וכל מבקשי הדעת ירוו וישמחו.

ידוע לי שאחד העורכים הקודמים שינה כל מקום שלא הבין מושג והיה נראה לו טעות. יש צורך להשוות למהדורה ראשונה ולכת"י, ושהמלאכה תיעשה על ידי מישהו שיש לו ידע טוב בטרמינולוגיה של הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים.

של מי הפירוש 'משיב נפש'?

[ארזי הלבנון]

ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

עוז והדר עובדים כעת על הספר, ולקחו עורכים [חלקם לכה"פ] שיודעים היטיב את המושגים הפילוספיים שהעקידה דן בהם.
בע"ה הספר יודפס עם ביאור משיב נפש, עם הערות וציונים, וכל מבקשי הדעת ירוו וישמחו.

ידוע לי שאחד העורכים הקודמים שינה כל מקום שלא הבין מושג והיה נראה לו טעות. יש צורך להשוות למהדורה ראשונה ולכת"י, ושהמלאכה תיעשה על ידי מישהו שיש לו ידע טוב בטרמינולוגיה של הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים.

של מי הפירוש 'משיב נפש'?

יש לי ראיות רבות לכך, ופעם אף שינו שם חכם פילוסוף למילה עברית דומה כי פשוט לא הבינו שקיים חכם כזה. בקיצור, שיבשו את הטקסט על פי דעתם.
ואין פירוש כזה ('משיב נפש') על העקידה.

עריכה:
ודאי כוונתך לביאור שהציג הרב 'שטטיגעניסט' שמתכוונים עו"ה להוציא, שהוא 'משיב נפש'. כוונתו כמובן לשבח את ביאורם ולא לההדרת ביאור קדמון... אדרבה, תקוותי היא שביאורם לא יוציא את הנפש. וד"ל.

[שאראש-פאטאק]

אך למותר לצטט מאות ספרי קדמונים, אחרונים, ספרי חסידות ודרש, מכל מגזר ושבט, שהביאו את דברי העקידה, חלקם בסדירות.

בשו"ת חות יאיר מתאר את סדר הלימוד בדורות הקדומים, והוא כותב כך: "והנה בדורות הראשונים, לפי מה ששמעתי, היו שומעים ולומדים בבחרותם ספר העקידה, והעקרים, והכוזרי ודוגמתן, מפני שהיה כל מגמתן להשלמת נפשם שהוא האמונה בשרשי הדת, לכן למדו ספרים המדברים וחוקרים בזה".

על מציאות העקידה בכל ארון והדפסותיו הרבים, ניתן להבין מתוככי תשובתו של הגאון המהר"י אסאד זצ"ל, וכך כותב הוא בשו"ת יהודה יעלה ח"א או"ח כ"ג:
"והנה הראיתיך מקומם, לכן כשיודפסו העקידות החדשים מקרוב , יוכלו לציין כל מאמרים הנ"ל כמו שכתבתי".

בשו"ת התשב"ץ מצטט מדברי רבנו. האברבנאל ציטט מדברי רבנו בספרו על התורה, למרות שלא מזכירו בשמו (וכידוע וכו'...). רבי מנשה בן ישראל מזכירו בספריו . החכם רבי עזריה מן האדומים מביאו בספרו מאירת עינים . המהרש"א הזכיר מספר פעמים את דבריו. רבינו בצלאל אשכנזי ז"ל, בעל 'שיטה מקובצת', מצטט ומזכיר את דברי העקידה בדרשותיו.
התוספות יו"ט מזכיר את דברי רבנו בפירושו למסכת תמיד. המקובל האלוקי רבי מאיר בן גבאי ז"ל מזכיר מספר פעמים בספרו הנודע עבודת הקודש את דברי רבנו ודן בהם בכבוד גדול .
מרן הבית יוסף זי"ע מזכירו.
הרמ"א מצטט מדברי רבנו בספרו 'תורת העולה' כמאה פעמים, כמעט בכל עמוד בספרו. נראה שהרמ"א הכיר וידע את ספר העקידה לפני ולפנים . בספרו כותב הרמ"א לגבי עניין המנורה: "ואביא תחילה דברי בעל העקידה, שנתן טוב טעם ודעת בכל חלקיה לאורך ולגובה, כאשר תראה פרשת תרומה שער תשע וארבעים. ואכתוב לך בקצרה כוונתו, אף על פי שהוא האריך בה מאוד. ובמק"א כתב הרמ"א: "וכבר האריכו המפרשים ובפרט בעל העקידה כתב טוב טעם בזה, ואקח גם כן מן הבא בידי". גם רבנו הגר"א ז"ל מזכיר את דברי העקידה בפירושו למשלי.
ב'מבוא לתורת העקידה' שי"ל בקרוב ע"י עוז והדר, תובא בס"ד רשימה חלקית של גדולי עולם שציטטו 'עקידות' בקביעות, או לפעמים.

