שפוט אלם - מיהו?

[מתעניין]

קצת באיחור. בסליחות ליום שבעה עשר בתמוז אומרים:
שְפוֹט אִלֵּם. וְאָז יְשַלֵּם. הַמַּבְעֶה וְהַמַּבְעִיר
האם יש מישהו היודע למי הכוונה במלה אלם?

[שבטיישראל]

פירושי הראשונים ז"ל מכת"י -

א)
בכת"י אוקספורד - (Oxford - Bodleian Library MS Opp. 681 (Neubauer 1213
ובכת"י פאדובה - Padova Biblioteca Del Seminario Vescovile, Cod 218

אלם. זה ישראל שנקראו יונת אלם

[לא מצאתי מקום במקרא שישראל נקראו "יונת אלם" כי אם דוד המלך ע"ה, ועי' במפרשי המקרא עה"פ "למנצח על יונת אלם וגו' (תהילים נ"ו, א'), וכפיה"נ מש"ה מכנה את ישראל "יונת אלם" מכיון שהם רחוקים מארצם]


ב)
כת"י וטיקן - Vatican - Biblioteca Apostolica ebr. 422

אלם. זה ישראל שנאלמו לפני הגוי' כרחל לפני גוזזיה.

[ועשה"כ עש"ה "וכרחל לפני גזזיה נאלמה" (ישעי' נ"ג, ז')]

[תולעת ספרים07]

דְוַי הָסֵר וְגַם חָרוֹן, וְאָז אִלֵם בְּשִיר יָרוֹן, נְחֵנוּ בְמַעְגְלֵי צֶדֶק וכו.
ועיין ט"ז אהע"ז סימן ס"ב סק"ז
ומעולם נסתפקתי מהו אלם האם הכוונה לאלם ממש שבבוא המשיח גם האלם ישיר וכדברי הנביא אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם ישעיה פרק ל"ה פסוק ו ע"ש
או אפשר שהכוונה בזה לישראל על פי לשון הפסוק בתהלים
פרק ל"ח פסוק י"ד וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו:

[שבטיישראל]

הנה הפי' על הפיוט מתוך מחזור מעגלי צדק [כמנהג האשכנזים] דפוס ויניציאה שכ"ח

(פירושו כדברי הפי' בכת"י וטיקן 422, ומ"מ לכו"ע "אלם" הכוונה לישראל)

[תולעת ספרים07]

שבטי מקור!
שמא כוונתו למה שכתבתי לעיל כאלם לא אפתח פיו
[יתכן שפיספתי משהו בצילום שהבאת]

[שבטיישראל]

מקור למה ?

להפי' שקאי על ישראל ?
כ"ה להדיא בכתבי הראשונים ז"ל !!

[שבטיישראל]

הנה הפי' ב"סדר תפלות מכל השנה עם פי' כמנהג פולין רייסין ליטא פיהם מערהרין" (חלק א') דפוס אמשטרדאם תמ"א

[תולעת ספרים07]

מוזר לי שהוצרכו לגלגל אלם לאלמנה וכו' שהרי מקרא מלא הוא בתהלים כאלם לא אפתח פיו... כנ"ל.
ועיין שם רש"י בתהלים שהכוונה לישראל והוא על פי הגמ' בגיטין דף לו ע"ב ואינם משיבים...

[מתעניין]

יישר כח לכל העונים.
לתמיהת תו"ס07 - עי' בתרגום תהלים ל"ח י"ד שתרגם אלם - אלמנא. ומסייע בזה לפירוש ר' יונה שאלמנה נקראת כך על שם שאין לה פה לדבר. ואולי רצו מפרשי התפילות להסתייע מפירושו שאף מי שיכול לדבר בפיו, ורק מחמת שאינו מעיז לדבר אינו עונה נקרא אלם.
ואכן ברש"י בתהלים שם מבואר שעם ישראל אינו עונה למחרפיו מבין האומות מתוך אמונה בקדוש ברוך הוא וכדי למנוע חילול שם שמים.
ולחשיבות הדברים לנידון זה העתקתי לשונו שם:

(יד) אני כחרש - ישראל שומעים חרפתם מן האומות ואינם משיבים. ולמה, כי לך ה' הוחלתי שתגאלני ותושיעני מהם.
(יז) כי אמרתי פן ישמחו לי - לכך אנו שותקים כי אומרים אנו בלבנו אם נשיבם עזות שמא יראו במפלתינו וישמחו לנו במוט רגלינו ויגדילו עלינו לומר הלא הייתם מתפארים מתשועתכם.
(יח) כי אני לצלע נכון - לכך אנו דואגים פן ישמחו לנו לפי שמלומדים אנו במכות ומוכנים ומזומנים לשבר תמיד. ומכאובי נגדי - מזומן הוא לבוא עלי תמיד.
(כ) כי עוני אגיד - לבי מגיד לי את עוני ולפיכך אני דואג וירא מחטאתי שלא יגרום לי צלע ומכאוב.

