כיתובים מעניינים/מוזרים על מצבות

[ברשילא]

מצבות עם נוסח נוגע ללב - מבית העלמין "עדת ישראל" בברלין.

נוסח מצבה שחיבר הנפטר לעצמו:

פה מצא מנוח, מדוכא ומנוגע ורפה כח, ובראותו כי קרובה אחריתו, ועד מהרה ישוב לאדמתו, כתב הטורים האלה בהומי'ה, טרם יובילוהו לארץ נשי'ה...

[ברשילא]

עוד מצבה משם -
"אנא הלך אבי?"
קינה על ילדה קטנה - "ועוד לא שלמו ארבע שנותיך", שאביה "הלך עבר הלך לשדה המערכה" - (בשנת תרע"ו - ימי מלחמת העולם הראשונה), וכנראה לא היה ידוע גורלו.

[לבנון]

מצבות עם נוסח נוגע ללב - מבית העלמין "עדת ישראל" בברלין.

נוסח מצבה שחיבר הנפטר לעצמו:

פה מצא מנוח, מדוכא ומנוגע ורפה כח, ובראותו כי קרובה אחריתו, ועד מהרה ישוב לאדמתו, כתב הטורים האלה בהומי'ה, טרם יובילוהו לארץ נשי'ה...

אני לא מבין גדול במצבות, אבל מהמצבה עצמה נראה שהנפטר לא היה מדלת העם. ומהנראה שתורה גדולה וענווה נמצאו בו. ולא ראה עצמו שלם ביחס לחובתו בעולמו.
בהחלט נוגע ללב

[גיורא בשמי שמיא]

מצבות עם נוסח נוגע ללב - מבית העלמין "עדת ישראל" בברלין.

נוסח מצבה שחיבר הנפטר לעצמו:

פה מצא מנוח, מדוכא ומנוגע ורפה כח, ובראותו כי קרובה אחריתו, ועד מהרה ישוב לאדמתו, כתב הטורים האלה בהומי'ה, טרם יובילוהו לארץ נשי'ה...

הפלא ופלא! העתקתי אותו, שיוכלו להעתיקו ולשומרו:

פה מצא מנוח/מדוכא ומנוגע ורפה כח
בראותו כי קרובה אחריתו/ועד מהרה ישוב לאדמתו
כתב הטורים האלה בהומי'ה/טרם יובילוהו לארץ נשי'ה

אני
שמואל זיינוויל
ב"ר משה וחנה ריזל האשאנדער
י"ד טבת שנת תרי"ח בעיר ק"ק נייא-ווישניץ מהורים ישרים נולדתי/ועל ברכי התורה והיראה גדלתי/מעודי ליראים התחברתי/ועם תמימים התהלכתי
ובצדק הורי דמו/וכן נאמו
כי פעולתם תעשה פרי/יען התרחקתי מבני מרי/לילך כמוהם בקרי
ואף אני בקט שכלי כן דמיתי/לבצע אמרתי כאשר החילותי

אולם-אהה!
האורב היושב בחדר/שנה הסדר
והשאור שבעיסה/היה למשיסה
-נורא גברא/על בישרא-
ותתאה גבר
הוא החומר העכור/אשר השיבני אחור
ומה אשיב לשולחי דבר?

-לכן בעודני בחיים/התחננתי לשוכן שמים
שתהי' מיתתי כפרתי/על כל עותתי/לבל תיסרני רעתי/ותהי' יציאתי כביאתי/ותחזור למקורה נשמתי/ובזאת אמצא נחמתי ומנוחתי

כמש"כ לפני, מתוך דבריו ניכר שמתוך ענוה דיבר, ונשאר בין יראי ה'. (אך מענין לדעת איך הגיע ל'ברלין', בירת 'בני מרי'.)
גם שכחו להוסיף יום פטירתו. מעניין מאוד.
בל"נ אשתדל לדרוש אצל משפחת האשאנדער מניו יארק אם יש להם כל ידיעה בזה.
נ.ב. שימו לב ש'גבר' חרוז עם 'דבר'.

[גיורא בשמי שמיא]

עוד מצבה משם -
"אנא הלך אבי?"
קינה על ילדה קטנה - "ועוד לא שלמו ארבע שנותיך", שאביה "הלך עבר הלך לשדה המערכה" - (בשנת תרע"ו - ימי מלחמת העולם הראשונה), וכנראה לא היה ידוע גורלו.

