תרגום על הש"ס שאין רוח חכמים נוחה ממנו

[יורה דעה]

מתוך הסכמת רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל למהדורת שוטנשטיין:

לדידי חזי לי מאי דאמרי רבנן, גדולי ראשי הישיבות בארה"ב.. אכן כבר מילתי אמורה כאשר עלה במחשבתם של ר' מי"ז ור' נ"ש הנ"ל לתרגם מסכתות לאנגלית – שאני רואה בזה משום עת לעשות לד', כי כמה תרגומים מסתובבים בשוקא שחוברו ע"י אנשים שאינם יודעים את ערך קדושת התלמוד, ושומר נפשו ירחק מהם. וכדי שלא יגררו אבתרייהו מן הצורך הוא לחבר תרגום ע"י יראי ד' היודעים כי במלאכת הקודש המה עושים. אותו הנימוק שייך גם בנוגע לתרגום ללה"ק כי גם בזה נפוץ תרגום על כמה מסכתות שאין רוח חכמים נוחה ממנו.

אני מניח שלא היתה הכוונה נגד ספר "שיעורי היום" (על כמה מסכתות) מהרה"ג ר' מיכל זילבר שליט"א מ"קול הדף" וראש ישיבת זוויעהל, וכמו כן סביר להניח שאין הכונה לכרכי "חברותא" (שיצא על כל הש"ס), ובודאי לא על 'מתיבתא' של עוז והדר, ו'לובלין' של המאור, (שכלל עוד לא הופיעו אז, בשעתו), והמכנה המשותף לכל הנ"ל, שהו"ל ע"י יראי ד' וחושבי שמו.

וא"כ, על אלו תרגומים, באנגלית ובעברית, יצא קצפו של רבנו הגריש"א זצוק"ל, שערך קדושת התלמוד לא היתה נר לרגלם, ושומר נפשו ירחק מהם.

[עשוי לנחת]

אתה באמת לא יודע?!
viewtopic.php?f=7&t=5282&hilit=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5&start=40#p43571

[ארי במסתרים]

מסתמא מהדורת ר' עדין שטיינזלץ
וע"ע כאן viewtopic.php?f=7&t=5282&hilit=

[יורה דעה]

תודה רבה.

אתה באמת לא יודע?!

באמת כבר פרח מזיכרוני.

[יאיר]

שטיינזלץ תרגם גם לאנגלית? (הרי הגרי"ש אלישיב זצ"ל דיבר בריש דבריו על תרגום לאנגלית).

[הסרפד]

מתוך הסכמת רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל למהדורת שוטנשטיין:

לדידי חזי לי מאי דאמרי רבנן, גדולי ראשי הישיבות בארה"ב.. אכן כבר מילתי אמורה כאשר עלה במחשבתם של ר' מי"ז ור' נ"ש הנ"ל לתרגם מסכתות לאנגלית – שאני רואה בזה משום עת לעשות לד', כי כמה תרגומים מסתובבים בשוקא שחוברו ע"י אנשים שאינם יודעים את ערך קדושת התלמוד, ושומר נפשו ירחק מהם. וכדי שלא יגררו אבתרייהו מן הצורך הוא לחבר תרגום ע"י יראי ד' היודעים כי במלאכת הקודש המה עושים. אותו הנימוק שייך גם בנוגע לתרגום ללה"ק כי גם בזה נפוץ תרגום על כמה מסכתות שאין רוח חכמים נוחה ממנו.

אני מניח שלא היתה הכוונה נגד ספר "שיעורי היום" (על כמה מסכתות) מהרה"ג ר' מיכל זילבר שליט"א מ"קול הדף" וראש ישיבת זוויעהל, וכמו כן סביר להניח שאין הכונה לכרכי "חברותא" (שיצא על כל הש"ס), ובודאי לא על 'מתיבתא' של עוז והדר, ו'לובלין' של המאור, (שכלל עוד לא הופיעו אז, בשעתו), והמכנה המשותף לכל הנ"ל, שהו"ל ע"י יראי ד' וחושבי שמו.

