בין הזמנים בראי ההיסטוריה

[ליבא לתיובתא]

פעם בתפרח ביטלו את הבין הזמנים או שהוסיפו על הזמן, נראה לי בגלל איזה אסון. היה צפוי שכך ינהגו השנה בקול תורה.

[איסתרא בלגינא]

הספרן הוותיק והמסור של ישיבת מרכז הרב עדיאל לוין ז"ל הראה לי פעם שר' אברום שפירא זצ"ל הסתמך על סעיף מפורש בשו"ע שיש לשמור על חודש ניסן כולו כ"בין הזמנים". ברם מדובר בסעיף שאינו ב"אורח חיים" ורק בקיאותו של ר' אברום דלתה אותו מאי-שם והביאה אותו כהוכחה. לדאבוני, אינני זוכר את המקור הנ"ל ואשמח אם יש מי שיעמיד אותי על "דברי תורה".

מן הסתם כוונתו לרמ"א ביו"ד סי' קע"ט ס"ב ולכן נהגו ג"כ להתחיל ללמוד בר"ח עכ"ל וכוונתו לר"ח ניסן ואייר עיי' בסמ"ק סי' קל"ו שהוא מקור הדברים.

[אבישי מספריית הרמבם]

שלו'
יישר כח למציינים את המקור לדברי ר' אברום שפירא זצ"ל לתוקף "בין הזמנים" הנסמך על סעיף בשו"ע ליו"ד קע"ט ב:
נהגו שאין מתחילין בב' ובד', ואין נושאים נשים אלא במילוי הלבנה. ברמ"א: ולכן נהגו להתחיל ללמוד בר"ח, כי אע"פ שאין ניחוש יש סימן (סמ"ק סי' קלו).



ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים לא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו [email protected]

[שלח]

האם החופשה שנוהגים בישיבות ובתתים היתה תמיד, או שזה התחיל מזמן היסטורי מסוים?והרי כתוב והגית בו יומם ולילה, או שבזמן מסוים החליטו בגלל ירידת הדורות שצריך מנוחה?והאם באמת בכל הישיבות והתתים יש היום בין הזמנים?ופרטים נוספים בדבר זה, כי שמעתי שזה מבוסס על גמרא שבזמנם עבדו ב2 חודשים ומדבר זה התפתח המנהג אבל כיום לכאורה זה לא שייך, אבל שמעתי שיש שהתנגדו לכך כמדומני השל"ה הקדוש

[שלח]

הסתכלתי שם באשכול אבל עדיין לא קיבלתי תשובה ברורה על שאלותי , האם מאז מתן תורה עם ישראל למד תמיד ופתאום התחיל הענין של בין הזמנים בתקופת האמוראים והלאה, אבל שם זה בגלל עבודה שעבדו לפרנסה, האם אולי בוולוזין בזמן הגר"א התחיל מנהג זה, אבל לכאורה בשל"ה הקדוש מדובר על זה משמע שזה התחיל קודם אולי בתקופת הראשונים , מתי התחיל מנהג זה ?ומדוע? האם יש על זה הסבר מפורט?, באשכול שם ראיתי יותר על זמנינו בעשרות השנים האחרונות, אבל לא ברור לי כיצד ומתי התחיל הענין לחופש מהישיבות והתתים, ואם הסיבה שאנשים עייפים ממתי התחיל ירידת הדורות שנאלצו לעשות חופש,האם נעשתה עבודה בענין?

[שרוליק]

והגית בו יומם ולילה נקרא ללמוד כל היום וכל הלילה? זה נקרא ללמוד ביום ובלילה.

באם אני טועה אשמח אם יתקנו אותי.

