ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' דצמבר 29, 2018 8:05 pm

רבי אברהם משה חברוני זצ"ל - ר"י חברון כנסת ישראל, בעל המשאת משה
מראשי ישיבת חברון, חתנו של רבי מ"מ עפשטיין זצ"ל. העיד רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, כי היה טורח ללמוד מוסר עם בני הישיבה ועי"כ היתה הערכה ללימוד המוסר.
באחרית ימיו סבל כארבעים שנה מהמחלה הנוראה, כאשר אנשים ספורים ידעו על כך [וראה מה שהתבטא על כך הקה"י המובא בספר תולדות יעקב, רצ"ב].
שמעתי מא"מ ז"ל כי הגר"ד כהן שליט"א ר"י חברון [שאגב, סידור החופה וקדושין האחרון של רבי משה זצ"ל היה בחתונתו של הגר"ד]. היה שומע את שיעוריו בקביעות, [הגם שעקב מחלתו לא היו השומעים רבים].
[היות והמסר לא הובן כראוי, ראה הודעה להלן, אבאר את דבריי: המסר שניתן ללמוד מכך, שעל מנת לגדול כראש ישיבת חברון, הגר"ד קודם כל קיים בעצמו 'הרבה תורה קיבלתי מרבותי', והגם שהיו עוד שיעורים כלליים בישיבה, ומצד שני, שמיעת השיעור של רבי משה חברוני זצ"ל, היתה קשה על השומעים המועטים יחסית [אגב, השיעו"כ היה לקבוצת תלמידים מסביב לבימה], מכל מקום הגר"ד שמע את שיעוריו בקביעות.. והבן].

שמעתי מבעל המעשה, כי הגר"מ ערך בביתו מסיבת פרידה לבחור ממקורביו טרום נישואיו, כאשר הבחורים המבוגרים שוהים בה, בתוך השמחה פנה אל כמה מהבחורים באומרו להם להגביר את קול שירתם, תוך כדי שהוא נעלם לכמה דקות, לימים התברר, כי באותה השעה נערך מסע לוויה בסמוך לישיבה, ופנו אל הגר"מ שיספיד, והחליט הוא ש'אפשר לקיים שניהם', ירד הוא משמחת הבחור, להספד הסמוך תוך שהוא מבקש שיגבירו הבחורים את שירתם, על מנת שלא ישמעו את קולות הנהי וההספד, וחזר לשמח את החתן...
לפנינו מכתב ששלח להגר"מ סאוויצקי זצ"ל, לבסוף נדפס מכתב זה במשאת משה [פסחים סי' קיט, מצו"ב].

באדיבות חבר מערכת ספה"ז - הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' ינואר 05, 2019 10:50 pm

מכתב נדיר מהראי"ה קוק זצ"ל
במסגרת אסיפת החומר בשעתו, נמסרו לידי אבינו ב' מכתבים מהראי"ה קוק שמוענו להרב חיים דב קנטור זצ"ל משפייה.
לעיל פרסמנו מכתב אחד: viewtopic.php?f=7&t=38342&p=477159&hilit=%D7%A7%D7%95%D7%A7#p476646
וכעת רואה אור המכתב השני. [את זכויות פרסום המכתבים מסרנו לחברי 'בית הרב קוק', ונא לבקש את רשותם בנוגע לכל פירסום עתידי].

כ"ה אייר תרפ"ב
לכבוד הרה"ג המפורסם מוה"ר חיים דוב הי"ו בשפי'
שלו"ר באה"ר
הגיעני מכתבו היקר עם ההתעוררות בדבר קביעת שו"ב להמושבות והקבוצות הקטנות שבסביבת "זכרון יעקב", והעלותי על הלב את גודל הנחיצות שיש בזה. נזדמן לידי כבוד הרב היקר המוכ"ז מוה"ר יוסף מענדל גראבשטיין הי"ו. שהי' שו"ב בעיר גדולה ראדיזילוב בפולניא וכעת נשאו ליבו לבא להתגורר בארצנו הקדושה. ובא הנה עם משפחתו והוא מתרצה להתישב במקום הנ"ל. והיהודי הזה מצאתי מוכשר וראוי למלא את התפקיד הקדוש הזה, בהיותו שו"ב בקהלה ג' בישראל, וגם סייר קדמי סכינא ומצאתיו יפה, וגם כת"ר יוכל לדבר אתו בענינים הנוגעים לשו"ב. כן יכול לשמש הרב הזה בתור קורא, חזן, מוהל וכו'. והביא אתו ס"ת, ובכלל יכול הוא להביא תועלת רוחנית ודתית להמושבות והקבוצות והביא אתו ס"ת. ובכלל יכול הוא להביא תועלת רוחנית ודתית להמשובות והקבוצות האלה. ומצאתי לדבר יפה מאד ענין התישבותו שם. ואעפ"י שאנו מצדנו אין אנו יכולים לעשות בדבר השאלה החומרית שבדבר. אבל יקבוע לו נא ה"ר הנ"ל, את ישיבתו שמה וימצאו בעה"י מקורות מחיתו עבורו אי"ה, נא מכת"ר לקרבו בכל האפשרות שבידו, להקלת סדורו במקום, ואי"ה גם אנו מצדנו כל שביכלתנו נשתדל לטובת הדבר החשוב הזה, והי' ז"ש וברכה כנפ"ש ונפש ידי"ע הדוש"ת באה"ר מקודש מירושלים.
הק' אברהם יצחק ה"ק
דר"ש באה"ר ונאמנה, לידי"נ הרב הגאון מוה"ר אברהם יעקב ארליאנסקי רב ואב"ד זכרון יעקב ת"ו.

ראה להלן פיענוח מדוייק יותר, מהרב חלמישצור
תוך כדי העלאת החומר, ראיתי לנכון לצרף סיפור על גדלותו של הראי"ה, מהגש"פ שרידי אש- להרב ויינברג זצ"ל.

