עליה לארץ ישראל בזמה''ז <דברי ר' צדוק על המעפילים>

[רבטוב]

דבר חידוש מצאתי בספה''ק צדקת הצדיק להכהן הגדול הרה''ק ר' צדוק הכהן מלובלין באות מ''ו בתוך הדברים שם ...וז''ל ולכך אמר להם משה והיא לא תצלח ונראה שעיצה היא אלא שלא תצלח . ודייק והיא . שבכל מקום דרשו רז''ל היא ולא אחרת .שיש זמן אחר שמצליח והוא זמננו זה שהוא עקבי משיחא . עכ''ל

[עשוי לנחת]

מקובל לבאר בדבריו שהכוונה שבדורנו אפשר להעפיל אפילו כשנראה שזה נגד רצון ה', דהינו שנראה לאדם שדוחים אותו משמים מעבודת ה', אסור לו להניח לעצמו, וחייב להעפיל אפי' נגד הטבע, בחינת חוצפה יסגא,
וכמו מה שכבר הבאתי פעם את המהרש"א על שובו בנים שובבים חוץ מאחר, שלמרות ששמע הבת קול לא היה לו להתייחס לזה.

עיין גם כאן
viewtopic.php?f=17&t=9440&p=85796&hilit=%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%97+%D7%91%D7%9B%D7%9A#p85796

הוספה:
חבל שלא העתקת את כל דברי רבינו צדוק שם, דו"ק בדבריו היטב וכנ"ל.
לרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי (תהלים נ' ט"ז). ועל דבר זה ידוו וכו' כי העובר על דעת סופרים נקרא רשע כמו שאמרו ביבמות (כ'.) אבל על זה אמרו הקדמונים[1] מאמר חז"ל (פסחים פ"ו ע"ב) כל מה שיאמר בעל הבית עשה חוץ מצא. ולא לחנם כתבה תורה ענין המעפילים בפרשת שלח אשר כבר האמינו בדברי משה ולמה לא שמעו לו בזה שאמר להם אל תעלו וגו' אלא שהם חשבו שזה בכלל חוץ מצא.
ועיין בזוהר (ח"ג ק"ס.) המליץ כל ענין מרגלים על התורה והיה העונש שלא ישיגוה, ועל זה העפילו לעלות אף נגד רצון השם יתברך כמו שאמרו ז"ל (סנהדרין ק"ה.) חוצפתא מלכותא בלי תגא [ולמדוה מבלעם שאחר כך הסכים השם יתברך. כי בלעם נסתכל עד עקבתא דמשיחא, ולכך ידע סוד זה] פירוש כידוע מלכות הוא כנסת ישראל וכתר הוא שורש רצון השם יתברך ורצה לומר ממשלה מעצמו בלי רצון הרוצים. והתקרבות כנסת ישראל מעצמם. והם לא הצליחו בזה מפני שאכלוה פגה כמו שאמרו ז"ל (סוטה מ"ט ע"ב) בעקבותא דמשיחא חוצפא יסגא, שאז הוא העת לזה [ולעתיד נקבה תסובב גבר ואין כאן מקומו] ולכך אמר להם משה והיא לא תצלח, נראה שעצה הוא אלא שלא תצלח ודייק, והיא שבכל מקום דרשו ז"ל היא ולא אחרת, שיש זמן אחר שמצליח והוא זמנינו זה שהוא עקבי משיחא.
___
1. ידוע בשל"ה כ"פ ועוד.

[הבונה]

דבר חידוש מצאתי בספה''ק צדקת הצדיק להכהן הגדול הרה''ק ר' צדוק הכהן מלובלין באות מ''ו בתוך הדברים שם ...וז''ל ולכך אמר להם משה והיא לא תצלח ונראה שעיצה היא אלא שלא תצלח . ודייק והיא . שבכל מקום דרשו רז''ל היא ולא אחרת .שיש זמן אחר שמצליח והוא זמננו זה שהוא עקבי משיחא . עכ''ל

בתקופת המעפילים, כבר היה מי שדאג לפרסם קטע זה של הכהן, כהוכחה לצדקת דרכם. כך שמעתי פעם.

