◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' פברואר 28, 2021 6:55 pm

הענין בכללותו נכב"ב.

במסתרים · הודעהעל ידי **במסתרים** » א' פברואר 28, 2021 7:25 pm

אהבת ציון לבעל נודע ביהודה דרוש ב' משנת תקכ"א

וראיתי מי שפירש "יחיינו מיומים" רמז לשני ימים של ר"ה שהמה ימי דין, "ביום השלישי" הוא יו"כ שהוא רחמים גמורים "יקימנו ונחיה לפניו"

מי המפרש?

נמצא באותה תקופה גם ביערות דבש בדרוש ימי סליחות קודם ר"ה תקל"ה.
פנים יפות פ' אחרי.
ועוד.

יש מי שציין לפיוט ב' דר"ה. [הפירוש המובא שם הוא במטה לוי.]

(ובאופנים אחרים:
מהרש"א ר"ה דף יח - יומים ר"ה, ביום הג' צום גדליה.
חת"ס בדרשות - יומים ר"ה, ביום הג' שבת שובה.
חת"ס בדרשות - יומים ר"ה ושבת שובה, ביום הג' יו"כ.
הגר"ש קלוגר וליקוטי חבר בן חיים - יומים ר"ה ויו"כ, ביום הג' הושענא רבה.)

יוסף חיים אוהב ציון

במסתרים כתב:אהבת ציון לבעל נו"ב דרוש ב'
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41350&pgnum=6
וראיתי מי שפירש "יחיינו מיומים" רמז לשני ימים של ר"ה שהמה ימי דין, "ביום השלישי" הוא יו"כ שהוא רחמים גמורים "יקימנו ונחיה לפניו"

מי המפרש?

(במהרש"א ר"ה באופן אחר: יומים ר"ה, ביום הג' צום גדליה)

ראיתי כן בשם הרש"ב. (ס' המאמרים תרנ"ט עמ' ט').

במסתרים · הודעהעל ידי **במסתרים** » א' פברואר 28, 2021 8:25 pm

(המקור שלו בלקוטי תורה של בעל התניא.)
מחפשים ספר שקדם לנוב"י.

באתי רק להעיר

בשו"ת רבבות אפרים ח"ב או"ח סי' קלו כתב לגבי הקושיא המפורסמת בפסחים דף מא. : ועיין בשו"ת פרי השדה סי' כ שכתב ואולי כאשר יבא בן דוד ותמלא דיעה תהי' עליה לשמה. חיפשתי בכל חלקי פרי השדה להגאון ר' אליעזר חיים דייטש מבאניהאד, ולא מצאתי זכר לכך. אולי כוונתו לספר אחר בשם זה, מי יודע פשר דבר?

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » א' פברואר 28, 2021 9:57 pm

צ"ל פרי יצחק

יהודה בן יעקב

אינו קשור ממש לאשכול, אך בכל זאת...

כתב בספר התרומות שער מו חלק ה אות ז

גם השיב הרי"ף ז"ל, כך נראה אינו דומה מי שלוה וכו' ואינן מטלטלין באותו מקום למי שאמר הלוני עד שיבא בני, אלא הדבר תלוי בדינרי זהב או באותן הפירות שלוה, וכדמתרצי רב דינרי הוו ליה. ואם אין ללוה מאותו המין אם זהב אם פירות ואם זולתן אלא יש בשוק באותה העיר דינרין שיש להם שער חתוך שאימתי שירצה ליקח בדמים יקח ויקנה ויפרע, גם בזה מותר. אבל אי לית ליה מאותו המין ולא אית בשוקא מאותו המין, אף על גב דאית ליה נכסיה דשוו כמה[ו] אסור להפרע ממנו סאה בסאה, ע"כ.

האם תשובה זו מהרי"ף נדפסה באיזהו מקומן בשלמותה?
המשפט הראשון אינו ברור לי, האם ישנן גירסאות שונות, או ביאורים? (גם בפיסוק לאחר התיבה 'ז"ל' אני מסופק, יתכן שצריך לפסק לאחר תיבת 'כך').

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' מרץ 01, 2021 10:15 pm

כמדומה שלא נדפסה.
לכאו' יש להשוות לתשובת הרשב"א שבב"י לטויו"ד סי' קסב.