יותר נראה מדברי המצבה שהאבא הוא זה שכתבה כשחזר משדה המלחמה.

נומי פה
בתי יפתי
סלקא חוה קאללנער
יונתי תמתי!
נפשנו צמאה אליך ועלינו תשוקתך
על משכבך בלילות בקשת את שאהבה נפשך בקשתני ולא מצאתני: אנא הלך אבי?
אמך אשר טפחה אותך בעצבונה תנחמך[:] אביך הלך עבר, הלך לשדה המערכה, דודך הנה זה בא ופריו מתוק לחכך[...]
עד שיפוח ימיך, ועוד לא שלמו ארבע שנותיך

[ברשילא]

מצבות עם נוסח נוגע ללב - מבית העלמין "עדת ישראל" בברלין.

נוסח מצבה שחיבר הנפטר לעצמו:

פה מצא מנוח, מדוכא ומנוגע ורפה כח, ובראותו כי קרובה אחריתו, ועד מהרה ישוב לאדמתו, כתב הטורים האלה בהומי'ה, טרם יובילוהו לארץ נשי'ה...

הפלא ופלא! העתקתי אותו, שיוכלו להעתיקו ולשומרו:

פה מצא מנוח/מדוכא ומנוגע ורפה כח
בראותו כי קרובה אחריתו/ועד מהרה ישוב לאדמתו
כתב הטורים האלה בהומי'ה/טרם יובילוהו לארץ נשי'ה
אני
שמואל זיינוויל
ב"ר משה וחנה ריזל האשאנדער
י"ד טבת שנת תרי"ח בעיר ק"ק נייא-ווישניץ מהורים ישרים נולדתי/ועל ברכי התורה והיראה גדלתי/מעודי ליראים התחברתי/ועם תמימים התהלכתי
ובצדק הורי דמו/וכן נאמו
כי פעולתם תעשה פרי/יען התרחקתי מבני מרי/לילך כמוהם בקרי
ואף אני בקט שכלי כן דמיתי/לבצע אמרתי כאשר החילותי
אולם-אהה!
האורב היושב בחדר/שנה הסדר
והשאור שבעיסה/היה למשיסה
-נורא גברא על בישרא-ותתאה גבר
הוא החומר העכור/אשר השיבני אחור
ומה אשיב לשולחי דבר?
-לכן בעודני בחיים/התחננתי לשוכן שמים
שתהי' מיתתי כפרתי/על כל עותתי/לבל תיסרני רעתי/ותהי' יציאתי כביאתי/ותחזור למקורה נשמתי/ובזאת אמצא נחמתי ומנוחתי

כמש"כ לפני, מתוך דבריו ניכר שמתוך ענוה דיבר, ונשאר בין יראי ה'. (אך מענין לדעת איך הגיע ל'ברלין', בירת 'בני מרי'.)
גם שכחו להוסיף יום פטירתו. מעניין מאוד.
בל"נ אשתדל לדרוש אצל משפחת האשאנדער מניו יארק אם יש להם כל ידיעה בזה.
נ.ב. שימו לב ש'גבר' חרוז עם 'דבר'.

לכאורה הוא כן סטה מן הדרך (והגיע לברלין) - "האורב היושב בחדר, שנה הסדר, והשאור שבעסה היה למשיסה... הוא החומר העכור אשר השיבני אחור".
אך הוא מתחרט ומבקש "שתהי' מיתתי כפרתי" וכו'.

[סגי נהור]

-נורא גברא על בישרא-ותתאה גבר
הוא החומר העכור/אשר השיבני אחור
ומה אשיב לשולחי דבר?...

נ.ב. שימו לב ש'גבר' חרוז עם 'דבר'.

המבנה הוא:
נורא גברא/ על בישרא
ותתאה גבר
הוא החומר העכור/ אשר השיבני אחור
ומה אשיב לשולחי דבר?

והחריזה היא בשיטת: א א ב/ ג ג ב.

[גיורא בשמי שמיא]

-נורא גברא על בישרא-ותתאה גבר
הוא החומר העכור/אשר השיבני אחור
ומה אשיב לשולחי דבר?...

נ.ב. שימו לב ש'גבר' חרוז עם 'דבר'.

המבנה הוא:
נורא גברא/ על בישרא
ותתאה גבר
הוא החומר העכור/ אשר השיבני אחור
ומה אשיב לשולחי דבר?

והחריזה היא בשיטת: א א ב/ ג ג ב.

ייש"כ, אתקן הודעתי.

