קטלוג מכירה פומבית מבית קדם<לתולדות מגילת אסתר בת י"א שורות>

[חקר]

היום הופץ בבתי כנסיות קטלוג המכירה הפומבית מבית קדם שתתקיים ביום ג' טז אייר, יש בתוכו הרבה דברים מעניינים מאד [אישית מצאתי שם ספר שהיה שייך לאחד מזקני משפחתי], וחלק קטן כבר מוכר לבאי הפורום מאוצרותיו של ר' אלי שטרן הי"ו, להלן תוכן העניינים:

[בר ששת]

באי הפורום קיבלו זה מכבר קישור לקטלוג, אגב הודעה בעניין אחר:
viewtopic.php?f=7&t=9418&p=85447&hilit=%D7%96%D7%A7%D7%9F#p85440

[בגולה]

אולי אפשר להעלות את הקטלוג בפורמט PDF?

[אלי_ש]

בבקשה...
(הקובץ גדול מאד, פיצלתי אותו ל-4 חלקים)

[אלי_ש]

חלק שני

[אלי_ש]

חלק שלישי

[אלי_ש]

חלק רביעי

[שבטיישראל]

הפלא והפלא ה"עם-הארצות" של ה"ידענים" מבית קדם ...

מגילות של י"א שורות נכתבו עוד רבות בשנים לפני ש"בדורנו התחילו מהדרין ואנשי מעשה לכתוב את המגילה ב11 שורות", וכלל אינו "נדיר" למצוא מגילות כאלו מתקופה "כה מוקדמת"
ולדוגמא אציג הדבר שהמגילה של הבני יששכר זיע"א היה נכתב בי"א שורות (שנסתלק עוד לפני שהחזון איש נולד ...)

(מה שכן "נדיר" במגילה זו הוא העובדא שכנראה המדובר בא' מהסופרים הראשונים שכתבו את האות פ"א בצורתו החדשה, ומ"מ השי"ן עדיין בצורתו הישנה - הרגל השמאלי באלכסון - ובניגוד להנהוג כהיום אצל הסופרים)

[חכם באשי]

שבטי,
לא בגלל טעות אחת הופכים ה'ידענים' ל'בורים' ו'עמי ארצות'.
בסדר, לא כולם ידענים כמוך, אבל אין צורך לזלזל בשני על סמך טעות בודדת. תרגע!

[הוגה]

ייש"כ לאלי_ש,
על השקעתו המרובה בהעלאת הקבצים

[תורה תמימה]

גם אני מצטרף לברכות ויחזק חילו להוסיף דעת בישראל ויבורך משמי קדם בכל אשר ישאלנו לבו

[איש_ספר]

הלשון 'בדורנו' הוא קצת מוגזם, אבל אכן נדיר מאד למצוא מגילה כזו לפני זמנו של מהרי"ל דיסקין (בירושלים).
האם אכן מגילתו של הבני יששכר היתה י"א שורות? א"כ זה חידוש גדול מאד.

[היא שיחתי]

מה מקור הי"א שורות? האין זה מהגר"א?

[הוגה ומעיין]

מצטרף בייש"כ לאלי_ש,
ואם מישהו מחזיק במחשבו קטלוגי קדם משנים קודמות, ויסכים לזכות בהם את הציבור, תע"ב.

[בגולה]

מה מקור הי"א שורות? האין זה מהגר"א?

אאל"ט כבר דנו בענ"ז כאן בפורום.
ובספר מועדים לשמחה, אדר, (ר' טוביה פריינד), יש מאמר בענין.

[אלי_ש]

הכתבה בקטלוג נכתבה בקצרה לאחר בירור של העניין. תמצית הדברים היא כדלקמן:
כל הפוסקים שדנו בעניין זה, כהגר"א, החת"ס, הבית אפרים ועוד, לא העלו את ההצעה לעשות מגילה של י"א שורות ולא הזכירו כי קיים מנהג כזה. המנהג התחדש כדי לפתור את הספק ולא להכנס למחלוקת הגר"א והבית אפרים. בכתבה הוזכר שרוב הפוסקים לא העלו הצעה זו, מאחר ור' יעקב חיים סופר מקרלין בספרו "אמרי שפר" (ווארשא תרל"ג) כן מזכיר עצה זו בשם "אנשי מעשה" שרצו לצאת יד"ח כל הדעות. אולם במ"ב (סימן תרצ"א, שער הציון אות ט"ז) שדן בעניין, לא העלה אפשרות זו.
המצב בדורנו שחלק גדול מהמגילות ה"ליטאיות" נכתבות בי"א שורות הוא מנהג שהתחזק בעיקר בעקבות החזון איש.
כפי שכתב אי"ס, אם לבני יששכר היתה מגילה שכזו - זה חידוש. מה המקור לכך?

