היא שיחתי כתב:מה מקור הי"א שורות? האין זה מהגר"א?
שבטיישראל כתב:המנהג לכתוב מגילות בי"א שיטין היה נפוץ רבות בשנים במקהלות החסידים בפולין (ובאונגארין) עוד לפני שנולד "מסורת ליטא החדשה" בארץ ישראל, וטעות הוא לייחס את המנהג ל"הליטאים בדורנו" !!
וכמש"כ כ"ה במגילה של הבני יששכר (מצורף תמונה -לדאבוני אין לי תח"י כעת תמונה איכותי), ואם זכרוני אינו מטעני כן נהוג גם אצל חסידי סיגעט ובשא"מ
וכ"ה גם במגילה של נכדו הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל שנכתב ע"י ר' דוד שפירא זצ"ל בעיה"ק ירושת"ו בשנת תרפ"ו - דהיינו 7 שנים לפני שהחזו"א עלה לא"י.
ולמותר לציין שהמגילות הנ"ל נכתבו בכתב האריז"ל עם הרגל הימני של הצדי"ק פונה לימין ("צדי"ק הפוכה") וכמסורת אשכנז העתיקה
ופוק חזי בשוק המגילות בימינו המפוצץ ממגילות בת י"א שיטין בכתב האריז"ל וכמנהג מקהלות החסידים
הוגה כתב:שאלת תם: כמובן יכולות להיות מגילות עתיקות כתובות י"א שורות גם במקרה, ולאו דוקא מחמת סברת הגר"א או כיוצ"ב, לא כן?
איש_ספר כתב:הראשון שעורר לפסול כתיבת בני המן באותיות גדולות הוא הגר"א בביאורו.
בענין כתיבת בני המן עיין בס' ששה זרעוני ערוגה להגאון מו"ה זלמן עמריך ז"ל1 ובגליון מג"א [סי' תרצ"א ס"ד] להגאון מו"ה אלי' ווילנא זצ"ל, ועיין בס' חיי אדם [כלל קנ"ה בנשמת אדם] שבסוף חזר הגאון מו"ה אלי' ווילנא שעכ"פ לסיימם בסוף העמוד אלא שיתחיל באמצע לצאת ידי מסורה, הנה אין דבר בכל פלפוליהם שלא עמד עליהם הגאון מו"ה זלמן עמריך ז"ל.
איש_ספר כתב:הנהגה של הליטווקים.(אלה שלא אומרים לא יוצרות ישרים ולא מהופכים,)
אברימי כתב:האם ברור כאן לכולם שהחזו"א היתה לו מגילת י"א שורות. תקוע לי בראש שבמוסף ש"ק של יתד נאמן מעלי יום הפורים דהאי שתא שהיה ע"ז מאמר מת"ח אחד (אולי סופר סת"ם) שפקפק בדבר מכמה אנפין.
אולי אני טועה, לא למדתי סוגיא זו והיא אצלי בבחינת מילתא דלא רמיא על איניש...
כתב סמיכה על קלף, לרבי אברהם מיכאל קארפניטי. מאת דודו וחותנו רבי חננאל ניפי. צינטו (איטליה)...
נודע בזכות חיבורו ”זכרצדיקים לברכה“ שנדפס בספר ”תולדות גדולי ישראל“ מאת רבי מרדכי שמואל גירונדי. את מקומו ברבנות צינטו ירש רבי אברהם מיכאל קארפניטי –תלמידו וחתנו, שהיה גם בן-אחותו (בסמיכה שלפנינו מכנה אותו ”נכדי“ – לפי מנהג קדום לכנות בכינוי זה גם אחיין).
בגולה כתב:חזרה לנושא האשכול.
במספר 228 בקטלוג, כתוב:כתב סמיכה על קלף, לרבי אברהם מיכאל קארפניטי. מאת דודו וחותנו רבי חננאל ניפי. צינטו (איטליה)...
נודע בזכות חיבורו ”זכרצדיקים לברכה“ שנדפס בספר ”תולדות גדולי ישראל“ מאת רבי מרדכי שמואל גירונדי. את מקומו ברבנות צינטו ירש רבי אברהם מיכאל קארפניטי –תלמידו וחתנו, שהיה גם בן-אחותו (בסמיכה שלפנינו מכנה אותו ”נכדי“ – לפי מנהג קדום לכנות בכינוי זה גם אחיין).
הכינוי "נכד" ל'אחיין', אינו רק מנהג קדום, אלא כן הוא גם עתה בלשון האיטלקית המדוברת, ש-NIPOTE מכוון הן על נכד והן על אחיין.