[חיימקה]

20230731_185353.jpg (4.03 MiB) נצפה 1917 פעמים

שדרוג עניין הנחת אבן ע"ג מצבה!

[ר' גרונם יקום פורקן]

בתחילת השנה בחודש אלול הייתי באמסטרדם ושם הייתי בבית הקברות הספרדי פורטוגזי הנמצא בפאתי אמסטרדם בעיירה אאודקרק,
שם נתקלתי במצבות מדהימות שלא ראיתי מימי בשום מקום, מצבות עם שלל עיטורים תבליטים ותחריטים של דמויות תנכיו"ת ושל דמויות מלאכים בעיקר מלאך המוות.
יש שם מצבות החל מהמאה ה-16. וקבורים שם דמויות ידועות כר' מנשה בן ישראל, הוריו של שפינוזה, ר' יצחק עוזיאל שהיה רבם של הפורטוגזים שם והוא זקנו של הראשל"צ רב"צ חי עוזיאל ז"ל, ר' יעקב ששפורטס, דון שמואל פאלאג'י שהיה נשיא הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, ורופאים יהודים ידועי שם באירופה דאז.
דבר מעניין מאוד ששמתי לב אליו הוא שעל רבות מהמצבות שם יש סמל של שודדי ים דהיינו גולגולת עם שתי עצמות או חרבות, כמו למשל על קיברו של דון שמואל פאלאג'י הנ"ל.
לפי מה שהבנתי היו יהודים ספרדים פורטוגזים בניהם של מגורשי ספרד ופורטוגל שהיו שודדי ים אולי כדי לנקום על גירושם בדרך זו ע"י פגיעה בצי הספרדי והפורטוגלי,
ביניהם היה מפורסם דון שמואל פאלאג'י שעל פי הזכור לי כתוב על קיברו שהיה נשיא הקהילה הספרדית פורטוגזית באמסטרדם וגם נמצא על מצבתו סמל שודדי הים.
זכור לי שנכתב מאמר על דון שמואל פאלאג'י במסגרת אחד מכרכי מאמרי המחקר על יהודי הולנד שיצאו ע"י החוג להיסטוריה של אחת האוניברסיטות אולי העברית?
אולי מישהו מבאי הפורום יכול בבקשה להעלות את המאמר הנ"ל!?
(דרך אגב אני מצטער שאין לי כרגע תמונות של בית הקברות הפורטוגזי באמסטרדם אולי מישהו יכול בבקשה להעלות גם אותם!?)

https://www.youtube.com/watch?v=3Css-Bu ... 7%9C%D7%A8

[תבא]

על דון שמואל פאלאג'י

https://www.anumuseum.org.il/he/blog/%D ... %99%D7%9D/

[ציטרון]

Screenshot_2024-01-07-01-55-34-240_com.android.chrome.jpg (402.31 KiB) נצפה 1452 פעמים

Screenshot_2024-01-06-19-26-56-290_com.android.chrome.jpg (572.18 KiB) נצפה 1452 פעמים

[גביר]

הגיע לכאן -
שירת האבנים : ‏ שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור / ‏ אשר כנפו, שלום אלדר ; ערך את הספר והוסיף לו הקדמה: יצחק גורמזאנו גורן.

ספר זה נקרא 'שירת האבנים' על שום השירה שנמצאה חקוקה על גבי מאות המצבות בשני בתי העלמין היהודיים במוגדור שבמרוקו. הספר מנציח חיי קהילה יהודית עשירה מזווית מקורית ובלתי מוּכרת עד כה. השירה שבו, המוסיפה נדבך מרשים בחקר תרבותם של יהודי מרוקו, הייתה נותרת קבורה באדמה אילולי יוזמתם של אשר כנפו ושלום אלדר שהקדישו למפעל זה עשר שנים מחייהם

תוכן העניינים -
הקדמה -- תוכן העניינים -- העיר מוגדור (אצווירא) במפת מרוקו -- שירת האבנים -- מבוא -- ‏ רבנים, אוהבי תורה ולומדיה, אנשי חסד -- כהנים -- נעים זמירות ישראל -- גבירים נגידים ושועים, נשים נעלות -- צאצאי שרופי אופראן, נרצחים -- נשים שמתו בשעת לידתן -- בני קדושים -- על מות לבן - לבת, הבחור העלוב - הבתולה העלובה, מבית עדנים אל בית אבנים, בעודם באבם קראם רבם -- משפחה מבכה -- מצבות שכתובותיהן נתחברו על ידי ר' יוסף מלכא -- מצבות משפחות : צאצאי הרב יוסף אלמליח, משפחת פאראתסי - פאראג'י, משפחת קורקוס -- נדכים בייסורים -- בית העלמין הישן -- מצבות ייחודיות -- מבחר מצבות -- פרקי הכתובות והמצבות -- ביבליוגרפיה -- שמות כתובות המצבות על פי סדר א-ב (שם משפחה) -- מפתח שמות הנפטרים על פי שנת הפטירה -- לקט ניבים ואמרות שפר -- ראשי תיבות וקיצורים

