תוכן כתב:אוהב אוצר כתב:כנראה כב' עוד לא ירד לסוף דעתי: אפשר לחלוק, אפשר להיות נגד אפשר לא להסכים, אבל לכבד - חייבים, אבל את זה לא מקבלים.
חייבים לכבד מי ששם את התורה ללעג וקלס, למה בדיוק?
הגר"ע יוסף שם את התורה ללעג וקלס???
תוכן כתב:אוהב אוצר כתב:כנראה כב' עוד לא ירד לסוף דעתי: אפשר לחלוק, אפשר להיות נגד אפשר לא להסכים, אבל לכבד - חייבים, אבל את זה לא מקבלים.
חייבים לכבד מי ששם את התורה ללעג וקלס, למה בדיוק?
אוצר החכמה כתב:אתה טוען בעצם היו מתקיפים כל אחד.
אוהב אוצר כתב:תוכן כתב:אוהב אוצר כתב:כנראה כב' עוד לא ירד לסוף דעתי: אפשר לחלוק, אפשר להיות נגד אפשר לא להסכים, אבל לכבד - חייבים, אבל את זה לא מקבלים.
חייבים לכבד מי ששם את התורה ללעג וקלס, למה בדיוק?
הגר"ע יוסף שם את התורה ללעג וקלס???
אוהב אוצר כתב:אוצר החכמה כתב:אתה טוען בעצם היו מתקיפים כל אחד.
זהו בדיוק שלא - יש ת"ח שלא היו מתקיפים אותם.
המעיין כתב:אוהב אוצר כתב:אוצר החכמה כתב:אתה טוען בעצם היו מתקיפים כל אחד.
זהו בדיוק שלא - יש ת"ח שלא היו מתקיפים אותם.
אבל כתבת הפוך. שאלת מי הוא הגדול שהיו מקבלים את דבריו?
אוהב אוצר כתב:לפי שיטך ודומיך, גם אם הגר"ע זצוק"ל בעצמו היה מפקיע את הקידושין הללו - הוא היה מנודה לשמיים.
ולכן נשאר רק לשאול: מי הוא אותו גדול שאם היה פוסק כך ומפקיע את הקידושין הללו ומבלי שהיה מפרסם את פסק הדין היו הציבור ושאר ת"ח מקבלים את פסיקתו כתורה שניתנה מהשמיים.
הוה אמינא כתב:שמש כתב: אך יש כמה (ובראשם הגר"ש מחפוד) שקשה להלום את נוסח המכתב עם חתימתם (בעיקר כשמדובר בפס"ד של דיינים הידועים במומחיותם וככה"נ חתום עליו גם הראש"ל).
אם הראש"ל כוונתך לגר"י יוסף, אז הוא לא חתום.
בכלל אין הרכב ג' דיינים שלם על ההיתר, יש שני דיינים מהרכב בחיפה, ועוד שניים שאין להם הרכב ולא ישבו יחד אלא הוחתמו כשרי המסכים.
זה פשר המילה העילגת לכאורה במסמך החתימות לעיל (שהוגה ע"י הגר"מ שטרנבוך) ההיתר של בתי הדין, היתר אחד ובתי דין לשון רבים.
עד כאן שמעתי מאחד שראה את ההיתר בעצמו.
מבקש חכמה כתב:על הפסק חתמו שלושה דיינים הרבנים שלוש אדרי וחזן. כך פורסם בכמה מקומות.
לגבי שאר המצטרפים לא פורסמו פרטים
יבנה כתב:בקישור הזה http://daattorah.blogspot.com/2018/06/p ... qus_thread ובהערה שם יש תשובה של 15 עמודים מר' גשטטנר נגד ההיתר, וממה שמרבה לצטט מדברי המתירים ניכר שהיה לפניו תשובות המתירים.
האם יש מישהו שיכול להשיג את התשובה באיכות טובה וכגון בפדף?
