חדש - פשוטו של מקרא

לוצאטי · הודעהעל ידי **לוצאטי** » א' אוגוסט 20, 2023 6:29 am

ר"י ניסנבוים על הגדול ממינסק

: צילום מסך 2023-08-20 062852.png (64.99 KiB) נצפה 4857 פעמים

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » א' אוגוסט 20, 2023 7:25 pm

לוצאטי כתב:ר"י ניסנבוים על הגדול ממינסק
צילום מסך 2023-08-20 062852.png

שכחת לציין היות אותו השיעור מיועד למלמדים, וגם לילדים, תינוקות של בית רבן.

בריה נמוכה

דוגמא מפרשתינו לענין פירוש רש"י
נאמר (דברים כד טז) 'לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו' ופירש רש"י, לא יומתו אבות על בנים - בעדות בנים. ואם תאמר בעון בנים, כבר נאמר איש בחטאו יומתו, אבל מי שאינו איש מת בעון אביו, הקטנים מתים בעון אבותם בידי שמים. וזהו עפ"י הגמ' בסנהדרין (כז:)
אך במלכים (ב יד ה – ו) נתבאר הפסוק כפשוטו: 'ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו ויך את עבדיו המכים את המלך אביו. ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו ימות יומת.' וכך פירש הרשב"ם: ובנים לא יומתו על אבות - בבית דין. כדכתיב ואת בני המכים לא המית ככתוב [וגו'] לא יומתו וגו'.
וכתבו הראשונים להדיא שפשוטו של מקרא הוא דברי הרשב"ם ופירוש הגמ' ורש"י הוא ע"ד הדרש, וראה לשון הר"ן (סנהדרין כז: ד"ה לא): לא יומתו אבות בעדות בנים. וא"ת דהא איצטרך קרא לגופיה שלא יומתו האבות בעון בניהם כדכתיב באמציה ואת בני המכים לא המית ככתוב בתורת משה לא יומתו אבות על בנים. איכא למימר דמקרא אינו יוצא מידי פשוטו דפשטיה דקרא הוא שלא יומתו אבות בעון בנים ומדרשו שלא יומתו בעדות בנים ומקרא אחד מתחלק לכמה טעמים כדכתיב אחת דבר אלהים שתים זו שמענו
וכן כתבו שם בסוגיא רבינו יונה והמאירי, וכ"כ הרד"ק והמלבי"ם בפירושם למלכים, וכ"כ בבית אלוקים למבי"ט (שער התשובה פ"ח). נתבאר להדיא בדבריהם שפירוש רש"י הוא בדרך דרש ואילו הפשט הוא כדברי הרשב"ם.

שמואל שלומוביץ

בריה נמוכה כתב:דוגמא מפרשתינו לענין פירוש רש"י
נאמר (דברים כד טז) 'לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו' ופירש רש"י, לא יומתו אבות על בנים - בעדות בנים. ואם תאמר בעון בנים, כבר נאמר איש בחטאו יומתו, אבל מי שאינו איש מת בעון אביו, הקטנים מתים בעון אבותם בידי שמים. וזהו עפ"י הגמ' בסנהדרין (כז:)
אך במלכים (ב יד ה – ו) נתבאר הפסוק כפשוטו: 'ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו ויך את עבדיו המכים את המלך אביו. ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו ימות יומת.' וכך פירש הרשב"ם: ובנים לא יומתו על אבות - בבית דין. כדכתיב ואת בני המכים לא המית ככתוב [וגו'] לא יומתו וגו'.
וכתבו הראשונים להדיא שפשוטו של מקרא הוא דברי הרשב"ם ופירוש הגמ' ורש"י הוא ע"ד הדרש, וראה לשון הר"ן (סנהדרין כז: ד"ה לא): לא יומתו אבות בעדות בנים. וא"ת דהא איצטרך קרא לגופיה שלא יומתו האבות בעון בניהם כדכתיב באמציה ואת בני המכים לא המית ככתוב בתורת משה לא יומתו אבות על בנים. איכא למימר דמקרא אינו יוצא מידי פשוטו דפשטיה דקרא הוא שלא יומתו אבות בעון בנים ומדרשו שלא יומתו בעדות בנים ומקרא אחד מתחלק לכמה טעמים כדכתיב אחת דבר אלהים שתים זו שמענו
וכן כתבו שם בסוגיא רבינו יונה והמאירי, וכ"כ הרד"ק והמלבי"ם בפירושם למלכים, וכ"כ בבית אלוקים למבי"ט (שער התשובה פ"ח). נתבאר להדיא בדבריהם שפירוש רש"י הוא בדרך דרש ואילו הפשט הוא כדברי הרשב"ם.

ואבוהון דכולהו הרמב"ן במשפט החרם שהר"ן מצטטו לכאו'.
דומני שמסיים שם, הא למדת שכמה פנים של אמת הן בתורה.

בריה נמוכה

שמואל שלומוביץ כתב:
ואבוהון דכולהו הרמב"ן במשפט החרם שהר"ן מצטטו לכאו'.
דומני שמסיים שם, הא למדת שכמה פנים של אמת הן בתורה.

הרמב"ן כתב זאת בכמה מקומות
במשפט החרם:
אל תהיה חוסם פינו בזה מפני שרבותינו ז"ל דרשו המקרא הזה לענין אחר... שאף על פי כן אין מקרא זה יוצא מידי פשוטו, דכתיב "אחת דבר א-להים שתים זו שמעתי" (תהילים ס"ב, יב) – משמש הוא הכתוב לזה ולזה... הא למדנו שכמה פנים של אמת לתור
השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שורש ב:
אבל הכתוב יכלול הכל כי אין הפשט כדברי חסרי דעת הלשון ולא כדעת הצדוקים. כי ספר תורת י"י תמימה אין בה אות יתר וחסר כולם בחכמה נכתבו... אבל יש לנו מדרשו עם פשוטו ואינו יוצא מידי כל אחד מהם אבל יסבול הכתוב את הכל ויהיו שניהם אמת.
וכן כותב הרמב"ן (בראשית ח ד )
אבל כיון שרש"י מדקדק במקומות אחרי מדרשי ההגדות וטורח לבאר פשטי המקרא, הרשה אותנו לעשות כן, כי שבעים פנים לתורה. ומדרשים רבים חלוקים בדברי החכמים:

אך בקונטרס ויבינו במקרא להיפך, ומקורו מספרו של ר' יעקב בן ששת שכתב זאת לגבי חסירות ויתירות דייקא ולכן כתב וכו' שלא יראו ההמשך ודו"ק

שמואל שלומוביץ

בריה נמוכה כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:
ואבוהון דכולהו הרמב"ן במשפט החרם שהר"ן מצטטו לכאו'.
דומני שמסיים שם, הא למדת שכמה פנים של אמת הן בתורה.

