אשכול אביעה חידות

[איסתרא בלגינא]

כיצד יתכן, ששני אחים מאותם אב ואם, הראשון יאמר 'יזכור' והשני - לא?

אולי כוונתך שהם בשני מדינות אצל אחד היום כבר אחרי שביעי של פסח והאחר במדינה אחרת בעת אמירת יזכור, או שאחד גדול ואחד קטן, [איני יודע ההלכה, אבל האם קטן אין אומר יזכור?, אם לא הגיע לבינה וודאי אינו אומר...

אפשר שאחד מהם מת...

[איסתרא בלגינא]

תמצות של שתי וערב.

??

[חכם באשי]

כיצד יתכן, ששני אחים מאותם אב ואם, הראשון יאמר 'יזכור' והשני - לא?

הפתרון:
בן אחד בארץ ישראל ואחיו בחו"ל, ואחד ההורים נפטר בשביעי של פסח, סמוך למנחה (לדוגמא),
הבן הגר בא"י לא יאמר 'יזכור', ואחיו שבחו"ל, שם אומרים יזכור באחרון של פסח (היינו, יום אחרי שביעי של פסח) - יאמר.
וכל זה כמובן לפוסקים הסוברים, שאף בשנת האבל הראשונה אומרים האבלים יזכור.

[אורי אגסי]

איך יתכן אדם עבר על לאו מפורש בתורה והתחייב עליה מיתה, ואח"כ חזר ועבר על אותה עבירה ונפטר מחיוב המיתה הקודם?

[יאיר]

תמצות של שתי וערב.

??

viewtopic.php?f=7&t=541&start=280#p32991

יפה..ולאלה שלא יודעים. בסידורים מסויימים מופיע שם הוי"ה ושם אדנות משולבים: י-א-ה-ד-ו-נ-ה-י והי"י הוא הי' הראשונה של שם הוי"ה והי' האחרונה של שם אדנות.

[יאיר]

כיצד יתכן, ששני אחים מאותם אב ואם, הראשון יאמר 'יזכור' והשני - לא?

הפתרון:
בן אחד בארץ ישראל ואחיו בחו"ל, ואחד ההורים נפטר בשביעי של פסח, סמוך למנחה (לדוגמא),
הבן הגר בא"י לא יאמר 'יזכור', ואחיו שבחו"ל, שם אומרים יזכור באחרון של פסח (היינו, יום אחרי שביעי של פסח) - יאמר.
וכל זה כמובן לפוסקים הסוברים, שאף בשנת האבל הראשונה אומרים האבלים יזכור.

viewtopic.php?f=7&t=541&start=280#p37247

כיצד יתכן, ששני אחים מאותם אב ואם, הראשון יאמר 'יזכור' והשני - לא?

אולי כוונתך שהם בשני מדינות אצל אחד היום כבר אחרי שביעי של פסח והאחר במדינה אחרת בעת אמירת יזכור, או שאחד גדול ואחד קטן, [איני יודע ההלכה, אבל האם קטן אין אומר יזכור?, אם לא הגיע לבינה וודאי אינו אומר...

[אורי אגסי]

איך יתכן אדם עבר על לאו מפורש בתורה והתחייב עליה מיתה, ואח"כ חזר ועבר על אותה עבירה ונפטר מחיוב המיתה הקודם?

נו?

[יאיר]

מוכר לי (יתכן שמפה). רמז..

[שמח תשמח]

איך יתכן אדם עבר על לאו מפורש בתורה והתחייב עליה מיתה, ואח"כ חזר ועבר על אותה עבירה ונפטר מחיוב המיתה הקודם?

נו?

עבר על עבירה שחייבים עליה מיתה קלה, ואח"כ עבר על חיוב מיתה חמורה, נידון בחמורה. נמצא שנפטר מן הראשונה.

[יאיר]

אבל בשאלה מדובר על אותה עבירה.

[שמח תשמח]

אבל בשאלה מדובר על אותה עבירה.

אופס. לא שמתי לב.

[שמח תשמח]

נראה לי צריך לילך בכיוון של עדים זוממים

[אTKH]

יש לו שני בנים, ונתן בנו למולך
ואח"כ בני השני .