רציני · הודעהעל ידי **רציני** » ד' מרץ 03, 2021 4:27 am

קובץ דרכי הוראה חלק א עמוד טז הלכות ע"פ שחל בשבת [מהרב יוסף דוד וינגרטן] וז"ל: ועי' ס' ע"פ שחל בשבת שלא כתב כן ולא דק בזה עי' מילואים אות ג'.
איפה אפשר למצוא את המילואים?

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ה' מרץ 04, 2021 7:21 am

בספר פני מבין עמ"ס סנהדרין (נדפס בקובץ מפרשים - וינגרטין) על דף כא: בד"ה רב יצחק רמי, ציין לעיין 'להרב כלי יקר' שפירש את דברי הגמרא להיפך מפירושי היד רמ"ה והמהרש"א עיי"ש

סליחה על הבורות, למי הכוונה האם המחבר כלי יקר חיבר ספר עמ"ס סנהדרין, או אולי פירוש על נ"ך ושם הביא את דברי הגמרא בסנהדרין עם פירושו - מי יודע פשר דבר?

דוב גרין · הודעהעל ידי **דוב גרין** » ה' מרץ 04, 2021 7:57 am

מיללער כתב:בספר פני מבין עמ"ס סנהדרין (נדפס בקובץ מפרשים - וינגרטין) על דף כא: בד"ה רב יצחק רמי, ציין לעיין 'להרב כלי יקר' שפירש את דברי הגמרא להיפך מפירושי היד רמ"ה והמהרש"א עיי"ש

סליחה על הבורות, למי הכוונה האם המחבר כלי יקר חיבר ספר עמ"ס סנהדרין, או אולי פירוש על נ"ך ושם הביא את דברי הגמרא בסנהדרין עם פירושו - מי יודע פשר דבר?

ראה כלי יקר להר"ש לאניאדו עה"פ במלכים.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ה' מרץ 04, 2021 9:35 am

דוב גרין כתב:
מיללער כתב:בספר פני מבין עמ"ס סנהדרין (נדפס בקובץ מפרשים - וינגרטין) על דף כא: בד"ה רב יצחק רמי, ציין לעיין 'להרב כלי יקר' שפירש את דברי הגמרא להיפך מפירושי היד רמ"ה והמהרש"א עיי"ש

סליחה על הבורות, למי הכוונה האם המחבר כלי יקר חיבר ספר עמ"ס סנהדרין, או אולי פירוש על נ"ך ושם הביא את דברי הגמרא בסנהדרין עם פירושו - מי יודע פשר דבר?

ראה כלי יקר להר"ש לאניאדו עה"פ במלכים.

תודה רבה

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=435

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ש' מרץ 06, 2021 10:24 pm

ז"ל הקדמת מור וקציעה -
וחדוש יותר גדול נפלא מאד, נמצא בכתוב בעולי הגולה, שהביאו קרבן אשם על איסור של דברי קבלה, עיין מש"כ בס"ד בספר אם לבינה (סוף ספר עזרא).

לא מצאתי.

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ש' מרץ 06, 2021 10:50 pm

עושה חדשות כתב:ז"ל הקדמת מור וקציעה -
וחדוש יותר גדול נפלא מאד, נמצא בכתוב בעולי הגולה, שהביאו קרבן אשם על איסור של דברי קבלה, עיין מש"כ בס"ד בספר אם לבינה (סוף ספר עזרא).

לא מצאתי.

viewtopic.php?p=695398#p695398

אם לבינה · הודעהעל ידי **אם לבינה** » ש' מרץ 06, 2021 11:12 pm

דמשק כתב:
עושה חדשות כתב:ז"ל הקדמת מור וקציעה -
וחדוש יותר גדול נפלא מאד, נמצא בכתוב בעולי הגולה, שהביאו קרבן אשם על איסור של דברי קבלה, עיין מש"כ בס"ד בספר אם לבינה (סוף ספר עזרא).

