מסורת הגננות

[לייבעדיג יענקל]

גימפעל
ראשית, לא מהרש"ם אלא מהרש"מ הכהן, וטובא אית בינייהו.
שנית, תקותי שאינך סובל מבעיות בהבנת הנקרא, כיצד בדיוק הופרכו העובדות (שאתה קורא להן הכפשות)?

[זקן ששכח]

והפסוק "תורה תהא אמונתי (נ"א אומנותי) וא-ל שד-י בעזרתי", מבטן מי יצא? הוא מופיע בכל הסידורים.

אמנותי מלשון אומנות ראה ברכות טז:, ולא מלשון אמונה. וזו עוד דוגמא לשבוש מצוי.

אילו היה מנוקד אֻמָּנוּתִי או אֳמָנוּתִי ניחא, אך כאשר הניקוד הוא אֱמוּנָתִי, כמופיע בסידורים רבים ומצוטט בדבריך, אזי טעות רבתי יש כאן.
בר מן דין בברכות טז ע"ב מופיע: "שתהא תורתך אומנותנו", והוא מלשון אומנות כמובן, ולא מלשון אמונה.

ואגב אעיר על שיבוש נוסף ששמעתי מפי מלמד לטף, הוא הסביר לצמאי דעתו כי 'שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחפשי חנם' קאי על שנת השמיטה. והיה עלי להתווכח עמו עד שהצלחתי להעמידו על טעותו.

[לייבעדיג יענקל]

המקור לתורה תהא אומנותי הוא בספר הרוקח הל' שבועות בסדר הכנסת התינוקות לת"ת.

לגבי 'ובשביעית יצא': המלמד הנ"ל כיוון לדעת ר"י בכור שור ... ואפשר שגם התרגום המיוחס ליונתן ס"ל כן, וראה אריכות בזה בהערות רמ"מ כשר בתורה שלמה. עם זאת פשוט ואצ"ל שמלמד חייב לפרש אך ורק כהלכה המקובלת בחז"ל.

אזכיר עוד טעות של מלמד (יותר נכון ממלא מקום למלמד) שקוממה אותי. הוא ביאר לילדים ש'קרחת' היא הימרטות שער הראש ו'גבחת' היא נשירה של שערות הזקן (כנראה לא הבין את 'ואם מפאת פניו ימרט ראשו') ...

[זקן ששכח]

המקור לתורה תהא אומנותי הוא בספר הרוקח הל' שבועות בסדר הכנסת התינוקות לת"ת.

אם אינני טועה, לא קרא מר את שכתבתי.
אין כל בעיה באמירה 'תורה תהא אומנותי', הבעיה היא כשאומרים אמונתי. שמשמעותה שונה לחלוטין, וכבהודעתי הקודמת.

[לייבעדיג יענקל]

וכלום חלקתי עליך? הרב המכונה 'בדיעבד' שאל מבטן מי יצא נוסח זה, והשבתי.

[אבא יודן]

והפסוק "תורה תהא אמונתי (נ"א אומנותי) וא-ל שד-י בעזרתי", מבטן מי יצא? הוא מופיע בכל הסידורים.

אמנותי מלשון אומנות ראה ברכות טז:, ולא מלשון אמונה. וזו עוד דוגמא לשבוש מצוי.

אילו היה מנוקד אֻמָּנוּתִי או אֳמָנוּתִי ניחא, אך כאשר הניקוד הוא אֱמוּנָתִי, כמופיע בסידורים רבים ומצוטט בדבריך, אזי טעות רבתי יש כאן.
בר מן דין בברכות טז ע"ב מופיע: "שתהא תורתך אומנותנו", והוא מלשון אומנות כמובן, ולא מלשון אמונה.

ואגב אעיר על שיבוש נוסף ששמעתי מפי מלמד לטף, הוא הסביר לצמאי דעתו כי 'שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחפשי חנם' קאי על שנת השמיטה. והיה עלי להתווכח עמו עד שהצלחתי להעמידו על טעותו.

כבר הלכו בו נמושות בלוח ארש בעריכת יצחקי דף לא;תנה.