[מעיין]

בתחילת השנה בחודש אלול הייתי באמסטרדם ושם הייתי בבית הקברות הספרדי פורטוגזי הנמצא בפאתי אמסטרדם בעיירה אאודקרק,
שם נתקלתי במצבות מדהימות שלא ראיתי מימי בשום מקום, מצבות עם שלל עיטורים תבליטים ותחריטים של דמויות תנכיו"ת ושל דמויות מלאכים בעיקר מלאך המוות.
יש שם מצבות החל מהמאה ה-16. וקבורים שם דמויות ידועות כר' מנשה בן ישראל, הוריו של שפינוזה, ר' יצחק עוזיאל שהיה רבם של הפורטוגזים שם והוא זקנו של הראשל"צ רב"צ חי עוזיאל ז"ל, ר' יעקב ששפורטס, דון שמואל פאלאג'י שהיה נשיא הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, ורופאים יהודים ידועי שם באירופה דאז.
דבר מעניין מאוד ששמתי לב אליו הוא שעל רבות מהמצבות שם יש סמל של שודדי ים דהיינו גולגולת עם שתי עצמות או חרבות, כמו למשל על קיברו של דון שמואל פאלאג'י הנ"ל.
לפי מה שהבנתי היו יהודים ספרדים פורטוגזים בניהם של מגורשי ספרד ופורטוגל שהיו שודדי ים אולי כדי לנקום על גירושם בדרך זו ע"י פגיעה בצי הספרדי והפורטוגלי,
ביניהם היה מפורסם דון שמואל פאלאג'י שעל פי הזכור לי כתוב על קיברו שהיה נשיא הקהילה הספרדית פורטוגזית באמסטרדם וגם נמצא על מצבתו סמל שודדי הים.
זכור לי שנכתב מאמר על דון שמואל פאלאג'י במסגרת אחד מכרכי מאמרי המחקר על יהודי הולנד שיצאו ע"י החוג להיסטוריה של אחת האוניברסיטות אולי העברית?
אולי מישהו מבאי הפורום יכול בבקשה להעלות את המאמר הנ"ל!?
(דרך אגב אני מצטער שאין לי כרגע תמונות של בית הקברות הפורטוגזי באמסטרדם אולי מישהו יכול בבקשה להעלות גם אותם!?)

לרגל הכנה לנסיעה של אחד מחבירי להאמבורג קהלת אה"ו [=אלטונא האמבורג וואנזבעק] נתקלתי בכתבה על חלקת הביה"ק של קהלת הפרוטגזית של אה"ו שקדמה הרבה לקהלת האשכנזים, נכתב באנגלית וגם שם הרבה ציורים ותמונות מיתולוגיות, וצ"ע האיך חרטו ציורים כאלו על מצבות, וגם על שערי הספרים תמהו הרבה.

jued-fried-welterbeantrag-englisch_compressed (1).pdf

(18.56 MiB) הורד 78 פעמים

[פלגינן]

מצבה האדם והרופא.jpeg (177.5 KiB) נצפה 1119 פעמים

[עושה חדשות]

סוף ספר חוות יאיר.png (41.79 KiB) נצפה 378 פעמים

[צופה_ומביט]

סוף ספר חוות יאיר.png

מעניין המיקום "בצד" כסא רחמים כבושה.
ואין לומר מחמת הכרח החרוז. חדא שלא יתכן שיאמרו דברים שאינם אמת בענייני טמירין כאלה, ועוד שבנקל אפשר לומר "בצל".
לכן בהכרח כתוב כאן שיש מושג אמיתי כזה, "בצד כסא רחמים".

נ.ב.
הנ"ל הוא מסקנת דו"ד באישי עם הרב הוה אמינא.
הרעיון של "בצל" הוא שלו.

[לבי במערב]

ועוד שבנקל אפשר לומר "בצל".

ואפשר שכצ"ל.