גיזונטע קאפ

ההוא דאמר כתב:
שמעתי מא"מ ז"ל כי הגר"ד כהן שליט"א ר"י חברון [שאגב, סידור החופה וקדושין האחרון של רבי משה זצ"ל היה בחתונתו של הגר"ד]. היה שומע את שיעוריו בקביעות, [הגם שעקב מחלתו לא היו השומעים רבים].

ואאו לא ידעתי שהיה כזה גדול, עד שר' דוד כהן היה שומע את שיעוריו!!!

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' ינואר 06, 2019 12:25 am

כמה תיקונים ע"פ המקור

כ"ה אייר תרפ"ב
לכבוד הרה"ג המפורסם מוה"ר חיים דוב הי"ו בשפי'
שוי"ר באה"ר
הגיעני מכתבו היקר, עם ההתעוררות בדבר קביעת שו"ב להמושבות והקבוצות הקטנות שבסביבת "זכרן-יעקב", והעלותי על-הלב את גודל הנחיצות שיש בזה, נזדמן לידי כבוד הרב היקר המוכ"ז מוה"ר יוסף מענדל גראבשטיין הי"ו, שהי' שו"ב בעיר גדולה ראדיזאילוב בפולניא, וכעת נשאו לבו לבא להתגורר בארצנו הקדושה, ובא הנה עם משפחתו והוא מתרצה להתישב במקום הנ"ל. והיהודי הזה מצאתיו מוכשר וראוי למלא את התפקיד הקדוש הזה, בהיותו שו"ב בקהלה ג' בישראל, וגם סייר קדמי סכינא ומצאתיו יפה, וגם כת"ר יוכל לדבר אתו בענינים הנוגעים לשו"ב. כן יכול לשמש הרב הזה בתור קורא, חזן, מוהל וכו'. והביא אתו ס"ת. ובכלל יכול הוא להביא תועלת רוחנית ודתית להמושבות והקבוצות. ובכלל יכול הוא להביא תועלת רוחנית ודתית להמושבות והקבוצות האלה, ומצאתי לדבר יפה מאד ענין התישבותו שם. ואעפ"י שאנו מצדנו אין אנו יכולים לעשות בדבר השאלה החומרית שבדבר, אבל יקבוע לו נא הר' הנ"ל, את ישיבתו שמה, וימצאו בעה"י מקורות מחיתו עבורו, אי"ה, נא מכת"ר לקרבו בכל האפשרות שבידו, להקלת סדורו במקום. ואי"ה גם אנו מצדנו כל שביכלתנו נשתדל לטובת הדבר החשוב הזה, והי' ז"ש וברכה כנפ"ש ונפש ידי"ע הדוש"ת באה"ר מקודש מירושלים.
הק' אברהם יצחק ה"ק
דר"ש באה"ר ונאמנה, לידי"נ הרב הגאון מוה"ר אברהם יעקב ארליאנסקי רב ואב"ד זכרון יעקב ת"ו.

כעבור כשנה עברת ר' יוסף מנדל גרובשטיין הנ"ל את שם משפחתו לסלעי. הוא התגורר בחיפה ושימש בה כאחד מגבאי בתי הכנסת, נפטר בצפת ביום ב' אלול תש"ב כבן ע"ב שנים ונקבר בחיפה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' ינואר 13, 2019 12:06 am

כתי"ק מרן הגר"ח מבריסק זיע"א

מכתב נדיר זה, להגר"ד מקארלין זצ"ל בעל הפסקי הלכות - יד דוד, הרואה אור כצורתו לראשונה [צילום ממנו ש.ל. הובא בספר שימושה של תורה].
מאחורי מכתב זה ישנו סיפור מפעים על גדלותם של גדולי ורועי ישראל, אותו סיפר לימים הגרי"ז לבעל האבי עזרי זצ"ל:
סוחר בר אוריין בשם ר' ליפא מבריסק, היה מבקר לעיתים את רבי דוד קרלינר ומשוחח עימו בלימוד, לפני שהיה נפרד ממנו לשלום, היה רבי דוד מבקשו שיפרוס בשמו בשלומו של רבו - רבינו הגר"ח מבריסק זצ"ל.
פעם סר ר' ליפא לקרלין, כמנהגו, ושוחח עם רבי דוד בדברי תורה. בהפרדו ממנו לשלום נאנח רבי דוד ואמר לו: "האח, חבל שרבכם אינו לומד, חבל שאינו לומד"...
נדהם היהודי. הדברים היו לו לחידה. מובן שלא העז לומר לרבנו הגר"ח מאומה, אבל סח על כך לבניו של הגר"ח. נדהמו גם הבנים, נכנסו וסיפרו לאביהם. נדהם הגר"ח, והחל לחשוב על מה יכול היה רבי דוד מקארלין להתכוין בדבריו. עלה בדעתו שהואיל וזה לא מכבר שלח אליו רבי דוד את ספרו "יד דוד", וציפה כנראה לתשובתו, להערותיו והארותיו. והוא אמנם הריץ מיד מכתב ברכה ובו הערות והארות, אך יתכן שהמכתב אבד בדרך ולא הגיע לידיו. ממילא הסיק שהגר"ח טרוד כל כך בענייני הציבור, עד שכבר אינו לומד. שאם תמצי לומר שהוא לומד, ובכל זאת לא התייחס לספר הנשלח אליו – הרי יש כאן מקום לתערומת.
מיד ישב הגר"ח וערך לו מכתב, בו כתב שבאמת כבר שיגר מכתב ובו הערות על הספר, ומסתמא אבד בדרך ולא הגיע לידיו.
מה היה סופו של הסיפור?
באותם ימים נפטר הרב דפינסק, הגאון רבי הירש הכהן וולק זצ"ל, נסעו לשם הגר"ח מבריסק והגאון רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק, כדי לסדר 'מעמד' לאלמנתו של הרב. הגר"ח סר לבקר את רבי דוד מקארלין. הם ישבו ושוחו זמן בדברי תורה, הגר"ח הקשה ותירץ, חקר חקירות והביא ראיות, עד שהרגיש שכבר נחה דעתו של רבי דוד קארלינר, והיה לו נחת רוח כאשר נוכח לדעת שהוא אמנם לומד...
[או אז ביטא הגר"ח את התפעלותו מצדקותו של רבי דוד, צאו וראו, שכאשר לא קיבל מכתב תשובה על משלוח ספרו, לא נפגע מעצם 'התעלמותו' של הגר"ח מספרו, שהיה גדוש בחריפות ובקיאות, אלא רק הצטער כי לפי המצב היה נראה לו שרבה של בריסק עסוק בצרכיה כלל עד שאין לו פנאי ללמוד, ומשראה שעדיין ידיו רב לו בתורה, בודאי יושב ולומד רווח לו]. [הובא בשימושה של תורה, ע' קפו – קפז].
בשולי הדברים י"ל, כי ב' דברים למדנו, א' על מה מיקד הגר"ד את צערו. והב' לדון לכף זכות.