[נבון]

ברכות ל"ה ב': אמר להו רבא לרבנן: במטותא מינייכו, ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי, כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא.
וראה כאן הסברים מעניינים
http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=26732

[מחשב מסלול]

המושג "בין הזמנים" נזכר כבר בדברי המהרש"א והשל"ה ובנודע ביהודה - נזכר לא בפן החיובי מדוע בכל זאת מרן ראש השיבה הגרא"מ שך זצוק"ל לא הסכים לבטל את בין הזמנים (דיון)

בתלמוד נזכר הרעיון: "אמר להו רבא לרבנן: במטותא מינייכו, ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי, כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא". פירש רש"י: "ביומי ניסן - ימי הקציר. ביומי תשרי - דריכת הגתות והבדים". (ברכות לה ע"ב).

המושג "בין הזמנים" נזכר בין מילותיו של המהרש"א "ביטול תינוקות של בית רבן הוא מצוי בכל קהלה גם הבחורים מבטלין רוב הימים בבין הזמנים והולכים ברחובות בביטולים וטיולים". (שבת קיט:).

השל"ה הקדוש שולל לגמרי מנהג זה: "ועיקר הכולל הכל, יהיה נעקר ונשרש מן העולם השם של 'בין הזמנים', לא יזכר ולא יפקד, רק כל העתים שוים לטובה, יתנהגו במנהג אחד לתורה, כמו שכתוב (יהושע א, ח) 'והגית בו יומם ולילה'. (מסכת שבועות פרק נר מצוה אות כ"ד).

וישנה עדות נדירה ומעניינת בשם רבינו הנודע ביהודה שגם כן קרא תגר על זה ואמר שהוא נעשה למדן בעודו בחור צעיר, מבין הזמנים וכן מזמני הביניים שלפני התפלה עד התפלה מלפני האוכל עד האוכל וכו'. ולשונו ז"ל באידיש כפי ששמעתי "איך בין געווארען אלמדן פין דיא צווישען" [פירוש: הפכתי למלומד ביניהם]. (עלי תמר חגיגה א, א).

הגאון החסיד רבי אליעזר פאפו בספרו פלא יועץ "האיש השלם שהוא דבק בה' באהבה רבה ימאס בכל אלה ולא ימצא קורת רוח וטיול טוב ותענוג גדול יותר מהיותו יושב בבהמ"ד כמארז"ל הבהמ"ד הוא פרדס לצדיקים ומאסר לרשעים אבל מי שאינו דבק כ"כ בה' צורך הוא לו כפעם בפעם ליתן חלק ולעשות מעט רצון יצרו לכבוד יוצרו דוקא והוא דבר המסור ללב ואלקי"ם יחקור זאת וכזאת כי הוא יודע תעלומות לב" (פלא יועץ סוף ערך טיול).

לא יזכר ולא יפקד: "בין הזמנים" במקורות של חז"ל

[שש ושמח]

דנים כאן על 2 שאלות נפרדות: א. האם ראוי להפסיק את הת"ת הממוסד בישיבות ובכוללים לתקופת בין הזמנים, ב. האם בבין הזמנים הממוסד ראוי לכל יחיד ללמוד.

לגבי השאלה השניה יש להשיב בחיוב,
ולכן גם לגבי השאלה הראשונה יש להשיב בחיוב מ2 סיבות, א, ראוי שיהיה בין הזמנים במוסדות כדי שהאדם יוכל ללמוד מכח בחירתו בלי הכרחים חיצוניים, ובפרט בדורנו שכל מי שנולד להורים חרדיים מוכרח ללמוד בישיבה, וההזדמנות היחידה כמעט ללמוד בלי מחייב מערכתי היא בבין הזמנים. ב. ביה"ז הוא הזדמנות ללמוד במה שלבו חפץ, ובפרט ללמוד בצורה שאין בה את חסרונות הלימוד הישיבתי הנהוג.

[עזריאל ברגר]

במוצאי פורים סיפרתי לכמה יהודים בבית הכנסת את הסיפור המפורסם על מרדכי היהודי שלאחר גזירת המן ראה את הילדים יוצאים מבית הספר ושאלם "פסוק לי פסוקיך", והם ענו לו אל תירא מפחד פתאום וגו', עוצו עצה ותופר וגו', ועד זקנה אני הוא וגו'.