[זקן ששכח]

זה שרבקה הלכה לשאול את שם ועבר ולא את בעלה יצחק כפי הנראה מפני שהיא לא האמינה בבעלה, כדרך העולם, אך מדוע אברהם אבינו לא שמע בקול נח אין בזה פשט.
בכל זאת נביא שבגללו השאיר ה' את העולם והיה בתיבה.
---
למען ההגינות, קושיא זו מדוע הלכה רבקה לשם ועבר שמעתי מאדמו"ר מפורסם שליט"א בתורה שלו בסעודה שלישית ולאחר מכן ניגשתי אליו בשקט ואמרתי לו באוזן [b]היא הלכה לישיבת שם ועבר שם למדו אברהם ובעלה יצחק.
ודו"ק.[/b]

א. לא נשמע הכי הגיוני שכאשר רבקה מחפשת את יצחק היא תלך לישיבת שם ולא תמתין לו בבית.
ב. מה שכל כך פשוט בעיניך לא הצלחתי למצא אפילו לאחד מן המפרשים על התורה שיכתוב כן. ורבים מסבירים שהלכה לשאול ולקבל דבר ה' על ידי שם שהיה נביא.
(ג. יתירה מכך בפרדר"א שהלכה יחד עם יצחק. כך נאמר שם: "בא עתה לילד ומחבליה הגיעה נפשה למות והלכה להתפלל במקום שהלכה היא ויצחק שנ' ותלך לדרוש את ה'").

[עזריאל ברגר]

זה שרבקה הלכה לשאול את שם ועבר ולא את בעלה יצחק כפי הנראה מפני שהיא לא האמינה בבעלה, כדרך העולם, אך מדוע אברהם אבינו לא שמע בקול נח אין בזה פשט.
בכל זאת נביא שבגללו השאיר ה' את העולם והיה בתיבה.
---
למען ההגינות, קושיא זו מדוע הלכה רבקה לשם ועבר שמעתי מאדמו"ר מפורסם שליט"א בתורה שלו בסעודה שלישית ולאחר מכן ניגשתי אליו בשקט ואמרתי לו באוזן [b]היא הלכה לישיבת שם ועבר שם למדו אברהם ובעלה יצחק.
ודו"ק.[/b]

א. לא נשמע הכי הגיוני שכאשר רבקה מחפשת את יצחק היא תלך לישיבת שם ולא תמתין לו בבית.
ב. מה שכל כך פשוט בעיניך לא הצלחתי למצא אפילו לאחד מן המפרשים על התורה שיכתוב כן. ורבים מסבירים שהלכה לשאול ולקבל דבר ה' על ידי שם שהיה נביא.
(ג. יתירה מכך בפרדר"א שהלכה יחד עם יצחק. כך נאמר שם: "בא עתה לילד ומחבליה הגיעה נפשה למות והלכה להתפלל במקום שהלכה היא ויצחק שנ' ותלך לדרוש את ה'").

לא כך, אלא מכיון שאברהם ויצחק למדו שניהם אצל שם ועבר - אז למה שהיא לא תלך לשם ועבר שהם לכאורה גדולים מבעלה וחמיה?!

[זקן ששכח]

עזריאל, תודה רבה.
כשפתחת 'לא כך' הייתי סבור שתכתוב שאיני צודק.
אבל בקריאת דבריך, בסך הכל הבאת עוד סברא לומר מדוע אני צודק.
איזה יופי.

[עזריאל ברגר]

עזריאל, תודה רבה.
כשפתחת 'לא כך' הייתי סבור שתכתוב שאיני צודק.
אבל בקריאת דבריך, בסך הכל הבאת עוד סברא לומר מדוע אני צודק.
איזה יופי.

לא הצלחתי להבין איך דברי מצדיקים אותך.

[זקן ששכח]

עזריאל, תודה רבה.
כשפתחת 'לא כך' הייתי סבור שתכתוב שאיני צודק.
אבל בקריאת דבריך, בסך הכל הבאת עוד סברא לומר מדוע אני צודק.
איזה יופי.