יאריך ה' ימי כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם. נר ישראל מופת הדור וכו' כו' מ' ר' דוד נ"י הגאבד"ק קרלין. יהי אור תורתו זורח לנו ולכל ישראל עד העולם.
אחרי הברכה לכ"ג הרמה שליט"א עבר דרך פה הנכבד ה"ר ליפא נ"י. ויאמר לי כי לא כתבתי מכתב קבלה על ספרו הבהיר של כ"ג הרמה שליט"א אשר אם אך לו הי' כן הרי זה עול ממני. וע"כ הנני בזה להודיע כי תיכף ומיד כתבתי אז מכתב תודה וברכה לכ"ג הרמה שליט"א על מתנה חשובה זו. ובשגם כי הדבר מעצמו הלא מובן כזאת. כי הלא בזה נתכבדתי הרבה והיתכן שלא אזדרז בתודה וברכה ע"ז. אבל לרבא דעמי' הלא החובה עלי להודיע בפירוש שתומ"י כתבתי רב תודות וברכות לכ"ג הרמה שליט"א. כיאות. וד' שנותיו יאריך ויזכה לראות בבא לציון גואל. ויעלה לציון ברננה.
נאם חיים הלוי סאלאוויציק

מכתב זה נמסר ע"י ידידנו עוז, חבר מערכת ספר הזכרון - הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א, ותודתנו נתונה לו אף על זאת.

מה שנכון נכון

נר ישראל מופת הדור וכו' כו' מ' ר' דוד נ"י

נראה שכתוב: כ"ש.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ד' ינואר 23, 2019 12:43 am

מכתב רבי ישראל בארי זצ"ל - רבה של נס ציונה - לרבי שמחה זיסל ברוידא - ראש ישיבת חברון

לפנינו מכתב מסעיר, שלא פורסם עד עתה. אותו כותב הרב בארי לרש"ז ברוידא, בהמשך לדין ודברים בעל פה שהיה ביניהם, בעניין "נישואין אזרחיים". [ולא כאן הבמה, להתפלמס בעניין, בתודה]
הרב ישראל בארי זצ"ל, היה מתלמידי ישיבות ליטא, ובכללם ישיבת קמניץ, היה חתנו של הרב חרל"פ, חיבר ספרים רבים וחשובים, "המדרש כהלכה", "משנת הראשונים", "הגיוני קדם", "כבודה של תורה".
התכתב עם רבנים רבים מכל גווני הקשת. המכתב נמסר באדיבות בני המשפחה.

הרב בארי, מעלה את זכרונותיו על שיעורו הלוהט של רבי ברוך בער ליבוביץ בעל הברכת שמואל - "לחזור במנהרת הזמן להיכל ישיבת קמניץ", בקישור המצו"ב.
viewtopic.php?f=19&t=2793&p=477003&hilit=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%91%D7%A2%D7%A8#p477003

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' ינואר 28, 2019 3:14 pm

כת"י הגאון רבי יוסף ראזין זצ"ל - הרוגוצ'ובר

מכתב זה שלח הגאון הרוגוצ'ובי להרב רבי אליעזר פופקא זצ"ל מלפנים רב בוועליז ברוסיא, ובסוף ימיו בפילדלפיה. והדפיסו הגר"מ סאוויצקי זצ"ל בספרו נר אברהם, בו פרסם את התכתבויותיו עם הרוגצ'ובר. מצו"ב פיענוח המכתב מספר נר אברהם.

בהקדמת 'צפנת פענח' - כללי התורה והמצוות, ציינו כמה קוים מחייו של הגאון שאש התורה ליהטתו וברקיו נפוצו על פני קצוות תבל.

רבינו ראה מחובתו לענות לכל שואל יהא אשר יהא, כקטן כגדול, והי' מסתמך על הא דאמרו בסנהדרין [צא, ב] "כל המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו".
ועד כמה שהי' בידו ובכוחו השתדל שלא לעבור על בל תלין, ובו ביום שקבל את השאלה הי' ממהר להריץ את התשובה לשואליו. לעתים הי' יושב עד שעה מאוחרת בלילה ולא הי' מפסיק מכתיבתו עד שחטפתו שינה. ואף כשהי' חולה צמוד למטתו התקינו לו סטנדר מיוחד אשר עליו הי' כותב ועונה לכל השאלות שהגיעו אליו בו ביום. בתשובות רבות הוא מדגיש שקבל את השאלה "זה עתה", או "מכתבו קבלתי כעת ממש", כדי להבטיח תשובה מהירה עם קבלת השאלה, הי' מבקש משואליו כי ביחד עם שאלותיהם ימציאו לו גם דמי המשלוח חזרה, וכך הוא מעיר "אם ירצה עוד הפעם לכתוב ימחול לשלוח פתקא של דואר על משלוח חזרה", ומסיים על דרך הצחות "כי כעת המעות ביוקר ודבר תורה מעות קונות".

