חכם באשי כתב:המרגלים סיפרו. מדוע לא? יש מקור, בוודאי, בתורה כתוב שהם תיארו את הארץ, וכנראה התיאור היה יותר מפורט מלשון המקראות.
חכם באשי כתב:היכן בדיוק היא נחלת בני גד וראובן? איני יודע. אולי היא בדיוק ב"קו המסלול" של המרגלים. תוכל לבדוק?
עשוי לנחת כתב:חכם באשי כתב:המרגלים סיפרו. מדוע לא? יש מקור, בוודאי, בתורה כתוב שהם תיארו את הארץ, וכנראה התיאור היה יותר מפורט מלשון המקראות.
נו נו,
בפשטות הם לא סקרו כל ק"מ מרובע בארץ, אלא עלו בה לארכה ולרחבה כמבואר בפסוקים וברש"י בפרשת שלח, ותיארו מדגמית את אופי הארץ, את סגנון הארץ ואת סגנון האנשים. ולא יכלו להבטיח שבכל הארץ אין מקום מקנה מתאים.
אוצר החכמה כתב: וממילא לק"מ קושיית פותח האשכול כי הסיבה שבקשו לא היתה משום שחשבו שבא"י לא יהיה מקום מתאים להם, אלא אע"פ שיש גם בא"י מקומות מתאימים, כיוון שהמקום הזה התאים להם ולא לאחרים, התנדבו הם להיות הדרים כאן.
לייטנר כתב:עשוי לנחת כתב:חכם באשי כתב:המרגלים סיפרו. מדוע לא? יש מקור, בוודאי, בתורה כתוב שהם תיארו את הארץ, וכנראה התיאור היה יותר מפורט מלשון המקראות.
נו נו,
בפשטות הם לא סקרו כל ק"מ מרובע בארץ, אלא עלו בה לארכה ולרחבה כמבואר בפסוקים וברש"י בפרשת שלח, ותיארו מדגמית את אופי הארץ, את סגנון הארץ ואת סגנון האנשים. ולא יכלו להבטיח שבכל הארץ אין מקום מקנה מתאים.
האם תוכל לצטט את הפסוקים שמהם ברור שעלו בארץ לאורכה ולרוחבה?
(כי פשטו של פסוק כא בבמדבר יג, מדבר על מטרתם של המרגלים, ולא על הביצוע בפועל, כפי שמובן מתיאור הביצוע המופיע שלוש פעמים: במדבר יג כב, במדבר לב ט, דברים א כד).
(לא משמע שהוא היה רק בגלל היעדרותם הצפוייה מהמלחמה),
עשוי לנחת כתב:לייטנר כתב:עשוי לנחת כתב:נו נו,
בפשטות הם לא סקרו כל ק"מ מרובע בארץ, אלא עלו בה לארכה ולרחבה כמבואר בפסוקים וברש"י בפרשת שלח, ותיארו מדגמית את אופי הארץ, את סגנון הארץ ואת סגנון האנשים. ולא יכלו להבטיח שבכל הארץ אין מקום מקנה מתאים.
האם תוכל לצטט את הפסוקים שמהם ברור שעלו בארץ לאורכה ולרוחבה?
(כי פשטו של פסוק כא בבמדבר יג, מדבר על מטרתם של המרגלים, ולא על הביצוע בפועל, כפי שמובן מתיאור הביצוע המופיע שלוש פעמים: במדבר יג כב, במדבר לב ט, דברים א כד).
ברש"י (במדבר יג כא) מפורש: "ממדבר צן עד רחב לבא חמת - הלכו בגבוליה באורך וברוחב כמין גאם, הלכו רוח גבול דרומית ממקצוע מזרח עד מקצוע מערב, כמו שצוה משה עלו זה בנגב, דרך גבול דרומית מזרחית עד הים, שהים הוא גבול מערבי. ומשם חזרו והלכו כל גבול מערבי על שפת הים עד לבא חמת, שהוא אצל הר ההר במקצוע מערבית צפונית, כמו שמפורש בגבולות הארץ בפרשת אלה מסעי".
לא הבנתי מה רצית משאר הפסוקים שציינת, מלבד מה שצינת לפסוק בדברים (א כד) שאדרבה שם מפרש הספורנו שנחל אשכול הוא בדרום א"י ובדיוק כפי שציוה עליהם משה לעלות ברוח דרומית.
לייטנר כתב:עשוי לנחת כתב:ברש"י (במדבר יג כא) מפורש: "ממדבר צן עד רחב לבא חמת - הלכו בגבוליה באורך וברוחב כמין גאם, הלכו רוח גבול דרומית ממקצוע מזרח עד מקצוע מערב, כמו שצוה משה עלו זה בנגב, דרך גבול דרומית מזרחית עד הים, שהים הוא גבול מערבי. ומשם חזרו והלכו כל גבול מערבי על שפת הים עד לבא חמת, שהוא אצל הר ההר במקצוע מערבית צפונית, כמו שמפורש בגבולות הארץ בפרשת אלה מסעי".
לא הבנתי מה רצית משאר הפסוקים שציינת, מלבד מה שצינת לפסוק בדברים (א כד) שאדרבה שם מפרש הספורנו שנחל אשכול הוא בדרום א"י ובדיוק כפי שציוה עליהם משה לעלות ברוח דרומית.
טענו בחיטים והודה לו בעצי שיטים.
שאלתי היכן הובא בפסוקים, ואתה מצטט לי את רש"י.