הרמב"ן כתב זאת בכמה מקומות
במשפט החרם:
אל תהיה חוסם פינו בזה מפני שרבותינו ז"ל דרשו המקרא הזה לענין אחר... שאף על פי כן אין מקרא זה יוצא מידי פשוטו, דכתיב "אחת דבר א-להים שתים זו שמעתי" (תהילים ס"ב, יב) – משמש הוא הכתוב לזה ולזה... הא למדנו שכמה פנים של אמת לתור
השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שורש ב:
אבל הכתוב יכלול הכל כי אין הפשט כדברי חסרי דעת הלשון ולא כדעת הצדוקים. כי ספר תורת י"י תמימה אין בה אות יתר וחסר כולם בחכמה נכתבו... אבל יש לנו מדרשו עם פשוטו ואינו יוצא מידי כל אחד מהם אבל יסבול הכתוב את הכל ויהיו שניהם אמת.
וכן כותב הרמב"ן (בראשית ח ד )
אבל כיון שרש"י מדקדק במקומות אחרי מדרשי ההגדות וטורח לבאר פשטי המקרא, הרשה אותנו לעשות כן, כי שבעים פנים לתורה. ומדרשים רבים חלוקים בדברי החכמים:

אך בקונטרס ויבינו במקרא להיפך, ומקורו מספרו של ר' יעקב בן ששת שכתב זאת לגבי חסירות ויתירות דייקא ולכן כתב וכו' שלא יראו ההמשך ודו"ק

לא הכרתי. אבל בעיון קל מלמעלה זה נראה די מביש להתייחס לפאשקוויל המבודח הזה.
ודרכו של רמב"ן הלא ידועה כסדר לכל הלומד את פירושו על התורה, ומי שממעט ומוחק חלק הפשט הרי הוא עוקר חלק שלם בתורה ביניהם הלכות שלמות שנמסרו למשה מסיני, ושגגת תלמוד עולה זדון, וכמו שבדוגמא שעוסק בה רמב"ן כאן, הלא יכול היה אמציהו להרוג בני המכים כמו שנהגו המלכים בזמנו להרוג משפחות מורדים אבות על בנים, והיה עובר על מצוות השם, ורק מפני שלמד מקרא כפשוטו לא נכשל בזה. ואכמ"ל.

פילווישוק

בריה נמוכה כתב:דוגמא מפרשתינו לענין פירוש רש"י
נאמר (דברים כד טז) 'לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו' ופירש רש"י, לא יומתו אבות על בנים - בעדות בנים. ואם תאמר בעון בנים, כבר נאמר איש בחטאו יומתו, אבל מי שאינו איש מת בעון אביו, הקטנים מתים בעון אבותם בידי שמים. וזהו עפ"י הגמ' בסנהדרין (כז:)
אך במלכים (ב יד ה – ו) נתבאר הפסוק כפשוטו: 'ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו ויך את עבדיו המכים את המלך אביו. ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו ימות יומת.' וכך פירש הרשב"ם: ובנים לא יומתו על אבות - בבית דין. כדכתיב ואת בני המכים לא המית ככתוב [וגו'] לא יומתו וגו'.
וכתבו הראשונים להדיא שפשוטו של מקרא הוא דברי הרשב"ם ופירוש הגמ' ורש"י הוא ע"ד הדרש, וראה לשון הר"ן (סנהדרין כז: ד"ה לא): לא יומתו אבות בעדות בנים. וא"ת דהא איצטרך קרא לגופיה שלא יומתו האבות בעון בניהם כדכתיב באמציה ואת בני המכים לא המית ככתוב בתורת משה לא יומתו אבות על בנים. איכא למימר דמקרא אינו יוצא מידי פשוטו דפשטיה דקרא הוא שלא יומתו אבות בעון בנים ומדרשו שלא יומתו בעדות בנים ומקרא אחד מתחלק לכמה טעמים כדכתיב אחת דבר אלהים שתים זו שמענו
וכן כתבו שם בסוגיא רבינו יונה והמאירי, וכ"כ הרד"ק והמלבי"ם בפירושם למלכים, וכ"כ בבית אלוקים למבי"ט (שער התשובה פ"ח). נתבאר להדיא בדבריהם שפירוש רש"י הוא בדרך דרש ואילו הפשט הוא כדברי הרשב"ם.

הרמ"ע מפאנו (עשרה מאמרות חיקור הדין ח"ב י"ג) מביא פסוק זה ללמד על הכלל כולו:
וכדאי ליכתב בתורת ה' תמימה קריאה נאמנה ככתבה וכלשונה, חלילה לה מן הגוזמות והיא רחוקה מן השיתופים ומן ההשאלות, אלא שבעים פנים לתורה, וכל פן עולה לכמה טעמים, אכן מצינו פסוק אחד מפרש חברו שלא כמדרש חכמים - ומשם ראיה ברורה שבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו כדרבא במסכת יבמות, והוא בדברי הימים באמציה שהרג את הורגי אביו ואת בניהם לא המית ככתוב בתורת משה לא יומתו אבות על בנים, והתם אצטריך לדין עדות שלא יומתו אבות בעדות בנים, אלא כדאמרן.

פילווישוק

הואיל ועלה עניין אותו קונטרס 'ויבינו במקרא', אעלה את אשר רמזתי אליו בעבר ביחס לסיום הקדמת הקונטרס, לפי שנראית השגחה פרטית להביא את המחבר לטעות בטעות שאינה טעות אלא לשיטתו...

