עתניאל בן קנז כתב:הלא הרמזים מפורשים.
השתדלו לעשות הפרה ביום ג'. [מכיון שהיו מזין על העושה הפרה בשבעת הימים של הפרישה. בכל יום - שכל ג' ימים הראשונים שמא הוא יום 'שלישי', וג' ימים האחרונים שמא הוא יום 'שביעי'. והשתדלו שיום הרביעי של הפרישה (שבו ביום אין עליו ספק האם הוא 'שלישי' או 'שביעי' כנ"ל, ואין צריך הזאה) יצא בשבת שאסור בהזאה.
בפעם הראשונה היה עשיית הפרה בב' בניסן שנה שניה ליציא"מ. ומאחר שיום א' ניסן היה יום ראשון בשבוע (נטל עשרה עטרות). היה עשית הפרה לראשונה ביום ב.
הרמזים מפורשים למי שבקי בדיני הפרה.
אני רק מתלבט אם אכן שריפת הפרה היתה ביום ג' או ד', כיוון שלכאורה הכהן היה צריך לפרוש שבעה ימים קודם שריפת הפרה, ולכן נראה לי שאם-כי מצד הטהרה היה אפשר לשרוף ביום שלישי, שהרי מעשי הפרה כשרים בטבול-יום, אך מצד הענין של פרישה שבעה ימים ("כאשר עשה ביום הזה ציוה ה' לעשות לכפר עליכם") היו צריכים להמתין שיעברו שבעה ימים.
או דלמא מקצת היום ככולו?
וצריך חיפוש לראות אם מישהו מרבותינו התייחס לזה במפורש.
