"התורה האלהית נפלאת היא ורחוקה מאד במדרגת ספוריה מדרכי שאר הספרים, ודברי שאר הדתות בכל ספוריהם במה שהוא, שת"ת אין השקפתה אל הגדת הספור ההוא והודעתו לבד רק אל עניינים נפלאים"
ארזי הלבנון כתב:ר' יצחק עראמה כתב בפתיחת פירושו למגילת רות:"התורה האלהית נפלאת היא ורחוקה מאד במדרגת ספוריה מדרכי שאר הספרים, ודברי שאר הדתות בכל ספוריהם במה שהוא, שת"ת אין השקפתה אל הגדת הספור ההוא והודעתו לבד רק אל עניינים נפלאים"
כמובן כוונתו ז"ל אל התורה, אך האם נכון לפענח זאת כך: 'תלמוד תורה'? לשונית זה לא מסתדר.
מה הסבירות שראשי תיבות אלו הן אולי ראשי תיבות של 'תורה תמימה'?
[כך בכתב יד. בעוז והדר הגדילו לעשות ופשוט מחקו את ראשי התיבות ובמקומם כתבו 'תורה'...].
שבענו מטובך כתב:ארזי הלבנון כתב:ר' יצחק עראמה כתב בפתיחת פירושו למגילת רות:"התורה האלהית נפלאת היא ורחוקה מאד במדרגת ספוריה מדרכי שאר הספרים, ודברי שאר הדתות בכל ספוריהם במה שהוא, שת"ת אין השקפתה אל הגדת הספור ההוא והודעתו לבד רק אל עניינים נפלאים"
כמובן כוונתו ז"ל אל התורה, אך האם נכון לפענח זאת כך: 'תלמוד תורה'? לשונית זה לא מסתדר.
מה הסבירות שראשי תיבות אלו הן אולי ראשי תיבות של 'תורה תמימה'?
[כך בכתב יד. בעוז והדר הגדילו לעשות ופשוט מחקו את ראשי התיבות ובמקומם כתבו 'תורה'...].
סבירות גבוהה לענ"ד, שכן ר' יצחק משתמש בסגנון זה ('תורה תמימה') במקומות נוספים, למשל בפרשת יתרו שער מג:
ארזי הלבנון כתב:ר' יצחק עראמה כתב בפתיחת פירושו למגילת רות:"התורה האלהית נפלאת היא ורחוקה מאד במדרגת ספוריה מדרכי שאר הספרים, ודברי שאר הדתות בכל ספוריהם במה שהוא, שת"ת אין השקפתה אל הגדת הספור ההוא והודעתו לבד רק אל עניינים נפלאים"
כמובן כוונתו ז"ל אל התורה, אך האם נכון לפענח זאת כך: 'תלמוד תורה'? לשונית זה לא מסתדר.
מה הסבירות שראשי תיבות אלו הן אולי ראשי תיבות של 'תורה תמימה'?
[כך בכתב יד. בעוז והדר הגדילו לעשות ופשוט מחקו את ראשי התיבות ובמקומם כתבו 'תורה'...].
ושא_נס כתב:חכם אשכנזי משנות השי"ן ששמו "ריא"ל". מי הוא?
יישר כוח
ושא_נס כתב:ייש"כ כל המשיבים, אך לצערי לא התקדמתי.
מדובר באחרון שכתב כפי הנראה חידושים על מסכתות מן התלמוד.
ארזי הלבנון כתב:ארזי הלבנון כתב:ר' יצחק עראמה כתב בפתיחת פירושו למגילת רות:"התורה האלהית נפלאת היא ורחוקה מאד במדרגת ספוריה מדרכי שאר הספרים, ודברי שאר הדתות בכל ספוריהם במה שהוא, שת"ת אין השקפתה אל הגדת הספור ההוא והודעתו לבד רק אל עניינים נפלאים"
כמובן כוונתו ז"ל אל התורה, אך האם נכון לפענח זאת כך: 'תלמוד תורה'? לשונית זה לא מסתדר.
מה הסבירות שראשי תיבות אלו הן אולי ראשי תיבות של 'תורה תמימה'?