ויבינו עמוד ט.pdf: (92.62 KiB) הורד 118 פעמים

המכיר את משנתו של הרידב"ז בכמה מקומות והמעיין בשאר הקטע שמחבר הקונטרס השמיט, המתפרס על שני עמודים, יודע שאותו איש הנאשם בלימוד התורה כפילוסופיה ומקריב אותה לטבע ומגשם את התורה - אינו אלא רבינו איש אלקים רבי חיים הלוי איש בריסק זיע"א, שהרידב"ז לא פסק מלבַכות את חורבן התורה שהמיט אותו ראש ישיבה צעיר שכל בחורי הישיבות נוהים אחריו, ולכנות "כימאי" על שם שעושה את התורה כימיה שניתנת להגדרות ולניתוח אינטלקטואלי.
ואם כך סיבבה ההשגחה להשתמש במילות של הרידב"ז נגד הגר"ח - שהציל את הדורות הבאים במאור תורתו - כנגד חומש 'פשוטו של מקרא' - מעתה נוכל להעריך נכונה את מעלת אותו החומש. וכפי שאין זה גורע מאומה ממעלתו העצומה של גאון ישראל הרידב"ז זיע"א שסבר אחרת, כך גם נדע לכבד ולהעריץ גם את אלה ממתנגדי החומש שליבם לשמים.

בית הגנזים

פילווישוק כתב:המכיר את משנתו של הרידב"ז בכמה מקומות והמעיין בשאר הקטע שמחבר הקונטרס השמיט, המתפרס על שני עמודים, יודע שאותו איש הנאשם בלימוד התורה כפילוסופיה ומקריב אותה לטבע ומגשם את התורה - אינו אלא רבינו איש אלקים רבי חיים הלוי איש בריסק זיע"א, שהרידב"ז לא פסק מלבַכות את חורבן התורה שהמיט אותו ראש ישיבה צעיר שכל בחורי הישיבות נוהים אחריו, ולכנות "כימאי" על שם שעושה את התורה כימיה שניתנת להגדרות ולניתוח אינטלקטואלי.

: כימיאה.PNG (51.4 KiB) נצפה 4350 פעמים

איש ברוקלין

לא קראתי אלא מקצת התגובות, ואפשר שכבר ציינו אחרים על כך, אבל ראיתי לנכון לציין בענין זה את דברי הגאון רבי שמואל יהודה קצנלינבויגין ז"ל במכתבו אל הרמ"א ז"ל (נדפס בשו"ת הרמ"א סימן קכט) שרש"י ז"ל -- כמו הרמב"ן והרלב"ג -- ביאר את המקרא על פי סברתו ושכלו, עיי"ש ביתר ביאור.

זאת אומרת, לכאורה, דמה שכתבו הפוסקים (כגון מהרש"ל ביש"ש קידושין דף מט) ש"כל דברי רש"י הם דברי רבותינו ז"ל", אין הכוונה שלא חידש שום רבר בפירוש הכתובים -- אלא שדבריו מיוסדים על דברי חז"ל -- מה שנותן לפירוש מעליותא לענין "שנים מקרא ואחד תרגום".

ולא מסתבר שיש מחלוקת הפוסקים בדבר הנראה לעין כל לומד...

איש ברוקלין

עוד רציתי להעיר: מ5י שנא חומש פשש"מ מ"חומש מבואר" שע"י הרב שלום דב שטיינברג ז"ל? כשהייתי בחיידר מלפני כשלושים שנה, היה חומש זה נפוץ מאוד אצל מלמדי תינוקות, וכפי ידיעתי, אין פוצה פה ומצפצף.

שוב מצאתי פה
https://tora-forum.co.il/threads/%D7%97 ... %A8.40746/
שיש הטוענים שהרב שך ז"ל מחה במחבר, ויש המכחישים את זה...

בריה נמוכה

כבר נכתב כאן

שיתכן ומתנגדי החומש לא משתמשים במכתב הרב שך מפני שכבר נפוץ המנהג להדפיס ליקוטים בתוך דברי הגמ' או בצידו
כמו השוטנשטיין והערותיו או המתיבתא וביאורו והערותיו - וכן חיבורו ילקוט ביאורים המוצמד לש"ס הכוללים לקוט פירושים
כהכרעת האברך העורך של עוז והדר, וכלשון הרב שך: 'כפי הכרעת שכל המחבר מה ללקט... ואחריתה מי ישורנו'
וכן כותב הרב אלישיב נגד שמחבר בן זמנינו יצרף ליקוטיו לש"ס
היינו שחשש מזה שאברך בן דורינו או מכון כלשהוא שיחליטו לכל כלל ישראל מה ואיזה ספרים ללמוד על הש"ס

ועכשיו כבר יוצא של עוז והדר המבואר על שו"ע ויתכן שאברך פלוני יקבע איך יראה פסקי ההלכה של הפוסקים ...

אמנם לאח"כ אף הגרי"ש אלישיב והגר"ש אויערבאך כתבו הסכמות לשוטנשטיין [ אף שיש שיצאו נגדו ] וצ"ב
אמנם צ"ע שלמתיבתא של עוז והדר אין בנמצא כלל הסכמות

ליטוואק פון בודאפעסט

הלוחמים נגד החומש לא היו יכולים להשתמש במכתב הרב שך, כי הרבה חלקו עליו אז, ולא היו יכולים להוציא מכתב משום רב או בי"ד כהיום לתמוך בהם. העדה החרדית אז תמכו בהרב שטיינברג, ולא היו כותבים כלום עבור המוחים. לכן עשו כאילו זה לא קשור כלל.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » א' אוגוסט 27, 2023 3:17 pm

מתוך לשון מרן הרב שך, ביחד עם מרן הרב אלישיב, שם:

להסיר מכשול
הנה, לא אוכל לעבור על זה, שלא להתריע בשער בת רבים, על מה שמרשים לעצמם מחברים בני זמנינו, להדפיס ליקוט פירושים כפי הכרעת שכלם, כמו פירושים על החומש והש"ס, בתוך החומש והש"ס, כמו רש"י, ומציינים למטה שזה לקחו מפירוש ראשון זה, וזה לקחו מפירוש ראשון אחר.
הנה, בדורנו דור היתום, להכריע כפי קטנות דעתם בפירושי הראשונים דלא כרש"י, כפי שֵכל המחבר, וגם מכניסים שם מפירושי האחרונים כפי הכרעת שכל המחבר מה ללקט, וקובעים שזהו פשוטו של דבר, דלא כרש"י, וזהו המומלץ ללמד לתלמידים.
והיא פרצה נוראה, אשר היתה צריכה להחריד כל לב שומע, כי אחריתה מי ישורנו, וגם הפירושים עצמם שהביאו, ראיתי שנכשלו גם בזה ...