לא מצאתי.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=695398#p695398

בספר אגרת בקורת להרב יעב"ץ כתב וז"ל:
אמר הכותב אל יחשב לי המעיין עון השיבוש כאילו נעלם ממני דלאו בר אתויי קרבן הוא, כי מלבד שצחות הלשון התירו, ועל כזה וכזה משלה כתר המליצה, עוד יש לו סמך גדול במקרא שכן מצינו דוגמתו אצל איסור פסולי קהל עם היותו רק מדברי סופרים, כמפורש בקבלה [עזרא י יט], ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן , אף כי לעתיד שיתכן אף בזה ודוק. (ואפילו למ"ד [שם] שכולן שפחות חרופות בעלו ודאי הוראת שעה היתה לדעת רש"י, עיין ספרי אם לבינה ).

ובתולדות יעב"ץ הוספה שישית העתקה מכת"י ספר אם לבינה, ז"ל: ברש"י על אשמתם, הוראת שעה היתה (וכו'). אמרו (כריתות י"א ע"א) שפחות חרופות בעלו, ונראה כי מבני ישוע כהן גדול בלבד הם שבעלו שפחות חרופות, לכן הפסיק הענין בהם, מכלל שהאחרים הנזכרים כאן ולהלן לא הקריבו אשמות כי לא נתחייבו, ולא הוראת שעה היתה אלא כתורה עשו. דברי יעבץ

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ה' מרץ 18, 2021 2:38 pm

ברש''ש ברכות כח. הביא העטרת ראש.

מהו ומיהו?

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ה' מרץ 18, 2021 2:44 pm

רבי לוי ב"ר דוד - אמשטרדם תקכ"ט
בשביל זה יש אוצה"ח

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ה' מרץ 18, 2021 6:18 pm

י. אברהם כתב:רבי לוי ב"ר דוד - אמשטרדם תקכ"ט
בשביל זה יש אוצה"ח

תודה רבה על המידע ועל העקיצה.

יש לציין שחותנו היה דור שלישי בא''ב להמהרש''א, והוא דן בדבריו טובא.

יוסף חיים אוהב ציון

בספר חסד לאלפים סימן קפ ס"ק א' כתב "אין להסיר המפה והלחם עד לאחר ברכת המזון, ויש מהמקובלים שכתבו שאין להסיר כלום מעל השולחן אפילו העצמות והקליפין עד לאחר בהמ"ז, שנצוצות הקדושה הדבוקים בעצמות והקליפין הם יוצאים ע"י בהמ"ז".
היכן כתבו כן המקובלים הקדומים?

יהודה בן יעקב

שו"ת וישב הים חלק ג סימן יג

והנה בספר חמ"י (חלק שבת פרק ח' דף ס"ב ע"א בדפוס קושטא) העתיק לשון הרמ"ע מפאנו ז"ל שכתב שעל ידי ברכת המזון עולים ניצוצות הקדושה מתוך המאכל. ושם (דף ס"א ע"ב) כתב בשם אביו וז"ל: וא"א מורי ז"ל לא הניח מימיו לסלק כלום מעל השלחן, לא בחול ולא בשבת, עד אחר ברכת המזון, כי אמר שניצוצי הקדושה שבבהמה והפירות אינם עולים כי אם על ידי ברכת המזון שמברכים על השלחן, ולפיכך אין להסירם משם עד שיברכו עליהם, ושמה יהיו עד שיעלו, וחלילה להטיל אותם לכלבים לפני ברכת המזון. אלא המאיס עליה להשאירן שם, יאספם אליו תחת השלחן עד אחר ברכת המזון, עכ"ל. ובמפתחות הספר, תחת הכותרת חידושים שחידש המחבר כתב: הזהיר שלא לסלק העצמות עד אחר ברכת המזון, ע"כ. ומזה מובן כוונתו שכתב ניצוצי הקדושה "שבבהמה והפירות" ר"ל בעצמות ובקליפין, וכפי שהבינו וכתבו הפוסקים שהביאו דבריו.

עיי"ש עוד אם אכן נמצא מקורו בדברי הרמ"ע.

יוסף חיים אוהב ציון

מורו היה הרמ"ע?

יהודה בן יעקב

מי כתב שהרמ"ע היה מורו?
בחמדת ימים כותב ואבי אדוני מורי ז"ל.

יוסף חיים אוהב ציון

יהודה בן יעקב כתב:מי כתב שהרמ"ע היה מורו?
בחמדת ימים כותב ואבי אדוני מורי ז"ל.