[תולעת ספרים07]

למתעניין:
רציתי רק להעיר בדברי ר"י איך יפרש לשון אלמן שהרי אינו בוש כמו אלמנה לכאו' וצריך ישוב...

וראה גם הייתה כאלמנה בקינות מה שפירשו שם....
שהכוונה לירושלים שהייתה כאלמנות [חיות כלומר עגונות]

וראה גם ברש"י תהלים ס"ח ובעוד הרבה מקומות
ודין אלמנות. שעשה משפטה של ירושלים שנאמר בה היתה » כאלמנה
בכל אופן הדבר כנראה ברור שישראל נקראים אלם, וכפי הנראה זהו הכוונה בלשון שפוט אלם בסליחות אשר בי"ז תמוז
ולא שפוט את ירושלים מלשון הכתוב הנ"ל דיין אלמנות

ועדיין יש לי להאריך בזה ועוד חזון למועד תרתי משמע

[תולעת ספרים07]

הקפצה - תשע"ב
אם מותר לי לבקש מהחברים להקפיץ עוד אשכולות הנוגע לשבעה עשה בתמוז אודה להם מאוד.
ואפשר שבעלי האתר יואילו בטורם לרכז את כל האשכול בתת דירקטורי
יישר כוחכם למפרע

[מיללער]

יישר כח לכל העונים.
לתמיהת תו"ס07 - עי' בתרגום תהלים ל"ח י"ד שתרגם אלם - אלמנא. ומסייע בזה לפירוש ר' יונה שאלמנה נקראת כך על שם שאין לה פה לדבר. ואולי רצו מפרשי התפילות להסתייע מפירושו שאף מי שיכול לדבר בפיו, ורק מחמת שאינו מעיז לדבר אינו עונה נקרא אלם.
ואכן ברש"י בתהלים שם מבואר שעם ישראל אינו עונה למחרפיו מבין האומות מתוך אמונה בקדוש ברוך הוא וכדי למנוע חילול שם שמים.
ולחשיבות הדברים לנידון זה העתקתי לשונו שם:

(יד) אני כחרש - ישראל שומעים חרפתם מן האומות ואינם משיבים. ולמה, כי לך ה' הוחלתי שתגאלני ותושיעני מהם.
(יז) כי אמרתי פן ישמחו לי - לכך אנו שותקים כי אומרים אנו בלבנו אם נשיבם עזות שמא יראו במפלתינו וישמחו לנו במוט רגלינו ויגדילו עלינו לומר הלא הייתם מתפארים מתשועתכם.
(יח) כי אני לצלע נכון - לכך אנו דואגים פן ישמחו לנו לפי שמלומדים אנו במכות ומוכנים ומזומנים לשבר תמיד. ומכאובי נגדי - מזומן הוא לבוא עלי תמיד.
(כ) כי עוני אגיד - לבי מגיד לי את עוני ולפיכך אני דואג וירא מחטאתי שלא יגרום לי צלע ומכאוב.

גם הרד"ק בשרשיו שורש אלם כ' שאלמנה נובע מאלם והנו"ן נוספת ע"מ רעננה

ועי' בגליון מהר"ש איגר כתובות ב. שציין לדברי הכ' בישעי' יג, כב וענה איים באלמנותיו, קרא ארמון העזוב אלמון ע"כ

ולכאורה פלוני אלמוני שנמצא ברות, אלם ואלמנה, הכל נראה משורש אחד, אלם ניטלה ממנו הלשון, ואלמוני הכוונה ששמו אינו מפורש ונאלמה, ואלמנה אין לה בעל שיריב את ריבה והיא נאלמה.

ומכל זה צ"ע על המלאכת שלמה על משניות כתובות פ"א מ"א שכ' על תיבת אלמנה שהיא על שם שאין לה אלא מנה לכתובה כדברי הגמ' והוסיף שמה שאלמנה נזכרה בתורה היא על שם העתיד מאי דעתידי רבנן לתקוני.
ויהי לפלא, כי בדר"כ המלאכ"ש מפרש פשוטו של משנה, וכאן נטה לדרוש והרחיק לכת