אבל אין הדבר מוסכם
והוא קשה מסברא.

[אורי אגסי]

כל הכבוד!

שמעתי את החידה ופתרונה בשיעורו של הגר"י זילברשטיין.

בגמ' דרשו חז"ל דהנותן "מזרעו" למולך חייב ולא "כל זרעו", דאם העביר כל זרעו פטור.

אך מה שקשה דלפי"ז תמיד יהיה "התראת ספק" דאולי יעביר גם בנו השני אח"כ.

[יאיר]

אא"כ אם העביר בנו היחיד ונעשה עקר/סריס.

[אוצר החכמה]

אא"כ אם העביר בנו היחיד ונעשה עקר/סריס.

לא הבנתי כוונתך

[שמח תשמח]

מצאתי את המקור של הרב זילברשטיין:
http://www.otzar.org/crops/14604802-137038151082.html

[שמח תשמח]

אא"כ אם העביר בנו היחיד ונעשה עקר/סריס.

לא הבנתי כוונתך

בצדק לא הבנת, כי באמת אם העביר את בנו היחיד, הרי זה פטור דהו"ל כל זרעו. ואפילו אם הוליד אח"כ יהיה פטור כיון דבשעה שהעבירו היה כל זרעו. וכל שכן אם נעשה סריס פטור דהו"ל כל זרעו.
ודברי הר"ר יאיר בשגגה לפום חורפיה.
והנה קושית ההר צבי
http://www.otzar.org/crops/14946479-8710172606.html
והנה שני תירוצים און ליין
http://www.otzar.org/crops/50712294-8701637916.html
ועוד תירוץ
http://www.otzar.org/crops/1067433484348522857.html
ואין סדר הדברים כסדר החשיבות כמובן.
http://www.otzar.org/crops/153016196350709566921.html
יש עוד אבל אין הזמן גורם כעת

[אורי אגסי]

מצאתי את המקור של הרב זילברשטיין:
http://www.otzar.org/crops/14604802-137038151082.html

נו, בשביל הרב זילברשטיין אני לא חושב שזה המקור. אולי החידון נלקח ממנו?

[שמח תשמח]

מצאתי את המקור של הרב זילברשטיין:
http://www.otzar.org/crops/14604802-137038151082.html

נו, בשביל הרב זילברשטיין אני לא חושב שזה המקור. אולי החידון נלקח ממנו?

אופס, איך לא חשבתי על זה.

[מעיין]

דברי יאיר לא רק שגגה אלא אזיל בתר איפכא עי' תוס' סנהדרין סד:
העביר כל זרעו פטור - וא"ת מקמא מיחייב ליה וי"ל כגון שאין לו אלא בן אחד או שהעבירם בבת אחת
ואם שהכס"מ שגם בלא העבירם בבת אחת פטור מ"מ אזיל בתר איפכא ודוק

[אורייתא!]

חכמים.
היכן נכתב בש"ס.
52 מילים רצופות המסתיימות באות נו"ן סופית.
הידעתם?

[עשוי לנחת]

חכמים.
היכן נכתב בש"ס.
52 מילים רצופות המסתיימות באות נו"ן סופית.
הידעתם?

כמעט 52: אמר רבי יהודה מצינו שם קטן משם גדול מי דמי מ"ם דשם סתום מ"ם דשמעון פתוח אמר רב חסדא זאת אומרת סתום ועשאו פתוח כשר מיתיבי וכתבתם שתהא כתיבה תמה שלא יכתוב אלפין עיינין עיינין אלפין ביתין כפין כפין ביתין גמין צדין צדין גמין דלתין רישין רישין דלתין היהין חיתין חיתין היהין ווין יודין יודין ווין זיינין נונין נונין זיינין טיתין פיפין פיפין טיתין כפופין פשוטין פשוטין כפופין מימין סמכין סמכין מימין סתומין פתוחין פתוחין סתומין
(שבת קג ע"ב)

[שבטיישראל]

כיצד יתכן, ששני אחים מאותם אב ואם, הראשון יאמר 'יזכור' והשני - לא?