עשוי לנחת כתב:לייטנר כתב:עשוי לנחת כתב:ברש"י (במדבר יג כא) מפורש: "ממדבר צן עד רחב לבא חמת - הלכו בגבוליה באורך וברוחב כמין גאם, הלכו רוח גבול דרומית ממקצוע מזרח עד מקצוע מערב, כמו שצוה משה עלו זה בנגב, דרך גבול דרומית מזרחית עד הים, שהים הוא גבול מערבי. ומשם חזרו והלכו כל גבול מערבי על שפת הים עד לבא חמת, שהוא אצל הר ההר במקצוע מערבית צפונית, כמו שמפורש בגבולות הארץ בפרשת אלה מסעי".
לא הבנתי מה רצית משאר הפסוקים שציינת, מלבד מה שצינת לפסוק בדברים (א כד) שאדרבה שם מפרש הספורנו שנחל אשכול הוא בדרום א"י ובדיוק כפי שציוה עליהם משה לעלות ברוח דרומית.
טענו בחיטים והודה לו בעצי שיטים.
שאלתי היכן הובא בפסוקים, ואתה מצטט לי את רש"י.
מה לי מפורש בפסוקים מה לי כפי שהבין רש"י בפסוקים??
לא מצאתי בפסוקים חפשתי ברש"י.
וכי אנהג כמנהג השליח השוטה שטענוהו בחיטים והתעקש להשאר בחיטים...?
[בגיטין דף נו. אתא ואמר לה גושקרא ליכא קימחא דשערי איכא, אמרה ליה זיל אייתי לי, אדאזל איזדבן...]
לייטנר כתב:ידידי, כתבת 'כמבואר בפסוקים', ועל כך שאלתי היכן מצאת שמבואר כן בפסוקים עצמם. כל תשובה אחרת היא למותר.
עשוי לנחת כתב:אלא עלו בה לארכה ולרחבה כמבואר בפסוקים וברש"י בפרשת שלח...
אוצר החכמה כתב:זה מה שהוא הסביר שלא מדובר כאן במדרש שרש"י הביא אלא באופן שרש"י הבין את פשט הפסוקים.
ואם הוא היה מראה לך פסוק שמשמע ממנו כך, היית אומר טענו בחיטים כי אתה מבין את הפסוקים אחרת? ולמה נגרע חלקו של רש"י להבין פשט בפסוקים מחלקו של כל אדם אחר?
לייטנר כתב:אוצר החכמה כתב:זה מה שהוא הסביר שלא מדובר כאן במדרש שרש"י הביא אלא באופן שרש"י הבין את פשט הפסוקים.
ואם הוא היה מראה לך פסוק שמשמע ממנו כך, היית אומר טענו בחיטים כי אתה מבין את הפסוקים אחרת? ולמה נגרע חלקו של רש"י להבין פשט בפסוקים מחלקו של כל אדם אחר?
ח"ו! בוודאי שלא נגרע של חלקו של רש"י לפרש.
אבל אין אלו הפסוקים עצמם, שהרי קשה להעמיד את דברי רש"י כפשט בפסוקים אלה, ולו רק מההיבט הגאוגרפי.
בכך יש גם תשובה לדברי 'עשוי לנחת' שאינו טוען כלל שהדבר הובא בפסוקים עצמם, אלא ברש"י. כלומר, אין בפסוקים עצמם הוכחה לעניין, אלא יש ברש"י. לכן מיותר לציין "כמבואר בפסוקים וברש"י...", ויש לכתוב: "כמבואר ברש"י פרשת שלח...".
אוצר החכמה כתב:אני התקשיתי בקושי אחר, מה הועילה הצעתם שיצאו חלוצים, זה מועיל רק להוכיח שאינם שחוששים מהמלחמה, אבל החטא היה גם שמאסו בארץ חמדה ומה התשובה על זה. ולכאורה התשובה פשוטה, שידעו כולם שחלק מבני ישראל יצטרכו לשבת בעבר הירדן ולא יניחו אותה אחרי שכבשוה שיחזרו הגווים לכבשה, ואדרבה זו השמירה של א"י, וממילא מצד זה היתה טענתם של בני גד וב"ר צודקת כי אם יהיו מבני ישראל שיצטרכו לשבת כאן ראוי שיהיו אלה שהארץ מתאימה לצרכיהם, ועבר הירדן מתאים למי שיש לו הרבה צאן, ולכן כל טענת משה היתה רק על החשש מהמלחמה וע"ז השיבו שיצאו חלוצים. וממילא לק"מ קושיית פותח האשכול כי הסיבה שבקשו לא היתה משום שחשבו שבא"י לא יהיה מקום מתאים להם, אלא אע"פ שיש גם בא"י מקומות מתאימים, כיוון שהמקום הזה התאים להם ולא לאחרים, התנדבו הם להיות הדרים כאן.
מנין ידעו בני גד וראובן שאין בא"י מקום למקניהם?
הבונה כתב:מנין ידעו בני גד וראובן שאין בא"י מקום למקניהם?
אחרי כל ההסברים השאלה לא מובנה, מנין שידעו? כאן ראו בודאי מקום טוב למקנה, את א"י נניח שלא הכירו, העדיפו את הודאי על פני הספק!
עשוי לנחת כתב:הבונה כתב:מנין ידעו בני גד וראובן שאין בא"י מקום למקניהם?
אחרי כל ההסברים השאלה לא מובנה, מנין שידעו? כאן ראו בודאי מקום טוב למקנה, את א"י נניח שלא הכירו, העדיפו את הודאי על פני הספק!
זה מה שמוזר לי. נשמע לך הגיוני? עד שם הם לא מצאו משהו מתאים, במצרים לא היה משהו? הקב"ה מבטיח להם את הארץ עם כל המעלות של זבת חלב ודבש, והם פוזלים מחוץ לארץ, עד שהם מוותרים מראש על הספק, בגלל שכאן וודאי יש?
[בפרט שלא עברו הרבה שנים מאז הסיפור עם המרגלים ש"מאסו בארץ חמדה".]
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 507 אורחים