[שבטיישראל]

המנהג לכתוב מגילות בי"א שיטין היה נפוץ רבות בשנים במקהלות החסידים בפולין (ובאונגארין) עוד לפני שנולד "מסורת ליטא החדשה" בארץ ישראל, וטעות הוא לייחס את המנהג ל"הליטאים בדורנו" !!
וכמש"כ כ"ה במגילה של הבני יששכר (מצורף תמונה -לדאבוני אין לי תח"י כעת תמונה איכותי), ואם זכרוני אינו מטעני כן נהוג גם אצל חסידי סיגעט ובשא"מ
וכ"ה גם במגילה של נכדו הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל שנכתב ע"י ר' דוד שפירא זצ"ל בעיה"ק ירושת"ו בשנת תרפ"ו - דהיינו 7 שנים לפני שהחזו"א עלה לא"י.

ולמותר לציין שהמגילות הנ"ל נכתבו בכתב האריז"ל עם הרגל הימני של הצדי"ק פונה לימין ("צדי"ק הפוכה") וכמסורת אשכנז העתיקה
ופוק חזי בשוק המגילות בימינו המפוצץ ממגילות בת י"א שיטין בכתב האריז"ל וכמנהג מקהלות החסידים


לגופא דענין - המגילה המדובר - אינה "נדיר" כלל וכלל, וכפי הנראה נכתבה בארץ ישראל לפני כ70 שנה מקסימום (וראי' לדבר צורת אות פ"א החדשה - שהוא ה"חידוש" היחד במגילה זו !!), וכל התיאור שבקטלוג בטעות יסודה

[איש_ספר]

המנהג לכתוב מגילות בי"א שיטין היה נפוץ רבות בשנים במקהלות החסידים בפולין (ובאונגארין) עוד לפני שנולד "מסורת ליטא החדשה" בארץ ישראל, וטעות הוא לייחס את המנהג ל"הליטאים בדורנו" !!
וכמש"כ כ"ה במגילה של הבני יששכר (מצורף תמונה -לדאבוני אין לי תח"י כעת תמונה איכותי), ואם זכרוני אינו מטעני כן נהוג גם אצל חסידי סיגעט ובשא"מ
וכ"ה גם במגילה של נכדו הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל שנכתב ע"י ר' דוד שפירא זצ"ל בעיה"ק ירושת"ו בשנת תרפ"ו - דהיינו 7 שנים לפני שהחזו"א עלה לא"י.

ולמותר לציין שהמגילות הנ"ל נכתבו בכתב האריז"ל עם הרגל הימני של הצדי"ק פונה לימין ("צדי"ק הפוכה") וכמסורת אשכנז העתיקה
ופוק חזי בשוק המגילות בימינו המפוצץ ממגילות בת י"א שיטין בכתב האריז"ל וכמנהג מקהלות החסידים

תחילה אעיר, שכבר כתבתי שי"א שורות הוא קדום לדורנו ולחזו"א, ולכן איני מבין מדוע יש צורך לחזור ו"לתקן" (בלשון גסה שנמחקה) דברים שכבר תוקנו.
ועתה לדבריך המהופכים והמשובשים:
פתחת בהודעה שי"א שורות היה נהוג במקהלות החסידים בפולין ואונגראן, המשכת בקול ענות חלושה על סיגעט ושאר מקומות, ושוב חזרת שהשוק 'מפוצץ ממגילות' של חסידים עם י"א שורות.
ובכן בא נעשה קצת סדר:
הראשון שעורר לפסול כתיבת בני המן באותיות גדולות הוא הגר"א בביאורו.
בבית אפרים (וגם בספר יהושע) הובא טענה זו והשיבו עליו.
גם בחב"ד כותבים לכתחילה מגילה גדולה (מ"ב שורות) וכן בבית מדרשו של החת"ס ובני חוגו.
המנהג של כתיבת המגילה בי"א שורות (שלא נהג בו הגר"א!) נזכר כנראה לראשונה בספר דמשק אליעזר על ביאורי הגר"א שכך ראוי לעשות ובספר אמרי שפר וארשא תרל"ט (מחבר שלא היה חסיד) כמנהג מדקדקים.
המנהג לא נזכר בקסת הסופר(אונגראן!) וכנראה היה מנהג בודדים. למעשה המנהג היה נפוץ בירושלים ובווילנא, וי"א שהמציאו מהרי"ל דיסקין. ואיני יודע מה המקור.