[לייטנר]

דבר חידוש מצאתי בספה''ק צדקת הצדיק להכהן הגדול הרה''ק ר' צדוק הכהן מלובלין באות מ''ו בתוך הדברים שם ...וז''ל ולכך אמר להם משה והיא לא תצלח ונראה שעיצה היא אלא שלא תצלח . ודייק והיא . שבכל מקום דרשו רז''ל היא ולא אחרת .שיש זמן אחר שמצליח והוא זמננו זה שהוא עקבי משיחא . עכ''ל

בתקופת המעפילים, כבר היה מי שדאג לפרסם קטע זה של הכהן, כהוכחה לצדקת דרכם. כך שמעתי פעם.

הערה מעניינת, ולדעתי אנכרוניסטית. הכינוי 'מעפילים' נגזר מהשיר של לוין קיפניס 'המעפילים', שכמובן מבוסס על הפסוק הנ"ל.

[איש_ספר]

דבר חידוש מצאתי בספה''ק צדקת הצדיק להכהן הגדול הרה''ק ר' צדוק הכהן מלובלין באות מ''ו בתוך הדברים שם ...וז''ל ולכך אמר להם משה והיא לא תצלח ונראה שעיצה היא אלא שלא תצלח . ודייק והיא . שבכל מקום דרשו רז''ל היא ולא אחרת .שיש זמן אחר שמצליח והוא זמננו זה שהוא עקבי משיחא . עכ''ל

בתקופת המעפילים, כבר היה מי שדאג לפרסם קטע זה של הכהן, כהוכחה לצדקת דרכם. כך שמעתי פעם.

הערה מעניינת, ולדעתי אנכרוניסטית. הכינוי 'מעפילים' נגזר מהשיר של לוין קיפניס 'המעפילים', שכמובן מבוסס על הפסוק הנ"ל.

על ה"רהביליטציה" שנעשתה למעפילים המקראים ע"י הציונות, ראו מאמרו של ר' אלחנן סאמט בעיונים לפרשת שבוע. וואל"ט הביא שם את דברי ר' צדוק ועוד.
ואולי פרשה זו נמצאת לקריאה באתר דעת.

[איש_ספר]

מצאתי וכמו תמיד הבונה אמת ותורתו אמת.
http://www.daat.co.il/daat/tanach/samet2/18-2.htm
אכן בסוף מביא את דברי ר' צדוק, ולבסוף כותב (בהומור) שמא עיין קיפניס בדברי ר' צדוק לפני שכתב את שירו.
וראה שם גם מדברי הנצי"ב.
אינני איש הגות ויבואו כאן בעלי מחשבה ויאמרו האם יש קשר בין דברי ר' צדוק אלו לבין תורתו של רבו מי השילוח (ששיאה בנקודה זו, הם דבריו הידועים על פנחס).

[אי'ש יהודי]

מתוך צדקת הצדיק:
'...שיש זמן אחר שמצליח, והוא, זמנינו זה שהוא עקבי משיחא':

[שיבר]

בפשטות אין דברי ר' צדוק נסובים על עלי' לארץ דווקא, אלא בכללות, שבזמן עקבתא דמשיחא חוצפה כלפי שמיא מהני.

[לייטנר]

בתקופת המעפילים, כבר היה מי שדאג לפרסם קטע זה של ר' צדוק הכהן, כהוכחה לצדקת דרכם. כך שמעתי פעם.

הערה מעניינת, ולדעתי אנכרוניסטית. הכינוי 'מעפילים' נגזר מהשיר של לוין קיפניס 'המעפילים', שכמובן מבוסס על הפסוק הנ"ל.

על ה"רהביליטציה" שנעשתה למעפילים המקראים ע"י הציונות, ראו מאמרו של ר' אלחנן סאמט בעיונים לפרשת שבוע. וואל"ט הביא שם את דברי ר' צדוק ועוד.
ואולי פרשה זו נמצאת לקריאה באתר דעת.

נראה לי שהרב סמט לקח את עיקר דבריו מדברי הרב חנן פורת זצ"ל.

[הבונה]

הערה מעניינת, ולדעתי אנכרוניסטית. הכינוי 'מעפילים' נגזר מהשיר של לוין קיפניס 'המעפילים', שכמובן מבוסס על הפסוק הנ"ל.

אינני יודע למה כונתך אנכרוניסטית, קטע זה בר' צדוק, הראה לי מישהו לפני כ-30 שנה, וסיפר לי ששמע מסבו שהוא זוכר שמישהו מצא ופירסם קטע זה באחד העיתונים, בעצם תקופת ההעפלה.