הראשון מרבותינו שנזקק לשאלה כגון זו והעלה את טענת הכשר הקידושין על פי "אנן סהדי" הוא החוות יאיר (סי' י"ט, הובא בקיצור בפתחי תשובה אבן העזר סי' מ"ב סקי"ב)
על שאלה שאחד מעדי הקידושין היה שני בשני עם החתן. לכאורה נראה דאין הקידושין קדושין בלי שום פקפוק ותנאי, וצריכין קדושין אחרים לפני עדים כשרים... במה דברים אמורים במקדש לפני פסולי עדות, ואין זר ביניהם רק המקדש והמקודשת והעדים הפסולים אי מדאורייתא או מדרבנן או בעד אחד, משא"כ אם נעשית החופה בפני קהל עדת ישראל ובלי ספק שכמה וכמה מהעומדים סמוכים שמעו וראו... ואין לפקפק עוד ולומר שהרי העדים צריכים לראות הנתינה ממש ולא סגי בשמיעה.. ואפשר שלא השגיח שום אדם זולת העדים לראות נלענ"ד שבחופה הנעשית לפני קהל ועדה נראה לי דסגי בשמיעה להיות עד נאמן אם היא יוצאת וטבעת קדושין בידה, ומה גם למנהגנו שתכף אחר הקידושין כל הקהל אומרים לחתן וכלה מזל טוב דמאי איכא למיחש. וזה ברור לע"ד הלכה למעשה להחמיר, ואף אם להקל שלא להצריכה קידושין שנית רופף בידך לסמוך על זה.
כעין זה מצינו גם בדברי החתם סופר (שו"ת אבן העזר סי' ק', הובא בקצרה בפתחי תשובה שם סקי"א) שנשאל
רב אחד סידר קידושין וצירף עמו שמש אחד להיות ב' עדים מיוחדים, והיה שם עוד הרבה רבנים ואנשים הרבה בחופה, אבל לא השגיחו על הקידושין כנהוג, ואחר איזה שבועות נודע להרב המסדר שהשמש שצירף עמו וייחד אותו לעדות הוא קרוב עם הכלה שני בשני בחד בעל, ונפשו בשאלתו אי צריכא עדים לקדש שנית בעדים או שיש לסמוך על אסיפת העם שהיה שם אף שלא ראו והשגיחו על נתינת הטבעת ואמירת הרי את מקודשת.
והשיב החתם סופר
בנידון שלפנינו שהכניסה לחופה והיו שם רבנים מסדר קידושין ומבריכם ויצאו מהחופה בחזקת נשואה, ועדיין כן הוא בלי פקפוק וערעור, פשיטא אנן סהדי וכולנו עדי מסירת הקידושין מיד החתן ליד הכלה ובאמירה הגונה ע"פ רב המסדר הבקי בדינים וטיב קידושין, ופשוט יותר מביעתא בכותחא דאין צריך לקדש שנית... ואשה זו וכיוצא בה מתקדשת על פי עדות כל העומדים שם במזמוטי חתן וכלה.
מבואר מדברי החוות יאיר והחתם סופר שגם במקרה שנמצא פסול בעדים, מ"מ יש לקיים את הקידושין משום ד"אנן סהדי" שנתקדשה כראוי.
מ"מ החוות יאיר כתב שודאי כן ראוי להורות להחמיר, ונראה שנטיית דבריו היא שגם לקולא יש לסמוך על סברא זו, ובדברי החתם סופר מבואר שסברא זו ברורה הן להחמיר והן להקל.
בשו"ת אמרי דוד (לרבי דוד מאיר פדר אב"ד סווירז, אבן העזר סי' כ"ג) הביא סיפור מעשה שהיה וז"ל
אחד מעדי הקידושין לא ראה נתינת טבעת הקידושין מיד המקדש ליד האישה כי לא רצה להסתכל בנשים, רק ראה קודם הקידושין הטבעת ביד המקדש ואח"כ ראה הטבעת ביד האישה, וגם עמד סמוך להמקדש והאשה, והעד השני ראה הכל כדינו וזולת אלו ב' העדים לא ראו עדים אחרים כי קידש בצינעה פעם שנייה איזה שבועות אחר הנישואין מחמת כי קידושיו ראשונה היו בטעות.
ובסיפור זה הכריע האמרי דוד וז"ל
נלע"ד לחזור ולקדש פעם שלישית.