הפתרון:
בן אחד בארץ ישראל ואחיו בחו"ל, ואחד ההורים נפטר בשביעי של פסח, סמוך למנחה (לדוגמא),
הבן הגר בא"י לא יאמר 'יזכור', ואחיו שבחו"ל, שם אומרים יזכור באחרון של פסח (היינו, יום אחרי שביעי של פסח) - יאמר.
וכל זה כמובן לפוסקים הסוברים, שאף בשנת האבל הראשונה אומרים האבלים יזכור.

זיי מוחל אבל צורת הפתרון כמ"ש פשוט לא יתכן במציאות

הרי גם האח שבחו"ל מחזיק את החג הנקרא בשם "שביעי של פסח" יחד עם כל בני חו"ל רק שהם מחזיקים ב' ימים (שביעי ואחרון של פסח) שעה שהישראלים מחזיקים יום אחד בלבד, וכי איך יודיעו להאח בחו"ל על פטירת אביו שבא"י לפני צאת החג דהיינו במוצאי אחרון של פסח ?!

[אוצר החכמה]

זה תלוי בשאלה שדנו עליה בפוסקי זמנינו אם מותר לבן ארץ ישראל לשלוח פקס לחו"ל ביו"ט שני של גלויות.

[שבטיישראל]

באמת, למה ליכנס לשאלות סבוכות כשאפשר לבאר באופן פשוט !!
ניכר עליכם שכולכם בני א"י ואינם בקיאים בעניני יו"ט שני !!!

המדובר בשני אחים הא' בן א"י והא' בן חו"ל ששניהם נמצאים יחד (לא משנה בא"י ובחו"ל) אצל אביהם ששחל"ח רח"ל ביום שביעי של פסח (לא משנה ביום או בלילה שהרי כהיום ממילא כבר לא נהוג לקבור ע"י נכרי ביו"ט ראשון ואפ' בחו"ל, כך שלשניהם יש דין אונן בשביעי של פסח) ונקבר בליל אחרון של פסח (שוב אין כאן נפק"מ בין א"י וחו"ל דהרי גם בחו"ל נהוג בימינו לקבור ביו"ט שני), נמצא שהאח הישראלי אינו אומר יזכור באחרון של פסח שהרי כבר אין יו"ט אצלו והאח החו"לי שפיר אומר יזכור באחרון של פסח

[ולגופו של ענין שפיר אפשר לומר אפ' בצורה שהאב כבר נפטר בערב יו"ט של שביעי של פסח ולא הספיקו לקוברו לפני שקידש החג שהאח הישראלי על אף שאין לו דין אנינות ביו"ט ולדעת כמה פוסקים אף אומר קדיש לפני הקבורה מ"מ לא מצינו מי שיאמר יזכור לפני הקבורה, משא"כ אחיו ביום אחרון של פסח כבר אחר הקבורה ושפיר יכול לומר יזכור]

ובאמת לא ידענא למה נקטו שביעי של פסח שהרי אותו ציור שייך גם בשבועות ובשמע"צ !

ויה"ר שלא נדע מכל הנ"ל ויבלע המות לנצח

[יאיר]

איזה צדיק מהתנ"ך ששם אימו זהה לשם אימו של אחד רשע מהתנ"ך.

[או במילים אחרות: שני אנשים אחד צדיק ואחד רשע ששם אימם זהה].

[ישבב הסופר]

אברהם - אמתלאי בת כרנבו
המן - אמתלאי בת עורבתי
וסימנך טהור טהור טמא טמא
ב"ב צ"א.

[הרב לב טוב]

שמעתי סיפור שמסתמא לא היה, ואולי כן:

יהודי שאל את מרן הגרח"ק כמה פעמים נכתב 'משה' בתורה.
השיב לו: 615 פעמים

הלך היהודי לביתו, פתח את מחשבו, פתח את די. בי. עס. חיפש ומצא 616 פעמים.

שב היהודי 'להתלונן' אצל הגרח"ק ולהעמידו על 'טעותו'.

אמר לו הגרח"ק: אני צדקתי. כתוב רק 615. מה שמצאת 616 זה 'מהיות משה' (שמות יב, ד)...