במציאות עינינו הרואות שרוב החסידים יש להם מגילות גדולות כמו המנהג הישן, ואין החי מכחיש את החי.
אם תביא מקור אחד כתוב, שכך נהגו חסידים בפולין והונגריה, במגילה של י"א שורות, בפולין ובהונגריה, אומר בפה מלא טעיתי.
בנתים הראיה שלך היחידה היא ממגילה שלדבריך היא של הבני יששכר:
א. אולי זה משקף את מנהגו בלבד
ב. כמובן שלאו מר בר רב אשי חתום עליה שזו מגילתו.
ומה שהרב ממונקאטש הזמין מגילה כזו לעצמו, מסופר ירושלמי ! גם זה אינו אומר אלא שלגרמיה הוא דעביד שראה בזה הנהגה טובה.

ובכן נא להביא מקור אחד כתוב שכך נהגו בפולין ובהונגריה, עד אז נשאר עם הידוע כי מגילת י"א שורות היא אכן המצאה ליטאית שנהגה בעיקר בווילנא ואצל הפרושים בירושלים.

[איש_ספר]

שו"מ סיכום בהיר בקונטרס חדש הנקרא מגילת ישראל, מדברי המקור שהביא שם עולה שלמרבה הצער מגילת י"א שורות הומצאה בווילנא, והיא רח"ל הנהגה של הליטווקים.(אלה שלא אומרים לא יוצרות ישרים ולא מהופכים, ואולי משם שנאתו הפרימיטיבית והבלתי כבושה של 'שבטי' למנהגם)

מגילת ישראל_Page_1.jpg (11.64 KiB) נצפה 12069 פעמים

מגילת ישראל_Page_2.jpg (146.28 KiB) נצפה 12069 פעמים

מגילת ישראל_Page_3.jpg (132.11 KiB) נצפה 12069 פעמים

אנחנו עדין מחכים מקור קדום (לפחות כמו המקורות המובאים כאן) המתעד את מנהג החסידים לכתוב מגילה בת י"א שורות.

[הוגה]

שאלת תם: כמובן יכולות להיות מגילות עתיקות כתובות י"א שורות גם במקרה, ולאו דוקא מחמת סברת הגר"א או כיוצ"ב, לא כן?

[איש_ספר]

שאלת תם: כמובן יכולות להיות מגילות עתיקות כתובות י"א שורות גם במקרה, ולאו דוקא מחמת סברת הגר"א או כיוצ"ב, לא כן?

קשה לומר כך, שזה נעשה בלא סיבה, כי יש כאן ויתור על דברים אחרים (שורות כמו בס"ת, גליונות כשיעור).
הנה מאמרו של הרב פריינד שנזכר כאן, המסכם בצורה בהירה את כל השיטות (אני מתנצל על הסמל שמסתיר חלק מטקסט) הוא מיחס את הי"א שורות למהריל"ד, (אולי בשם הרב אדלר שנזכר שם ממאמרו בהמודיע)
וגם הוא לא ידע על מנהג החסידים בפולין ובאונגראן לכתוב י"א שורות...

מועדים לשמחה.pdf

(2.01 MiB) הורד 706 פעמים

[הבונה]

הראשון שעורר לפסול כתיבת בני המן באותיות גדולות הוא הגר"א בביאורו.

אעתיק מלשון החת"ס בתשובה (או"ח ח"א סי' קפט):

בענין כתיבת בני המן עיין בס' ששה זרעוני ערוגה להגאון מו"ה זלמן עמריך ז"ל1 ובגליון מג"א [סי' תרצ"א ס"ד] להגאון מו"ה אלי' ווילנא זצ"ל, ועיין בס' חיי אדם [כלל קנ"ה בנשמת אדם] שבסוף חזר הגאון מו"ה אלי' ווילנא שעכ"פ לסיימם בסוף העמוד אלא שיתחיל באמצע לצאת ידי מסורה, הנה אין דבר בכל פלפוליהם שלא עמד עליהם הגאון מו"ה זלמן עמריך ז"ל.