עמים ינגח

מתוך שיעורו של הגרא"י סאלאוויצ'יק מוצש"ק פרשת כי תצא תשפ"ג
התייחסות ראשונה לפרשה זו.
אודות הפירוש המדובר ובית הדין הירושלמי המבקש לבדוק את אפשרות הכשרתו.

הגאון רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק.mp3: (26.25 MiB) הורד 510 פעמים

אור עולם · הודעהעל ידי **אור עולם** » ג' אוגוסט 29, 2023 11:06 pm

אשמח לתרגום

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' אוגוסט 29, 2023 11:17 pm

הוא מדבר כנגד עצם היומרה להמציא "פשוטו של מקרא" לבד, שלא כרש"י, ושמי שעשה זאת אי אפשר לסמוך עליו שיתקן בעתיד אלא עצם הענין הוא "טרייף".

מביא דוגמאות בעיקר מחומש בראשית שבהם השמיט את האגדות והניסים כו' והניח המקראות כפשטן הטבעי (כגון: לא הזכיר שהמים קפצו לקראת רבקה / לא הזכיר שהאבנים אצל יעקב נתאחדו לאבן אחת / ועוד כיו"ב)

מדבר בחריפות נגד הרבנים שרוצים להכשיר את הפירוש דנן, ואומר באירוניה שאם היו מביאים להם את הביאור של מנדלסון (ותולשים השם וכו') הם היו נותנים לו גם הסכמה.

מדבר הרבה על הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" (בפ' אמור) שרש"י מפרש שמכאן לומדים חיוב מסירות נפש על קידוש השם, ואילו בביאור דנן נשמט כל יסוד חשוב זה.

מסיים שאין מה לעשות עם פירוש זה והוא בגדר מעוות לא יוכל לתקון.

מביא בתוך הדברים סיפור ארוך מהגר"א.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוגוסט 29, 2023 11:43 pm

פילווישוק כתב:הואיל ועלה עניין אותו קונטרס 'ויבינו במקרא', אעלה את אשר רמזתי אליו בעבר ביחס לסיום הקדמת הקונטרס, לפי שנראית השגחה פרטית להביא את המחבר לטעות בטעות שאינה טעות אלא לשיטתו...

ויבינו עמוד ט.pdf

המכיר את משנתו של הרידב"ז בכמה מקומות והמעיין בשאר הקטע שמחבר הקונטרס השמיט, המתפרס על שני עמודים, יודע שאותו איש הנאשם בלימוד התורה כפילוסופיה ומקריב אותה לטבע ומגשם את התורה - אינו אלא רבינו איש אלקים רבי חיים הלוי איש בריסק זיע"א, שהרידב"ז לא פסק מלבַכות את חורבן התורה שהמיט אותו ראש ישיבה צעיר שכל בחורי הישיבות נוהים אחריו, ולכנות "כימאי" על שם שעושה את התורה כימיה שניתנת להגדרות ולניתוח אינטלקטואלי.
ואם כך סיבבה ההשגחה להשתמש במילות של הרידב"ז נגד הגר"ח - שהציל את הדורות הבאים במאור תורתו - כנגד חומש 'פשוטו של מקרא' - מעתה נוכל להעריך נכונה את מעלת אותו החומש. וכפי שאין זה גורע מאומה ממעלתו העצומה של גאון ישראל הרידב"ז זיע"א שסבר אחרת, כך גם נדע לכבד ולהעריץ גם את אלה ממתנגדי החומש שליבם לשמים.

הזיהוי של מי שמגשם התורה, לומד התורה בפילסופיה ומקריבה לטבע, עם אותו חכם שעשה כימייה מהתורה. הוא לא מתחיל ולא נגמר כמובן וכפשוט. ובעניותי לא מבין איך בכלל עולה על הדעת. במחכ"ת.

ליטוואק פון בודאפעסט

עמים ינגח כתב:מתוך שיעורו של הגרא"י סאלאוויצ'יק מוצש"ק פרשת כי תצא תשפ"ג
התייחסות ראשונה לפרשה זו.
אודות הפירוש המדובר ובית הדין הירושלמי המבקש לבדוק את אפשרות הכשרתו.

הגאון רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק.mp3

נראה שקרא את האשכול הנוכחי, הוציא את הטענות ההכי חלשות שבהם, ותרגם אותם לאידיש.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ד' אוגוסט 30, 2023 1:30 am

רא"י פשוט אינו בעל תשובה ולא מקהל גרים ... בידו מסורת אבות פשוטה וברורה.

ליטוואק פון בודאפעסט

באמונתו כתב:רא"י פשוט אינו בעל תשובה ולא מקהל גרים ... בידו מסורת אבות פשוטה וברורה.

גם אני אינני בעל תשובה, ואינני חייב להתגייר ולעבור למשפחתו. ואין לו מסורת של כלום, כ"א הסיסמאות שנתפרסמו למשך שנתיים האחרונות.

האמת אדרוש

עמים ינגח כתב:מתוך שיעורו של הגרא"י סאלאוויצ'יק מוצש"ק פרשת כי תצא תשפ"ג
התייחסות ראשונה לפרשה זו.
אודות הפירוש המדובר ובית הדין הירושלמי המבקש לבדוק את אפשרות הכשרתו.

הגאון רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק.mp3

תוך דבריו הזכיר שכוונת עורכי החומש היתה ללמד לילדים הפירוש פש״מ במקום רש״י כי קשה להם להבין פירוש רש״י.

אולי מדבר בחומש אחר??