ובסי' כ"ד הוסיף לדון בשאלה זו וכתב
שוב בא לידי שו"ת חתם סופר אבה"ע סי' ק' שכתב דא"צ העדים לראות ולהשגיח על נתינת הטבעת מידו לידה ועל אמירת הבעל הרי את מקודשת דכיוון שנכנסו לחופה בפומבי ויש שם רבנים מסדרי קידושין ובקיאין בהלכותיהן והשגיח המסדר להיות אמירה הגונה ונתינה כדין וכולנו עדים במסירת הטבעת ובאמירה אבל בחוות יאיר באמצע סי' י"ט כתב דזה מהני להחמיר ולא להקל מיהו אפילו לחתם סופר לא מהני בנידון דידן שקידש בצינעה ובלא למדן משגיח שיהיו קידושין כדין, ואפילו בקידושין שתחת החופה בפרהסיא לא מהני במקום שהמסדר קידושין אינו משגיח שיהיה הקידושין כדין כמו שכן הוא בעווה"ר בגלילותינו. אך גם בנידון החתם סופר לע"ד דבריו מרפסין איגרא... ומש"כ אנן סהדי מכח רב המסדר הבקי בדיני קידושין לע"ד אין מזה אפילו עדות בידיעה שבהכרע הדעת בלבד דמי ישבע על זה שהשגיח המסדר בודאי ושנעשה הכל כדין.
גם תלמידו של החתם סופר המהר"ם שיק התייחס לשאלה זו בלי שהזכיר את דברי רבו, בתוך מו"מ הלכתי על מנהג חדש שהנהיג הרב הגאון אברהם וקסלר האב"ד דק"ק שוואנבאך, ונדפס בירחון שומר ציון הנאמן (עמוד קי"ח)
זה זמן רב אני נוהג מטעמים כמוסים כשאני מסדר קידושין לומר קודם שהחתן מקדש בזה"ל : רבותי כל מי שכשר להעיד תהיו עדי קידושין, תראו ותשמעו את מעשה הקידושין.
ועל מנהג זה כתב המהר"ם שיק (חו"מ סי' נ"ז) וז"ל
הנה מבואר בש"ס ופוסקים דלא בעינן יחוד וזימון לעדי קידושין... ומ"מ כ' הר"פ דנהגו לברר ולזמן עדי קידושין... ולכן נכון לייחד עדים כשרים, וכן ראיתי ממורי הגאון מוהר"מ סופר זצ"ל שתחת החופה קרא לעדים שיראו הנתינה להיות עדים, וכן אני נוהג אחריו.
והנה אותן שלא שמעו ולא ראו פשיטא דלא הוי עדים... ואפילו נימא כיוון דאדעתא דהכי באו החתן והכלה לתחת החופה ונעשו בה כל העניינים כדרך שעושין בשעת קידושין ולא גרע מחזקה והוי כלבשה בגדי נידותה דאינה נאמנת להכחיש, מיהו היינו במה שהחזיקה היא בעצמה אבל לא במה שהחזיקוה אחרים... וגם מכח ברכת הנישואין ושתיית הכוס ואמירת המזל טוב והוחזקה גם עי"ז לאשת איש מ"מ היינו לאחר שיצאו מתחת החופה וכבר נגמרה החופה אבל ברגע שאחר נתינת הקידושין אם לא ראו הנתינה... הרי לא הוחזקה אז בשום חזקה שכבר נתן לה קידושין ואם רצתה אז להכחיש הייתה נאמנת. וא"כ אז בשעת קידושין לא היו קידושין בעדים ולא מהני הקידושין. ואם כי אפילו אח"כ ע"י שאר המעשים והעניינים יש אומדנות וחזקה שנתקדשה הא אח"כ אינו נותן לה ואינו אומר לה כלום ובמה תתקדש.
נמצינו למדים מדברי האמרי דוד והמהר"ם שיק שיש לפקפק על ה"אנן סהדי" שהיה מעשה קידושין כראוי אף באופן שלא היו עדים כשרים מב' פנים. ראשית אין ודאות שהרב מסדר הקידושין סידר הקידושין כראוי, ועוד שאף אם נאמר שיש ודאות ע"י ענייני החתן וכלה שנהגו בהם הסובבים מ"מ "אנן סהדי" זה נוצר אחרי החופה וא"כ אין בו מעשה קידושין ובמה תתקדש.
כזית כתב:מבלי להביע עמדה לגופו של ההיתר, קשה להאמין שהגר"ע היה חותם על פסק כזה, ולא כל מי שבא מבית מדרשו יכול לדבר בשמו, וכבר היו דברים מעולם שדיינים חשובים מבית מדרשו הביאו לפניו פסקים כעין אלו וקרעם לגזרים, ואכמ"ל.