הגיב לי אחד השומעים: מכאן ראיה שבאותם ימים לא היה בין הזמנים, בחודש ניסן אלא למדו גם בי"ג ניסן - ערב בדיקת חמץ!

[מי אנוכי]

במוצאי פורים סיפרתי לכמה יהודים בבית הכנסת את הסיפור המפורסם על מרדכי היהודי שלאחר גזירת המן ראה את הילדים יוצאים מבית הספר ושאלם "פסוק לי פסוקיך", והם ענו לו אל תירא מפחד פתאום וגו', עוצו עצה ותופר וגו', ועד זקנה אני הוא וגו'.

הגיב לי אחד השומעים: מכאן ראיה שבאותם ימים לא היה בין הזמנים, בחודש ניסן אלא למדו גם בי"ג ניסן - ערב בדיקת חמץ!

זה לא כ"כ ראיה כי שם הרי מדובר בילדים, וגם בזמננו הילדים בתלמודי התורה לומדים גם בחודש ניסן (לא יודע אם גם בערב בדיקת חמץ, אבל לומדים...) ומנלן שלבחורי ישיבות ואברכי הכוללים של אותו הדור לא היה בין הזמנים?
ואגב, באמת קצת תמוה הענין ששהילדים לומדים אחרי שהבחורים והאברכים מפסיקים ללמוד ואולי זה משום שהם יותר עוזרים בבית או שהם צריכים יותר מנוחה....

[עזריאל ברגר]

ראיה יותר מפורשת, ומתקופה יותר מאוחרת, מצאנו ברבי עקיבא שלא היה אומר "עת לעמוד" מבית המדרש, אלא בערב-יום-כיפור ובערב-פסח.

[בתוך הגולה]

באוצר ישנה חוברת וירא מנוחה כי טוב 'הרהורים לבין הזמנים'.
[שמועה קרובה גורסת כי המחבר הוא הגאון ר' מנחם יעקבזון רה"י מאור יצחק-חמד].

[אהרן תאומים]

דרשה ששמעתי היום בקול הלשון מהרב המשגיח ר' דן סגל שליט"א https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... ang=Hebrew
ולראשונה שמעתי האשמה חדשה מהסטייפלער זצוקלל"הה על החסידים שהם אשמים בהיווצרותו של בין הזמנים, וזה כמדומני עורבא פרח, בכל אופן בכמה מעדות החסידים נמצא בין הזמנים בתהליך של ביטול עד כמעט לחלוטין

[גימפעל]

דרשה ששמעתי היום בקול הלשון מהרב המשגיח ר' דן סגל שליט"א https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... ang=Hebrew
ולראשונה שמעתי האשמה חדשה מהסטייפלער זצוקלל"הה על החסידים שהם אשמים בהיווצרותו של בין הזמנים, וזה כמדומני עורבא פרח, בכל אופן בכמה מעדות החסידים נמצא בין הזמנים בתהליך של ביטול עד כמעט לחלוטין

מוזר מאוד ההו"א שהישיבות נגררו אחרי החסידים.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הנה התימלול.
לאור האסונות הרבים שהתרחשו בתקופה האחרונה, מרן המשגיח הגאון רבי דן סגל נשא דברי חיזוק והדרכה לציבור. במהלך השיחה, קולו נשנק מבכי וקולו נשבר. ניכר היה כי הוא כואב את כאבם של ישראל, ופרץ דמעות עלה על לחיו.

המשגיח פתח את דבריו על האסונות שהתרחשו: "לבנו נשבר בקרבינו וכל עין תדמע וכל נפש תאבד על הניסיונות הגדולים שפקדו אותנו בימים אלו, וכבר ידוע מה שאמר הרמב"ם שאם ח"ו לא מתעוררים מהצרות הפוקדות את ישראל, ומתייחסים לכך ח"ו במקרה, על זה נאמר 'ואם תלכו עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי', רח"ל, צר לי שאני אומר ואני יודע שאינני ראוי לומר זאת, אבל במקום שנוגע הדבר לפיקוח נפש לכלל ישראל, החלש יאמר גיבור אני".