קראתי לאחרונה כמה שיחות של ר' משה שפירא, המבוססים בחלקם על העקידה, קטעי רעיונות שלמים.
הרבי מטשרנוביל שליט"א, למשל, מצטט בטישים שלו 'עקידות' בקביעות, ולענ"ד הרבה מתורת החסידות בנויה על רעיונות שלו, שאת חלקם כולנו מכירים מבלי לדעת שהעקידה חידשם.

הרב איש ספר, המודאג מההערות שיכתבו על העקידה, יכול להיות רגוע. לא יהיו הערות על העקידה, אלא רק מראי מקומות.

גם הרה"ק מסאטמר זללה"ה מביא העקידה כמעט בכל פרשה בדברי יואל

[גימפעל]

לכל המפקפקים.

[ארזי הלבנון]

לכל המפקפקים.

שתהיה בריא.
שוב, זו מהדורה אחת - ללא הערות וללא כלום. מדובר בטקסט העקידה עם ביאור מקור חיים. זהו.
כעת מדבר הרב שטייגעניסט לביאור מבית עוז והדר, כעין מתיבתא, לעקידה.

[תוכן]

אותי מעניין איפה מצאו צוות של ת"ח הבקיאים כדרוש בפילוסופיה של ימי הביניים.

[שטייגעניסט]

כעת אני רואה שלא הובנתי כראוי.
נעשה סדר.
יש את ההוצאה הישנה של עו"ה, והיא בס"ה הדפסה מחודשת, פלוס כמה הוספות שוליות [כותרות צד וכו']. כעת עובדים על מהדורה מבוארת.
אני יודע שלקחו עורך שאני מכירו אישית, שהוא בקי ורגיל בכל כתבי המחקרים [מו"נ, כוזרי, אמו"ד, קרשקש, רלב"ג, ועוד], וידו רב לו בהבנת לשון הראשונים וביכולת לרדת לעומקם. איני יודע כמה מתוך החומר יעבוד דרכו וכמה תחת יד עורכים אחרים, וגם לא מה הרמה של שאר העורכים, עכ"פ אני יודע בבירור שלא מדובר בעבודה חפיפניקית, ואת כל העצות שייעצו לעיל, שיקחו מישהו שבקי וכו' הם כבר יודעים.
גם לגבי הגהה, אני יודע שהם מגיהים את הנוסח המשובש שנדפס היום [יש מי שכבר ההדיר את העקידה לפני עו"ה עם כל הטעיות של מהדורת דפוס ב"ס !] עפ"י דפוסים ראשונים.
ולמי שרמז פה למשך חכמה שעו"ה ההדירו, כדאי שפעם הבאה שהוא מבקר בחנות שיציץ בספר ויראה מה הם עשו שם.
היום כל מי שרוצה יכול ללמוד משך חכמה ולהבין כל קטע, יש שם קטעים שבשביל להבין אותם על בוריים היית צריך לשבת כמה שעות, ועכשיו היה העקוב למישור. גם שם לקחו אברכים בקיאים בש"ס וראשונים, והביאור שלהם טוב לאין ערוך משל אחרים.

[שטייגעניסט]

אותי מעניין איפה מצאו צוות של ת"ח הבקיאים כדרוש בפילוסופיה של ימי הביניים.

אם אתה צריך אני יכול להפנות אותך לכמה כאלה.

[אראל]

גם הרה"ק מסאטמר זללה"ה מביא העקידה כמעט בכל פרשה בדברי יואל

כבר זקינו הישמח משה מביא דברי העקידה כמעט בכל פרשה פעמים רבות,
וכמדומני שהדברי יואל אינו מעתיק כי אם העקידות המצוטטים בספרי זקיניו

[ארזי הלבנון]

יצא לאור -
עקידת יצחק - עיבוד חדש
מאת הרב שלומי כהן

[ארזי הלבנון]

בשעטו"מ ספרה החשוב והמקיף של פרופ' הלר-וילנסקי הודפס שנית, כעבור למעלה מששה עשורים.

[ארזי הלבנון]

הופיע!

פירוש רבי יצחק עראמה על מגילת רות

כחצי מהפירוש הנמצא בדפוסים הישנים אינו פירושו של רי"ע.

כעת יוצא לאור הפירוש בשלמותו מתוקן על פי כתבי יד ודפו"ר

בתוספת מבוא, מדור שנו"ס וביאור רחב ומקיף.

עם ביאורי ר' שמעון משנייטך (י"ל לראשונה מכת"י), מקור חיים, ברורי המדות וזרע יצחק.