איש בער · הודעהעל ידי **איש בער** » ד' אוגוסט 30, 2023 7:03 am

כנראה זה חיקוי (לא) מוצלח לקולו וסגנונו של הגרא"י שליט"א
לא מאמין שהוא אמר את הדברים הנ"ל

שמואל שלומוביץ

אגב, זה מקובל אצלו לדבר בסגנון חריף כזה ובפומבי נגד הבד"ץ ?
חשבתי שדווקא ביחס אליהם הוא שומר על כבוד בי"ד.

בריה נמוכה

דרומי כתב:הוא מדבר כנגד עצם היומרה להמציא "פשוטו של מקרא" לבד, שלא כרש"י, ושמי שעשה זאת אי אפשר לסמוך עליו שיתקן בעתיד אלא עצם הענין הוא "טרייף".

מביא דוגמאות בעיקר מחומש בראשית שבהם השמיט את האגדות והניסים כו' והניח המקראות כפשטן הטבעי (כגון: לא הזכיר שהמים קפצו לקראת רבקה / לא הזכיר שהאבנים אצל יעקב נתאחדו לאבן אחת / ועוד כיו"ב)

.

בקיצור יש לנו התנגדות חריפה לחומש מרבותינו לבית בריסק וממשיכי דרכם כמו מרן הרב שך ותלמידיו...
כבר בתפארת שמשון עה"ת פר' ויגש מביא שיטת בריסק שאין לפרש המקרא כפי ראות עינינו ואת הדעה החולקת
וכמדומה שאפשר לקשר זאת עם שיטת בריסק לשאול מה ולא למה,
אך שאר היהדות החרדית ברובה לא רואה בזה שום פגם
כמו הגרח"ק כשנשאל על חומש פשוטו של מקרא לא ראה בזה שום פגם וכדברי הרב דוד אנשין

את המדיניות לבחירת המפרשים, קיבלנו מהגר"ח קנייבסקי שליט"א. אחד מראשי המכון נכנס בזמנו אל הקודש פנימה, ובין יתר השאלות העקרוניות בהן ביקש את הכרעתו, ביקש פתרון גם לדילמה המובנת מאליה: כיצד נכניס ראשנו בין ההרים הגבוהים? הגרח"ק שאל מדוע אי אפשר להביא את כל השיטות, ולאחר שהוסברה לו מהות החיבור, הורה בפשטות: לנקוט כפי השיטה המתיישבת ביותר בלשון המקרא. לאחר מכן שמעתי שהעיר לאחד מבאי ביתו שהוא עצמו התמודד עם אותה שאלה בבואו לחבר את פירושו לתלמוד הירושלמי, שכן במקומות רבים היה צריך להכריע אם לתפוס כעיקר את שיטת מפרשי הירושלמי הידועים ('פני משה' ו'קרבן העדה' ועוד) המודפסים על הדף, ואשר נתקבלו מזה דורות בכלל ישראל, לבין שיטות הראשונים על הבבלי, כהרשב"א והריטב"א, המביאים לעיתים את הירושלמי ומפרשים אותו בפנים אחרות. והכלל שהורה לנו – הוא אשר היה נקוט בידו במקום שאי אפשר לקיים שניהם.

וכידוע הגרש"ז אוירבאך והגרח"פ שיינברג המנחת יצחק ובד"צ העדה החרדית
קיבל בהתלהבות את חומש באר התורה של ר' שלום דוב שטיינברג
לעומת הגרב"ש דויטש והרב שך שיצאו נגד זה
מתוך דברי ר' שלום דוב שטיינברג במבוא לחומש באר התורה:

"ויש מפרשים שעיקר מטרתם לפרש את התורה עפ"י פשוטם של דברים ולקרב את כל הענינים הכתובים בתורה לשכלו הפשוט של האדם"...
לכן הוספנו את פירושינו שהוא פירוש מלוקט שיכיל בו תמצית דברי המפרשים הגדולים והידועים בדרך קצרה וקלה
ועיקר מטרתו של פירוש זה להעשיר את נפש הלומד... גם בפירושיהם של גדולי המפרשים שפירשו את התורה לפי פשוטם של דברים ופירוש זה נקבנו בשם באר התורה אשר כשמו כן הוא לבאר את התורה ע"פ דברי רבותינו הראשונים הלא הם: הרס"ג הראב"ע בעלי התוס' רד"ק רמב"ן חזקוני וספורנו וכן מגדולי האחרונים כהאור החיים, הגר"א, המלבי"ם, והנצי"ב, ועוד.

.. מחשבה רבה הושקעה בה בבחירת הפירושים המתאימים.
ואף שבתחילה התלבטתי רבות וכליותי יסרוני מי אני ומה אני שאכריע ואבחר בין פירושיהם של עמודי עולם ראשונים כמלאכים אלו, ואף מאלו הפרשנים של הדורות האחרונים.
אולם, אחר התיעצות עם גדולי התורה ומחנכים. שמתי לפני יסודות אשר על פיהם קבעתי איזה פירוש לבחור, והם: שיהיה הפירוש הכרחי הבא ליישב קושי שמתעורר תוך כדי לימוד. וכן שיהיה קצר ללא צורך בהקדמות, ובעיקר שיהיה הפירוש קל ומובן לכל ושוה לכל נפש.

והדוגמאות הנ"ל שהזכיר הגרא"י איתא גם בחומש באר התורה

פילווישוק

איש_ספר כתב:
פילווישוק כתב:הואיל ועלה עניין אותו קונטרס 'ויבינו במקרא', אעלה את אשר רמזתי אליו בעבר ביחס לסיום הקדמת הקונטרס, לפי שנראית השגחה פרטית להביא את המחבר לטעות בטעות שאינה טעות אלא לשיטתו...
המכיר את משנתו של הרידב"ז בכמה מקומות והמעיין בשאר הקטע שמחבר הקונטרס השמיט, המתפרס על שני עמודים, יודע שאותו איש הנאשם בלימוד התורה כפילוסופיה ומקריב אותה לטבע ומגשם את התורה - אינו אלא רבינו איש אלקים רבי חיים הלוי איש בריסק זיע"א, שהרידב"ז לא פסק מלבַכות את חורבן התורה שהמיט אותו ראש ישיבה צעיר שכל בחורי הישיבות נוהים אחריו, ולכנות "כימאי" על שם שעושה את התורה כימיה שניתנת להגדרות ולניתוח אינטלקטואלי.
ואם כך סיבבה ההשגחה להשתמש במילות של הרידב"ז נגד הגר"ח - שהציל את הדורות הבאים במאור תורתו - כנגד חומש 'פשוטו של מקרא' - מעתה נוכל להעריך נכונה את מעלת אותו החומש. וכפי שאין זה גורע מאומה ממעלתו העצומה של גאון ישראל הרידב"ז זיע"א שסבר אחרת, כך גם נדע לכבד ולהעריץ גם את אלה ממתנגדי החומש שליבם לשמים.