[לייטנר]

הערה מעניינת, ולדעתי אנכרוניסטית. הכינוי 'מעפילים' נגזר מהשיר של לוין קיפניס 'המעפילים', שכמובן מבוסס על הפסוק הנ"ל.

אינני יודע למה כונתך אנכרוניסטית, קטע זה בר' צדוק, הראה לי מישהו לפני כ-30 שנה, וסיפר לי ששמע מסבו שהוא זוכר שמישהו מצא ופירסם קטע זה באחד העיתונים, בעצם תקופת ההעפלה.

נו נו, לא נתיר עגינות אשה ע"ס עדות כזו.
ברור הוא כי הכינוי 'מעפילים' נקרא ע"ש שירו של קיפניס. מעבר לכך, מלבד הבטה לאחור וניסיון להצמיד תורה של ר' צדוק לאירוע היסטורי, אין לנו דבר.
אם יש בידך משהו יותר חותך, יתנו עדיהם ויצדקו.

[הבונה]

מי דיבר מאין בא השם 'מעפילים'?! כתבתי רק שמישהו עשה בזה שימוש בעיתון, להצדיק את הדרך ולתוספת עידוד. ואני בטוח שהיו אז בארץ, אנשים רבים שידעו לעיין בר' צדוק, גם אם השקפתם היתה לאומית.
ואמנם לא באתי להתיר עגונה, אבל בהכירי את המספר ואת סבו, שהיו אנשים מיושבים ובעלי ידע, ברור לי שכך היה.

[לייטנר]

מי דיבר מאין בא השם 'מעפילים'?! כתבתי רק שמישהו עשה בזה שימוש בעיתון. ואני בטוח שהיו אז בארץ, אנשים רבים שידעו לעיין בר' צדוק, גם אם השקפתם היתה לאומית.
ואמנם לא באתי להתיר עגונה, אבל בהכירי את המספר ואת סבו, שהיו אנשים מיושבים ובעלי יידע, ברור לי שכך היה.

ההנחה היא שקיפניס (כשכתב את השיר) לא הכיר את דברי ר' צדוק, היא הנחה די מבוססת.
לכן ייחוס הצמדת מאמרו של ר' צדוק לתקופה באותה תקופה עצמה, הוא לדעתי אנכרוניסטי.
כאמור, אם יש בידך הוכחות מהימנות (ולא "שמעתי לפני שלושים שנה ממישהו ששמע מסבו שראה מישהו שפרסם"), הבה נא אותם.

[הבונה]

אתה שוב מיחס לי מה שלא כתבתי!!!
לא כתבתי שהשם "מעפילים" מקורו בר"צ, ולא שקיפניס הכיר את הקטע (ואני בכלל לא מכיר את שירו של קיפניס), בס"ה כתבתי שמישהו עשה שימוש בקטע של ר' צדוק בסערת התקופה, לאחר שכבר התקבל אז הכינוי 'מעפילים', וזה די סביר שהיו כאן בארץ אנשים רבים שהכירו את ספרי ר' צדוק, וקישרו בין המתחולל לבין מה שמופיע שם. וללכת לחפש בכל העיתונים דאז, אין לי ענין, רק סיפרתי עובדה מענינת שלא חורגת מגבול הסבירות, ואינני מבין מה נראה לך לא סביר בה.

[אדג]

אֶל ראשׁ הָהָר! אֶל ראשׁ הָהָר!
הַדֶּרֶךְ מִי יַחֲסם לִפְדוּיֵי שֶׁבִי
מֵעֵבֶר הַר הֵן זֶה מִכְּבָר
רומֶזֶת לָנוּ אֶרֶץ צֶבִי

הַעְפִּילוּ, הַעְפִּילוּ
אֶל ראשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!

אַחִים עֲלוּ! אַחִים עֲלוּ!
לֵב מִי יֵרַךְ יֵחַת מֵאֶבֶן נֶגֶף
צַעַד עֲשׂוּ, רָאה תִּרְאוּ
אָנוּ פִּי שְׁנַיִם אָז נִשָּׂגֵּב

הַעְפִּילוּ...

נָהִין לָרום! נָהִין לָרום!
הֲטֶרֶם תִּרְאוּ דֶּרֶךְ זוּ סַלּונוּ?
אֶחָד פִּתְאום נָפַל לַתְּהום
קָרְבָּן רִאשׁון, אַךְ לא אַחֲרון הוּא

הַעְפִּילוּ...