לפרטים: [email protected]

[הוגה ומעיין]

הופיע!

פירוש רבי יצחק עראמה על מגילת רות

כחצי מהפירוש הנמצא בדפוסים הישנים אינו פירושו של רי"ע.

כעת יוצא לאור הפירוש בשלמותו מתוקן על פי כתבי יד ודפו"ר

בתוספת מבוא, מדור שנו"ס וביאור רחב ומקיף.

עם ביאורי ר' שמעון משנייטך (י"ל לראשונה מכת"י), מקור חיים, ברורי המדות וזרע יצחק.

לפרטים: [email protected]

עתה הגיע הפירוש לביתי. יצירה מעולה ומשובחת, כל מן דין סמוכו לנא. עמל רב ודיוק נדיר, בירור כל תג ותג לפי כל כתבי היד, הערות ביאור מאירות עיניים, מבואות מרחיבי דעת, ולא הניחו המחברים פינה שלא טיפלו בה.

משתתף בשמחתם הגדולה של המחברים על גומרה של מצוות התעסקות בקדשים, כן יתן ה' וכן יוסיף להשלים את שאר המגילות!

[הסרפד]

ספר העקדה קשה לקריאה גם לו יהא נדפס באתיות בהירות וגדולות. סגנון המחבר זצ"ל אינו דומה לסגנון שאר ספרים, בפרט באריכותו הנפלא. זכורני שחפשתי מקורו של 'פשט' מסויים בס' העקדה ולא מצאתי, עד ששמתי לב שהתירוץ (הנפלא!) מרומז במפוזר ומפורד על פני עמוד שלם, כשני עמודים אחרי שהזכיר הקושיא. (כמודמני שלמטרה זו נתחבר קיצור לס' העקדה, אלא שאינני זוכר את שם הקיצור.)

הקפצה לקץ שבע שנים... מי יוכל להחזיר לי איבדתי? יודעני שנמצא באוצר, בדפוס וילנא, כמדומה, משנות תר"נ בערך.

(ס' עקידת יצחק עולה על זכרוני בפרשת מטות כל שנה ושנה, הודות ל'ווארט' מפורסם המיוחס לגדולי ישראל רבים מכל הדורות - ולאחרונה רגילים ליחסו להגרי"ח זאנענפעלד - ואינו אלא לבעל העקידה, אלא שלרוב אריכות לשונו לא ירגיש בו המדפדף בספר עצמו, אלא הקורא בקיצורו.)

[ארזי הלבנון]

על איזה קיצור כבודו מדבר?
יש את פירוש מקור חיים, משנת תר"ט, שבתחילת כל שער מתמצת את העניין המרכזי.
יש קיצור ספר העקידה שעודנו בכתב יד - 'זהרי החר"ף' שמו.
לאחרונה הודפס קיצור ספר העקידה, ע"י הרב שלומי כהן, והוזכר כאן לעיל:

יצא לאור -
עקידת יצחק - עיבוד חדש
מאת הרב שלומי כהן

כמו כן, לאחרונה הוצאנו לאור את פירוש העקידה למגילת רות, ובקרוב יראו אור אי"ה שאר המגילות, גם הוא מוזכר כאן באשכול, ובו נעשה נסיון להנגיש את הפירוש ע"י ביאור חדש, לצד ההדרת מבאריו הקדמונים.

[הסרפד]

על איזה קיצור כבודו מדבר?
יש את פירוש מקור חיים, משנת תר"ט, שבתחילת כל שער מתמצת את העניין המרכזי.
יש קיצור ספר העקידה שעודנו בכתב יד - 'זהרי החר"ף' שמו.
לאחרונה הודפס קיצור ספר העקידה, ע"י הרב שלומי כהן, והוזכר כאן לעיל:

יצא לאור -
עקידת יצחק - עיבוד חדש
מאת הרב שלומי כהן

.

מה אעשה ואף אחד מאלו אינו תואם. זה שאני זוכר נדפס לצד פירושים אחרים.

[ארזי הלבנון]

מה אעשה ואף אחד מאלו אינו תואם. זה שאני זוכר נדפס לצד פירושים אחרים.

אולי כנפי נשרים?

וראה אודות המחבר כאן:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=4862#p25162

[הסרפד]

מה אעשה ואף אחד מאלו אינו תואם. זה שאני זוכר נדפס לצד פירושים אחרים.

אולי כנפי נשרים?

וראה אודות המחבר כאן:
viewtopic.php?t=4862#p25162

אולי! אותיות הדפוס ניכרות. אלכה נא ואבדוק.

[הסרפד]

אולי! אותיות הדפוס ניכרות. אלכה נא ואבדוק.

אכן זהו!