אף דברי אגדה של חז"ל שמשו בידו כיסודות לקבוע עובדות ולהעריך מעשי בני אדם. כשהי' מי שהוא מזכיר במכתבו שהוא מצרף מעות להוצאת הדואר, והעמטפה הגיעה בלי דמי המשלוח, הי' מאשים את השואל "על שנכשל בדבר שקר", כאשר כתב שצירף את הדמים, וכדי שלא יטעון השואל שמי שהוא הוציא את מה ששלח, ציין לעיין בחולין ק"ה "מידי דצייר וחתים לית להו רשו", ועל יסוד אגדה זו לא הי' מאמין לדברי השואל אף היה ת"ח ונאמן.

תשו"ח לידידנו עוז הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א - נכד המחבר על מסירת מכתב זה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' פברואר 08, 2019 1:27 am

כת"י רבי אפרים גרבוז זצ"ל - בעל ההר אפרים
לפנינו מכתב שלא פורסם מעולם [ערוך] מהגאון רבי אפרים גרבוז [אביו של רבי אברהם נח גרבוז שליט"א - בעל המנחת אברהם חתנו של רבי אברהם נח פאליי], חיבר גם ספר ספירי אפרים על הספרי זוטא. המכתב ממוען להגאון רבי מרדכי סאוויצקי זצ"ל - בעל הבית מרדכי, עם הערה על ספרו.
בימי לימודיו בישיבת כנסת ישראל - סלבודקא, למד בחברותא עם רבי אהרן כהן זצ"ל מראשי ישיבת חברון, בעל בית אהרן, ויחדיו למדו את הש"ס כולו.
במכתבו של רבי אהרן כהן לרבי אפרים גרבוז כותב הוא לו:

"לאחי יקירי אהובי כנפשי"..
מה שכתבת לי, כי אין בדעתך ליסע לקייטא, מפני שאתה מרגיש בסדריך הרוחניים יותר תענוג מהקייטא. לפי דעתי, צריך אתה לשבור את הרצון הזה מפני חשבון בריאות גופך...".

עמד בראשות כולל 'אהל תורה' יחד עם רבי אהרן ביאלסטוצקי, שהיה אחד מכוללי האברכים הראשונים במתכונת ה"כוללים" בני זמנינו. סכומי המלגות היו גבוהים יחסית ועקב הביקוש הרב התקבלו אליו רק אברכים מובחרים, רובם חניכי ישיבת חברון ויוצאי ישיבות ליטא. מלומדי הכולל המפורסמים היו, מרנן הגרש"ז אויערבאך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר, רבי בנימין זילבר, רבי שלום שבדרון, רבי שלמה טנא, רבי עזרא ברזל, רבי ברוך יצחק לוין.
מצורף פיענוח מכתב זה [משיקולים עניינים, השמטנו כמה שורות]. וכן ביוגרפייה אודות הגר"א גרבוז זצ"ל מהספר ר' הירש [פאליי].
תודתנו ליד"נ הבה"ח יוסף סאוויצקי - חבר מערכת ספר הזכרון, על עזרתו בפיענוח המכתב ופרסום החומר.

קטע מתוך מכתב זה, להגדיל תורה ושמחתה.

אחדשה"ט בהדר וכבוד. הנני לאשר בזה בתודה רבה עבור האי מתנתא דתורה שלמה שכבדני פא"ג כבוד גאונו שליט"א בספריו החשובים והיקרים וכבר הספקתי לעבור על כמה ענינים ובאתי גם במו"מ של הלכה בהישיבה על מ"ש כת"ר בדף ה' לחדש דכלים העשויים מעצי איסורי הנאה אין מקבלין טומאה , ואמרנו לדון ולהסתפק אם כלי טמא הנאסר באיסורי הנאה אי נחשב כשינוי מעשה דכיון דאינם ראויים לתשמישים הקודמים בטלה טומאת כלי, או י"ל דבעינן שינוי בצורת הכלי והארכנו מענין לענין וכן אם ראוי לתשמיש בשביל עכו"ם או חשוב שינוי,

ההוא דאמר

לרגל יום היא"צ של הקדוש יוסף דב ויסמן
אעלה איגרת הרמב"ם לא נודעת - בענין השמחה, שהובאה בספר 'צרי היגון' לרבי שם טוב אבן פאלקירה [נדפס בשנת שי"ז], את איגרת הרמב"ם אותה מצטט הוא מתרגומו של רבי משה אבן תבון.

"וזה כי מלך זמנו שלח אליו שיכתוב לו רפואה לחוליות שארעו לו, וזכר בכללם כי גברה עליו הדאגה והחרדה והיה מפחד מהמות וכ' לו בזה הענין דברים אלו מקצת תשובותיו וז"ל..."

"מצאתי זה בשער שלישי מספר אגדת המתחיל הגיע אל העבד הקטן משה עבד ה' מארץ ישמעאל, והרמז"ל חברו למלך אחד ממלכי הערב והעתיקו החכם ר' משה בן החכם רבי שמואל אבן תבון ז"ל שנת חמשת אלפים וארבע לבריאת עולם".

מצורף מספר צרי היגון, וכן בכתב יותר קריא המובא בספר 'סוד השמחה'.
[/quote]

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' פברואר 22, 2019 1:49 am

רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל - האבי עזרי
לפנינו בכת"י של רבינו האבי עזרי, מהדורה שונה מהמודפס בספרו.
כמו כן, נראה מהמובא לפנינו כי מתחילה יעד הרב שך להכניס חידו"ת אלו להלכות ביאת מקדש, ולבסוף שינה דעתו והדפיסם בהלכות קרבן פסח.