וא"כ, על אלו תרגומים, באנגלית ובעברית, יצא קצפו של רבנו הגריש"א זצוק"ל, שערך קדושת התלמוד לא היתה נר לרגלם, ושומר נפשו ירחק מהם.

בפשטות הכוונה למהדורת שונצינו באנגלית (ודומיה, אם יש), שהמעיין בה יראה ש"חובר ע"י אנשים שאינם יודעים את ערך קדושת התלמוד", אבל לפני ל' או מ' שנה היתה מקובלת בין קצת הציבור החרדי בארה"ב.

[יורה דעה]

בפשטות הכוונה למהדורת שונצינו באנגלית (ודומיה, אם יש), שהמעיין בה יראה ש"חובר ע"י אנשים שאינם יודעים את ערך קדושת התלמוד", אבל לפני ל' או מ' שנה היתה מקובלת בין קצת הציבור החרדי בארה"ב.

יש בידך עוד פרטים עבורנו אודות מהדורת שונצינו ? (כנראה שהציבור הארצישראלי אינו מכיר בכלל מהדורה זו).

[עט סופר]

שונצינו כרכים אדומים שעד לפני כמה שנים היו מקובלים בקרב חלק נכבד מהציבור בארה"ב כמובן לא בקרב הציבור התורני של ליקווד וסט פולסבורג וכדו'
בכל אופן מידיעה כוונת הגרי"ש אלישיב והגר"ש אויערבך בהסכמתם מיועדת לשטיינלץ.
רבי יעקב שולביץ מחבר חברותא אשר היה בתחילת דרכו בשוטינשטיין ופרש שבהוראת רבו הגרא"מ שך מחזיק במכתב חריף נגד הגמרות המדפיסות את העמוד מול עמוד של הגרא"מ שך והגרי"ש אלישיב. כפי שטענו לי מקורבי הגרי"ש הסיבה שחזר בו משום שזה עדיף מהפירצה של שטיינזלץ. וכך גם נראה מההסכמה. בין אם זו הסיבה ובין אם הסיבה הוא שדורינו הירוד זקוק לכך, עצם ההיתר עצוב מאד, אולם לאחר שהורו רבותינו אין לנו אלא לקבל דבריהם וזו צורך השעה, והיום כל גדולי ישראל מורים לאברכים ששאולים האם לכתוב במהדורות השונות כי יש בזה חיוב של ללמוד וללמד [כמובן שהתשובה שונה מאברך לאברך, אך מכיר אני אברכים שכ"א שאל את רבו וכולם הורו כך].

[הסרפד]

בפשטות הכוונה למהדורת שונצינו באנגלית (ודומיה, אם יש), שהמעיין בה יראה ש"חובר ע"י אנשים שאינם יודעים את ערך קדושת התלמוד", אבל לפני ל' או מ' שנה היתה מקובלת בין קצת הציבור החרדי בארה"ב.

יש בידך עוד פרטים עבורנו אודות מהדורת שונצינו ? (כנראה שהציבור הארצישראלי אינו מכיר בכלל מהדורה זו).

כן. מהדורת שונצינו היא מהדורה 'מחקרית' קצת, והתרגום וכל שכן ההערות מעדיפים לפעמים פירושי החוקרים על פירושי הראשונים, וכמדומה אינם נמנעים מלפרש את הגמרא נגד ההלכה. גם הכניסו בהערות תיאוריות היסטוריות מחקריות שאין ריח יר"ש נודף מהם ואפילו בלאו הכי אין מקומן בהערות על התלמוד.