לא הצלחתי להבין איך דברי מצדיקים אותך.

אני הגבתי למי שטען שהסיבה שהלכה לישיבת שם ועבר היא כי שם למדו אברהם ויצחק, כלומר היא הלכה לדרוש את ה' אצל אברהם ויצחק.
ואם שגיתי בהבנת דבריו - אתי תלין משוגתי.

[עזריאל ברגר]

עזריאל, תודה רבה.
כשפתחת 'לא כך' הייתי סבור שתכתוב שאיני צודק.
אבל בקריאת דבריך, בסך הכל הבאת עוד סברא לומר מדוע אני צודק.
איזה יופי.

לא הצלחתי להבין איך דברי מצדיקים אותך.

אני הגבתי למי שטען שהסיבה שהלכה לישיבת שם ועבר היא כי שם למדו אברהם ויצחק, כלומר היא הלכה לדרוש את ה' אצל אברהם ויצחק.
ואם שגיתי בהבנת דבריו - אתי תלין משוגתי.

אם פירוש דבריו כדבריך - אכן תשובותיך נכוחות.
אך דעתי היא לפרש את דבריו באופן אחר.

[זקן ששכח]

אני הגבתי למי שטען שהסיבה שהלכה לישיבת שם ועבר היא כי שם למדו אברהם ויצחק, כלומר היא הלכה לדרוש את ה' אצל אברהם ויצחק.
ואם שגיתי בהבנת דבריו - אתי תלין משוגתי.

אם פירוש דבריו כדבריך - אכן תשובותיך נכוחות.
אך דעתי היא לפרש את דבריו באופן אחר.[/quote]
יקרא נא מר את דברי קודמי 'למען ההגינות' כו'.
כט"ס

[גבול ים]

לגבי 'ובשביעית יצא': המלמד הנ"ל כיוון לדעת ר"י בכור שור ... ואפשר שגם התרגום המיוחס ליונתן ס"ל כן, וראה אריכות בזה בהערות רמ"מ כשר בתורה שלמה. עם זאת פשוט ואצ"ל שמלמד חייב לפרש אך ורק כהלכה המקובלת בחז"ל...

האריך בזה בעוצם בקיאותו הגאון רי"פ פערלא בהגהותיו ליראים (דפ' זאלקווא סי' רפו) שנדפסו בשנתון נעם [שבעריכת הרממ"כ הנ"ל].

[זקן ששכח]

רשימה קצרה נוספת של דברים שמלמדים בגנים:
בטרם, כל יציר נברא ב'אדון עולם'.

סבורני כי טעה מר בהצבת הפסיק. כי באמת יש לומר 'בטרם, כל יציר נברא', שכוונתו כי הקב"ה מלך על העולם גם כשעדיין לא היה כאן שום יצור.

[ירח מלא]

אברך מהכולל שלי סיפר לי השבוע שביתו חזרה מבית הספר עם הנתון הבא: שמה של הריבה מסדום שהתעללו בה וכו' היה 'מדינה'. חשב האברך מהיכן לקחה המורה מקור לזה, עד שנתקל ברש"י 'צעקתה - צעקה של מדינה''....

[צונאמי]

אברך מהכולל שלי סיפר לי השבוע שביתו חזרה מבית הספר עם הנתון הבא: שמה של הריבה מסדום שהתעללו בה וכו' היה 'מדינה'. חשב האברך מהיכן לקחה המורה מקור לזה, עד שנתקל ברש"י 'צעקתה - צעקה של מדינה''....

אולי מרינה?

(טעות דומה נמצאת באנציקלופדיה 'אוצר ישראל' ערך 'אמוראים', שם מוזכר בין רשימת האמוראים גם האמורא: "ר' אחא מאקרא דאגמא" ובציון סנהדרין לח:. גם כאן אין אלא טעות מגוחכת, התלמוד שואל על כל אבר ואבר של אדם הראשון מאיזה איזור נברא, ועל השאלה עגבותיו (מנין)? עונה האמורא רב אחא: "מאקרא דאגמא").