עם זאת, מגוחך לתקוף ולהשמיץ בלי להכיר את הפרטים על בוריים. זה הדבר ששם את התורה ללעג ולקלס בעיני הבריות, שכל אחד שאינו בקי בפרטים ולא הגיע לקצה קרסולם של הנ"ל בחמורות אלו מביע בשער בת רבים את עמדתו, ומחרף ומגדף את הסוברים אחרת ממנו.
לעיקוואד כתב:יבנה כתב:בקישור הזה http://daattorah.blogspot.com/2018/06/p ... qus_thread ובהערה שם יש תשובה של 15 עמודים מר' גשטטנר נגד ההיתר, וממה שמרבה לצטט מדברי המתירים ניכר שהיה לפניו תשובות המתירים.
האם יש מישהו שיכול להשיג את התשובה באיכות טובה וכגון בפדף?
הוה אמינא כתב:שמש כתב: אך יש כמה (ובראשם הגר"ש מחפוד) שקשה להלום את נוסח המכתב עם חתימתם (בעיקר כשמדובר בפס"ד של דיינים הידועים במומחיותם וככה"נ חתום עליו גם הראש"ל).
אם הראש"ל כוונתך לגר"י יוסף, אז הוא לא חתום.
בכלל אין הרכב ג' דיינים שלם על ההיתר, יש שני דיינים מהרכב בחיפה, ועוד שניים שאין להם הרכב ולא ישבו יחד אלא הוחתמו כשרי המסכים.
זה פשר המילה העילגת לכאורה במסמך החתימות לעיל (שהוגה ע"י הגר"מ שטרנבוך) ההיתר של בתי הדין, היתר אחד ובתי דין לשון רבים.
עד כאן שמעתי מאחד שראה את ההיתר בעצמו.
כמעיין המתגבר כתב:הוה אמינא כתב:שמש כתב: אך יש כמה (ובראשם הגר"ש מחפוד) שקשה להלום את נוסח המכתב עם חתימתם (בעיקר כשמדובר בפס"ד של דיינים הידועים במומחיותם וככה"נ חתום עליו גם הראש"ל).
אם הראש"ל כוונתך לגר"י יוסף, אז הוא לא חתום.
בכלל אין הרכב ג' דיינים שלם על ההיתר, יש שני דיינים מהרכב בחיפה, ועוד שניים שאין להם הרכב ולא ישבו יחד אלא הוחתמו כשרי המסכים.
זה פשר המילה העילגת לכאורה במסמך החתימות לעיל (שהוגה ע"י הגר"מ שטרנבוך) ההיתר של בתי הדין, היתר אחד ובתי דין לשון רבים.
עד כאן שמעתי מאחד שראה את ההיתר בעצמו.
הראשון לציון אינו חתום על פסק זה, הנושא נידון לפניו לפני כמה שנים והפרטים היו ידועים לו ובכ"ז לא הסכים להתיר אותה לשוק על סמך זה.
כמעיין המתגבר כתב:מעיון בחומר נראה שאחד העדים ממש פסול לעדות, מחלל שבת בפרהסיא.
[/quote]אוהב עמו כתב:כל אותם המתנגדים להיתר של הגט מצפת של הרב לביא אזי ייחשבו כמתנגדים אוטומטיים גם לגט מחיפה, שהרי אחד מהתריו של הר ב לביא היה לפסול את עד הקידושין [אינני זוכר מה פסול מצא בו האם שלא ברר לאכול בתוך חצי שעה או שהפריד גביעי לבן]
עפר לרגלם כתב:אוהב עמו כתב:כל אותם המתנגדים להיתר של הגט מצפת של הרב לביא אזי ייחשבו כמתנגדים אוטומטיים גם לגט מחיפה, שהרי אחד מהתריו של הר ב לביא היה לפסול את עד הקידושין [אינני זוכר מה פסול מצא בו האם שלא ברר לאכול בתוך חצי שעה או שהפריד גביעי לבן]
אב בבינה כתב:כמעיין המתגבר כתב:מעיון בחומר נראה שאחד העדים ממש פסול לעדות, מחלל שבת בפרהסיא.
איזה חומר? הסודי?
השעיר החיי כתב:עוד פסק דין ארוך מבית דינו של הרב שפרבר להפקיע קידושין מדין מקח טעות בבעל אלים
http://www.cwj.org.il/sites/default/fil ... %D7%98.pdf
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 509 אורחים