שתי דוגמאות שאני זוכרן המבהירים את אופי מהדורת שונצינו (ותש"ח לח"א שהראני דוגמאות אלה):
א) במחלוקת ב"ש וב"ה, שמים נבראו תחלה וכו', הביאו תיאוריה 'בדרך דרוש' של חוקר אחד, המיחס לב"ש ולב"ה ולחכמים החולקים עליהם שיטות שונות בפילוסופיה (דואליזם, מטריאליזם, ועוד אחד שאינני זוכר). והוא מוזר מאוד.
ב) בשבת קט"ז ע"ב, בעובדא דההוא פילוסופא דהווה שקיל שמא דלא קא מקבל שוחדא, ובאו רבן גמליאל ואימא שלום אחותו להתלוצץ ממנו, כששחדתו אימא שלום אמר ההוא פילוסופא 'מן יומא דגליתון מארעכון איתנטלית אורייתא דמשה ואיתיהיבת ספרא אחריתי וכתיב ביה "ברא וברתא כחדא ירתון".' כששחדו רבן גמליאל אמר פילוסופא 'שפילית לסיפיה דספרא וכתב ביה "אנא לא למיפחת מן אורייתא דמשה אתיתי אלא לאוספי על אורייתא דמשה אתיתי".' הנה כל מי שקרא פעם שום ספר מספרי הוויכוחים שביננו לבין הנוצרים מכיר שהציטוט השני הוא ציטוט ידוע מאותו האיש ש"ט שכבר נאמר עליו דברים הרבה (ופלא על הצנזור שלא הרגיש בדבר), אבל כמובן אין מקום להערה זאת בתרגום לתלמוד. אבל במהדורת שונצינו גם נתנו ציון מדוייק לספר, פרק, ופסוק שבברית החדשה היכן נמצא ציטוט זה! וגם בציטוט הראשון של ההוא פילוסופא העירו שלא נמצא פסוק 'ברא וברתא כחדא ירתון' בכל הברית החדשה.

יבוא הפרט וילמד כל הכלל...

[יורה דעה]

כותרת האשכול שונתה למתונה יותר, (הצלחתי רק בהודעות שלי, אם יוכלו המגיבים לשנות גם בהודעותיהם, מה טוב).

עט סופר, והסרפד, תודה.
האם יש למישהו מידע נוסף, בקשר לתרגומים ופירושים על מסכתות הש"ס, שאין רוח חכמים נוחה מהם?

[חכם באשי]

האם יש למישהו מידע נוסף, בקשר לתרגומים ופירושים על מסכתות הש"ס, שאין רוח חכמים נוחה מהם?

אולי יש לציין את 'מאורי אור', שחלק התנגדו לפירושיו החדשניים. ועי' מאמרו של רי"ש שפיגל, ב'ירושתנו' לשנת תשע.
ואם כבר, פירושים נוספים:
רש"ש, ומהרצ"ח. והדברים ידועים.

[ישבב הסופר]

היה גם תרגום של הש"ס [אולי רק מסכת ברכות] שעשה רדקינזון הידוע.
גם מצאתי לאחרונה שאיש בשם הרב נחום סאפאש עשה תרגום למסכת ביצה באידיש.
http://hebrewbooks.org/3378

אם מותר, אעיר שמשני הדוגמאות שהביא הסרפד, לדידי נראה שהראשון הרבה יותר חמור מהשני. אם הגמרא מביאה את ה'קרא' [כלשון רבן גמליאל] מהאוונגליון, כ"כ גרוע להביא את המקור המדוייק? ואסור להעיר שבנוסח הנוכחי 'מקרא' מסויים לא נמצא? נראה לי שבשוטנשטיין [באנגלית עכ"פ] היו כותבים את אותו דבר, בהסתייגות ובחוכמה יותר.

[יורה דעה]

חברים,
אתם עושים עבודה נפלאה. אבל אם כבר, אנא עשו זאת בשלימות. אולי תרחיבו: מי חיבר את מאורי אור, באיזה שנה יצא, סיבת ההתנגדות, וכו', וכו'.
כמו כן, מי הוא רדקינזון (ובמה הוא ידוע). ובכלל, תרגום באידיש שאין רוח חכמים נוחה ממנו (שעשה סאפאש), זה נשמע כבר מעניין...

אולי, עוד פרטים נדבו, בבקשה.

[ישבב הסופר]

מי היה מיכאל לוי פרומקין -רדקינזון? חושבני שהוא שוה אשכול נפרד, אלא דלא מסקינן בשמייהו.
רק ביבליוגרף כ'איש-ספר' או מומחה היסטוריוני כ'תוך כדי דיבור' יוכלו לסוקרו בסקירה אחת.