[שברי לוחות]

חיפוש באוצה"ח על 'אחא מאקרא' מראה שטעות זו של רב אחא מאקרא דאגמא כבר זכו בה רבים
ראה ספר אורי חיים עמ' קמח
ובספר אמרי צבי על סנהדרין כט: ד"ה אמנם: אמר רב אחא מאקרא דאגמא אמר רבי יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום, עיי"ש בגמרא ותבין
וכ"ה באפיקי יהודה ח"א עמ' קלב בנדמ"ח, וכן ביקרא דאורייתא פרשת בראשית עמ' נו, מנוחת שלום (!)ח"א סימן יב,
ועוד ועוד.

[צונאמי]

חיפוש באוצה"ח על 'אחא מאקרא' מראה שטעות זו של רב אחא מאקרא דאגמא כבר זכו בה רבים
ראה ספר אורי חיים עמ' קמח
ובספר אמרי צבי על סנהדרין כט: ד"ה אמנם: אמר רב אחא מאקרא דאגמא אמר רבי יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום, עיי"ש בגמרא ותבין
וכ"ה באפיקי יהודה ח"א עמ' קלב בנדמ"ח, וכן ביקרא דאורייתא פרשת בראשית עמ' נו, מנוחת שלום (!)ח"א סימן יב,
ועוד ועוד.

יש לי ספר בשם "מצאת חן" (ישנו באוצר)
על שמות התנאים והאמוראים,
כמה פעמים הם מופיעים בכל הש"ס, ובכל דף.
ויש שם ג"כ כמה וכמה טעויות מביכות כאלו...
(ק"ו לחוקרי תלמוד שאינם מבחינים בין רב דיקלא לרב סחורה...)

[גבול ים]

רשימה קצרה נוספת של דברים שמלמדים בגנים:
בטרם, כל יציר נברא ב'אדון עולם'.

סבורני כי טעה מר בהצבת הפסיק. כי באמת יש לומר 'בטרם, כל יציר נברא', שכוונתו כי הקב"ה מלך על העולם גם כשעדיין לא היה כאן שום יצור.

סבורני כי הרב זקן ששכח כבר שכח את הניגון ששורר בילדותו בגן בטרם כל-יציר נברא [שנשמע כמו, ראשית לכל-נברא אדם] וע"ז כתב הרב ירח שזה שיבוש וצריך לפסק בטרם, כל יציר נברא, אלא שקיצר יותר מדאי בלשונו, ובזה סרו העבים מעל הירח המלא.

[זקן ששכח]

רשימה קצרה נוספת של דברים שמלמדים בגנים:
בטרם, כל יציר נברא ב'אדון עולם'.

סבורני כי טעה מר בהצבת הפסיק. כי באמת יש לומר 'בטרם, כל יציר נברא', שכוונתו כי הקב"ה מלך על העולם גם כשעדיין לא היה כאן שום יצור.

סבורני כי הרב זקן ששכח כבר שכח את הניגון ששורר בילדותו בגן בטרם כל-יציר נברא [שנשמע כמו, ראשית לכל-נברא אדם] וע"ז כתב הרב ירח שזה שיבוש וצריך לפסק בטרם, כל יציר נברא, אלא שקיצר יותר מדאי בלשונו, ובזה סרו העבים מעל הירח המלא.

גבול יקר,
האם אין מר יודע שכשיש ירח מלא הרי האור מאיר? ובאור בהיר יכול מר לעיין בעצמו במה שכתב ירח מלא ולהיווכח.

[אבא יודן]

[quote="זקן ששכחסבורני כי טעה מר בהצבת הפסיק. כי באמת יש לומר 'בטרם, כל יציר נברא', שכוונתו כי הקב"ה מלך על העולם גם כשעדיין לא היה כאן שום יצור.

סבורני כי הרב זקן ששכח כבר שכח את הניגון ששורר בילדותו בגן בטרם כל-יציר נברא [שנשמע כמו, ראשית לכל-נברא אדם] וע"ז כתב הרב ירח שזה שיבוש וצריך לפסק בטרם, כל יציר נברא, אלא שקיצר יותר מדאי בלשונו, ובזה סרו העבים מעל הירח המלא.