יִרְמז הַשִּׂיא! יִרְמז הַשִּׂיא!
אֶחָד נָפַל, הַאֵין רוּחַ חַי בָּנוּ?
הֶאָח, נַמְרִיא לְנוף הַצְּבִי
נַעְפִּיל, הַנִּצָּחון אִתָּנוּ

הַעְפִּילוּ...

(לוין קיפניס, תרע"ט)

ומספר אליהו הכהן: כאשר נכתב השיר לא היתה כוונתו למבצע ההעפלה של יהודים ארצה, אלא לעצם העפלה על ההר במדבר יהודה. במשך הזמן יצא השיר מהקשרו וכמעט כולם חושבים כי חובר לנושא ההעפלה. אנו נוהגים לשיר את השיר במנגינתו של חנינא קרצ'בסקי.

בשנת 1919 יצאה קבוצה של חברי אגודת "המכבי" בירושלים ובהם תלמידים של "בצלאל" וחניכי-בית המדרש למורים, לטיול לילי מירושלים מזרחה. נלווה אליהם המשורר לוין קיפניס. בחצות הלילה הגיעו אל הר תלול והתחילו להתחרות ביניהם מי יצליח להגיע אל ראש ההר. רובם נשרו בדרך ושלושה, וביניהם קיפניס, הגיעו אל הפסגה. כשחזרו מן הטיול, התיישבו בחבורה יחד עם הפרופסור סוקניק, (אביהם של יגאל ויוסי ידין), והתחלקו בחוויות. התוודה בפניהם קיפניס שזאת היא פעם הראשונה בחייו שטיפס על הר, מפני שילדותו עברה עליו באוקראינה, בחבל ארץ מישורי ללא הרים. הציע לו סוקניק לכתוב על כך שיר, שיהיה שיר לכת לטיולים.

קיפניס נענה לאתגר וכתב שיר בהשראת הפסוק מתוך סיפור המרגלים בספר במדבר: "ויעפילו לעלות אל ראש-ההר".

(מתוך אתר "זמרשת").

[לייטנר]

אתה שוב מיחס לי מה שלא כתבתי!!!
לא כתבתי שהשם "מעפילים" מקורו בר"צ, ולא שקיפניס הכיר את הקטע (ואני בכלל לא מכיר את שירו של קיפניס), בס"ה כתבתי שמישהו עשה שימוש בקטע של ר' צדוק בסערת התקופה, לאחר שכבר התקבל אז הכינוי 'מעפילים', וזה די סביר שהיו כאן בארץ אנשים רבים שהכירו את ספרי ר' צדוק, וקישרו בין המתחולל לבין מה שמופיע שם. וללכת לחפש בכל העיתונים דאז, אין לי ענין, רק סיפרתי עובדה מענינת שלא חורגת מגבול הסבירות, ואינני מבין מה נראה לך לא סביר בה.

הרמתי ידיים. לא ייחסתי לך (וגם לא מייחס לך) שהכינוי 'מעפילים' מקורו בר' צדוק.
נראה לי שאינך מבין את הביטוי 'אנכרוניסטי' ונלאיתי מלהסביר זאת.

[יוד קרת]

אדון לייטנר, גם אני לא הבנתי מה אתה רוצה, וכן, אני כן יודע מה זה 'אנכרוניסטי'.

[לייטנר]

אדון לייטנר, גם אני לא הבנתי מה אתה רוצה, וכן, אני כן יודע מה זה 'אנכרוניסטי'.

הרשה לי נחש שזה לא הניק הקבוע שבו אתה משתמש.
קשה לי להאמין שההנחה שלתופעה היסטורית מסויימת יימצא תנא דמסייע בספר חסידות כלשהו, בהתייחסו לעת"ל, היתה קיימת כבר לפני כמאה ועשרים שנה.
קאפיש?

[יוד קרת]

אי משום הא, לא נראה לי כי מישהו חשב שהיתה כוונה להביא 'תנא דמסייע', אלא מין רוח של עידוד לצדקת הדרך. חוץ מזה, גם הם לא אמרו שדבריו מנבאים לעת"ל, הלא הוא כתב באופן כללי שבעת 'עקבתא דמשיחא' היא תצלח. כלומר זה לא תנא דמסייע ל'תופעה היסטורית' אלא תנא דמסייע לצדקת דרך, וכלשונו 'נראה שעצה הוא'.

[עשוי לנחת]

תשע''ג