סיפר לי אברך, שבדידיה הוי עובדא, שפעם כשנכנס להיכל הישיבה, קרא לו מרן זצ"ל ושאלו שאלה חזקה בסוגיא, וניסה ליישב כך וכך ולא עלתה, ואמר לו מרן זצ"ל, שבכריתות ד' ט"ו בתוס' יש היישוב, ומיד הלך לראות, ואין הסוגיא כלל מענין השאלה. ושאל את מרן איפה כאן התירוץ, וענה לו שהתוס' כותבים וז"ל: "להודיע שבחן שאע"פ שהיו טרודין היו עוסקין בדברי תורה", ע"כ. וזאת התשובה על אי ידיעת התשובה, דאנו לא לומדים כן, וכל טירדה קטנה מוציאה אותנו מהלימוד.
[פניני אבי עזרי ע' קפט]
שמעתי... שפעם היה מרן הגרא"מ שך בבית מרן הגרח"ע גרודז'נסקי זצללה"ה [אשר כותב עליו במכתבו בשנת תרח"צ מובא ב"אבי עזרי" הוד כבוד ידידי הנעלה הרב הגאון חו"ב סוע"ה כש"ת מוהרא"מ שך נ"י] ומרן נגש אל הגרח"ע לשוחח בד"ת בשעה שהיה בביתו אסיפה של ראשי ישיבות, ואחד מהנאספים רטן אז על אשר אברך נכנס לדבר עם הגרח"ע בעצם האסיפה, ענה להם הגרח"ע האמינו לי הוא כל כך שקוע בלימוד שאיננו רואה שיש כאן אסיפה. ושמעתי עוד שהאדמו"ר מקרלין שהיתה לו אז ישיבה אמר "לכזה ראש ישיבה אני צריך", ואמנם נתמנה אז לראש ישיבת קרלין.
[שם, ע' קע].

תודתנו להרב מאיר אופנהיימר שליט"א - עורך ספר 'בסערת האש' על מרן זיע"א, ומעורכיו של ירחון האוצר הנודע לתהילה.
מצורף: א' פיענוח מוקלד של תמונת החידו"ת.
ב' קובץ מהנדפס באבי עזרי, בצורה השלמה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' מרץ 01, 2019 2:13 am

רבי עזרא אלטשולר זצ"ל - אב"ד ווינוטא בעל תקנת עזרא

לפנינו מכתב מהגר"ע אלטשולר זצ"ל,
הגאון האדר"ת כתב הערות לספרו תקנת הארצות [האדר"ת קרא להערותיו בשם: "תקנתא לתקנתא לו עבדינן", נדפס בספר הצבא להגרע"א הנדמ"ח] והערות האדר"ת מוזכרות במכתב זה כשמצוטט האדר"ת באומרו כי דברי רבינו "קרובים לאמת" או "אמת לאמיתו".
מכתבינו לימים נדפס בהר המור, ומשם בספרו של הגר"ע תקנת עזרא [שביעית סי' כ]:
אולם הושמט ממוען המכתב - וכעת הוא לפנינו ולנגד עינינו.

"בעזהי"ת איסרו חג הסוכות תרצ"ג בוואיינוטא יע"א.
יברך ה' מציון לכבוד יד"נ הרב הגאון המובהק סוע"ה וכו', מו"ה יצחק זסלאנסקי שליט"א ישא ברכה מה'".

סיפר רבי עזרא אלטשולר: "זכורני, כד הוינא טליא, בעיר מינסק, והיו רגילים המונים, לאסוף "מנין" בבית פרטי, במקום להתפלל בבית הכנסת ובית המדרש של העיר, רב העיר הגאון רבי דוד טעביל זצ"ל בעל הנחלת דוד, מחה בהם בכל תוקף ועוז.
כאשר נשאל מדוע נוגע הדבר כל כך ליבו. נענה ואמר: שלש תשובות בדבר. א' חסרה עמידה של יישוב הדעת - דע לפני מי אתה עומד, שיש בבית הכנסת. ב' הבא לבית המדרש, מוצא לו מעט זמן פנוי ומעיין בספר, ומי שאינו בר הכי אומר תהילים. לא כן בבית פרטי. ג' מצות צדקה מה תהא עליה, הלא בבתי כנסיות ובתי מדרשות מסובב השמש ומתרים את המתפללים, דבר שאינו קיים במנין פרטי.
מרגלא בפומיה סיים הנחלת דוד, להמליץ על מניינים אלו דברי הגמ' [יבמות ג, א. גיטין פו, א. קידושין ג, א]. "מנינא - למיעוטי מאי" [= אלו ה"מנינים" הפרטיים] - למיעוטי תורה, תפלה, וצדקה.
[שמוש חכמים עמוד עז, והובא בעו"ס].

מצו"ב סריקת המכתב המלא [ד' עמודי כת"י] בפידיאף.
וכן המכתב הנדפס בתקנת השבים.
תרבה הדעת וישוטטו הלומדים.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' מרץ 09, 2019 8:58 pm

רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת
משנכנס אדר מרבין בשמחה, לפנינו כעת כת"י האדר"ת קונטרס קוצו של יו"ד - בענייני פורים, כת"י זה מקורו בספריית מספריית מוסקבה [אוסף שניאורסון מס' 12.4].
מאמר זה התפרסם ע"י ידידינו וידיד בית ה' הרב אי"ס שליט"א, בקובצי מקבציאל. המאמר שלפנינו פורסם בקובץ מקבציאל [לז].
בספר באר ראי הביא הגאון רבי בצלאל זו'לטי - רבה של ירושלים - סיפור מעניין על הגאון זצ"ל: "סיפר לי הגאון רבי רפאל [קצנלובויגן זצ"ל] - זה היה באותו היום, שביקרתי אותו באיסרו חג של פסח האחרון - כאשר בא האדר"ת לירושלים היו בחג אצלו הרבה תלמידי חכמים ואמר דברי תורה, עמד אברך אחד בבגדים מרופטים מן הצד, כאילו לא מכירים בו, לא יודעים מי ומה הוא, ובקריאת ביניים חטופה זרק מפיו מילה אחת: "הר"ש בפ"ב דפרה אומר להיפך", האדר"ת נבהל ואמר: מה... מה? מי אומר את זה, חזר האברך לעיני ובפני כל גדולי ירושלים בדור ההוא ואמר: "הר"ש בפ"ב אומר להיפך", האדר"ת זצ"ל היה מפורסם כבקי עצום ממש, כל הש"ס היה מונח על ידיו, אמר, אינני זוכר ר"ש כזה, וביקש להוציא מהארון את הגמרא, פתחו את הגמרא ומצאו בדיוק כמו שאמר האברך ההוא [ר' רפאל זצ"ל לא אמר לי מי היה אותו האברך, אח"כ חשדתי שהוא עצמו היה האברך, ומרוב ענותנותו העלים זאת ממני] האדר"ת הזדקף ואמר בקול גדול, מי יגלה לגאוני חוצה לארץ, מי הם אברכי ירושלים, עמד ונשקו על ראשו ואמר: "עכשיו אני יודע מי הם בני התורה של ירושלים".

מצורף בזאת פיענוח כתב היד מקובץ מקבציאל [לז].

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ש' מרץ 09, 2019 9:04 pm

ההוא דאמר כתב:רבי עזרא אלטשולר זצ"ל - אב"ד ווינוטא בעל תקנת עזרא

עצה טובה קמ"ל, ישנו 'מרא דשמעתתא' לעניני ר' עזרא אלטשולר, הגאון רבי צבי מרגלי שליט"א, מרבני ישיבת בית מאיר בבני ברק, היה כדאי להיעזר בידיעותיו ובנסיונו.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' מרץ 11, 2019 12:22 am

נוטר הכרמים כתב:
ההוא דאמר כתב:רבי עזרא אלטשולר זצ"ל - אב"ד ווינוטא בעל תקנת עזרא
עצה טובה קמ"ל, ישנו 'מרא דשמעתתא' לעניני ר' עזרא אלטשולר, הגאון רבי צבי מרגלי שליט"א, מרבני ישיבת בית מאיר בבני ברק, היה כדאי להיעזר בידיעותיו ובנסיונו.

יישר כח על ההפנייה. היינו בקשר עימו, והוא תרם לנו מרוחב ידיעותיו.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' מרץ 11, 2019 3:34 pm

הגאון רבי דוד מקארלין - בעל פסקי הלכות - יד דוד ועוד
לרגל יום היא"צ ד' אדר תרע"ה, נתבקשנו ע"י חבר המערכת הבה"ח יוסף סאוויצקי, לדובב שפתותיו בקבר [יבמות צז, ב] של אותו גאון מופלא, שר התורה ועמוד השקידה.
במאסף ישורון הובאו כמה פעמים מחידו"ת אשר המה בכתובים.
חידו"ת אלו ראו אור בספרו שאילת דוד [יו"ד סי' ג] מצו"ב. ולפנינו פתיחת המכתב המקורי שלא נדפס בשאלת דוד.
תלמודו של הגר"ד היה נשמת אפיו. כאשר רוצה היה רבנו להמחיש היכי דמי "חיבוט הקבר", היה ממשיל זאת לשעה שהוא לומד בליל שבת קודש וכבה הנר, והנה עולה חידוש במוחו, וכמדומה לו שראיה ברורה לחידוש מדברי תוס' במסכת פלונית, רוצה הוא איפוא להביט ולבחון אם עולים הדברים יפה בלשון התוס' ואין לאל ידו מחמת החשיכה".
מסופר, כי פעם עמל הגאון רבי אלעזר משה הורוויץ מפינסק למצוא מקור להלכה אחת, ולא עלתה בידו, ירד מפינסק לקרלין הסמוכה בחצי הלילה, ומצאו לרבי דוד עומד ולומד כדרכו, כשהציע לפניו את שאלתו, הראהו רבי דוד כרגע מקור להלכה מן הירושלמי. עמד רבי אלעזר משה וקרא עליו את הנאמר בדוד: וה' עמו, שהלכה כמותו בכל מקום.
כמו כן צירפנו את תולדותיו ויריעת חייו שהובאו בישורון [ט']
לעיל הבאנו את מכתבו של הגר"ח מבריסק להגר"ד - viewtopic.php?f=7&t=38342&p=530706#p516833
ויהי רצון שימליץ טוב בעדינו ובעל כל העוסקים בתורתו ובעד כלל ישראל.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' מרץ 17, 2019 11:54 pm

ישמחו השמים ותגל הארץ, בהוצאת מספר גנוזות נוספות שלא ראו אור הדפוס עד הנה: רבי חיים חזקיהו מדיני, רבה של חברון - בעל השדי חמד. רבי יעקב שפירא - ראש ישיבת וואלז'ין, נכד הנצי"ב - שיחה לחג הפורים. רבי אהרן קוטלר - ראש ישיבת ליקווד ועוד. וכן חידו"ת מענגים בענייני מגילת אסתר. בקונטרס מגדל שיר.
ניתן להוריד את החוברת בראש האשכול - בקישור המצו"ב:
viewtopic.php?f=7&t=38342&p=429819#p429819

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' אפריל 14, 2019 10:24 pm

מכתב נדיר מהגר"א קוטלר זצ"ל
במסגרת איסוף הכתבים לספר הזכרון, הגיע לדינו ע"י ידידנו הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א, מכתב מהגר"א קוטלר.
המכתב פורסם בחוברת מגדל שיר, הניתנת להורדה בראש האשכול.
כמו כן היה נידון גדול בענין ישיבת "בבאיי" בפורום דנן. ראה כאן: viewtopic.php?f=66&t=44559#p526533

אני לא מבין מדוע מכתב זה הוסר מתחילה, הרי יש עניין רב במכתב האותנטי. ומן הסתם טל"ח.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' אפריל 14, 2019 10:28 pm

רבי חיים חזקיהו מדיני - השדי חמד
מכתב זה המיועד לרבה של שאוול הגרי"ז שטערן, עימו התכתב רבות השדי חמד. עיקר השאלה הובאה בשדי חמד מצו"ב. אולם לפנינו פתיחה מעניינת למכתב, אותה פותח הרב החח"מ [רבי חיים חזקיהו מדיני]. המכתב המלא הובא בחוברת מגדל שיר, הניתנת להורדה בתחילת האשכול.

