על חוקרי תלמוד ובכלל

[באמונתו]

בגמ' שבת קנב למדנו - על סוס מלך דעל חמור בן חורין ודמנעלי בריגלוהי בר איניש דלא הא ולא הא דחפיר וקביר טב מיניה
משמע שהן שלוש דרגות של דבר אחד ומובן...

ניתוח היסטורי, מצ"ב:

[רונן]

דוגמה משעשעת מתוך ספרו של פרופ' מפורסם (יעקב ברנאי, המראָה של אירופה פרקים בתולדות הקהילה היהודית באזמיר במאות השבע־ עשרה והשמונה־עשרה)

מדובר בהסבר לציטוט מתוך רשימת תקנות מאת ר' חיים אבועלפיה שתיקן בעת כהונתו באיזמיר. מסופר שם שבעל הפר"ח בהיותו בחור ערער על שהיו מוליכין נר קטן לפני הספר תורה ביו"ט שמא ישפך ויגרם כיבוי וחכם אחד התריז כנגדו וא"ל שבחור א' יורה דין ברבים ונתקוטטו זע"ז.
ובמהשך שם:
"הלכנו לבית המדרש אני והוא יחד ועיין בדין והסכים לאסור וקרא לכל החכמים והוכיח למערער באיזו טענה וכך א"ל מי שלא ידע לחלק מה בין פסיק רישיה דמודה רש"י [רש"ז הבלין הגיה כאן ר"ש] למלאכה שאצ"ל דחולק ר"ש, מערער על ר' חזקיה..."

את הקטע המודגש והעקרוני פירש שם כך:
"בין חתוך שמודה רש"י, למלאכה שאין צריך לומר שחולק ר"ש [?]. כוונה למי שאינו מבדיל בין עיקר לתפל".