ואגב, אתפלא קצת על המאמר שהביא א"ס בהמשך, שהביא כמה דברים בשם החת"ס, ובעצם החת"ס מביאם בשם "ששה זרעוני ערוגה" לר' זלמן עמריך הנ"ל.

ומה שכתב שם א"ס שבמאמר הנ"ל הביא כל השיטות. אאל"ט יצא ספר (או קונטרס) מר' שלמה אלבוים הי"ו, מח"ס משפט שלמה, בו מביא שיטות ראשונים רבות בענין סדר כתיבת עשרת בני המן, ולא מצאתים במאמר הנ"ל.

1. נד' פראג תקמ"ט.

[אברימי]

האם ברור כאן לכולם שהחזו"א היתה לו מגילת י"א שורות. תקוע לי בראש שבמוסף ש"ק של יתד נאמן מעלי יום הפורים דהאי שתא שהיה ע"ז מאמר מת"ח אחד (אולי סופר סת"ם) שפקפק בדבר מכמה אנפין.
אולי אני טועה, לא למדתי סוגיא זו והיא אצלי בבחינת מילתא דלא רמיא על איניש...

[הבונה]

הנהגה של הליטווקים.(אלה שלא אומרים לא יוצרות ישרים ולא מהופכים,)

כאילו שכל קהילות החסידים כן אומרים, כל קהילות החסידים מפולין הקונגרסאית לא אומרים, וכן לפחות חלק מקהילות החסידים בגאליציה, כעולה מהסיפור דלהלן:
הרה"ק נפתלי מרופשיץ שמע פעם על אחד מחסידיו שאכל שרויה בפסח, שלא כמנהג החסידים להחמיר בזה.
שלח לקרא לאותו חסיד שהגיע בחיל ורעדה על הנזיפה/עונש שעומד לקבל.
אמר לו הרה"ק, להביא מחזור לימים נוראים מהארון, החסיד לא הבין מה הענין, וחשב מי יודע מה מתכונן רבו לעשות.
דפדף הרבי ליוצרות ואמר לחסיד: נו, תתחיל להגיד.
למראה ארשת התמיהה שהצטיירה על פני החסיד, הסביר הרבי:
החסידים לא אוכלים שרויה, אך מצד שני לא אומרים יוצרות. אם אתה נוהג כמנהג האשכנזים ומקל לאכול שרויה, אינך יכול לאחוז החבל בשני קצוות, אלא אמור גם יוצרות כמנהגם...

[הבונה]

עוד בענין זה:
ידועים דברי הרוגאצ'ובי בענין כתיבת עשרת בני המן באותיות גדולות, ואביא קישור למ"ש פעם לתמוה על דבריו.
viewtopic.php?f=26&t=8224&p=73161&hilit=%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A2+%D7%9B%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94#p73160

[איש_ספר]

האם ברור כאן לכולם שהחזו"א היתה לו מגילת י"א שורות. תקוע לי בראש שבמוסף ש"ק של יתד נאמן מעלי יום הפורים דהאי שתא שהיה ע"ז מאמר מת"ח אחד (אולי סופר סת"ם) שפקפק בדבר מכמה אנפין.
אולי אני טועה, לא למדתי סוגיא זו והיא אצלי בבחינת מילתא דלא רמיא על איניש...

החזו"א היה לו מגילה של י"א שורות, ותצלומה ניתן בקונטרס שהעליתי ממנו כאן כמה דפים (מגילת ישראל). השמועה שהוכחשה, שכביכול היה לחזו"א את המגילה של לגר"ח קנייבסקי ושיש בלדרמן, שהיא של י"ג שורות אבל גדולה מאד כדי שיהיה בה שיעור גליונות כדין, ועדין לא יהיה פרוץ מרובה על העומד (אומרים שיש שנים או שלושה מגילות כאלה בכל העולם... אא"כ יטען 'שבטי' שכך נהגו בסיגעט ובכל פולין). ובכן לחזו"א היתה מגילה של י"א שורות רגילה.ב קונטרס הנ"ל מביא את השמועה הנזכרת ומפריכה.
ותודה לרב בונה על ההוספות.

