חיבתו של 'מספר עגול'

[חכם באשי]

החכמים אולי יתמהו על 'ניגוד אינטרסים'... עקב האשכול הסמוך (עי' viewtopic.php?f=7&t=1453), ובאמת זה היה ה'זרז' לשאלתי הבאה:
היש מקור יהודי לחיבה שמחבבים אנשים מספרים עגולים, כמו: 100, 1000 ?
הנה זה עתה נתבשרנו מאחת הקופות הצדקה, שאנשים הממונים על ידה יתפללו להצלחת התורמים 1000 פעמים ספרי תהלים. ואף בעתונות אנו מוצאים, מידי יום ביומו, התארגנות להשלמת 1000 ספרי תהלים.
מה בכך שהמספר עגול ונחמד? היש לכך מקור או שזה פשוט רגשי? (ושמא זה מגיע מהגויים?)
במקורות מצאנו, שאפילו מספר לא עגול הוא משמעותי. הנה, מספר 7 הוא משמעותי ביותר (אם כי, גם לו יוחסו משמעויות כלליות, כמו שכתב אבן עזרא בכמה מקומות). ומשה רבינו התפלל 515 תפילות ולא נענה, והקב"ה אמר לו: 'רב לך', ופירש רש"י, עוד תפילה אחת היה נענה. היינו, שמספר לא עגול בעליל - 516, עוזר בהחלט!

[אברהם]

'שונה פרקו מאה פעמים ואחת' הרי שמספר המאה מסמל שלמות מסויימת.
'יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים' - כנ"ל.

[חכם באשי]

נכון.
אך נראה שמספרים כמו: 7, 70, חיבתם מרובה יותר. לא?

[אברהם]

אכן, אבל הם כפי שאמרת יש בהם ייחודיות מצד עצמם, ואילו מספרי המאה והאלף מסתמא מעלתם מחמת 'עגלגלותם' או נכון יותר: שלמותם.

[זקן ששכח]

ארבעים יכנו, ודרשו חסר אחת. ארבעים מלאכות חסר אחת ועוד כהנה. ודומה שיש במהר"ל אודות המספר השלם ואינו בזכרוני כעת איה מקומו.

[מגיב ומניב]

על מספר ארבעים ישנו ספר נפלא בשם 'מטוב נהורך'.

על המספר העגול, ידוע שכאשר רצו לחגוג יובל לחסידות סטריקוב בארץ (או בדומה לזה), הגיב כ"ק האדמו"ר זצוק"ל: ושנה הבאה 51, ודפח"ח.

[זקן ששכח]

מספר עגול בלשון קדמונינו הוא 'מספר שלם'. בחיפוש אקראי מצאתי לכך עשרות רבות של מובאות. אולם לצערי, באשי, דוקא המספר אלף אינו עגול:
ראה גור אריה (דברים ד לב) ואף על גב שמספר רבבה כאשר תרבע אותו יהיה צלעותיו מאה, כבר התבאר שאין רבבה נחשב בכלל מספר, ששם רבבה יקרא על שם רבוי, כדלעיל. ואפילו אם היה מספר, אין זה דומה למאה, כי אצל מספר הרבבה, רחוק הוא מספר מאה, שהיא צלע מספר המרובע, מן מספר הרבבה, ומספר אלף הוא ביניהם, ודבר זה גם כן חסר נקרא. ולא כן מספר מאה, שהצלע המרובע הוא מספר י' - קרוב לו, לכך כאשר אתה משלימו הוא שלם לגמרי.

[סענדער]

מספר עגול קליט יותר ומכאן חיבתו.
צא וראה במספרי מניין השבטים כולם נמנים במספרים עגולים.

[מנחם]

צא וראה במספרי מניין השבטים כולם נמנים במספרים עגולים.

ומה הביאור בזה? וכי התוה"ק 'עיגלה' את המספר?!

[שמואל ברמה]

היה כאן דיון ארוך על זה ראה כאן
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=490&p=3222&hilit=%D7%A2%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9C#p3222

[יאיר]

לענ"ד ודאי שיש במספר עגול סגוליות מסוימת המיוחדת לו יותר ממספרים אחרים..

ואדאתינן להכא אומר דבר מוכר ונחמד: כידוע בגמטריה:
א-י=1-10
כ-צ=20-90
ק-ת=100-400

ואילו האותיות הסופיות כמנפץ-ךםןףץ (מנצפ"ך צופים (נביאים) אמרום).
ך-ץ=500-900:

ך-500
ם-600
ן-700
ף-800
ץ-900

ומה בא אחרי 900?..1000..וזהו "סגירת מעגל" ושוב האות א' חוזרת ונקראת "אלף" (1000)..

ויש עוד להאריך..

[אלון גורן]

ואף בעתונות אנו מוצאים, מידי יום ביומו, התארגנות להשלמת 1000 ספרי תהלים. מה בכך שהמספר עגול ונחמד? היש לכך מקור או שזה פשוט רגשי? (ושמא זה מגיע מהגויים?)

במקורות מצינו הרבה פעמים כשרוצים לנקוט מספר גדול, נוקטים אלף. (ואין זה מנהג המגיע מן הגויים). כמו: אפילו שור שוה אלף דינר. אפילו אלף עדים. פסקה להכניס לו אלף דינר. ומקרא מלא הוא יוסף עליכם ככם אלף פעמים.

