ציצית בפראק

[אליהוא]

יש כמה עדויות על רבנים בליטא שהלכו עם ציצית בפראק.
במי מדובר?

[כרם]

בזכרוני, כי בספרו של הרב ישר על החפץ חיים מסופר על חתנו של הח"ח רבי הירשל לויסון שהיה מטיל ציצית בפראק שלו.

[ארי במסתרים]

מהי הסיבה באמת שלא כולם ילכו? איזה עניין יש להיפטר ממצוות ציצית? (בפרט שזהו עיקר מצוות ציצית שאם כבר לובשים בגד של ד' כנפות יש להטיל בו ציצית, ולענ"ד לכאו' זה יותר מהודר מאשר הציצית שאנו לובשים היום שהיא בגד מיוחד בשביל ציצית)

[הוגה]

מהי הסיבה באמת שלא כולם ילכו? איזה עניין יש להיפטר ממצוות ציצית?

אין סיבה שלא ילכו, רק נוהג נפוץ בעולם הוא ללכת בכה"ג בלא ציצית, והפוסקים חיפשו תירוצים ותחבולות בטעמי הדבר. ב"י וש"ע סימן י' סעי' ח' וביה"ל שם.
ואם תשאל, למה כולם לא מחמירים ומטילים ? פשוט לאו אורח ארעא הוא. ולכן בספק כתב הביה"ל לכתחילה לדאוג שיהיה עגול ולא כתב להטיל.

רק היו מקרים יוצאים מהכלל של רבנים שהספירה היחידה שלהם היתה ספירת העומר, והטילו ציצית בפראק שלהם.

ולענ"ד לכאו' זה יותר מהודר מאשר הציצית שאנו לובשים היום שהיא בגד מיוחד בשביל ציצית)

מהיכ"ת הידור זה ? מה זה משנה אם זה בגד מיוחד או לא ?

[אוצר החכמה]

אבל וודאי יש הידור בזה מצד הגודל שט"ק שלנו אפילו הגדולים אין גדול היום מתכסה בזה ארעי ויוצא לשוק וכבר האריכו בזה האחרונים.

[בעלזער]

הרב אוצה"ח כבר טחנו את כל זה באשכול אחר והבאנו דברי הב"י שכתב שתי טעמים מדוע לא להטיל ציצית בגלימות אם משום שזה עלול להיקרע בכל רגע ודרכיה דרכי נועם אם משום שאינו עשוי לצינה אלא לכבוד.

[אוצר החכמה]

אני יודע וג"א כתבתי שם סברא למה עיגלו ולא הטילו ציצית, אבל מעבר לזה אי אפשר להכחיש שמי שכן מטיל מרוויח את ההידור של הגודל.

[בברכה המשולשת]

אבל וודאי יש הידור בזה מצד הגודל שט"ק שלנו אפילו הגדולים אין גדול היום מתכסה בזה ארעי ויוצא לשוק וכבר האריכו בזה האחרונים.

ולכן יש מי שלא לובש ט"ק, אלא משתדל להתעטף בטלית גדול כמה שיותר מן היום.

[הוגה]

וודאי צודק הרב אוצה"ח שמצד הגודל יש כאן הידור, אך מצד בגד מיוחד או לא - לא מצינו לענ"ד כזה דבר,

אך מ"ש הרב "בברכה" שלכן יש מי שמתעטף בט"ג כל היום, באמת זה לא רק מצד הידור הגודל, אלא הוא רוצה להרויח ג"כ דעות כמה מהראשונים שמצות ציצית בעיטוף דוקא, וסבירא להו ש"עיטוף" היינו עטיפת הגוף וי"א עטיפת הראש, ושלכן היו שפסלו ט"ק שלנו, כמבואר כ"ז בב"י סי' ח'.

[בברכה המשולשת]

אך מ"ש הרב "בברכה" שלכן יש מי שמתעטף בט"ג כל היום, באמת זה לא רק מצד הידור הגודל, אלא הוא רוצה להרויח ג"כ דעות כמה מהראשונים שמצות ציצית בעיטוף דוקא, וסבירא להו ש"עיטוף" היינו עטיפת הגוף וי"א עטיפת הראש, ושלכן היו שפסלו ט"ק שלנו, כמבואר כ"ז בב"י סי' ח'.

פשיטא שכדברי כתר"ה. רק התכוונתי לומר שכך אנחנו מרוויחים גם את עניין הגודל.

[אוצר החכמה]

רק למה הוא לא לובש גם ט"ק? וע"פ אריז"ל יש עניין נפרד גם בט"ק.
רק בשבת אולי יש הידור להחמיר, אע"פ שמבואר באחרונים שגם אם חייב מספק אין בזה טילטול.

[בברכה המשולשת]

רק למה הוא לא לובש גם ט"ק? וע"פ אריז"ל יש עניין נפרד גם בט"ק.
רק בשבת אולי יש הידור להחמיר, אע"פ שמבואר באחרונים שגם אם חייב מספק אין בזה טילטול.

על דברי האר"י הקדוש אכן העירו לי, אבל נראה לענ"ד שאפשר לפרש כוונתו על טלית קטן גדולה ובדרך עיטוף (וכפי שהאריך בכך, בהקשר אחר, הגאון המקובל רבי יעקב משה הלל שליט"א בקונטרס ויצץ ציץ).

[הוגה]

אבל נראה לענ"ד שאפשר לפרש כוונתו על טלית קטן גדולה ובדרך עיטוף (וכפי שהאריך בכך, בהקשר אחר, הגאון המקובל רבי יעקב משה הלל שליט"א בקונטרס ויצץ ציץ).

איני מבין, לדעת האר"י ההבדלים בין ט"ק לט"ג, הם (אשר ידוע לענ"ד): א' - ט"ג זהו מעל הבגדים וט"ק "על החלוק מתחת המלבושים", ב' - ט"ק זמנו "תמיד ביום ובלילה ולישן עמו" בביה"כ ובשעת תשה"מ, משא"כ ט"ג, ג' - למנהג האר"י בט"ק שני נקבים סמוכים זל"ז משא"כ בט"ג, ד' - בט"ק לא יהיו בתי זרועות לידים, ה' - ט"ק שיעורו עד מקום החזה (ואולי בזה כוונתו לכה"פ).
עוד מבואר בכ"מ שינויי כוונות ט"ק וט"ג, וששתיהם נצרכים, א"כ איני מבין איך אפשר לוותר - אליבא דהרוצה לצאת כדעת האר"י - על ט"ק על כל המשמעויות שבה המעשיות והפנימיות ?

[בברכה המשולשת]

אבל נראה לענ"ד שאפשר לפרש כוונתו על טלית קטן גדולה ובדרך עיטוף (וכפי שהאריך בכך, בהקשר אחר, הגאון המקובל רבי יעקב משה הלל שליט"א בקונטרס ויצץ ציץ).

איני מבין, לדעת האר"י ההבדלים בין ט"ק לט"ג, הם (אשר ידוע לענ"ד): א' - ט"ג זהו מעל הבגדים וט"ק "על החלוק מתחת המלבושים", ב' - ט"ק זמנו "תמיד ביום ובלילה ולישן עמו" בביה"כ ובשעת תשה"מ, משא"כ ט"ג, ג' - למנהג האר"י בט"ק שני נקבים סמוכים זל"ז משא"כ בט"ג, ד' - בט"ק לא יהיו בתי זרועות לידים, ה' - ט"ק שיעורו עד מקום החזה (ואולי בזה כוונתו לכה"פ).
עוד מבואר בכ"מ שינויי כוונות ט"ק וט"ג, וששתיהם נצרכים, א"כ איני מבין איך אפשר לוותר - אליבא דהרוצה לצאת כדעת האר"י - על ט"ק על כל המשמעויות שבה המעשיות והפנימיות ?

לא הסברתי את כוונתי כיאות, ולכן מובנת תמיהת כתר"ה.
בודאי שלפי האר"י הקדוש א"א לוותר על טלית קטן, אך אפשר לומר שכוונתו היתה לט"ק הנהוגה בזמנו שהיתה גדולה ובדרך עיטוף (ועל דרך הנהגת אדוננו הגר"א בטלית קטן).

[הוגה]

שכוונתו היתה לט"ק הנהוגה בזמנו שהיתה גדולה ובדרך עיטוף (ועל דרך הנהגת אדוננו הגר"א בטלית קטן).