ברצוננו לבשר לחברים הנעלים, כי בס"ד ובשעה טובה ומוצלחת, ספר הזכרון עומד להיות מופץ בעזרת ה' אחר חג הפסח. פרטים יבואו.

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ג' מאי 07, 2019 12:26 pm

ספר הזיכרון נמצא כבר בחנויות.
לא בא כבושם הזה!

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ג' מאי 07, 2019 4:40 pm

אכן, אתמול בא לרשותי הספר.

מה אומר ומה אדבר - תורה מפוארה בכלי מפואר.

תורה מפוארה - תורת רבותינו ראשי הישיבות, בכל מרחבי הש"ס, וכן באגדה ומוסר - כשהיא סדורה וערוכה דבר דבור על אופנו בטוט"ד. ובראש הכרך מחיבורי הקדמונים רבותינו הראשונים ועוד. כל יושבי ביהמ"ד, בכל מסכת שבה הם עוסקים, ימצאו חידושים מאירי עיניים.

והכלי מפואר, ברמת גימור גבוהה ביותר, בעימוד ובכריכה ובביצוע המושלם.

תיתי ליה להרב העורך שליט"א על כך, ויתן ה' שימשיך להגות בתורה מתוך נחת והרחבת הדעת ולהוסיף ולזכות את עולם התורה.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ג' מאי 07, 2019 11:10 pm

ההוא דאמר כתב:מכתב נדיר מהגר"א קוטלר זצ"ל
במסגרת איסוף הכתבים לספר הזכרון, הגיע לדינו ע"י ידידנו הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א, מכתב מהגר"א קוטלר.
המכתב פורסם בחוברת מגדל שיר, הניתנת להורדה בראש האשכול.
כמו כן היה נידון גדול בענין ישיבת "בבאיי" בפורום דנן. ראה כאן: viewtopic.php?f=66&t=44559#p526533

רבי אהרן קוטלר.png (214.81 KiB) נצפה 17772 פעמים

דרך אגב, מן הסתם כבר מפורסמת ההערה על ה"בלנק" של ישיבת לייקווד, שעל המילה "גבוה" כתבו באנגלית Govoha , וזה לא נכון, כי כשיש "פתח" תחת אותיות ה' ח' ע' בסוף מילה, ידוע שיש לבטאות כמו: אה, אח, אע, וצריך לתקן Govoah .

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ג' מאי 07, 2019 11:20 pm

ספר הזכרון - עדות ליוסף.
מפתח:

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ג' מאי 07, 2019 11:34 pm

שאלתי ברשת יפה נוף וברשת אוה"ח בבני ברק ובעוד כמה חנויות, ולא היה.
לא הכירו ספר זיכרון חדש שיוצא לאור.
מה שמו המדויק של הספר בקטלוגים הממוחשבים של החנויות, ומתי הוא אמור להיות מופץ בכל הארץ?

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ג' מאי 07, 2019 11:35 pm

אני ראיתי בחנות של בנדיקט ברח' חבקוק בב"ב.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ג' מאי 07, 2019 11:40 pm

קו ירוק כתב:שאלתי ברשת יפה נוף וברשת אוה"ח בבני ברק ובעוד כמה חנויות, ולא היה.
לא הכירו ספר זיכרון חדש שיוצא לאור.
מה שמו המדויק של הספר בקטלוגים הממוחשבים של החנויות, ומתי הוא אמור להיות מופץ בכל הארץ?

עדות ליוסף.
המפיץ הוא פנחס גרוסמן - 052-2634745

יישר כח.

עדיאל ברויאר

האם מישהו יכול להעלות כאן את רשימת הנושאים שבהם עוסקות תשובות הרי"ף?

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' מאי 08, 2019 11:48 pm

עדיאל ברויאר כתב:האם מישהו יכול להעלות כאן את רשימת הנושאים שבהם עוסקות תשובות הרי"ף?

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ה' מאי 09, 2019 8:26 am

שגגה יצאה מתח"י בכתבכם בתוכן העניינים וגם בכותרת בתוך הספר חידו"ת להדבר אברהם בעוד שכל חידו"ת אלו הינם מרב עלום שם שכתב אליו.

עדיאל ברויאר · הודעהעל ידי **עדיאל ברויאר** » ה' מאי 09, 2019 8:31 am

בקרו טלה כתב:
עדיאל ברויאר כתב:האם מישהו יכול להעלות כאן את רשימת הנושאים שבהם עוסקות תשובות הרי"ף?

תודה רבה! תבורך!

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ה' מאי 09, 2019 9:54 pm

ברוז כתב:שגגה יצאה מתח"י בכתבכם בתוכן העניינים וגם בכותרת בתוך הספר חידו"ת להדבר אברהם בעוד שכל חידו"ת אלו הינם מרב עלום שם שכתב אליו.