[חכם באשי]

ושמא, חיבתו של מספר 1000 הוא משום היותו 'סוף החשבון', היינו, סוף המניין.
כן כותב ר' אברהם אבולעפיה, אוצר עדן גנוז, ירושלים תשס, עמ' 49: "ואין צורך להאריך בם, כי כוונתינו במספר, הוא למצוא המספר בלב, משוער מן אחד עד אלף לפי דרכנו. שכל אלף אצלנו, על דרך הקבלה, חוזרים חלילה אל אחד, ועל כן 'אלף' - אחד". ועי' חידושי אגדות למהרש"א, מועד קטן, יז ע"א.
וסוף דבריו " ועל כן 'אלף' - אחד", הם כדברי יאיר דלעיל. והשווה: מדרש בראשית רבתי, פרשת בראשית, עמ' 6-5.
אמנם יש הסוברים שמספר 10 הוא 'סוף החשבון' (עי' במפרשי ספר יצירה), וישנה שיטה הסוברת שמספר 'ריבוא' (10,000) הוא סוף החשבון.

[אלון גורן]

אבל מצינו בחז"ל שמתמשים גם במספרים עגולים אחרים, כגון 100 וכגון 300. מה ההסבר שם?

[חכם באשי]

לגבי מספר 300 (ובמיוחד לגבי מספר 400), ידוע, שהוא 'לאו דווקא', אלא מספר גוזמא.
האריך בכך רד"י ווייס באחד מכרכי מגדים חדשים המצוי באוצר (איני זוכר היכן בדיוק, כדומני עמ"ס ברכות, אך בכל כרך יש מפתח מדוקדק וניתן למוצאו בנקל).
ומשונה היא השערתו של ר"ר מרגליות, ב'מחקרים בדרכי התלמוד', בעניני מספרים אלו. יעויין שם.

[תחכמוני]

פעם שמעתי שיעור מאלף מרבינו הגר"ל מינצברג שליט"א על כל המספרים בתורה, אחד לאחד, השיעור נמצא בקול הלשון - עניני שבת המספרים בתורה ובחז"ל!

[אלון גורן]

לגבי מספר 300 (ובמיוחד לגבי מספר 400), ידוע, שהוא 'לאו דווקא', אלא מספר גוזמא.
האריך בכך רד"י ווייס באחד מכרכי מגדים חדשים המצוי באוצר (איני זוכר היכן בדיוק, כדומני עמ"ס ברכות, אך בכל כרך יש מפתח מדוקדק וניתן למוצאו בנקל).
ומשונה היא השערתו של ר"ר מרגליות, ב'מחקרים בדרכי התלמוד', בעניני מספרים אלו. יעויין שם.

עדיין, אבל למה השתמשו דוקא ב300 וב400, ולמה לא השתמשו ב1000 כיון שהוא המספר החביב של סוף המנין?

[יאיר]

ודאי שיש בכך סודות גדולים ואנו..אל לנו (בנתיים) עסק בנסתרות..

[שמואל דוד]

מצינו במשנה וגמרא ׳ואפילו מאה׳ כו׳ ולפעמים מצינו לשון אלף או ריבוא. יש לעיין מדוע לפעמים נקט הגמרא רבותא בלשון ״מאה״ ולפעמים בלשון ״אלף״ האם יש יותר חידוש באלף ממאה. גם מצאתי כמה פעמים בגמרא הלשון ״מאה״ והרמב״ם כתב ״אלף״ וצריך עיון מדוע שינה מלשון הגמרא.

לדוגמא: עי׳ סנהדרין דף ח. יהא חביב עליך דין פרוטה כדין מאה
עיין רש"י בד"ה לאקדומיה וז"ל אם בא לפניך דין של פרוטה וחזר ובא דין אחר של מנה הקודם לפניך הקדם לחתוך ע"כ
וצע"ק מדוע שינה רש"י מלשון הגמרא "מאה" מנה, הרי זה ממעט חידוש של הגמרא.
והרמב"ם כתב ״אלף״ מנה ע״ש.

וע״ע במשנה תמורה כט. ואיזהו אתנן האומר לזונה הוליך טלה זה בשכרך אפי' הן ״מאה״ כולן אסורין כו׳
ועיין שם בגמרא ורש״י. ועיין הגר״א שכתב שרש״י גורס ״שתים״ במקום ״מאה״ ע״ש וצ״ע. ועיין רמב״ם הלכות איסורי מזבח שכתב ״אלף״ ועי׳ בשיעורי רבינו משולם דוד הלוי בתמורה שם.

[שמואל דוד]

מצינו במשנה וגמרא ׳ואפילו מאה׳ כו׳ ולפעמים מצינו לשון אלף או ריבוא. יש לעיין מדוע לפעמים נקט הגמרא רבותא בלשון ״מאה״ ולפעמים בלשון ״אלף״ האם יש יותר חידוש באלף ממאה. גם מצאתי כמה פעמים בגמרא הלשון ״מאה״ והרמב״ם כתב ״אלף״ וצריך עיון מדוע שינה מלשון הגמרא.

לדוגמא: עי׳ סנהדרין דף ח. יהא חביב עליך דין פרוטה כדין מאה
עיין רש"י בד"ה לאקדומיה וז"ל אם בא לפניך דין של פרוטה וחזר ובא דין אחר של מנה הקודם לפניך הקדם לחתוך ע"כ
וצע"ק מדוע שינה רש"י מלשון הגמרא "מאה" מנה, הרי זה ממעט חידוש של הגמרא.
והרמב"ם כתב ״אלף״ מנה ע״ש.

וע״ע במשנה תמורה כט. ואיזהו אתנן האומר לזונה הוליך טלה זה בשכרך אפי' הן ״מאה״ כולן אסורין כו׳
ועיין שם בגמרא ורש״י. ועיין הגר״א שכתב שרש״י גורס ״שתים״ במקום ״מאה״ ע״ש וצ״ע. ועיין רמב״ם הלכות איסורי מזבח שכתב ״אלף״ ועי׳ בשיעורי רבינו משולם דוד הלוי בתמורה שם.

עיין שו״ת דבר יהושע חלק ה סימן ב בחו״מ