[בגולה]

חזרה לנושא האשכול.
במספר 228 בקטלוג, כתוב:

כתב סמיכה על קלף, לרבי אברהם מיכאל קארפניטי. מאת דודו וחותנו רבי חננאל ניפי. צינטו (איטליה)...
נודע בזכות חיבורו ”זכרצדיקים לברכה“ שנדפס בספר ”תולדות גדולי ישראל“ מאת רבי מרדכי שמואל גירונדי. את מקומו ברבנות צינטו ירש רבי אברהם מיכאל קארפניטי –תלמידו וחתנו, שהיה גם בן-אחותו (בסמיכה שלפנינו מכנה אותו ”נכדי“ – לפי מנהג קדום לכנות בכינוי זה גם אחיין).

הכינוי "נכד" ל'אחיין', אינו רק מנהג קדום, אלא כן הוא גם עתה בלשון האיטלקית המדוברת, ש-NIPOTE מכוון הן על נכד והן על אחיין.

[ישיבה מאן דהו]

חזרה לנושא האשכול.
במספר 228 בקטלוג, כתוב:

כתב סמיכה על קלף, לרבי אברהם מיכאל קארפניטי. מאת דודו וחותנו רבי חננאל ניפי. צינטו (איטליה)...
נודע בזכות חיבורו ”זכרצדיקים לברכה“ שנדפס בספר ”תולדות גדולי ישראל“ מאת רבי מרדכי שמואל גירונדי. את מקומו ברבנות צינטו ירש רבי אברהם מיכאל קארפניטי –תלמידו וחתנו, שהיה גם בן-אחותו (בסמיכה שלפנינו מכנה אותו ”נכדי“ – לפי מנהג קדום לכנות בכינוי זה גם אחיין).

הכינוי "נכד" ל'אחיין', אינו רק מנהג קדום, אלא כן הוא גם עתה בלשון האיטלקית המדוברת, ש-NIPOTE מכוון הן על נכד והן על אחיין.

viewtopic.php?p=9287#p9287

[בגולה]

שם הזכירו שכן היה הלשון אצל "חכמי אשכנז וצרפת", ואני הערתי שכשהמדובר מחכמי איטליה כהרב ניפי, הרי שבלשונם עדיין הוא כן שאחיין ונכד שניהם נקראים NIPOTE, ואינו רק לפי מנהג קדום.
הוספתי פרט זה שכן הוא בשפת האיטלקית אותה אני מדבר, ובילדותי אכן תמיד התבלבלתי כשאמרו לי NIPOTE אם הכוונה לאחיין או נכד.

[אברימי]

האם ברור כאן לכולם שהחזו"א היתה לו מגילת י"א שורות. תקוע לי בראש שבמוסף ש"ק של יתד נאמן מעלי יום הפורים דהאי שתא שהיה ע"ז מאמר מת"ח אחד (אולי סופר סת"ם) שפקפק בדבר מכמה אנפין.
אולי אני טועה, לא למדתי סוגיא זו והיא אצלי בבחינת מילתא דלא רמיא על איניש...

החזו"א היה לו מגילה של י"א שורות, ותצלומה ניתן בקונטרס שהעליתי ממנו כאן כמה דפים (מגילת ישראל). השמועה שהוכחשה, שכביכול היה לחזו"א את המגילה של לגר"ח קנייבסקי ושיש בלדרמן, שהיא של י"ג שורות אבל גדולה מאד כדי שיהיה בה שיעור גליונות כדין, ועדין לא יהיה פרוץ מרובה על העומד (אומרים שיש שנים או שלושה מגילות כאלה בכל העולם... ) .

שכוייח. כנראה זה מה שהיה כתוב שם. הפרוץ בזכרוני מרובה על העומד...

הנהגה של הליטווקים.(אלה שלא אומרים לא יוצרות ישרים ולא מהופכים,)

כאילו שכל קהילות החסידים כן אומרים, כל קהילות החסידים מפולין הקונגרסאית לא אומרים, וכן לפחות חלק מקהילות החסידים בגאליציה, כעולה מהסיפור דלהלן:
.

כעולה מדברי מהר"ץ חיות בספרו דרכי ההוראה (נדפס תר"ב) פרק ו

במדינתנו וברוב מחזות פולין ורוסיא נתבטלו אמירת היוצרות והפיוטים

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=113
יש הרבה מה להאריך בעניין אבל גם ככה האשכול נהיה גליציאני. גג על גג, מעניין לעניין שלא באותו עניין .