אז איך נכנס כאן הרמ"ע?

יהודה בן יעקב

החמ"י העתיק לשון רמ"ע, ואח"כ הביא כעין זה מדברי אביו.
עיי"ש, ובוישב הים מש"כ בזה.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' מרץ 21, 2021 11:45 am

יהודה בן יעקב כתב:מי כתב שהרמ"ע היה מורו?
בחמדת ימים כותב ואבי אדוני מורי ז"ל.

כבר ידוע ומפורסם בשער בת רבים, שספר חמדת ימים (נדפס בשנת תצ"א) אינו אלא ליקוט, והוא שליקט מכל הספרים (ולא להיפך).
וגם הוכח שגם כשכותב "אני תיקנתי" "אני חיברתי" וכו', וכן כשכותב דברים בשם "מורי" או "אבי מורי" וכו' אינו נכון, והוא העתיק מאחרים.
viewtopic.php?f=7&t=43776&p=584900&hilit=#p584900
כדאי לעיין בקובץ עץ חיים (באבוב) גליון ט"ו (תמוז-אב תשע"א) עמ' שמט-שסו.

עץ חיים באבוב טו על ספר חמדת ימים תמוז אב תשעא עמודים שמט-שסו.PDF: (2.06 MiB) הורד 232 פעמים

יוסף חיים אוהב ציון

פרנצויז כתב:
יהודה בן יעקב כתב:מי כתב שהרמ"ע היה מורו?
בחמדת ימים כותב ואבי אדוני מורי ז"ל.

כבר ידוע ומפורסם בשער בת רבים, שספר חמדת ימים (נדפס בשנת תצ"א) אינו אלא ליקוט, והוא שליקט מכל הספרים (ולא להיפך).
וגם הוכח שגם כשכותב "אני תיקנתי" "אני חיברתי" וכו', וכן כשכותב דברים בשם "מורי" או "אבי מורי" וכו' אינו נכון, והוא העתיק מאחרים.
viewtopic.php?f=7&t=43776&p=584900&hilit=#p584900
כדאי לעיין בקובץ עץ חיים (באבוב) גליון ט"ו (תמוז-אב תשע"א) עמ' שמט-שסו.
עץ חיים באבוב טו על ספר חמדת ימים תמוז אב תשעא עמודים שמט-שסו.PDF

יש"כ על הידיעה הנפלאה. מה שמעניין כאן שהבא"ח, החסד לאלפים, הכה"ח סופר, כולם הביאו את זה בשם המקובלים, ולא כתבו שזה החמ"י.

רציני · הודעהעל ידי **רציני** » ו' מרץ 26, 2021 9:18 am

כמדומה אם אני לא טועה הם בדרך כלל לא מזכירים את החמ''י ולא רק כאן

יוסף חיים אוהב ציון

הבא"ח מזכיר.

רציני · הודעהעל ידי **רציני** » ו' מרץ 26, 2021 6:30 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הבא"ח מזכיר.

אם אני לא טועם רק פעמיים. ופעם שאין לסמוך עליו ביום חמדת ימים. ופעם על מעשה דחנוכה.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ב' מרץ 29, 2021 6:47 pm

במצפה איתן תענית ה, ב כתב עי' בספר ת"צ

: ‏‏לכידה.PNG (12.65 KiB) נצפה 7376 פעמים

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' מרץ 29, 2021 9:19 pm

ב'ילקוט ביאורים - מתיבתא' התחמקו בצורה 'אלגנטית': 'המצפה איתן הביא קושית האחרונים...' (ובהערה: כן הקשה שם בשם אחד מהמפרשים).