הזיהוי של מי שמגשם התורה, לומד התורה בפילסופיה ומקריבה לטבע, עם אותו חכם שעשה כימייה מהתורה. הוא לא מתחיל ולא נגמר כמובן וכפשוט. ובעניותי לא מבין איך בכלל עולה על הדעת. במחכ"ת.

יסלח נא מעכ"ת לקרוא את דבריו האחרונים של הרידב"ז באותו מאמר:

: נימוקי רידבז.jpg (30.19 KiB) נצפה 3636 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוגוסט 30, 2023 1:11 pm

עכשיו ראיתי.

אני עדין לא חושב שהביקורת החריפה שבעמוד הקודם מכוונת לר' חיים.
יותר נראה שעובר מענין לענין, אחרי שאשתפיך חמימיה בביטויים חריפים על בעלי פילסופיא המגשימים את התורה וכו', (תיאורים שלא הולמים בשו"א את דרכו של הגר"ח משום כיוון) עד שהוא ממשיל את זה למינות ! עובר לביקורת מתונה יותר, אותה השמיע בכמה מקומות, על רבנים במדינות ליטא וזאמוט, שעושים כימייה מהתורה (שזה כמובן יכול להיות תיאור לסגנון האנליטי וכו')

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' אוגוסט 30, 2023 1:49 pm

דבריו של הראי"ס שליט"א פשוטים וברורים, ואין צורך בחכמה עמוקה או מסורת עתיקה כדי להגיע למסקנה חדה זו.

[איני מכירו כלל ואיני מחוגי בריסק, מן הסתם יש דברים שהוא אומר ולא אשמח לשמוע, אולם במקרה הנידון הדברים ברורים כשמלה].

צריך רק להפעיל את השכל הישר ולא להשתמש במדות כמו רחמנות ונאיביות שאין מקומם כאן.

כל המרחם על כו' סופו כו'

ומסיימים בטוב

הרועה · הודעהעל ידי **הרועה** » ד' אוגוסט 30, 2023 2:36 pm

דרומי כתב:דבריו של הראי"ס שליט"א פשוטים וברורים, ואין צורך בחכמה עמוקה או מסורת עתיקה כדי להגיע למסקנה חדה זו.

צריך רק להפעיל את השכל הישר ולא להשתמש במדות כמו רחמנות ונאיביות שאין מקומם כאן.

כל המרחם על כו' סופו כו'

אתה מנסה ליצור מצג שווא, כאילו כל המצדדים במחבר הם טיפשים ורפי שכל במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב אנשים רכי לב ופחדנים. לא בטוח שזה משרת את הטיעון.
[במאמר המוסגר: אדרבה, נדרש הרבה אומץ ועזות מצד הרבנים בשביל לא להצטרף למתנגדים, כפי שיעידו כל באי ביתם, וד"ל.]
אך יתר על כן, אתה תולה כל יהבך ברבנים, כאילו על פיהם ישק כל דבר. בעוד המצב הפשוט והברור הוא שיש לחומש הזה ביקוש אדיר, שלא היה כמותו לשום חיבור בדומה לו. לא מיבעיא בתקופה שלפני התעוררות ההתנגדות, אלא גם לאחר מכן המשיך הביקוש, וגם כיום רבים מחפשים אותו. אלה לא עושים זאת מתוך רחמנות ותמימות, אלא מתוך צורך אמיתי. הציבור מצביע ברגליים ודורש את החיבור הזה, למרות כל הבעיות הכרוכות בו. מתברר כי הציבור דורש פירוש בדיוק לפי הקריטריונים הללו, וזאת למרות שהוא לא שיטתי, לא עקבי, לא ערוך ולא מנוסח. שום התנגדות, עזה ככל שתהיה, לא תצליח להשתיק את הצורך הזה. אתה יכול לשאול מה קרה שאנשים התעייפו מהאגדות ורוצים פשט, אבל אינך יכול להתכחש לזה.
ומסיימים בטוב.

לוצאטי · הודעהעל ידי **לוצאטי** » ד' אוגוסט 30, 2023 3:29 pm

איש_ספר כתב:עכשיו ראיתי.

אני עדין לא חושב שהביקורת החריפה שבעמוד הקודם מכוונת לר' חיים.
יותר נראה שעובר מענין לענין, אחרי שאשתפיך חמימיה בביטויים חריפים על בעלי פילסופיא המגשימים את התורה וכו', (תיאורים שלא הולמים בשו"א את דרכו של הגר"ח משום כיוון) עד שהוא ממשיל את זה למינות ! עובר לביקורת מתונה יותר, אותה השמיע בכמה מקומות, על רבנים במדינות ליטא וזאמוט, שעושים כימייה מהתורה (שזה כמובן יכול להיות תיאור לסגנון האנליטי וכו')

: צילום מסך 2023-08-30 152849.png (51.95 KiB) נצפה 3541 פעמים

מה שנכון נכון

מפי דודי. (ופשוט הוא בלא"ה).

לוצאטי · הודעהעל ידי **לוצאטי** » ד' אוגוסט 30, 2023 3:39 pm

איש_ספר כתב:עכשיו ראיתי.