[ישבב הסופר]

דיון על רדקינסון
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?t ... =19616#R_1

יש לקחת את הדברים הנאמרים שם בעירבון מוגבל, שלא כולם נאמרו בדייקנות מופלגת. בעיקר אפרים דיינארד לא חשך שבט פיו, ולא נצמד מדאי לעובדות.

[הסרפד]

היה גם תרגום של הש"ס [אולי רק מסכת ברכות] שעשה רדקינזון הידוע.
גם מצאתי לאחרונה שאיש בשם הרב נחום סאפאש עשה תרגום למסכת ביצה באידיש.
http://hebrewbooks.org/3378

אם מותר, אעיר שמשני הדוגמאות שהביא הסרפד, לדידי נראה שהראשון הרבה יותר חמור מהשני. אם הגמרא מביאה את ה'קרא' [כלשון רבן גמליאל] מהאוונגליון, כ"כ גרוע להביא את המקור המדוייק? ואסור להעיר שבנוסח הנוכחי 'מקרא' מסויים לא נמצא? נראה לי שבשוטנשטיין [באנגלית עכ"פ] היו כותבים את אותו דבר, בהסתייגות ובחוכמה יותר.

אמת, לא כ"כ גרוע (ומה שכתבו בחגיגה על ד' שנכנסו לפרדס גרוע משתי הדוגמאות שהבאתי) אבל מצורת הדברים שם סלדתי - הביא את המראה-מקום באותו פורמט כמו שהם מביאים (להבדיל אא"ה) מ"מ לפסוק שבתנ"ך.

[פניני]

כמדומה לי שבסיום של מהודרת שונצינו דיבר הגר"י אברמסקי ז"ל בשבח המפעל
וידוע שהגר"י סאלנטר רצה לתרגום הש"ס בשביל מתחילים ורצה ששלושים ת"ח לפרש מאה דף ולא יצא לפועל עיין עמניאל עטקס, רבי ישראל סלנטר וראשית של תנואת המוסר (י-ם תשמ"ד) עמ' 259 ועיין תנועת המוסר ח"א עמ' רכג-רכד (ועיין טוביה פרשל, רבי ישראל סלנטר זצ"ל ותרגום הש"ס לשפת נכר, הדואר גל' נה (תשל"ג) עמ' 555)

[חכם באשי]

גם ר' אריה קפלן (אני מקווה שלא טעיתי בשמו הפרטי) יצא לכתוב ביאור מודרני לתלמוד והוציא דוגמא לדפים הראשונים של מסכת ברכות (אולי לדף הראשון בלבד). לאחרונה זה נדפס שוב באיזה כת"ע (איני זוכר, אולי 'בית הועד'?)

[מרחביה]

גם ר' אריה קפלן (אני מקווה שלא טעיתי בשמו הפרטי)...

כוונתך מסתמא לרבי אברהם אליהו.

[חכם באשי]

אכן. תודה.
גם קיבלתי בתיבה האישית:

צ"ל ר' אברהם אלי' קפלן תלמיד סלבודקה ואח"כ ראש ביהמ"ד לרבנים בברלין. ר' אריה הוא מישהו אחר, מאמריקה.
אכן בית ועד ע"י אליהו סולובייציק.

[סעיף]

הרב יעקב לויפר כתב פעם מאמרים בענין דפוסי הש"ס שהיו בעבר ובדפוסי הש"ס שיש היום [שוטנשטין וכו']
והיה כתוב שם שהשוטנשטין הצליח להכנס כיון שהרב ש"ך כבר לא היה אז בתוקפו, ואם הוא היה עדיין זה לא היה יוצא כיון שהרב שך היה יוצא נגד זה.

[לייטנר]

יצא גם מעין שטיינזלץ, אבל שנים רבות לפניו, פירוש על הבבות, מידי בן שמן.

[יאיר]

יצא גם מעין שטיינזלץ, אבל שנים רבות לפניו, פירוש על הבבות, מידי בן שמן.

יצא על ה' מסכתות ואין להשוות (בפירושו שזר כמעט תמיד את פרש"י).

באוצר מצאתי רק את 'תלמוד מפורש' על מס' ברכות:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?17574

ו'ידיד נפש' על מס' מסכתות. יש עוד?