[ישיבה מאן דהו]

שם הזכירו שכן היה הלשון אצל "חכמי אשכנז וצרפת", ואני הערתי שכשהמדובר מחכמי איטליה כהרב ניפי, הרי שבלשונם עדיין הוא כן שאחיין ונכד שניהם נקראים NIPOTE, ואינו רק לפי מנהג קדום.
הוספתי פרט זה שכן הוא בשפת האיטלקית אותה אני מדבר, ובילדותי אכן תמיד התבלבלתי כשאמרו לי NIPOTE אם הכוונה לאחיין או נכד.

מרא דאברהם, זו לשון ההודעה שאליה קישרתי:

ומה זה נכד? (רמז: עי' רשב"ם ב"ב קח. ד"ה ולא מנחילין).

שם כותב רשב"ם, ש'נכד' הוא בן אח, היינו, אחיין.
ואוסיף לך, כי גם בפירושו לתורה, דברים ב יט (במהדורות המדוייקות ולא ה"מתוקנות"), כתב רשב"ם, שלוט היה נכדו של אברהם, היינו, בן אחיו!
ואכן, המונח 'נכד' משמש בלשון בני התקופה (חכמי אשכנז-צרפת ואיטליה) לתאר גם בני אח או אחות כפי שהראה ח' מיכל, אור החיים, עמ' 513.
והדברים עתיקין.

[בגולה]

היתה זה פליטת קולמוס שלא הזכרתי איטליה, אף ששמתי לב אליה, אך שם מדברים אודות הרשב"ם והתקופה ההוא, ואני מדבר על ימינו, ובכן לא היו צריכים לכתוב בקטלוג "לפי מנהג קדום" אלא לפי לשונם!

[היא שיחתי]

ב"מועדים לשמחה" שהעלו כאן עמוד רפד
מביא בשם מהר"ם מרוטנבורג בשם ר"ח
לכתוב במ"ב שורות כס"ת

וא"כ זהו המקור היחיד מהראשונים לנידון זה לפי מה שהבנתי מאשכול זה

זה מחודש מאוד לנהוג שלא כדעת ב' ראשונים אלו שהם מרכזיים מאוד בהלכה
ומה שכתב שנהגו לא כן הרי מצד שני יש שכן נהגו כן
המסקנה שקיבלתי אישית מהאשכול היא להעדיף מב אח"כ יא ואח"כ השאר

[מהעבר]

זכור לי שכשהשתמשו פעם ראשונה בלדרמן בי"א שורות בכתב הגדול
התמרמר מאוד ר' גדלי' ז"ל ואמר ככה נראה אגרת ??

אולי כדאי היה להעביר הדיון על הי"א שורות לאשכול נפרד ולא בתוך הקטלוג של קדם

[שבטיישראל]

המנהג של כתיבת המגילה בי"א שורות (שלא נהג בו הגר"א!) נזכר כנראה לראשונה בספר דמשק אליעזר על ביאורי הגר"א שכך ראוי לעשות ובספר אמרי שפר וארשא תרל"ט (מחבר שלא היה חסיד) כמנהג מדקדקים.
המנהג לא נזכר בקסת הסופר(אונגראן!) וכנראה היה מנהג בודדים. למעשה המנהג היה נפוץ בירושלים ובווילנא, וי"א שהמציאו מהרי"ל דיסקין. ואיני יודע מה המקור.

במציאות עינינו הרואות שרוב החסידים יש להם מגילות גדולות כמו המנהג הישן, ואין החי מכחיש את החי.
אם תביא מקור אחד כתוב, שכך נהגו חסידים בפולין והונגריה, במגילה של י"א שורות, בפולין ובהונגריה, אומר בפה מלא טעיתי.
בנתים הראיה שלך היחידה היא ממגילה שלדבריך היא של הבני יששכר:
א. אולי זה משקף את מנהגו בלבד
ב. כמובן שלאו מר בר רב אשי חתום עליה שזו מגילתו.
ומה שהרב ממונקאטש הזמין מגילה כזו לעצמו, מסופר ירושלמי ! גם זה אינו אומר אלא שלגרמיה הוא דעביד שראה בזה הנהגה טובה.