גבול יקר,
האם אין מר יודע שכשיש ירח מלא הרי האור מאיר? ובאור בהיר יכול מר לעיין בעצמו במה שכתב ירח מלא ולהיווכח.[/quote]
דומה שזה משחק מילים גרידא, וכולם יודעים האמת על נכון
[אגב אעיר שמילה אחה ויחידה חריגה מן המשקל ב'אדון עולם' והוא
בידו אפקיד רוחי בעת אישן,
ואעירה. ועם רוחי גויתי
ה' לי ולא אירא.
עוד אחת שזה ממש לא כאן מקומו:
טוב יצר כבוד לשמו מאורות.
נתן סביבות עוזו פנות צבאיו קדושים רוממי שדי...]

[ירח מלא]

רשימה קצרה נוספת של דברים שמלמדים בגנים:
בטרם, כל יציר נברא ב'אדון עולם'.

סבורני כי טעה מר בהצבת הפסיק. כי באמת יש לומר 'בטרם, כל יציר נברא', שכוונתו כי הקב"ה מלך על העולם גם כשעדיין לא היה כאן שום יצור.

סבורני כי הרב זקן ששכח כבר שכח את הניגון ששורר בילדותו בגן בטרם כל-יציר נברא [שנשמע כמו, ראשית לכל-נברא אדם] וע"ז כתב הרב ירח שזה שיבוש וצריך לפסק בטרם, כל יציר נברא, אלא שקיצר יותר מדאי בלשונו, ובזה סרו העבים מעל הירח המלא.

אכן לכך כיוונתי. יישר כח!
דבר נוסף חברי האברך דלעיל מ"צעקתה של מדינה" העיר על כך לגננת (ולא למורה, טעיתי) לאחר שבוע חזרה אליו וכלימה עוטה את פניה שאכן הוא צודק רק שידע שכך לימדה 30 שנה! את תלמידותיה וככה היא למדה בהיותה בגן.

[לייטנר]

זה שרבקה הלכה לשאול את שם ועבר ולא את בעלה יצחק כפי הנראה מפני שהיא לא האמינה בבעלה, כדרך העולם, אך מדוע אברהם אבינו לא שמע בקול נח אין בזה פשט.
בכל זאת נביא שבגללו השאיר ה' את העולם והיה בתיבה.
---
למען ההגינות, קושיא זו מדוע הלכה רבקה לשם ועבר שמעתי מאדמו"ר מפורסם שליט"א בתורה שלו בסעודה שלישית ולאחר מכן ניגשתי אליו בשקט ואמרתי לו באוזן [b]היא הלכה לישיבת שם ועבר שם למדו אברהם ובעלה יצחק.
ודו"ק.[/b]

א. לא נשמע הכי הגיוני שכאשר רבקה מחפשת את יצחק היא תלך לישיבת שם ולא תמתין לו בבית.
ב. מה שכל כך פשוט בעיניך לא הצלחתי למצא אפילו לאחד מן המפרשים על התורה שיכתוב כן. ורבים מסבירים שהלכה לשאול ולקבל דבר ה' על ידי שם שהיה נביא.
(ג. יתירה מכך בפרדר"א שהלכה יחד עם יצחק. כך נאמר שם: "בא עתה לילד ומחבליה הגיעה נפשה למות והלכה להתפלל במקום שהלכה היא ויצחק שנ' ותלך לדרוש את ה'").

עיין בהעמ"ד על ההבדל בין נבואתו של אברהם לנבואתם של שם ועבר.

[אבא יודן]

אגדת הסביבון לחנוכה

אוצר כל מנהגי ישורון.jpg (195.9 KiB) נצפה 13173 פעמים

[ש.גGI.]

גם נכון להזכיר לילדים שהפרקים שיש היום בחומש אינו ממקום קדוש.
למקור ע' בספרי היסטוריה

[אבא יודן]

ושיעקב גל האבן עם הזרת דווקא.

[עזריאל ברגר]

אגדת הסביבון לחנוכה

אוצר כל מנהגי ישורון.jpg

האם יש ראיה ברורה שזה נכון או שזה לא נכון?