איש_ספר כתב:אברימי כתב:האם ברור כאן לכולם שהחזו"א היתה לו מגילת י"א שורות. תקוע לי בראש שבמוסף ש"ק של יתד נאמן מעלי יום הפורים דהאי שתא שהיה ע"ז מאמר מת"ח אחד (אולי סופר סת"ם) שפקפק בדבר מכמה אנפין.
אולי אני טועה, לא למדתי סוגיא זו והיא אצלי בבחינת מילתא דלא רמיא על איניש...
החזו"א היה לו מגילה של י"א שורות, ותצלומה ניתן בקונטרס שהעליתי ממנו כאן כמה דפים (מגילת ישראל). השמועה שהוכחשה, שכביכול היה לחזו"א את המגילה של לגר"ח קנייבסקי ושיש בלדרמן, שהיא של י"ג שורות אבל גדולה מאד כדי שיהיה בה שיעור גליונות כדין, ועדין לא יהיה פרוץ מרובה על העומד (אומרים שיש שנים או שלושה מגילות כאלה בכל העולם... ) .
הבונה כתב:איש_ספר כתב:הנהגה של הליטווקים.(אלה שלא אומרים לא יוצרות ישרים ולא מהופכים,)
כאילו שכל קהילות החסידים כן אומרים, כל קהילות החסידים מפולין הקונגרסאית לא אומרים, וכן לפחות חלק מקהילות החסידים בגאליציה, כעולה מהסיפור דלהלן:
.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=113במדינתנו וברוב מחזות פולין ורוסיא נתבטלו אמירת היוצרות והפיוטים
בגולה כתב:שם הזכירו שכן היה הלשון אצל "חכמי אשכנז וצרפת", ואני הערתי שכשהמדובר מחכמי איטליה כהרב ניפי, הרי שבלשונם עדיין הוא כן שאחיין ונכד שניהם נקראים NIPOTE, ואינו רק לפי מנהג קדום.
הוספתי פרט זה שכן הוא בשפת האיטלקית אותה אני מדבר, ובילדותי אכן תמיד התבלבלתי כשאמרו לי NIPOTE אם הכוונה לאחיין או נכד.
חכם באשי כתב:מנחם כתב:ומה זה נכד? (רמז: עי' רשב"ם ב"ב קח. ד"ה ולא מנחילין).
שם כותב רשב"ם, ש'נכד' הוא בן אח, היינו, אחיין.
ואוסיף לך, כי גם בפירושו לתורה, דברים ב יט (במהדורות המדוייקות ולא ה"מתוקנות"), כתב רשב"ם, שלוט היה נכדו של אברהם, היינו, בן אחיו!
ואכן, המונח 'נכד' משמש בלשון בני התקופה (חכמי אשכנז-צרפת ואיטליה) לתאר גם בני אח או אחות כפי שהראה ח' מיכל, אור החיים, עמ' 513.
והדברים עתיקין.
איש_ספר כתב:
המנהג של כתיבת המגילה בי"א שורות (שלא נהג בו הגר"א!) נזכר כנראה לראשונה בספר דמשק אליעזר על ביאורי הגר"א שכך ראוי לעשות ובספר אמרי שפר וארשא תרל"ט (מחבר שלא היה חסיד) כמנהג מדקדקים.
המנהג לא נזכר בקסת הסופר(אונגראן!) וכנראה היה מנהג בודדים. למעשה המנהג היה נפוץ בירושלים ובווילנא, וי"א שהמציאו מהרי"ל דיסקין. ואיני יודע מה המקור.
במציאות עינינו הרואות שרוב החסידים יש להם מגילות גדולות כמו המנהג הישן, ואין החי מכחיש את החי.
אם תביא מקור אחד כתוב, שכך נהגו חסידים בפולין והונגריה, במגילה של י"א שורות, בפולין ובהונגריה, אומר בפה מלא טעיתי.
בנתים הראיה שלך היחידה היא ממגילה שלדבריך היא של הבני יששכר:
א. אולי זה משקף את מנהגו בלבד
ב. כמובן שלאו מר בר רב אשי חתום עליה שזו מגילתו.
ומה שהרב ממונקאטש הזמין מגילה כזו לעצמו, מסופר ירושלמי ! גם זה אינו אומר אלא שלגרמיה הוא דעביד שראה בזה הנהגה טובה.
ובכן נא להביא מקור אחד כתוב שכך נהגו בפולין ובהונגריה, עד אז נשאר עם הידוע כי מגילת י"א שורות היא אכן המצאה ליטאית שנהגה בעיקר בווילנא ואצל הפרושים בירושלים.
לבב כתב:מי יודע בכמה נמכר שם הבית אלהים להמבי"ט/ מהרי"ט
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 483 אורחים