ובכן נא להביא מקור אחד כתוב שכך נהגו בפולין ובהונגריה, עד אז נשאר עם הידוע כי מגילת י"א שורות היא אכן המצאה ליטאית שנהגה בעיקר בווילנא ואצל הפרושים בירושלים.

א) ר' שלמה גאנצפריד בעל הקסת לא היה מעדת החסידים (ואף הסתסכסך קשות עימהם ...), כך דא"א להביא ראי' מהא דאינו מביא מנהג שהיה נהוג אצל החסידים, ובאותו מטבע הרי גם המשנ"ב הליטאי אינו מביא כלל המנהג "הליטאי" של י"א שיטין - וע"כ דבימיו כלל לא היה נהוג בווילנא בפרט ובמדינת ליטא בכלל לכתוב מגילות בי"א שיטין


ב) המגילה של הבני יששכר עבר בירושה לבניו אחריו דור אחר דור (הדרכ"ת עוד הכיר את זקינו הודעי בינה בנו הגדול של הבנ"י) כך דאין שום ספק באשר לייחוסו של המגילה להבנ"י, ולטיפשות ייחשב האמירה "שלאו מר בר רב אשי חתום עליה שזו מגילתו", רק משום "שאני לא ידעתי מזה".

למה אכן המגילה של הבנ"י היה כתוב בי"א שיטין ?
איני יודע !!
בכתבי בית דינוב- מונקאטש הרי לפי מיטב ידיעתי אין שום התייחסות לנושא זו כי אם המציאות שכ"ה במגילה של הבנ"י וכ"ה במגילה שהמנח"א הזמין לעצמו
יצויין שבמכתב שהמנח"א כתב להסופר ר' דוד שפירא זצ"ל בענין המגילה איתא רק בענין צורת הרגל של הה"א וענין הבלטת האותיות של השמות הק' הרמוזים במגילה, אך אין שם שום איזכור מענין הי"א שיטין, אך ללא ספק שר"ד כתב כן ע"פ הוראת המנח"א
כמו"כ יצויין שר' דוד שפירא לא היה "ירושלמי" כי אם יליד מונקאטש וחסיד מונקאטש שעלה לארה"ק בצעירותו עם אביו שהיה מתלמידי בעל דרכ"ת ממונקאטש זיע"א, וגם כתב את המגילה ע"פ הזמנה מיוחדת של המנח"א, כך דא"א להביא ראי' ממנו על המנהג "הירושלמי"

מעניין לציין שהמגילה של הבנ"י אכן כתובה באותיות גדולות עם שוליים רחבים, ודלא כהמגילות המצויות בימינו


ג) באשר להמנהג בסיגוט - בדיוק היום עלה בידי לראות צילום של המגילה של בעל הקדושת יו"ט מסיגוט זי"ע (בנו של הייט"ל ואביו של העצ"ח - בן דורו של מהרי"ל דיסקין) והיא כתובה בי"א שיטין !!
דא עקא שבמגילה הנ"ל העמודים הם ארוכים וצרים (משא"כ בכל המגילות של י"א שיטין המצויות שכולם בנויות ע"פ העיצוב של המ"ב שורות וכמו ס"ת) עד שהמגילה משתרע על פני 50 עמודים !!!
וע"ז כבר יעידו רבים ושלמים שכן נהג גם נכדו רביה"ק מסאטמאר זיע"א והמגילה שלו היה כתוב בי"א שיטין וכמנהג אבותיו לבתי סיגוט

בעבר שמעתי על המגילה של הייט"ל שהוצע למכירה לרביה"ק מסאטמטאר זיע"א בעיה"ק צפת"ו שגם היה בי"א שיטין, אך נכון לעכשיו עדיין לא ראיתי צילום של המגילה


ד) באשר להמנהג היום אצל הציבור החסידי - נהרא נהרא ופשטיה - מ"מ תברר אצל הסוחרים ותראה שהביקוש למגילות של י"א שיטין בכתב האריז"ל גובר משנה לשנה, ובמיוחד אצל חסיד סאטמאר הנוהגין בזה ע"פ מנהג רבותיהם לבית סיגוט-סאטמאר


ה) בענין "ממציא של המגילה של י"א שיטין" - נכון להיום איני יודע מיהו "הממציא" של השיטה, וע"פ הודאת עצמך גם אתה אינך יודע כי ש"שמעת" שזה היה מהרי"ל דיסקין זצ"ל - אך העובדא שגם בגאליציא אצל הבנ"י וגם בסיגוט אצל הקדויו"ט היה מגילות בי"א שיטין (וכבר שמעתי מכמה סוחרי סת"ם שהתופעה לא היה נדיר כלל !!) מוכיח שלא יתכן שכת הפרושים בירושלים ובווילנא הם "הממציאים הראשונים" של שיטה זו, מאחר וכבר מצאנו לזה תקדים אצל החסידים ... מקסימום נוכל לומר ששנים התנבאו בסגנון אחד !!


ו) במש"כ "המנהג היה נפוץ בירושלים ובווילנא" - נכון לעכשיו הרי במציאות לא זכינו לראות מגילות שנכתבו בי-ם ובווילנא בי"א שיטין (וכמש"כ שגם המשנ"ב לא ראה כזה דבר ולא ידע מזה ... וע"כ דלא היה ולא נברא ... עכ"פ בווילנא)
וא"ת שבעקבות השואה נאבדו כתבי הסת"ם בווילנא .. הרי בעיה"ק ירושת"ו לא היה שואה, ואעפ"כ לא זכינו לראות שפע מגילות של עתיקות מתלמידי הגר"א הכתובים בי"א שיטין
והרי לדעת "קטלוג קדם" מגילה כזו "נדיר ביותר" (על אף דלדעת סוחרי הסת"ם שאני דיברתי איתם הדברים אינם נכונים כלל - וגם התופעה של הפ"א החדשה אינו חידוש כלשהו ולא כמש"כ לעיל) מאחר דכבר מצינו בסת"ם ירושלמי משנות התר"פ עם הפ"א החדשה - ואולי הכוונה דמגילה של י"א שיטין בכתב בית יוסף כמנהג הליטאים הוא "תופעה נדירה" באותן שנים קודם שהילטים אימצו את ההמצאה החסידי ....)

[איש_ספר]

הרב שבטי, כנראה לא עיינת בכל החומר שעלה כאן ונחפזת להגיב. העובדה שמגילת י"א שיטין היתה ידועה בווילנא, מאומתת בכתב. כך כותב המו"ץ דווילנא ר"א סלוצקי בשנת תרס"ו, בשם חותנו שהיה גם הוא מרבני ווילנא שהיה ידוע אצלו שעוד בימי ר' יששכר בעל מעשה רב נהגו כך!

ללא שם.jpg (65.48 KiB) נצפה 11733 פעמים

וכאמור כך כותב גם בספר דמשק אליעזר על ביאור הגר"א (וילנא תרכ"ח) שכן נכון לעשות. וכ"ה בספר אמרי שפר.
כתבת למעלה שמנהג חסידים בפולין ובהונגריה ו במגילת י"א שורות, וגם עתה לא הבאת ולו מקור אחד, מלבד הנהגת הצדיקים לבית סיגוט יו"ח ותלמידיהם.
ומה שהיום אצל סוחרים יש ביקוש, אני משוכנע שגם אתה לא רואה בזה מקור.
ובכן בהעדר מקור הבה נשאיר את מה שידוע לכולם: מגילה בת י"א שורות נהגה בווילנא ובירושלים. ורוב ככל החסידים לא נהגו בה.
ומכל דבריך אפשר רק להוציא, שכן נהגו צדיקי סיגוט וכן היתה מגילת הבני יששכר. ותו לא מידי.

[דא"ג אני לא אחראי למש"כ בקדם, אבל עיני ראו ולא זר אצל סוחרי סת"ם עתיקים, מגילות רבות בנות י"א שורות, שלדבריהם נכתבו בירושלים, אבל בא נניח לסיפורים ונתמקד במקורות]

[אוהב ספרים]

הפריט נמכר ב200 דולר

[הוגה]

רק ב-200 ?
הרי זה פריט + אשכול שלם עליו בפורום אוצר החכמה..

[לבב]

מי יודע בכמה נמכר שם הבית אלהים להמבי"ט/ מהרי"ט

[בינה נא זאת!]

מי יודע בכמה נמכר שם הבית אלהים להמבי"ט/ מהרי"ט

לא נמכר. אגב, כשהגיעו למספר זה הודיע אבישי גלער שהיה דיון על כך באחד הפורומים וממנו עולה שהייחוס מסופק, יש מיימינים ויש משמאילים, ולכן אינו לוקח אחריות על הזיהוי.