יוסף חיים אוהב ציון

הגאון החיד"א ז"ל בספרו חומת אנך [ישעיה מט, ז] כתב בביאור הפסוק [שם]: "כה אמר ה' גואל ישראל קדושו לבְזֹה נפש למתעב גוי לעֶבֶד מֹשְׁלִים מלכים יראו וקמו שָֹרִים וישתחוו למען ה' אשר נאמן קְדֹש ישראל ויבחרך", וזה לשונו: "אפשר, דהכוונה "כה אמר השם גואל ישראל", והגאולה העיקרית להוציא ממסגר אסיר, ניצוצי הקדושה אשר היו טמעי"ם בסיטרא-אחרא, וטרפו גם גנבו גם כחשו, הסיטרא-אחרא. וזהו הגאולה אמיתית. וזהו שאמר: "גואל ישראל קדושו", כי הוא גואל קדושת ישראל אשר נפוצו בין הקליפות, "לבְזֹה נפש" דייקא, כלפי השר של מעלה, כי כל ישעו וכל חפצו לבוז בז נפש ישראל. ומכניס בלב אומתו לרעו"ת ביעקב, לבלע ולהשחית זרע ישראל, וכמו שאמרו בזוהר הקדוש, דהשר של מצרים היה נותן בלב המצרים להרע לישראל. וזהו שאמר "לבזה נפש" - לאותו הבוזז הנפש, הוא השר שהוא מתעב גוי, שמכניס בלב האומה לתעב ולשקץ ישראל חס-ושלום, והיינו דקאמר: "למתעב גוי". ועל-ידי-זה, העבד ישראל מושלים בגופו ונפשו השר והאומה, וזהו שאמר: "לעבד מושלים". הנה יום בא לה', חיל בלע ויקיאנו, ויצאו לאור ניצוצות הקדושה, בהתגבר תוקף הרחמים כמו שהיה ביציאת מצרים. וזהוא שאמר: "מלכים יראו וקמו", כי עיקר הניצוצות הם משבעה מלכים, כמו שכתב רבנו האר"י זכר צדיק לברכה, ואלה המלכים יראו המאורות הגדולים, "וקמו" מעמקי הקליפות, "שרים" - הם שרי האומות, "וישתחוו למען ה' אשר נאמן" בהבטחותיו לגאול נפשנו, "קדוש ישראל ויבחרך" - לעבוד עבודתו". ע"כ. היכן בזהר?

סדנא דארעא · הודעהעל ידי **סדנא דארעא** » א' אפריל 04, 2021 4:03 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הגאון החיד"א ז"ל בספרו חומת אנך [ישעיה מט, ז] כתב בביאור הפסוק [שם]: "כה אמר ה' גואל ישראל קדושו לבְזֹה נפש למתעב גוי לעֶבֶד מֹשְׁלִים מלכים יראו וקמו שָֹרִים וישתחוו למען ה' אשר נאמן קְדֹש ישראל ויבחרך", וזה לשונו: "אפשר, דהכוונה "כה אמר השם גואל ישראל", והגאולה העיקרית להוציא ממסגר אסיר, ניצוצי הקדושה אשר היו טמעי"ם בסיטרא-אחרא, וטרפו גם גנבו גם כחשו, הסיטרא-אחרא. וזהו הגאולה אמיתית. וזהו שאמר: "גואל ישראל קדושו", כי הוא גואל קדושת ישראל אשר נפוצו בין הקליפות, "לבְזֹה נפש" דייקא, כלפי השר של מעלה, כי כל ישעו וכל חפצו לבוז בז נפש ישראל. ומכניס בלב אומתו לרעו"ת ביעקב, לבלע ולהשחית זרע ישראל, וכמו שאמרו בזוהר הקדוש, דהשר של מצרים היה נותן בלב המצרים להרע לישראל. וזהו שאמר "לבזה נפש" - לאותו הבוזז הנפש, הוא השר שהוא מתעב גוי, שמכניס בלב האומה לתעב ולשקץ ישראל חס-ושלום, והיינו דקאמר: "למתעב גוי". ועל-ידי-זה, העבד ישראל מושלים בגופו ונפשו השר והאומה, וזהו שאמר: "לעבד מושלים". הנה יום בא לה', חיל בלע ויקיאנו, ויצאו לאור ניצוצות הקדושה, בהתגבר תוקף הרחמים כמו שהיה ביציאת מצרים. וזהוא שאמר: "מלכים יראו וקמו", כי עיקר הניצוצות הם משבעה מלכים, כמו שכתב רבנו האר"י זכר צדיק לברכה, ואלה המלכים יראו המאורות הגדולים, "וקמו" מעמקי הקליפות, "שרים" - הם שרי האומות, "וישתחוו למען ה' אשר נאמן" בהבטחותיו לגאול נפשנו, "קדוש ישראל ויבחרך" - לעבוד עבודתו". ע"כ. היכן בזהר?