נכון מאוד.
אולי נצליח לתקן זאת בעתיד.
אבל צריך להדגיש, שכתבנו כי מדובר במכתב לדבר אברהם מאחד מחכמי דורו [כפי שכתב במכתב כמה פעמים לידידי...].
[שאגב, עמלנו רבות לדעת מי הוא, ולע"ע ללא הצלחה]

***
כעת תוקן במהדורה דיגטלית הניתנת להורדה בראש האשכול

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ה' מאי 09, 2019 9:58 pm

בשורה טובה, בסייעתא דשמיא זכינו לאפשרות לקנייה מקוונת באתר 'ספרים אונליין', [ייש"כ לאחד המיוחדים מבין חברי הפורום שליט"א, שסייע לכך].
והרי הקישור:
https://sfarim.online/?post_type=produc ... eview=true

המחיר הוא כולל דמי משלוח, וניתן יהיה בעתיד הקרוב להפחית את דמי המשלוח שהינם בסך 9 ש"ח, ולאסוף באיסוף עצמי.

בברכה מרובה,

נוטר הכרמים

רק היום זכיתי לעלעל ולהתבשם מן האוצרות. יין ישן בקנקן חדש.
חמרא למרא וטיבותא לכל המשקים, מהם חברי הפורום שיחי' בראשות יקירנו 'מאן דאמר'.

למעשה, יש שני חלקים מסעירים בספר, מעבר לחומר התורני העשיר. ההספד ופרקי התולדות על הקדוש, שכבר הובאו כאן בעבר, והתיאור המפורט בדברי הרב ברייטקופף את מסכת ה'מזליה חזי'. לא יאומן.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ה' יוני 20, 2019 12:00 am

שלום וברכה,
לרגל יום היארצייט השני של אבינו ז''ל עורך הספר, נלב"ע י"ז סיון תשע"ז.
אנו מעלים להגדיל תורה ולהאדירה, ולמען ישוטטו רבים ותמלא הארץ דעה את ה'.

נא לשמור על זכויות היוצרים.
א' מכתב נדיר מהמהרי"ל דיסקין, כפי שמפורט במבוא בתוך התשובה.
ב' קטעים משמועות חדשות מהסבא מסלבודקא זצ''ל, שהובאו בספר.
ג' סיפור נורא בגודל מעלת המעביר על מידותיו בהודו ובהדרו - עם הסבא מסלבודקא.
ד' חידושי תורה בעניינים שונים וכלליים, מאבינו ז''ל.
נודה מאוד אם ילמדו בנוסף הלומדים, אף בחידושי התורה מאבינו, ויה"ר שימליץ טוב בעדינו ובעד כל העוסקים בתורתו.
ונזכה להקצת ישני עפר לאור עולם ושירת עולמים בפיהם. אכי"ר.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ה' יוני 27, 2019 10:29 pm

הספר שנמכר באתר ספרים אונליין, נגמרה הפצתו דרך האתר הזכור לטוב, ועל טוב יזכר בעליו, איש נעלה מורם מעם.
כעת ניתן לרוכשו בחנויות, או לפנות למייל: [email protected]

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' דצמבר 22, 2019 6:53 pm

העליתי לכבוד חנוכה, ביאור חדש מהאבני נזר בענין נס פך השמן.
קחנו משם:
viewtopic.php?f=24&t=48696&p=591254#p591254
יצויין כי ישנה התייחסות לנס פך השמן גם בחידו"ת מרבי זעליג ראובן בענגיס.
ולרוכשי הספר ינעם ותבוא עליהם ברכת טוב.
לפרטים: [email protected] [לע"ע לא ניתן לרכוש באמצעות האפשרויות האחרות המופיעות שבמודעה]

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ד' ינואר 22, 2020 11:15 pm

לרגל לימוד מסכת ברכות ע"י רבבות אלפי בית ישראל, מעלה אני חלק ראשון משיעורי הנודע ביהודה על מסכת ברכות. מתוך ספר הזכרון 'עדות ליוסף'.
ראה בקישור המצורף
viewtopic.php?f=29&t=49081&p=597649#p597649

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' ינואר 27, 2020 9:11 pm

רבי יעקב ניימן זצ"ל - ראש ישיבת אור ישראל לצעירים, בעל הדרכי מוסר, הערות בעניינים שונים.
שנמסרו ע"י הגאון זצ"ל למערכת ספר הזכרון בשעתו. וראו אור לאחרונה במסגרת ירחון האוצר [36], מצו"ב.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ד' מרץ 04, 2020 11:49 pm

היום [ח' אדר] היה יום היא"צ המ"ב של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד, שזכותו גדולה שלא נמחה מתודעותיו של מכריו וידידיו, וזכויותיו בד"ת ממשיכים עד הלום,
מצרף בקישור זה קונטרס מגדל שיר -גנוזות וענייני מגילת אסתר.
כולל הדרן לסיום הש"ס שחיבר הגאון רבי אהרן כהן זצ"ל - ראש ישיבת חברון, בעל בית אהרן.
חידו"ת שלא נדפסו מהקה"י - בענין תקנת קריאת המגילה דכרכים, כפרים ומוקפים.
מאמר מוסרי מרבי אליעזר זאב קפלן זצ"ל הי"ד - משגיח ישיבת ראדין.
גנוזות מכ"י של רבי יצחק אליהו לנדא זצ"ל - מגיד דווילנא.
וכן ביאורים, עיונים ואוצר פלאות המגילה.
ויהיו הדברים לע"נ אבי מורי רבי יצחק נתן ב"ר שמואל זאב.
והקדוש יוסף דב ב"ר חיים.

להורדה בקישור לתחילת האשכול: viewtopic.php?f=7&t=38342#p429819

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ד' מרץ 11, 2020 10:26 pm

רבי דוד זינצהיים, בעל היד דוד, מנחת עני - רבה הראשי של צרפת
מצו"ב מירחון האוצר [38], באדיבותו של ידידנו חבר הפורום הרב א"צ אייזוקוביץ שליט"א, שערך את הדברים ואת המבוא הנרחב. ותשו"ח לו.
מאמר בענין קינוי וסתירה בתפילתה של חנה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר