יאיר כתב:[בכל אופן, כידוע, נהוג לומר שההברה התימנית הכי מדוייקת.]
הבונה כתב:גם ההגיה התימנית אינה אחידה, למשל השרעבים הגוים שונה משל הצנענים, כך שקשה לומר שההגיה התימנית לא נשתנתה כלל.
ס''ק כתב:כמו"כ ישנם שם כמה מכתבים מהרב"צ כהן זצ"ל בעל שפת-אמת, וגם מיבלח"ט החכם המדקדק הר"י לויפר שליט"א. הסכמות מהג"ר מאיר ניסים מאזוז שליט"א, ועוד.
יאיר כתב:שוב נתקשיתי,
דאם כן הוא שלכל עדה מבטא ולה"ק משלה,
א"כ מדוע בנו של הגר"ע יוסף (וכן הוא בעצמו) טורחים להוכיח שהמבטא הספרדי הוא הנכון וטוענים שגם יוצאי אשכנז צריכים להשתמש בו?
מסתבר שהדבר לא מוסכם על כולם...
יאיר כתב:ראיתי בילקוט יוסף שכתב שההברה הספרדית היא הנכונה וכן שמעתי (אם כי לא בודאות מוחלטת ואברר ב"נ) שבנו טוען שכולם צריכים להגהות כהברה הספרדית.
בר ששת כתב:בספריו של המבורגר על שורשי מנהגי אשכנז, תמצא אריכות יתירה על ההגיה האשכנזית. בעזרת ניקוד באותיות אנגליות, תוכלו להסיק שההברה האשכנזית-ייקית, זו שכמעט אפסה, היא-היא ההברה הנכונה.
מורה צדק כתב:יאיר כתב:ראיתי בילקוט יוסף שכתב שההברה הספרדית היא הנכונה וכן שמעתי (אם כי לא בודאות מוחלטת ואברר ב"נ) שבנו טוען שכולם צריכים להגהות כהברה הספרדית.
שהיא הנכונה בסדר, אבל לא שהאשכנזים צריכים לשנות. וגם לגבי התימנים שמעתי מהגאון הרב יצחק שליט"א שאינם צריכים לשנות. לאיזה בן אתה מתכוון ששמעת ממנו?
מורה צדק כתב: וגם לגבי התימנים שמעתי מהגאון הרב יצחק שליט"א שאינם צריכים לשנות.
רב פעלים כתב:היא ההברה הנכונה במסורת האשכנזית, אך ההברה הנכונה בכלל, כלומר ההגייה הקרובה ביותר להגייה של בני ישראל, היא ההגייה התימנית. בהגייה האשנזית אין הבדל בין גימ"ל ודל"ת דגושות לרפויות, בין טי"ת לתּ, בין כּ לקו"ף, בין כ לחי"ת, ובהגייה התימנית וכן בעדות אחרות מהספרדים ועדות המזרח ישנו הבדל. לגבי ט', צ' וק', מדובר ביצורים נחציים שיש לכל אחת מהן הגייה משלה וצריכות להיות שונות מת' דגושה, מההגיה האשכנזית לצ', ומכ' דגושה, בהתאמה.
כמו כן ההבדלה האשכנזית בין ת' דגושה ורפויה היא אינה ההבדלה הנכונה כי היא זה לסמ"ך ובלשון הקודש לכל עיצור הגייה שונה ולא ייתכנו שני עיצורים באותה הגייה, אלא כפי שזה בהגייה התימנית ובעוד עדות (לפחות בהגיית יהודי ג'רבה אני יודע שכך הוא), הגיית ת' רפויה בלשון הקודש היא כהגיית th באנגלית בכיוון t, כשהגיית ד' רפויה היא כהגיית th בכיוון d (ההגייה המדויקת של th במילה נתונה באנגלית תלויה בסביבה הפונטית של המילה).
הסטייה היחידה של ההגייה התימנית מהמקור היא בזהות של תנועות הפתח והסגול.
רב פעלים כתב:אך מבחינה זו כל עדה לא צריכה לשנות ולהמשיך במנהגה עד הגאולה השלמה במהרה בימינו , אמן וכי"ר מלפניו יתברך!
ס''ק כתב:רב פעלים כתב:היא ההברה הנכונה במסורת האשכנזית, אך ההברה הנכונה בכלל, כלומר ההגייה הקרובה ביותר להגייה של בני ישראל, היא ההגייה התימנית. בהגייה האשנזית אין הבדל בין גימ"ל ודל"ת דגושות לרפויות, בין טי"ת לתּ, בין כּ לקו"ף, בין כ לחי"ת, ובהגייה התימנית וכן בעדות אחרות מהספרדים ועדות המזרח ישנו הבדל. לגבי ט', צ' וק', מדובר ביצורים נחציים שיש לכל אחת מהן הגייה משלה וצריכות להיות שונות מת' דגושה, מההגיה האשכנזית לצ', ומכ' דגושה, בהתאמה. כמו כן ההבדלה האשכנזית בין ת' דגושה ורפויה היא אינה ההבדלה הנכונה כי היא זה לסמ"ך ובלשון הקודש לכל עיצור הגייה שונה ולא ייתכנו שני עיצורים באותה הגייה, אלא כפי שזה בהגייה התימנית ובעוד עדות (לפחות בהגיית יהודי ג'רבה אני יודע שכך הוא), הגיית ת' רפויה בלשון הקודש היא כהגיית th באנגלית בכיוון t, כשהגיית ד' רפויה היא כהגיית th בכיוון d (ההגייה המדויקת של th במילה נתונה באנגלית תלויה בסביבה הפונטית של המילה). הסטייה היחידה של ההגייה התימנית מהמקור היא בזהות של תנועות הפתח והסגול.
הכוונה שההברה האשכנזית היא המדויקת, אין זה באותיות, אלא בנקודות. [שבע מלכים ועבד אחד]. ובהגייה התימנית יש שני שיבושים, מה שהוגים את הג' הדגושה כמו ג'י [ובאידיש: דז'שעי]. ואת הקוף כג' שלנו. ובזה יותר צדקו בני שרעב שהוגי הק' כמו יוצאי עיראק. ושיבושו של הג' הוא גדול מאד, והרס"ג כתב נגדו בפירושו לס"י, ויעוי' במה שדברו לענין התוכי המאריך באחד- viewtopic.php?f=7&t=7723#p68838 ותורף דבר, שהג'י אינה יוצאת מהחיך אלא מהלשון, ג"כ אינה דגושה אלא רפה, שהרי אפשר למשוך את קריאתה. ועוד, שהרי הדגש והרפה אמורים להיות אותה אות ממש, משא"כ בזה.
רב פעלים כתב:1. לפני דבריך, ליהודי שרעב שיבוש אחד. ולמעשה ישנו שיבוש אחד נוסף של יהודי תימן והוא הגיית סגול כפתח שנותר שרידמהניקוד הבבלי שיהודי תימן הלכו לפיו בעבר.
2. בכל מקרה, גם אצל הספרדים ישנם טעויות בהגייה: גם הגיית קמץ כפתח היא שיבוש גדול לא פחות מהגיית ג' דגושה כג'י. השאלה אם הספרדים הוגים ד' ות' לא רפויות כיהודי תימן, זאת איני יודע. אם לא, אז גם לספרדים ישנ לפחות שלושה שיבושים, וליהודי שרעב שהם כידוע חלק מיהודי תימן, ישנם שניים.
3. עד כמה שזכור לי רוב העדות המבחינות בין ג' דגושה ורפה הוגות ג' רפה כג'י, אז לפי דבריך גם אז הן הגות הגייה שאינה קשור לגימ"ל. אז מהי הגיית ג' רפויה לפי דבריך? אלא שהגיית ג'י היא בהחלט הגייה המתאימה להיות שייכת לאות ג' רפה, וגבי הגיית ג' רפה בפי הודי תימן, כתבתי על כך בפסקה האחרונה של דברי.
מורה צדק כתב:יאיר כתב:ראיתי בילקוט יוסף שכתב שההברה הספרדית היא הנכונה וכן שמעתי (אם כי לא בודאות מוחלטת ואברר ב"נ) שבנו טוען שכולם צריכים להגהות כהברה הספרדית.
שהיא הנכונה בסדר, אבל לא שהאשכנזים צריכים לשנות. וגם לגבי התימנים שמעתי מהגאון הרב יצחק שליט"א שאינם צריכים לשנות.
לאיזה בן אתה מתכוון ששמעת ממנו?
בברכה המשולשת כתב:ויעויין בתשובת מרן האגר"מ (אינה כעת תח"י לציין מקומה המדוייק) שכתב שכל שהרבה יהודים מדברים כך- זה בגדר של לשה"ק, אך כידוע שדבר זה עצמו שנוי במחלוקת הלכתית בין גדולי הדורות האחרונים.
אפרקסתא דעניא כתב:לפני עשרים שנה התפרסם ספר בשם "קושט אמרי אמת" כמדומני, שהולך בשיטה של הרכבת המבטא המדויק מתוך כל העדות כולן, ובראיות יפות מאוד. לצערי אינו באוצר ואף לא בה"ב. גם הוא שולל את הג'ימל הדגושה של התימנים.
קונה הכל כתב:כמדומני שבקובצי 'אור ישראל' [מאנסי] היו מספר מאמרים בנושא זה
דניאל כתב:הספר שפת אמת שציינו אליו עשה עבודה יפה אבל בכמה דקות שעיינתי בו נראה שלמרות שהוא מביא גם ראיות יפות הוא גם האריך בראיות שאין בהן ממש, לכן צריך לקראו בזהירות מסויימת.
דניאל כתב:דניאל כתב:הספר שפת אמת שציינו אליו עשה עבודה יפה אבל בכמה דקות שעיינתי בו נראה שלמרות שהוא מביא גם ראיות יפות הוא גם האריך בראיות שאין בהן ממש, לכן צריך לקראו בזהירות מסויימת.
למשל בעניין האות צד"י האריך מאד מאד בראיות שכולן מבוססות על כך שנדמה לאזנו שהצ' שאומרים האשכנזים אינה אלא ט' וס' ועל פי זה בנה תלי תילים של ראיות שאת כולן ישא הרוח אחר מחכ"ת. זה שמי שאין לו צד"י אומר אותה ע"י צירוף ט' וס' לא אומר שזוהי האות!
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 526 אורחים