[אבא יודן]

אגדת הסביבון לחנוכה

אוצר כל מנהגי ישורון.jpg

האם יש ראיה ברורה שזה נכון או שזה לא נכון?

יתכן שקרה כן, אבל ע"י ניחוש נודע לנו. כמו העובדא דכאן
viewtopic.php?f=7&t=20568&start=240#wrap

[עזריאל ברגר]

אגדת הסביבון לחנוכה

אוצר כל מנהגי ישורון.jpg

האם יש ראיה ברורה שזה נכון או שזה לא נכון?

יתכן שקרה כן, אבל ע"י ניחוש נודע לנו. כמו העובדא דכאן
viewtopic.php?f=7&t=20568&start=240#wrap

הקישור שלך לא מפנה אותי להודעה מסוימת.
אולי תכתוב תקציר או ציטוט.

[אבא יודן]

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=20568&start=240#p244935
ועיין עוד ההמשך

[צונאמי]

אגדת הסביבון לחנוכה

אוצר כל מנהגי ישורון.jpg

וכן ראשי התיבות נגה"ש נס גדול היה שם,
שמקורם במשחקים על ממון ביומי דפגרא

[עזריאל ברגר]

אגדת הסביבון לחנוכה

אוצר כל מנהגי ישורון.jpg

וכן ראשי התיבות נגה"ש נס גדול היה שם,
שמקורם במשחקים על ממון ביומי דפגרא

מאיפה אנחנו יכולים לדעת מהו המקור ומהי הפרשנות המאוחרת?

[עושה חדשות]

זה שרבקה הלכה לשאול את שם ועבר ולא את בעלה יצחק כפי הנראה מפני שהיא לא האמינה בבעלה, כדרך העולם, אך מדוע אברהם אבינו לא שמע בקול נח אין בזה פשט.
בכל זאת נביא שבגללו השאיר ה' את העולם והיה בתיבה.
---
למען ההגינות, קושיא זו מדוע הלכה רבקה לשם ועבר שמעתי מאדמו"ר מפורסם שליט"א בתורה שלו בסעודה שלישית ולאחר מכן ניגשתי אליו בשקט ואמרתי לו באוזן [b]היא הלכה לישיבת שם ועבר שם למדו אברהם ובעלה יצחק.
ודו"ק.[/b]

א. לא נשמע הכי הגיוני שכאשר רבקה מחפשת את יצחק היא תלך לישיבת שם ולא תמתין לו בבית.
ב. מה שכל כך פשוט בעיניך לא הצלחתי למצא אפילו לאחד מן המפרשים על התורה שיכתוב כן. ורבים מסבירים שהלכה לשאול ולקבל דבר ה' על ידי שם שהיה נביא.
(ג. יתירה מכך בפרדר"א שהלכה יחד עם יצחק. כך נאמר שם: "בא עתה לילד ומחבליה הגיעה נפשה למות והלכה להתפלל במקום שהלכה היא ויצחק שנ' ותלך לדרוש את ה'").

לא כך, אלא מכיון שאברהם ויצחק למדו שניהם אצל שם ועבר - אז למה שהיא לא תלך לשם ועבר שהם לכאורה גדולים מבעלה וחמיה?!

viewtopic.php?f=17&t=24642&hilit=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D#p248526

[צונאמי]

וכן ראשי התיבות נגה"ש נס גדול היה שם,
שמקורם במשחקים על ממון ביומי דפגרא

מאיפה אנחנו יכולים לדעת מהו המקור ומהי הפרשנות המאוחרת?

מאיפה שיודעים שאלכסנדר מוקדון קדם לנפוליאון

[אבא יודן]

[עוד אחת שזה ממש לא כאן מקומו:
טוב יצר כבוד לשמו מאורות.
נתן סביבות עוזו פנות צבאיו קדושים רוממי שדי...]

קבלתי באישי מלייבידיג יענקל:

מנ"ל פיסוק זה האחרון?