בהמשך ציטט ברייתא במסכת תענית: "ידוע שהגמרא אומרת בתענית (לא): 'תניא, רבי אליעזר הגדול אומר מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה, ולא היו כורתין עצים למערכה, לפי שאינן יבשין, אמר רב מנשיא וקרו ליה יום תבר מגל, מכאן ואילך דמוסיף יוסיף ודלא מוסיף יאסף, תני רב יוסף, מאי יאסף, אמר רב יוסף תקבריה אימיה', ופירש רש"י, מכאן ואילך – מחמשה עשר באב ואילך, דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו, 'ודלא יוסיף' – לעסוק בתורה בלילות, 'תקבריה אימיה' – כלומר ימות בלא עתו. הרי מבואר שדוקא המוסיף בלימוד התורה בימים אלו, מוסיפין לו על ימי חייו, ואם חלילה אינו מוסיף בלימוד תורתו בימים אלו שהפסיקו לכרות עצים למערכה והגבירו לימוד התורה, ינטלו חייו ותקברהו אמו, רח"ל".

"ולעצם הדבר", המשיך המשגיח, "רואים ממקורות חז"ל שבימים הללו דווקא, החיוב הוא להוסיף בלימוד התורה ולא ח"ו להיפך, ויתר על כן, אם אנחנו סוגרים את הישיבות הקדושות, מלבד עצם ביטול תורה שבדבר, אז ח"ו מראים כאילו איננו מאמינים בדברי חז"ל הקדושים הללו, שהרי נאמר במפורש שאם לא יוסיף בלימודו יאסף, ותקברהו אמו, ואם יחיד עושה כן, הדבר נוגע אליו, אבל אם זה הרבים, זה נקרא כביכול כאילו כולנו איננו מאמינים בדברי חז"ל הקדושים הללו, והוא נורא למתבונן".

הגר"ד סגל ציין כי "לצערינו, בכל פעם בהגיע ימי בין הזמנים מתרחשות צרות, ואני זוכר פעם שהפגיזו את העיר חיפה והייתה סכנה עד שרבים רצו לברוח מן העיר. הייתי אצל רשכבה"ג מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל ואמר מיידית: 'פשוט לי שכשיעבור השבוע זה יעבור…'. כל אלו ששמעו זאת לא הבינו, והיה נראה להם הדבר כדברי נביאות, שהרי הייתה נראית אז מלחמה נוראה שלא ראו את סופה בימים הקרובים, ושאלוהו, על סמך מה אומר זאת? וענה בפשיטות, שבסוף השבוע הבחורים חוזרים לעולם הישיבות, וזכות התורה תעמוד שתסתיים המלחמה, וכך אירע".

בשיחתו סיפר על שאלה שהציב בצעירותו בפני מרן הסטייפלר זצ"ל: "הלכתי פעם למרן בעל הקהילות יעקב זצוק"ל ושאלתיו, איך הולכים ומוציאים את כל הבחורים היקרים בימי בין הזמנים של חודש אב מהיכלי התורה והישיבות, היישר לרחובות הערים שבהם מתרבה הפריצות בימי הקיץ שזה נראה חלילה כמו ג'ונגל, ואיך משחיתים את נפשות הצעירים העסוקים כל השנה בקיום העולם".

