האם יצא לאור סידור שבו כתוב על כל תפילה ותפילה מה מקורו?
[דהיינו לא רק המקור של עצם התפילה אלא גם הנוסחא המדוייקת של כל תיבה ותיבה מתי נוספה]
סעיף כתב:[דהיינו לא רק המקור של עצם התפילה אלא גם הנוסחא המדוייקת של כל תיבה ותיבה מתי נוספה]
הוגה כתב:סעיף כתב:[דהיינו לא רק המקור של עצם התפילה אלא גם הנוסחא המדוייקת של כל תיבה ותיבה מתי נוספה]
לאחרונה בא תח"י ספרו של יחזקאל לוגר, "תפילת העמידה לחול ע"פ הגניזה הקהירית",
הרהורי הדברים שעלו לי בעקבות הספר הנ"ל [וודאי גם בשאר הספרים כיוצ"ב], וריבוי הנוסחאות עד אין סוף בתפלה,
שממש לא ניתן לקבוע "על כל תיבה ותיבה מתי נוספה".
בקושי קווים כלליים ניתן להניח, על מנהג א"י או בבל בזמן זה או אחר.
ובהקדמה שם מביא דעות חלוקות מרבותינו עד חוקרים, בשאלה אם בכלל אנשי כנה"ג תיקנו נוסח מסויים, או שרק הניחו יסודות לנוסח התפלה.
אפרקסתא דעניא כתב:נראה שעיקר הקפידא הייתה על חתימת הברכה, ובזה, אגב, שווים כל עדות ישראל בכל חתימות הברכה עד ימינו!
הוגה כתב:ובספר הנ"ל ישנם עוד מספר שינויים כאלה, גם בחתימות הברכות עצמם. או אפילו כל ברכת "צמח דוד עבדך", שהיו מקומות שאיחדוה עם ברכת בנין ירושלים.
היא שיחתי כתב:דובר על כגון דא בפורום
יש ספר נחמד מקור התפילות תעשה חיפוש בפורום
אני אישית חיבבתי אותו מאוד
הוגה כתב:אפרקסתא דעניא כתב:נראה שעיקר הקפידא הייתה על חתימת הברכה, ובזה, אגב, שווים כל עדות ישראל בכל חתימות הברכה עד ימינו!
לא מדוייק. ראה למשל החתימה "שאותך לבדך ביראה נעבוד", תמורת "המחזיר שכינתו לציון".
ובספר הנ"ל ישנם עוד מספר שינויים כאלה, גם בחתימות הברכות עצמם. או אפילו כל ברכת "צמח דוד עבדך", שהיו מקומות שאיחדוה עם ברכת בנין ירושלים.
ס''ק כתב:ישנה גם את חתימת "אדון השלום".
אפרקסתא דעניא כתב:
נראה שעיקר הקפידא הייתה על חתימת הברכה, ובזה, אגב, שווים כל עדות ישראל בכל חתימות הברכה עד ימינו! מאידך, גוף הברכה, מכיון שמותר להוסיף בה דברים לפי צורך הזמן והמקום, נתון לאלפי שינויים.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 347 אורחים