שוב פעם איני מבין הכוונה.. מנין שהטלית הנהוגה בזמנו של האר"י היתה גדולה ? אדרבה, לשון שער הכוונות: "נמצא כי הטלית אינו מלביש רק עד שליש ת"ת שהוא רובו של גוף האדם עד החזה אשר משם יצאה הנו"ק..", והיינו עד החזה ועד בכלל, וכמ"ש כ"ז בכה"ח סי' ט"ז. (ועי' בא"ח לך לך אות י"א וי"ב).

מה זה "בדרך עיטוף" ? - הט"ק שנהגו בה מזמן הראשונים האו"ז וכו' הרי היא כט"ק שלנו, שלובשים הבגד דרך החור, ובזה נחלקו הראשונים אם יוצא י"ח או לא, ותלוי אם צריך עיטוף או לא, וגם תלוי אם נחשב עיטוף. וטלית כזו ס"ל להאר"י שאדרבה, צריך אותה, ולבש את הט"ק זו כמנהגינו היום בלבישתה (רק בד' אמות של שעת הלבישה נהג בה כמנהג ט"ג שלנו בעטיפת ישמעאלים).

דעת הגר"א שהט"ק תגיע עד הברכים, ואל"כ - דנו האחרונים לשיטתו שאסור לצאת בזה לרה"ר, ודאי איננה דעת שעה"כ, שמצריך רק עד סוף החזה, וכנ"ל.

[בברכה המשולשת]

שכוונתו היתה לט"ק הנהוגה בזמנו שהיתה גדולה ובדרך עיטוף (ועל דרך הנהגת אדוננו הגר"א בטלית קטן).

שוב פעם איני מבין הכוונה.. מנין שהטלית הנהוגה בזמנו של האר"י היתה גדולה ? אדרבה, לשון שער הכוונות: "נמצא כי הטלית אינו מלביש רק עד שליש ת"ת שהוא רובו של גוף האדם עד החזה אשר משם יצאה הנו"ק..", והיינו עד החזה ועד בכלל, וכמ"ש כ"ז בכה"ח סי' ט"ז. (ועי' בא"ח לך לך אות י"א וי"ב).

מה זה "בדרך עיטוף" ? - הט"ק שנהגו בה מזמן הראשונים האו"ז וכו' הרי היא כט"ק שלנו, שלובשים הבגד דרך החור, ובזה נחלקו הראשונים אם יוצא י"ח או לא, ותלוי אם צריך עיטוף או לא, וגם תלוי אם נחשב עיטוף. וטלית כזו ס"ל להאר"י שאדרבה, צריך אותה, ולבש את הט"ק זו כמנהגינו היום בלבישתה (רק בד' אמות של שעת הלבישה נהג בה כמנהג ט"ג שלנו בעטיפת ישמעאלים).

דעת הגר"א שהט"ק תגיע עד הברכים, ואל"כ - דנו האחרונים לשיטתו שאסור לצאת בזה לרה"ר, ודאי איננה דעת שעה"כ, שמצריך רק עד סוף החזה, וכנ"ל.

כתר"ה צודק, וככל הנראה אני לא הבנתי נכונה את לשונו של הגרי"מ הלל שם.

[איש_ספר]

דעת הגר"א שהט"ק תגיע עד הברכים, ואל"כ - דנו האחרונים לשיטתו שאסור לצאת בזה לרה"ר, ודאי איננה דעת שעה"כ, שמצריך רק עד סוף החזה, וכנ"ל.

הגר"א? איפה?

[הוגה]

דעת הגר"א שהט"ק תגיע עד הברכים, ואל"כ - דנו האחרונים לשיטתו שאסור לצאת בזה לרה"ר, ודאי איננה דעת שעה"כ, שמצריך רק עד סוף החזה, וכנ"ל.

הגר"א? איפה?

מפורסם כן, (ואאל"ט הגר"ש אויערבאך נוהג בט"ק כזו מחמת זה ?), אשמח להתעדכן אם לדעת אחרים אי"ז דעת הגר"א, ומדוע.
ואלו דברי "משנה הלכות" ח"ח:

משנה הלכות חח.JPG (63.45 KiB) נצפה 6247 פעמים

[איש_ספר]

אין שום מקור שזה הגר"א רק מר' חיים ואלאזי'נר.
בשאילתות מובא ששאלו את רבינו על השיעור, וכנראה מישהו טעה שרבינו זה הגר"א, ולא היא.

[הוגה]

טוב לדעת.
גם המובא בשערי רחמים וכו' הנ"ל בשם הגר"א, הכל אותו שיבוש ?

[איש_ספר]

אכן