[אברהם צבי]

סעיף, דברי לויפר הם חוצפה לענ"ד, ביודעי קאמינא דהגרא"מ זללה"ה אכן הביע את מורת רוחו מהדפסת שוטנשטיין, אלא שלא חפץ לצאת נגדם באשר התועלת המרובה להמון העם, ומצד שני הודיע כי לא ייתן שום סוג של הסכמה לזה.
ואכן ראינו אשר ציבור בני התורה לא ניזוקו מזה, וידעו להרחיקו, ומצד שני התועלת הברוכה שגרם לבעה"ב וכדו' אשר בל"ז מן הנמנע שהיו קובעים שיעור כסדר בגמרא.
כזאת היא ראיית גדולי הדור למרחוק, וברוך אשר מסר עולמו לנוטרים.

[עט סופר]

סעיף, דברי לויפר הם חוצפה לענ"ד, ביודעי קאמינא דהגרא"מ זללה"ה אכן הביע את מורת רוחו מהדפסת שוטנשטיין, אלא שלא חפץ לצאת נגדם באשר התועלת המרובה להמון העם, ומצד שני הודיע כי לא ייתן שום סוג של הסכמה לזה.
ואכן ראינו אשר ציבור בני התורה לא ניזוקו מזה, וידעו להרחיקו, ומצד שני התועלת הברוכה שגרם לבעה"ב וכדו' אשר בל"ז מן הנמנע שהיו קובעים שיעור כסדר בגמרא.
כזאת היא ראיית גדולי הדור למרחוק, וברוך אשר מסר עולמו לנוטרים.

שום חוצפה, הרב שך הורה לתלמידו הרב שולביץ לפרוש והתנגד נחרצות לשוטנשטיין, יש גם מכתב חריף בידיו של הרב שולביץ, והוא הנחה את הרב שולביץ כיצד מותר כן. בזמן שזה יצא בעברית ונכנס חזק לבתי מדרשות הרב כבר לא היה בתוקפו וכבר לא התערב בשום ענין ציבורי.
אך כידוע תלמידיו וממשיכי דרכו החליטו לכתוב מכתב הסכמה או לשתוק, ואין לנו אלא שופט שבימיך. גבין אם זה הגרי"ש והגר"ש שכתבו הסכמה אך סייגו דבריהם שזה נצרך כדי למנוע מתרגום שאין רוח חכם נוחה הימנו, והרמז ברור. אם זה הגריא"ל ואחרים שנמנעו בכל תוקף מלהסכים, ואף הביעו התנגות לשואלים האם ללמוד בהם, אך לא יצאו למערכה על הדבר.

[לייטנר]

יצא גם מעין שטיינזלץ, אבל שנים רבות לפניו, פירוש על הבבות, מידי בן שמן.

יצא על ה' מסכתות ואין להשוות (בפירושו שזר כמעט תמיד את פרש"י).

באוצר מצאתי רק את 'תלמוד מפורש' על מס' ברכות:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?17574

הערתך הזכירה לי את זה:

ובכן, את הפסנתר המציא שלמה קרשנדו בשנת 1723,

כשניסה לבנות נבל וטעה במידות. הוא גם טעה בתאריך.

הרי ידוע לכם שהפסנתר נבנה בשנת 1709, וגם לא על ידי מר קרשנדו.

[סעיף]

אם זה הגרי"ש והגר"ש שכתבו הסכמה אך סייגו דבריהם שזה נצרך כדי למנוע מתרגום שאין רוח חכם נוחה הימנו, והרמז ברור. אם זה הגריא"ל ואחרים שנמנעו בכל תוקף מלהסכים, ואף הביעו התנגות לשואלים האם ללמוד בהם, אך לא יצאו למערכה על הדבר.

איך יתכן שדווקא הגראי"ל [אשר מנהיג בדרך יותר מתונה מהנ"ל] לא הסכים לתת הסכמה, ודוקא הגרי"ש והגר"ש [שממשיכים את דרכו של הרב שך] כן נתנו?

[יאיר]

יצא גם מעין שטיינזלץ, אבל שנים רבות לפניו, פירוש על הבבות, מידי בן שמן.