הסיפור כמו שהוא הוא בוודאי לא נכון שתיבת 'משה' חוץ מהנ"ל יש גם: 'כל בעל משה ידו' בפרשת ראה, ולכן עוד אחד חוץ מכך בוודאי שיש להוסיף.
ובסך הכל השם משה יש 647 ועם שתי הנ"ל יש 649.
דוק ותשכח

לפי איך ששמעתי את הסיפור יש 345 פעמים משה(רבנו) כמנין משה + 2.

[משיח בן יוסף]

ולחדודי: כמה ברכות יצטרך אדם לברך כשיראה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש?

2010-06-04_112323.gif

ומה עם ברכת הטוב והמטיב.

[קיש קיש קריא]

חידה:
א) היכן מצינו בקרבת כמה מילים שתי מילים עם אותן אותיות ולא אותו ניקוד אך אם נהפוך (או למשל הבעל קורא יתבלבל) יהיה מענין (רמז: נמצאות בפרשת ויצא, הראשון בסוף פסוק והשני בתחילת הפסוק שאחריו).
ב)היכי תימצא דבר שבשבת מותר לעשותו ובחול אסור.
ג)איזה מילה מובאת בחומש בראשית בארבע משמעויות.

[אוצר החכמה]

ב)היכי תימצא דבר שבשבת מותר לעשותו ובחול אסור.

אני לא חושב שלזה התכוונת אבל יש דבר שמותר בשבת ואסור בחוה"מ, מקבלי קיבולת חוץ לתחום תחילת פ"ב דמו"ק

[ידיד נפש]

ב)היכי תימצא דבר שבשבת מותר לעשותו ובחול אסור.

ביום חול אסור לישון ביום אא"כ היה לצורך בריאתו לעבודת ה'. ובשבת מותר.
לכתחילה אין להביא הפירות לאחר ברכת המזון כדי להרוויח ברכה אחרונה, שי"א דהוי ברכה שאינה צריכה. ובשבת מותר משום דחסר ממאה ברכות.
אסור לאכול בשר ועוד דברים בתשעת הימים מר"ח אב עד ט באב, ובשבת מותר.
וכן אבל אסור וכו', ובשבת מותר בדברים שבפרהסיא.
בחול אין בוצעים פרוסה גדולה מכביצה כי היכי דלא ליחזי כרעבתן ובשבת מותר.
ויש עוד הרבה.

[אוצר החכמה]

הוא כמובן לא התכוון לדברים מהסוג הזה שזה טבעי שמותר יותר בשבת מאשר בחול אלא לדבר שהצפייה הטבעית שלנו היא שזה יהיה להיפך.
(לזה קוראים חידה)

[ידיד נפש]

הוא כמובן לא התכוון לדברים מהסוג הזה שזה טבעי שמותר יותר בשבת מאשר בחול אלא לדבר שהצפייה הטבעית שלנו היא שזה יהיה להיפך.
(לזה קוראים חידה)

אם התכוון או לא התכוון איני יודע, אפשר לשואלו כאן על גלי האתר.
עכ"פ אם לא התכוון, יש להודיעו להבא ינסח את שאלותיו טוב יותר.

[תולעת ספרים07]

[quote="קיש קיש קריא"]חידה:
ב)היכי תימצא דבר שבשבת מותר לעשותו ובחול אסור.

לקרות מקרא בליל שבת

[גושפנקא דמלכא]

בחול אסור לאכול כלל דמאי.
ובשבת מותר אם העם הארץ אומר שעישר כדלהלן:
http://www.otzar.org/crops/105188264150859319653.html

[ביעא בכותחא]

אלו שני דברים אסור לעשותם בפני עצמן אך ביחד מותר.

[ביעא בכותחא]

אלו שני דברים אחד אסור לאכלו והשני מותר לאוכלו אך כשמחברם ולאחמ"כ מפרידם המותר נאסר והאסור הותר.

[אריה לייב]

"כל הכלים יורדין לידי טומאה במחשבה ואין עולין מטומאתן אלא בשינוי מעשה"

כיצד יתכן חפץ שיעלה מטומאה ויטהר בלי שום שינוי מעשה בעצם החפץ ? (בלי טבילה או הזאה)