[כך בכתב יד. בעוז והדר הגדילו לעשות ופשוט מחקו את ראשי התיבות ובמקומם כתבו 'תורה'...].
האם ייתכן לפתור זאת כמקובל - תלמוד תורה, ולשון המשך המשפט בנקבה נסוב על ה'תורה' (ולא על ה'תלמוד' כמקובל)? האם מצאנו מי שנקט בלשון כזו?
מה שנכון נכון כתב:האם מצאנו שאומרים 'התורה תתעלה'?
יותר נראה שבמקום ת"ת צ"ל ת"ה, והפענוח כבכתה"י.
מה שנכון נכון כתב:תודה. (אעפ"כ לענ"ד מסתבר כנ"ל).
חיפוש באוצר מעלה שלשון זו מצויה בפרט אצל חכמי מרוקו.
מיללער כתב:בהגהות וחי' הגריעב"ץ עמס' גיטין ס. הא דרבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא, נ"ל ספר של ע"ת וחכמת האמת הוא שאנו קורין קבלה וכו' ומסיים: ואין זה אגדה של סיפורי מעשיות שנקראו הגדה שה"א ע"כ
מהו הר"ת של ע"ת? ומהו שה"א?
שבענו מטובך כתב:מיללער כתב:בהגהות וחי' הגריעב"ץ עמס' גיטין ס. הא דרבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא, נ"ל ספר של ע"ת וחכמת האמת הוא שאנו קורין קבלה וכו' ומסיים: ואין זה אגדה של סיפורי מעשיות שנקראו הגדה שה"א ע"כ
מהו הר"ת של ע"ת? ומהו שה"א?
הגהות יעב"ץ יש לבדוק תמיד במהדורת וגשל. שם:
מיללער כתב:קטע מספר אליה רבה או"ח סי' ת"ק
מי הוא הספר ש"ל שמעתיק ממנה פירוש על משקל בשר במים? ומה הוא 'ספר תניא' שמביא ממנה אח"כ שגם הוא כתב כן
מה שנכון נכון כתב:מיללער כתב:קטע מספר אליה רבה או"ח סי' ת"ק
מי הוא הספר ש"ל שמעתיק ממנה פירוש על משקל בשר במים? ומה הוא 'ספר תניא' שמביא ממנה אח"כ שגם הוא כתב כן
שבלי לקט.
תניא הידוע.
שברי לוחות כתב:אגב אורחא ראיתי לציין לספר באוצר החכמה שרק היום נודעתי על קיומו
בשם פנקס נוטריקון וראשי תיבות ממוחשבים
ספר מוזר קצת, אבל אוצר בלום של ראשי תיבות ופענוחיהם
דוב גרין כתב:שברי לוחות כתב:אגב אורחא ראיתי לציין לספר באוצר החכמה שרק היום נודעתי על קיומו
בשם פנקס נוטריקון וראשי תיבות ממוחשבים
ספר מוזר קצת, אבל אוצר בלום של ראשי תיבות ופענוחיהם
באמת מה ענינו של ספר זה?
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?198603&lang=eng&pageid=19860300001
ושא_נס כתב:ועל הדרך אפשר להכין רשימה של ספרים שהם בני מילה אחת בלבד, מדוע יגרע חלקם?
"ובס' חו"ב נסתפק דאולי צריך להיות תוך ז' טפחים כדי שיהיה עומד מרובה על הפרוץ בדופן זה, ואם עושה צורת הפתח בין דופן זה לאחד מב' הדפנות דעריבן לכו"ע יועיל"
מה שנכון נכון כתב:חדושים וביאורים לר"ח גריינמן.
ארזי הלבנון כתב:שוב יישר כח גדול, אך לצערי סוכה לא בנמצא
מה שנכון נכון כתב:ארזי הלבנון כתב:שוב יישר כח גדול, אך לצערי סוכה לא בנמצא
נמצא. "יב-כ ר"ה-חגיגה".
יהודה בן יעקב כתב:אשמח לקבל עזרה בפתיחת הר"ת ומציאת המראי מקומות - לקט הקמח החדש [סי קכח, צו]
עי׳ סה״מ סדר העבודה
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 762 אורחים