יצא על ה' מסכתות ואין להשוות (בפירושו שזר כמעט תמיד את פרש"י).

באוצר מצאתי רק את 'תלמוד מפורש' על מס' ברכות:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?17574

הערתך הזכירה לי את זה:

ובכן, את הפסנתר המציא שלמה קרשנדו בשנת 1723,

כשניסה לבנות נבל וטעה במידות. הוא גם טעה בתאריך.

הרי ידוע לכם שהפסנתר נבנה בשנת 1709, וגם לא על ידי מר קרשנדו.

כוונתי בכל אופן היתה שאין להשוות את שטינזלץ לפירוש הרב שמעון בן שמן משום שפירוש השני עדיף ומעלי טפי טובא.

[עט סופר]

אם זה הגרי"ש והגר"ש שכתבו הסכמה אך סייגו דבריהם שזה נצרך כדי למנוע מתרגום שאין רוח חכם נוחה הימנו, והרמז ברור. אם זה הגריא"ל ואחרים שנמנעו בכל תוקף מלהסכים, ואף הביעו התנגות לשואלים האם ללמוד בהם, אך לא יצאו למערכה על הדבר.

איך יתכן שדווקא הגראי"ל [אשר מנהיג בדרך יותר מתונה מהנ"ל] לא הסכים לתת הסכמה, ודוקא הגרי"ש והגר"ש [שממשיכים את דרכו של הרב שך] כן נתנו?

אתה מאמין למה שמוכרים לך????
בכל מקרה כאשר אחד הגדולים ראה צורך השעה הכריע בדעתו אימתי עת לגדור ואימתי עת לפרוץ, אימתי עת לעשות לה' הפרו תורתך, אין בזה שום הנהגה קבועה, אחד האסונות של הדור שמוכרים לדור שפלוני יש לו הנהגה של חומרות\קולות, פלוני עומד על המשמר ופלוני פשרן וכיו"ב, פשרנות בודאי אינה טבעו של הגריא"ל.
הדוגמא הקיצונית לכך הוא שגם מרן המנחת יצחק ובית דינו אשר הם ידועים כקנאי העדה, כאשר קל דעת הוציא בשמם הסכמה לשטיינזלץ החליטו לשתוק, משום שיש שעה שמחאה תעורר יותר נזק מתועלת. והם בדעתם הגדולה הכריעו כי אין השעה כשרה לצאת נגד אותו קל דעת. ורק להזכיר כי שטיינזלץ כותב משפטים כגון 'זמן הנהגה שבשר בחלב נוהג בכל הבהמות ולא רק בגדי הוא מתקופה קדומה לפחות אמצע בית שני' עפרא לפומיהו, וע"כ ניתן הסכמה של העדה החרדית!!!!!!
לאחר שנוטר פרש ראוי לעמוד על המשמר ולהרים קול מחאה להפסיק לצבוע את העולם בשחור לבן, משום שאם הכל לשיטתו [למפלגתו] גם אני יכול להיות גדול...

למרות שזה נראה לי ברור מכתיבתי אציין זאת בפירוש מפני השוטים, יש לי הערכה והכנעה עצומה לכל השמות שהוזכרתי, העדה המנחת יצחק הגרי"ש ויבלחט"א הגראי"ל והגר"ש, כולם קדושי עליון עפר אני לכפות רגלם

[עשוי לנחת]

ועצוב מאוד ששטיינזלץ שכינה את דוד המלך כהרפתקן ואת רחל אמנו כצעצוע הרו... של יעקב אבינו עפ"ל, זכה לבימה מכובדת ב'בקהילה' השבוע.
הציבור שוכח ולא קולט במה מדובר.
[במקרה עברתי עכשיו ליד החנות, ראיתי ונעצב ליבי]

[לייטנר]

יאיר,

כתבתי שבן שמן כתב פירוש על הבבות, כעין שטיינזלץ, וע"כ כתבת שבכלל זה לא בן שמן, הוא לא כתב על הבבות, וזה בכלל לא דומה לשטיינזלץ...