"אמר לי מרן הקהלות יעקב, ואני מצטט כמעט מילה במילה: 'אצלי הדבר זה נורא, כי זה כאילו הוציאו את הלב של הזמן, ואם היו לומדים מאחרי פסח עד היום הקדוש ועד בכלל ברציפות, זה היה גיוואעלדיק, ואם הוציאו את השבועות הללו באמצע, זה כמו להוציא את הלב של הזמן כולו'. עוד הוסיף ואמר לי: 'ואל תחשוב שה'בין הזמנים' הזה באב נעשה לשם שמים, זה נעשה בגלל שבחורים החסידיים שהיו בישיבות, התחילו לנסוע באלול לאדמו"רים שלהם לשהות במחיצתם לקראת ירח המועדים, ואז הידלדלו לא מעט בכמות בני הישיבות, והמצב בישיבות מבחינה כספית, להחזיק המטבח וכו', היה קשה מנשוא, והחליטו שאם בין כך ובין כך נוסעים הרבה בחורים, אז יעשו זאת לימי בין הזמנים, אך התחרטו ואמרו – איך יתכן שחודש אלול שבהם נצרכים כולם להתכונן כראוי לימי הרת עולם וירח המועדים, ייהפכו אותם לימי בין הזמנים?! ואז החליטו שלא שייך להפוך ימים אלו לימי בין הזמנים. אבל שאלו: מה יעשו עם המטבח שהוא מידלדל וקשה להחזיקו למעט בחורים?! ואז החליטו שיקדימו את הג' שבועות מאחרי תשעה באב עד לר"ח אלול לעשות אותם לימי בין הזמנים, במקום חודש אלול, וכך יחסכו מהעול הכספי שהכביד לאחזקת הישיבות. והוסיף עוד פרט: אולי רצו שראשי הישיבות ינוחו מעט… וכך התחיל הבין הזמנים שלא לשם שמים".

"ושאלתיו: 'אז מה לעשות, לשנות זאת?' ענה לי מרן הקה"י זצוק"ל שאלך למרן הגראמ"מ שך זצוק"ל ואבקש ממנו שיבטלו את הבין הזמנים המדובר. עשיתי כמצוותו והלכתי למו"ר מרן הגרא"מ שך והצגתי לו את הדברים, ומרן ענה לי: אני לא יכול לבטל זאת רק בישיבת פוניבז', זה לא יילך, צריכים שכל הישיבות יצטרפו לכך, וביקש ממני שאלך למרן הגר"י אברמסקי זצוק"ל שיעביר החלטה של כינוס ועד הישיבות, ונשב ונחליט על כך. הוא היה בדיוק בישיבת סלבודקה, והלכתי אליו, והוא היה נראה אז חלוש שכמעט לא הכרתיו, ואמרתי לו כל הדברים, ואמר לי באידיש: 'אתה צודק, אבל אין לי כח אפילו לדבר מילה, תבקש ממרן הקה"י זצוק"ל שיתפלל עלי'. חזרתי למרן הקה"י וסיפרתי לו את כל מה שאירע".

"כשעמדתי בפתח לצאת, אמר לי מרן הקה"י זצוק"ל, ואני אומר את הדברים רק לתועלת: 'שלא תהיה לך חלישות הדעת שזה לא יצא אל הפועל, אתה עשית לשם שמים אז יהיה לך שכר, ואפילו שלא יצא, בשמים תקבל על כך שכר'. וכך הסתיים המעשה".

"מכך ראיתי שכל הבין הזמנים הזה אין יסודותיו דווקא בהררי קודש שגדולי עולם החליטו שחייבים לעשות זאת בימים אלו, ולכן לאחר שגילו לנו חכמינו כי אלו ימים שבהם יש להוסיף בלימוד התורה, וח"ו מי שאינו מוסיף יאבדו חייו ותקברו אמו, כמה מוטל עלינו לפחות להתחזק בדבר ולהוסיף בלימוד התורה בימים אלו".

"ומה שנתעוררתי עתה, כי אינני יודע אם מותר לומר זאת בפהרהסיא, אבל ח"ו שלא יאמרו עלינו חלילה שאין אנו מאמינים באמונה שלימה בדברי חכמינו הקדושים ח"ו, ולכן נדרש חיזוק בדבר, ועל כך צריך לעשות ולראות איך להציל את הדבר הזה, כיצד ומה נצרך לעשות, ודבר זה לבטח מסור רק למרנן גדולי ישראל שליט"א, אבל בודאי צריך חיזוק להוסיף בבין הזמנים בלימוד התורה, כל אחד ככל יכולתו, כי צריכים את התורה והזכויות והקב"ה יציל אותנו מכל גזירות רעות, והישיבות הקדושות ימשיכו לשגשג ולפרוח, ויקויים בנו הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל, ונזכה במהרה לגאולה שלימה בב"א".