ותשובתי:

[שכויעך גדול לעשות עסק מזה אף אחד לא מענין את זה ולא ידעתי למה]
ולשאלתך
זהו דעתי בלבד, ואחרת לא אדע לפרשו על נכון, חפשתי בהרבה הרבה מפרשים ולא מצאתי מרגוע רק בזה ואדרבא אם כבודו יש לו פירוש אחר אשמח לקבלו.
תודה
הצעיר: אבא יודן

חזר הנ"ל:

מסתמא ראית כבר שהראשונים פיסקו: טוב יצר כבוד לשמו. מאורות נתן סביבו עוזו. פינות צבאיו קדושים רוממי שקי וכו'. כ"ה בסדור המיוחס לר"ש מגרמייזא (ובאמת הוא של הראב"ן), בפירוש הרוקח, בסדור חסידי אשכנז ובפירוש ר' יהודה בר יקר. גם ביאוריהם די קרובים זה לזה. מה עדיין קשה לך?

והשבתי:

בודאי אני מודע לכך אבל מה אעשה שעדיין לא נכנס לראשי שום ביאור אחר.
הנה כי כן: טוב יצר כבוד לשמו. איזה כבוד יצר? ולשמו דווקא? ולשם מה הוכנס קטע זה כאן שלא במקומו ממש כאשר אנחנו עוסקים בזהרי חמה ושוב במאורות. שמא תאמר הוא המאורות הוא הכבוד למה חזר ושנאו ושלשו?
מאורות נתן סביבות עוזו. מתי נתן המאורות סביבו? לא סביבותינו!?
פינות צבאיו קדושים רוממי שקי. והקשה מכולם שפתאום נפל פה איזה קטע שיודע לספר אשר פינות צבאיו קדושים הם מרוממים את ה' בכל יום??
אולם לדרכנו יובן
טוב יצר כבוד לשמו מאורות. פי' ה' ברא את זהרי חמה ושאר מאורות אשר מביאים כבוד לשמו "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו".
נתן סביבות עוזו פינות צבאיו קדושים רוממי שקי. פי' וגם ברא למעלה מהם צבאיו קדושים מלאכי מעלה אבל הם נתן סביבותיו שחקים.
ואלו ואלו בודאי מודים ומרוממים את ה' בכל יום....
והדבר הזה עצמו נאמר בשבת "דעת ותבונה סובבים הודו" "טובים מאורות וכו' " "פאר וכבוד נותנים לשמו...שבח נותנים לו כל צבא מרום..."

ברשותי להעלותו על הפורום כאן?

יישר כח על דבריך המעניינים.
בכמה נקודות ניתן לדון באריכות, אך כעת אין כוחי וזמני עימי, ומה שהלב חושק הפנאי עושק.
יפוצו מעיינותיך חוצה, הצלחה רבה וכט"ס

ומהו דעת חכמינו?

[בוצינא]

האם יש לכך מקור שהצפרדע הראשונה שהוציאה נחלים אכן היתה יותר גדולה מכל האחרות?

[אבא יודן]

האם יש לכך מקור שהצפרדע הראשונה שהוציאה נחלים אכן היתה יותר גדולה מכל האחרות?

כ"ה בפירוש הרוקח בדף לט ו-מד. אחד ויחיד בזה

[אבא יודן]

האם יש לכך מקור שהצפרדע הראשונה שהוציאה נחלים אכן היתה יותר גדולה מכל האחרות?

כ"ה בפירוש הרוקח בדף לט ו-מד. אחד ויחיד בזה

אבל בעצם מאי כל הרעש האימא גדולה מן הצאצא לא כן?

[עזריאל ברגר]

האם יש לכך מקור שהצפרדע הראשונה שהוציאה נחלים אכן היתה יותר גדולה מכל האחרות?

כ"ה בפירוש הרוקח בדף לט ו-מד. אחד ויחיד בזה

אבל בעצם מאי כל הרעש האימא גדולה מן הצאצא לא כן?

בפשטות לא כולם היו צאצאיה, כי מדובר על צפרדע יחידה ש"היתה מתזת נחילים נחילים" וממנה מלאה כל ארץ מצרים.
אלא היה זה נס באופן אחר.