החיד"א בספרו פני דוד (פרשת יתרו אות ב) מביא ד"ז ("דשר של מצרים היה מכניס בלב ודעת פרעה להרע לישראל והוא היה שלוחו להרע להם") בשם ס' מענה לשון (להגאון ר' יעקב ישראל אלגאזי לשון תורה מערכת מ ד"ה מלך מצרים).

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' אפריל 04, 2021 5:41 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:היכן בזהר?

סדנא דארעא כתב:החיד"א בספרו פני דוד (פרשת יתרו אות ב) מביא ד"ז ("דשר של מצרים היה מכניס בלב ודעת פרעה להרע לישראל והוא היה שלוחו להרע להם") בשם ס' מענה לשון (להגאון ר' יעקב ישראל אלגאזי לשון תורה מערכת מ ד"ה מלך מצרים).

ראה קהלת יעקב לשון תורה
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=163602
אות תרי"ט

סדנא דארעא · הודעהעל ידי **סדנא דארעא** » א' אפריל 04, 2021 5:48 pm

פרנצויז כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:היכן בזהר?

סדנא דארעא כתב:החיד"א בספרו פני דוד (פרשת יתרו אות ב) מביא ד"ז ("דשר של מצרים היה מכניס בלב ודעת פרעה להרע לישראל והוא היה שלוחו להרע להם") בשם ס' מענה לשון (להגאון ר' יעקב ישראל אלגאזי לשון תורה מערכת מ ד"ה מלך מצרים).

ראה קהלת יעקב לשון תורה
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=163602
אות תרי"ט

הוא אשר ציינתי.

יוסף חיים אוהב ציון

סדנא דארעא כתב:
פרנצויז כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:היכן בזהר?

סדנא דארעא כתב:החיד"א בספרו פני דוד (פרשת יתרו אות ב) מביא ד"ז ("דשר של מצרים היה מכניס בלב ודעת פרעה להרע לישראל והוא היה שלוחו להרע להם") בשם ס' מענה לשון (להגאון ר' יעקב ישראל אלגאזי לשון תורה מערכת מ ד"ה מלך מצרים).

ראה קהלת יעקב לשון תורה
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=163602
אות תרי"ט

הוא אשר ציינתי.

יש"כ לרבנים.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' אפריל 04, 2021 7:47 pm

סדנא דארעא כתב:החיד"א בספרו פני דוד (פרשת יתרו אות ב) מביא ד"ז ("דשר של מצרים היה מכניס בלב ודעת פרעה להרע לישראל והוא היה שלוחו להרע להם") בשם ס' מענה לשון (להגאון ר' יעקב ישראל אלגאזי לשון תורה מערכת מ ד"ה מלך מצרים).

פרנצויז כתב:ראה קהלת יעקב לשון תורה
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=163602
אות תרי"ט

סדנא דארעא כתב:הוא אשר ציינתי.

נכון. רק רשמתי את הקישור למה שציינת.
[חוץ מזה, לא כולם יודעים שמענה לשון נמצא בתוך קהלת יעקב].

ביקורת תהיה

ביאור הגר"א אהע"ז קכט נא: וע' בא"ת פ' לך לך שדחק עצמו שם מאוד ע"ז.
מאן איהו?

מה שנכון נכון

ביקורת תהיה כתב:ביאור הגר"א אהע"ז קכט נא: וע' בא"ת פ' לך לך שדחק עצמו שם מאוד ע"ז.
מאן איהו?

אור תורה.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' אפריל 05, 2021 10:47 pm

י. אברהם כתב:במצפה איתן תענית ה, ב כתב עי' בספר ת"צ

__לכידה.PNG (12.65 KiB) נצפה 7746 פעמים

אולי אם מכירים את צורת כתב ידו, אפשר לשער מה היה כתוב, ובמה טעה המדפיס לחשוב שזה "ת"צ"?
[דרך אגב דברי רש"י האלו נזכרים בעוד מקומות, ראה נזיר ה., וכן שמואל א' א' כ"ב, ואולי מדובר באחד המפרשים שם].

פורום אוצר החכמה

מי מחובר