אכן, ממה שזכור לי, פירושו של בן שמן היה "כבד" יותר ולא קולח.

[יאיר]

יאיר,

כתבתי שבן שמן כתב פירוש על הבבות, כעין שטיינזלץ, וע"כ כתבת שבכלל זה לא בן שמן, הוא לא כתב על הבבות, וזה בכלל לא דומה לשטיינזלץ...

אכן, ממה שזכור לי, פירושו של בן שמן היה "כבד" יותר ולא קולח.

אין לי מושג על מה אתה מדבר. לא כתבתי כזאת (אם תרצה להגיב, כדאי בפרטי).

שוב בדקתי. הוא כתב על 7 מס'. על הבבות ועל מגילה, תענית, מו"ק וחגיגה (אולי גם ר"ה).

מצאתי גם את זה:

[שיבר]

וכאן המקום להזכיר כי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בעשור האחרון לחייו היה לומד הרבה בש"ס מבואר מהד' שוטנשטיין וקצת במהד' מתיבתא, שמעתי בשעת חולשתו היה מעיין בהם, או שהשתמש רק בהערות המרחיבות שלהם ולא בביאור עצמו, ואלו ניצבו לראווה תמיד על שולחנו ונראים בכל תמונה מהחדר באותה תקופה. וכבר היה על זה אשכול.

[יאיר]

וכאן המקום להזכיר כי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בעשור האחרון לחייו היה לומד הרבה בש"ס מבואר מהד' שוטנשטיין וקצת במהד' מתיבתא, שמעתי בשעת חולשתו היה מעיין בהם, או שהשתמש רק בהערות המרחיבות שלהם ולא בביאור עצמו, ואלו ניצבו לראווה תמיד על שולחנו ונראים בכל תמונה מהחדר באותה תקופה. וכבר היה על זה אשכול.

viewtopic.php?f=7&t=5282&start=40#p44877
download/file.php?id=4397

[יורה דעה]

הרב יעקב לויפר כתב פעם מאמרים בענין דפוסי הש"ס שהיו בעבר ובדפוסי הש"ס שיש היום..

דרך אגב, הוא הוציא בימים האחרונים ספר על הנושא, כנראה ריכוז כל המאמרים שכתב בהמודיע, ומן הסתם הוסיף עליהם כיד ה' הטובה עליו. שמעתי מחבר שראה את הספר, שהוא ממש נחמד למראה ודבריו נעימים וקולחים לקריאה.

[הגהמ]

הנה קטע מעניין שכ' אחד מוותיקי רבני ארה"ב הר"ר שמעון שוואב זצ"ל בדבר הסכמתו לש"ס שוטנשטיין שהזכירו דרך אגב בספרו עיון תפלה. והיותר מעניין הוא שבתרגום ספרו זה לאנגלית בשם Rav Schwab on Prayer שיצא לאור בעריכת עורכי הש"ס הנ"ל לא נמצא קטע זה. המממ....

[ישבב הסופר]

חזק!!

[בית שביעי]

מן הנכון היה שיכניסו קטע זה בהסבר על גמרא בענין של עמילות בתורה...

[ניים ושכיב]

וכאן המקום להזכיר כי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בעשור האחרון לחייו היה לומד הרבה בש"ס מבואר מהד' שוטנשטיין וקצת במהד' מתיבתא, שמעתי בשעת חולשתו היה מעיין בהם, או שהשתמש רק בהערות המרחיבות שלהם ולא בביאור עצמו, ואלו ניצבו לראווה תמיד על שולחנו ונראים בכל תמונה מהחדר באותה תקופה. וכבר היה על זה אשכול.

viewtopic.php?f=7&t=5282&start=40#p44877
download/file.php?id=4397

בשמאלה של התמונה נראה גם כרך שוטנשטיין במהדורתו האנגלית, מה שמחזק את טענת עט סופר כי "הנחת הכרכים השונים ע"י הנכדים וכו', הוא סגולה בדוקה ומנוסה לחתן ילדים", ומפיל את כל התמונות בסגנון אלו לבירא.

[איש רגיל]

ותמונה זו [ועוד הרבה כמותה] היא גם פרי יצירת הנכדים?