והי' רגיל להוכיח אותי על שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא, וכה היה דברו אלי תמיד, שזה כל האדם - לא לעצמו נברא, רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכחו לעשות
צביב כתב:באגרת הגר"א
וגם לאמי בקשתי שיהא שלום בין שניכם
ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים כי זה מצוה גדולה לכל אדם
ושואלין לאדם בשעת הדין וכו' המלכת את חבירך בנחת רוח
הרי צריך שימליכהו בנחת
ובזה רוב התורה לשמח אדם
לכאורה השורה האחרונה מחודשת מאוד
יורה דעה כתב:צביב,
עד שאתה שואל על המשפט האחרון, אולי תסביר לי איך הבנת את מש"כ:
ושואלין לאדם בשעת הדין וכו' המלכת את חבירך בנחת רוח, הרי צריך שימליכהו בנחת.
מצאתי בחיפוש בפרוייקט השו"ת מאמר זה מאוצר המדרשים אייזנשטין, ואולי מופיע בעוד מקומות,
אך מה הפירוש? האם אני צריך להיות עבד נרצע של חברי???
צביב כתב:באגרת הגר"א
וגם לאמי בקשתי שיהא שלום בין שניכם
ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים כי זה מצוה גדולה לכל אדם
ושואלין לאדם בשעת הדין וכו' המלכת את חבירך בנחת רוח
הרי צריך שימליכהו בנחת
ובזה רוב התורה לשמח אדם
לכאורה השורה האחרונה מחודשת מאוד
משה ששון כתב:צביב כתב:באגרת הגר"א
וגם לאמי בקשתי שיהא שלום בין שניכם
ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים כי זה מצוה גדולה לכל אדם
ושואלין לאדם בשעת הדין וכו' המלכת את חבירך בנחת רוח
הרי צריך שימליכהו בנחת
ובזה רוב התורה לשמח אדם
לכאורה השורה האחרונה מחודשת מאוד
מהו רוב התורה - ומה המיעוט?
ונראה שגירסה מוטעית נזדמנה לצביב,
ובדקתי אצלי בבית וכתוב ובזה חוב התורה
ואולי יש כאן חידוש אחר
שחשבתי שהספר הראשון שכתב מצוה גדולה להיות בשמחה
הוא ליקוטי מוהר"ן
וכאן זה כבר נמצא עשרות שנים קודם באיגרת הגר"א
בברכה המשולשת כתב:באיגרת אדוננו הגר"א לא נאמר שיש מצוה להיות בשמחה אלא שיש לשמח אחרים- שזה אינו עניין לזה כידוע.
אליהוא כתב:יש מצוה להאכיל רעבים ולהשקות צמאים, מכאן שמצוה לאכול ולשתות תמיד.
אליהוא כתב:וראה בצוואת החוו"ד לא להקשיב לאותם האומרים שמצוה גדולה להיות בשמחה תמיד.
משה ששון כתב:בברכה המשולשת כתב:באיגרת אדוננו הגר"א לא נאמר שיש מצוה להיות בשמחה אלא שיש לשמח אחרים- שזה אינו עניין לזה כידוע.
מצינו כאן שרבינו הגר"א כותב על השמחה מצוה גדולה, [שזה נאמר בגמרא על פדיון שבויים]
וכיון שלשמח אחרים זו מצוה גדולה, מה החילוק בין לשמח עצמו לבין לשמח אחרים
[בקיצור בבקשה מהרב בברכה המשולשת שיבאר את כוונתו במ"ש כידוע]
בברכה המשולשת כתב:משה ששון כתב:בברכה המשולשת כתב:באיגרת אדוננו הגר"א לא נאמר שיש מצוה להיות בשמחה אלא שיש לשמח אחרים- שזה אינו עניין לזה כידוע.
[בקיצור בבקשה מהרב בברכה המשולשת שיבאר את כוונתו במ"ש כידוע]
הכוונה פשוטה. לשמח אחרים זו מצווה כענף של ואהבת לרעך כמוך, ואילו לגבי לשמח עצמו לא מצאנו שום מקור שיש מצווה לשמוח, אלא רק שיש מצווה גדולה לקיים את המצוות בשמחה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 351 אורחים