[אהרן תאומים]

יש"ע על התימלול והזריזות, ואני מחכה שמישהו יסביר מה התכוון בדבר המוזר הזה, כי בכלל בעבר "בחורים" לא היו נוסעים לרבאים החסידים לחגים, וזה התחיל בשנים האחרונות לפני המלחמה בפולין שהאמרי אמת עודד שבחורים יסעו נסיעות, ועוד הכמות הזניחה של בחורים חסידיים שלמדו בישיבות ליטאיות לא יתכן שגררו את הישיבה אחריהם ביסוד כזה דבר,

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש"ע על התימלול והזריזות, ואני מחכה שמישהו יסביר מה התכוון בדבר המוזר הזה, כי בכלל בעבר "בחורים" לא היו נוסעים לרבאים החסידים לחגים, וזה התחיל בשנים האחרונות לפני המלחמה בפולין שהאמרי אמת עודד שבחורים יסעו נסיעות, ועוד הכמות הזניחה של בחורים חסידיים שלמדו בישיבות ליטאיות לא יתכן שגררו את הישיבה אחריהם ביסוד כזה דבר,

היש"כ מגיע לאתר gdn

[גיורא בשמי שמיא]

לא קראתי הכל, אולי מן הענין לשתף מה שקבלתי במייל מישיבת מיר:

ביטול נסיעת המשגיח ל'דאטשע'

המנהג בישיבת מיר ובשאר הישיבות באירופה היה שבתקופת הקייץ היו ראשי הישיבה והמשגיח נוסעים ל'דאטשע' [לנופש], ואילו הבחורים תלמידי הישיבה היו נשארים בבית המדרש ללמוד, אך ללא שיעורים מרבני הישיבה. רק בחורים מעטים היו נוסעים לביתם בימי בין הזמנים, בדר"כ אחת למס' שנים.

בשעת תרפ"ו, ככל הנראה כתוצאה מכך שהחל רפיון בישיבות בתקופת בין הזמנים כאשר צוות הישיבה היה בנופש, הודיע מרן המשגיח הגאון הרב ירוחם ליוואויץ זצללה''ה כי השנה הוא מבטל את נסיעתו והוא ישאר בישיבה עם תלמידיו. באותם ימים במחנות הנופש, היו נפגשים גאוני עולם מכל רחבי אירופה והיו מלבנים ביניהם סוגיות סבוכות בהלכה ודנים בענייני הציבור. ביטול נסיעתו של מרן המשגיח היה צעד מרחיק לכת שגרם טלטלה עזה בישיבה ואף במחוזות נוספים.

על השפעתו של המעשה ניתן ללמוד ממכתב ששלח באותה תקופה הבחור חיים זאב פינקל, שלימים היה משגיח הישיבה הקד', לידידו דוד ליפשיץ, ואלו דבריו:

"הידיעה מאי נסיעת אדמו"ר המשגיח שליט"א לקייטא בתור מחאה על המצב המתהווה בישיבות מהנסיעה לקייטות – באה אלי כהפתעה ממש!! כמדומני שזה אמצעי קיצוני למדי, ויש לדון עד כמה דבר זה עלול להכניס פרק חדש בחיי הישיבות – קצבת ימי חופש רשמיים. זה היה אצלי מעין 'צא ולמד' גדול ממעשיהם של גדולים שהם בבחינת רואה את הנולד."

הרב יחא"צ שליט"א, אולי תשתף אותנו (או לפחות אותי בפרטי) מה זה האתר gdn?

[אישצפת]

לא gdn אלא jdn שהוא ראשי תיבות של Jewish Daily News

[יוסף חיים אוהב ציון]

לא gdn אלא jdn שהוא ראשי תיבות של Jewish Daily News

ישכ אני עם הארץ.