אני עדין לא חושב שהביקורת החריפה שבעמוד הקודם מכוונת לר' חיים.
יותר נראה שעובר מענין לענין, אחרי שאשתפיך חמימיה בביטויים חריפים על בעלי פילסופיא המגשימים את התורה וכו', (תיאורים שלא הולמים בשו"א את דרכו של הגר"ח משום כיוון) עד שהוא ממשיל את זה למינות ! עובר לביקורת מתונה יותר, אותה השמיע בכמה מקומות, על רבנים במדינות ליטא וזאמוט, שעושים כימייה מהתורה (שזה כמובן יכול להיות תיאור לסגנון האנליטי וכו')

https://www.bhol.co.il/forUms/topic.asp ... age=6#R_11
ודוק...

ליטוואק פון בודאפעסט

באמת, הדרשה נגד מתנגדי פשש"מ מאת הרב מאטל זילבער הסתובב ביחד עם דרשה אחרת ממנו אודות מהלך הלימוד בבריסק. אולי אפשר לעשות בזה לשיטתיה אחת.

בריסק אינו תורת אמת - האמת הוא לא כל פעם בלימוד הפשט.mp3: (560.61 KiB) הורד 131 פעמים

רבי שאינו יודע נגלה חשוב יותר.mp3: (1000.84 KiB) הורד 152 פעמים

צופה_ומביט

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:באמת, הדרשה נגד מתנגדי פשש"מ מאת הרב מאטל זילבער הסתובב ביחד עם דרשה אחרת ממנו אודות מהלך הלימוד בבריסק. אולי אפשר לעשות בזה לשיטתיה אחת.
רבי שאינו יודע נגלה חשוב יותר.mp3

אפשר בבקשה להעלות את הדרשה שלו נגד מתנגדי פשש"מ?
תודה רבה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוגוסט 30, 2023 5:44 pm

לוצאטי כתב:

לא הבנתי מה רצונך בזה. ברור שהכימאי הנדרש לגנאי זה ר"ח ובית מדרשו ("המהלך החדש"), ואין שום ספק בדבר. השאלה אם גם הביקורת שבעמוד קודם, על בעלי פילוסופיא, המגשימים את התורה ומקרבים אותה לטבע או לחכמה בעלמא והם בגדר פושעים הנכשלים בה, האם גם שם כוונתו לר"ח ובית מדרשו? לענ"ד אין שום מקום למחשבה כזו.
הנה הביקורת שעליה אנו דנים למי כוונתו

: נימוקי.jpg (449.05 KiB) נצפה 3492 פעמים

הקישור לסו"ס, חסום לי. אשמח לצילום מסך.

ספרים וועלט

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:באמת, הדרשה נגד מתנגדי פשש"מ מאת הרב מאטל זילבער הסתובב ביחד עם דרשה אחרת ממנו אודות מהלך הלימוד בבריסק. אולי אפשר לעשות בזה לשיטתיה אחת.
רבי שאינו יודע נגלה חשוב יותר.mp3

כאן הוא מדבר שבריסק אינו תורת אמת כי הם לא הולכים שלב אחד קדימה להסביר הדברים על פי האריז"ל
https://drive.google.com/file/d/1Oa5rv5 ... sp=sharing

ליטוואק פון בודאפעסט

ספרים וועלט כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:באמת, הדרשה נגד מתנגדי פשש"מ מאת הרב מאטל זילבער הסתובב ביחד עם דרשה אחרת ממנו אודות מהלך הלימוד בבריסק. אולי אפשר לעשות בזה לשיטתיה אחת.
רבי שאינו יודע נגלה חשוב יותר.mp3

כאן הוא מדבר שבריסק אינו תורת אמת כי הם לא הולכים שלב אחד קדימה להסביר הדברים על פי האריז"ל
https://drive.google.com/file/d/1Oa5rv5 ... sp=sharing

הוספתי את זה עכשיו. אבל אייוועלט מחקה את ה'פארשטויבט' דרשה, יש רק את התמלול

ס'טוט זיך, א גאנצע מערכה טוט זיך מען איז געווען ביי מיר אויך, וועגן ס'איז דא א פירוש וואס הייסט פשוטו של מקרא וואס איז ארויסגעקומען, ס'איז זייער נתפשט, ער גייט נאך צוריק צו די אלטע צייטן פון אבן עזרא, אברבנאל ווי ער קען זוכן א פשטן שבפשטן, ברענגט ער אראפ דעם פשט , איך ווייס... פארשידענס .. כ'האב נישט.... כ'ווייס נישט.. מען איז געקומען צו מיר איך זאל שרייבן אן איסור אויף דעם, ליטווישע ר"י פון לעיקוואד דער ר"י פון סאוט פאלסבורג האט געשריבן א איסור, האב איך געהייסן אונטן אז מען זאל דאס אראפ נעמען פון שעלף, אז ליטווישע גדולים שרייבן קען דעם, כ'ווייס, אנדערע חסידישע האב איך נישט געטראפן אז זיי זאלן שרייבן אזוי ווייט קעגן דעם, כ'האב געזען עפעס א צעטיל, אבער נישט ממש אזוי שארף, עכ"פ, איך האב זיי געזאגט אזוי, איך קען נישט זאגן אזאך קעגן דעם נאר אז איך טו אדורך דעם ספר פון אויבן ביז אראפ, איך רעד צו די מחברים איך שמועס עס אדורך מיט די מחברים, אנדערש קען איך נישט, זיי האבן מיר געזאגט אסאך דוגמא'ס וואס שטייט דארט, וואס זיי האבן טענות אויף דעם, האב איך זיי געזאגט , פון די אלע דוגמא'ס זעה איך נישט קיין מקום מען זאל דאס אסר'ן, כפארשטיי ער ברענגט דארט אלע פשטנים נו ס'איז דא גרויסע פשטנים, כ'זעהנישט מען זאל דאס קענען אסר'ן, כ'זאג נישט אז מען קען דאס נישט אסר'ן כ'האב עס נישט אדורך געטון, אבער לויט ווי איך האב פון זיי געהערט זעה איך איך נישט מען זאל דאס קענען אסר'ן, נאר איך זאג זיי אזוי: טאמער עטס האטס א פראבלעם, זאלטס עטס גוט מתבונן זיין פארוואס האטס עטס אזא פראבלעם, "זייט דער אריה"ק איז ארויס געקומען, זייט דער בעש"ט איז ארויס געקומען, זייט דער זוהר איז נתפרסם געווארן, פארוואס האטס עטס א פראבלעם אז מענטשן לערנען דעם ספר, דער ספר וואלט געדארפט ווערן פארשטויבט! קיינער וואלט דאס נישט געדארפט אנקוקן! ממילא בימי הראשונים, ס' איז געווען א גרויסע העלמה אין סודות התורה, מען האט נישט מגלה געווען סודות התורה, ווי באקאנט דער אלף החמישי, נו... האט מען דאך געלערנט די ספרים, אבער נאכדעם וואס ס'איז דא אן אר"י, איך ווייס נישט ווי מען קען אנקוקן אזא ספר!.......

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' אוגוסט 30, 2023 7:12 pm

הוא טען על עצמו [בפורים דהאי שתא] שהוא נשמת 'שמשון הגיבור'....
מה לעשות...

הרועה · הודעהעל ידי **הרועה** » ד' אוגוסט 30, 2023 7:37 pm

תרגום התמלול:

מתרחש, מערכה שלמה מתחוללת. היו גם אצלי, אודות פירוש שנקרא פשוטו של מקרא שהופיע והתפשט מאוד. הוא חוזר לתקופות הקדומות של אבן עזרא, אברבנאל, היכן שהוא יכול לחפש פשטן שבפשטן, הוא מצטט את הפשט. אני יודע... כל מיני... אין לי... אינני יודע... הגיעו אלי כדי שאכתוב איסור עליו, ראשי ישיבות ליטאיים מלייקווד, ראש הישיבה מדרום פלסבורג כתב איסור, הוריתי למטה שיורידו אותו מהמדף, כאשר גדולים ליטאים כותבים כנגדו, אני יודע, חסידים אחרים לא מצאתי שיכתבו כל כך נגד זה, ראיתי אמנם איזה פתק, אבל לא ממש כל כך חריף, עכ"פ, אמרתי להם ככה, אני לא יכול לומר דבר נגד זה, רק שאני עברתי על הספר מתחילתו עד סופו, אני מדבר למחברים, אני שוחחתי בנושא עם המחברים, אחרת אינני יכול, הם אמרו לי הרבה דוגמאות מה שכתוב שם, מה הטענות שיש להם על זה, אמרתי להם, מכל הדוגמאות האלה אני לא רואה מקום לאסור את זה, אני מבין שהוא מביא שם את כל הפשטנים, נו ישנם פשטנים גדולים, אינני רואה שיהיה אפשר לאסור, אינני אומר שאי אפשר לאסור, לא עברתי על זה ביסודיות, אבל בהתאם למה ששמעתי אני רואה, אינני רואה שיהיה אפשר לאסור את זה, אבל אני אומר ככה: אם יש בזה בעיה, שתתבוננו היטב למה יש בזה בעיה, "בגלל שהאר"י הקדוש הגיע, מאז הבעש"ט הגיע, מאז הזוהר התפרסם, למה יש בזה בעיה שאנשים לומדים בספר, הספר הרי היה צריך להישאר מאובק! אף אחד הרי לא היה צריך להסתכל עליו! ממילא בימי הראשונים, היתה העלמה גדולה בסודות התורה, לא גילו את סודות התורה, כידוע האלף החמישי, נו... הרי למדו בספרים האלה, אבל אחר כך כשיש האר"י, אינני יודע איך אפשר להביט בספר כזה!...

דורשי יחודך

הרועה כתב:תרגום התמלול:

מתרחש, מערכה שלמה מתחוללת. היו גם אצלי, אודות פירוש שנקרא פשוטו של מקרא שהופיע והתפשט מאוד. הוא חוזר לתקופות הקדומות של אבן עזרא, אברבנאל, היכן שהוא יכול לחפש פשטן שבפשטן, הוא מצטט את הפשט. אני יודע... כל מיני... אין לי... אינני יודע... הגיעו אלי כדי שאכתוב איסור עליו, ראשי ישיבות ליטאיים מלייקווד, ראש הישיבה מדרום פלסבורג כתב איסור, הוריתי למטה שיורידו אותו מהמדף, כאשר גדולים ליטאים כותבים כנגדו, אני יודע, חסידים אחרים לא מצאתי שיכתבו כל כך נגד זה, ראיתי אמנם איזה פתק, אבל לא ממש כל כך חריף, עכ"פ, אמרתי להם ככה, אני לא יכול לומר דבר נגד זה, רק שאני עברתי על הספר מתחילתו עד סופו, אני מדבר למחברים, אני שוחחתי בנושא עם המחברים, אחרת אינני יכול, הם אמרו לי הרבה דוגמאות מה שכתוב שם, מה הטענות שיש להם על זה, אמרתי להם, מכל הדוגמאות האלה אני לא רואה מקום לאסור את זה, אני מבין שהוא מביא שם את כל הפשטנים, נו ישנם פשטנים גדולים, אינני רואה שיהיה אפשר לאסור, אינני אומר שאי אפשר לאסור, לא עברתי על זה ביסודיות, אבל בהתאם למה ששמעתי אני רואה, אינני רואה שיהיה אפשר לאסור את זה, אבל אני אומר ככה: אם יש בזה בעיה, שתתבוננו היטב למה יש בזה בעיה, "בגלל שהאר"י הקדוש הגיע, מאז הבעש"ט הגיע, מאז הזוהר התפרסם, למה יש בזה בעיה שאנשים לומדים בספר, הספר הרי היה צריך להישאר מאובק! אף אחד הרי לא היה צריך להסתכל עליו! ממילא בימי הראשונים, היתה העלמה גדולה בסודות התורה, לא גילו את סודות התורה, כידוע האלף החמישי, נו... הרי למדו בספרים האלה, אבל אחר כך כשיש האר"י, אינני יודע איך אפשר להביט בספר כזה!...

כמדומני שכבר הוזכר באשכול זה העובדה שדוקא הרמב"ן, גדול מעתיקי תורת הקבלה, היה מגדולי הפשטנים, וחותר תמיד למצוא (גם) את הפשט הכי פשוט בפסוקים. גם כשזה לא משהו שמיימי.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר