עולה מן הארץ כתב:מה הקשר?
הנפש החיים בא לאפוקי מכוונות המקובלים, לא?
עקביה כתב:ברור למדי שהרמב"ם הבין אחרת באופן מוחלט מהנפה"ח.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מ"מ, נראה שכוונת הנפה"ח לבאר חידושם של אנשי כנה"ג שקבעו מטבע בברכות, והמתפלל בכל לשון, על אף שיצא יד"ח, מ"מ כוונת אנשי כנה"ג לא השיג.
סגי נהור כתב:עקביה כתב:ברור למדי שהרמב"ם הבין אחרת באופן מוחלט מהנפה"ח.
בדרך זו אפשר לעשות עוד הרבה מחלוקות - בין הרמב"ם לשל"ה, בין הרמב"ם לאריז"ל, ועוד ועוד...
האם לא ברור שהכוונה היא לפעולת התפילה ע"פ הסוד.
א. מה הקשר בין הרמב"ם והגמרא לנפש החיים (ועיין לקמן סעיף ג).עקביה כתב:עולה מן הארץ כתב:מה הקשר?
הנפש החיים בא לאפוקי מכוונות המקובלים, לא?
א. מה הקשר בין מה למה?
ב. מה היא כוונת המקובלים?
ג. ואם בא לאפוקי מכוונת המקובלים אז מה?
עקביה כתב:ר' ליטוואק
כתבת דברים נפלאים בביאור שיטת הנפה"ח. ייש"כ.
האם אתה מסכים שלגמרא הייתה שיטה אחרת בהבנת עניין התפילה?
בריושמא כתב:חס וחלילה. חס ושלום. לא יעלה וגם לא תעלה על הדעת.
יסוד התפילה הוא הרצון.
רצון האדם המתחטא ומבקש ומתחנן לפני בוראו וקונו.
רצון ה' ית' לענות או לא לענות לאדם, לקבל את תפילתו או לא לקבל את תפילתו.
זה יסוד התפילה. רצון ורצון.
לא ילדות כאן אלא אמת ברורה ונעלה. ואין בלתה.
וכל מה שלימדו ההולכים בדרך הפילוסופיה וההולכים בדרך הקבלה לא נתכוונו לזוז כמלא הנימה מהיסוד הנ"ל,
אלא להוסיף עליו.
להוסיף הסבר כיצד פועל רצון האדם וכיצד פועל רצון ה' ית'.
ולא נשתנו הקרבנות מהתפילות - אלה גם אלה הם פעולת הרצון בלבד:
רצון האדם המבקש ורצון ה' ית' השומע ועונה.
ועל כן אנו אומרים: 'כי אתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים'.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בא נלמד. תביא גמרא ונראה אם הסבה שחשבנו שכוונתו שונה מהנפש החיים היא משום הגמרא עצמה או הנחת היסוד שלנו.
נראה לי שאנחנו מנהלים כאן שיח של חרשים.עקביה כתב:ר' עולה מן הארץ
כיצד אפשר לומר שאין דברי הנפה"ח לאפוקי מהרמב"ם כשהוא אומר משהו אחר לגמרי מהרמב"ם?
עולה מן הארץ כתב:נראה לי שאנחנו מנהלים כאן שיח של חרשים.עקביה כתב:ר' עולה מן הארץ
כיצד אפשר לומר שאין דברי הנפה"ח לאפוקי מהרמב"ם כשהוא אומר משהו אחר לגמרי מהרמב"ם?
במה הנפה"ח שונה מהרמב"ם לדעתך? בזה שהרמב"ם כתב שהטעם לתקנת לשון התפילה הוא שיהא שגור בפי כל אחד והנפש החיים כתב שיש על זה סודות נשגבים?
אוצר החכמה כתב:אם אני מבין נכון עולה מן הארץ אומר דבר פשוט.
גם הנפש החיים לא חלק על זה שעיקר כוונת התפילה הוא פירוש המילות וכוונת העניין, רק ביחס לשאר הכוונות ע"פ סוד כתב שהעיקר הוא לכוון את המילות בעצמם.
אם פירוש זה עולה יפה בלשון הנפה"ח מה טוב, ואם לא נאמר כן אכן דברי הנפה"ח תמוהים מאד, ותירוץ הליטוואק בזה אינו מובן כלל.
האם קראת את ההגהה בסוף פרק יג?עקביה כתב:עולה מן הארץ כתב:נראה לי שאנחנו מנהלים כאן שיח של חרשים.עקביה כתב:ר' עולה מן הארץ
כיצד אפשר לומר שאין דברי הנפה"ח לאפוקי מהרמב"ם כשהוא אומר משהו אחר לגמרי מהרמב"ם?
במה הנפה"ח שונה מהרמב"ם לדעתך? בזה שהרמב"ם כתב שהטעם לתקנת לשון התפילה הוא שיהא שגור בפי כל אחד והנפש החיים כתב שיש על זה סודות נשגבים?
ממש לא. אלא בזה שלפי הרמב"ם (והגמרא!) עניינה של התפילה הוא בקשת צרכים, ולפי הנפה"ח עיקר עניינה של התפילה הוא מזון לעולמות העליונים (פ"ט), להוסיף כח בקדושה (פי"א), ולא על ענייניו וצרכי עצמו כלל (שם).
עולה מן הארץ כתב:האם קראת את ההגהה בסוף פרק יג?עקביה כתב:עולה מן הארץ כתב:נראה לי שאנחנו מנהלים כאן שיח של חרשים.עקביה כתב:ר' עולה מן הארץ
כיצד אפשר לומר שאין דברי הנפה"ח לאפוקי מהרמב"ם כשהוא אומר משהו אחר לגמרי מהרמב"ם?
במה הנפה"ח שונה מהרמב"ם לדעתך? בזה שהרמב"ם כתב שהטעם לתקנת לשון התפילה הוא שיהא שגור בפי כל אחד והנפש החיים כתב שיש על זה סודות נשגבים?
ממש לא. אלא בזה שלפי הרמב"ם (והגמרא!) עניינה של התפילה הוא בקשת צרכים, ולפי הנפה"ח עיקר עניינה של התפילה הוא מזון לעולמות העליונים (פ"ט), להוסיף כח בקדושה (פי"א), ולא על ענייניו וצרכי עצמו כלל (שם).
כמו בכל דבר שהמקובלים עוסקים בו. יש את הפן המעשי של הדברים אשר מבחינתו ודאי העיקר הוא בקשת צרכיו ורחמי וכו' ויש את ההסבר על פי סוד אשר בקשת צרכיו גם היא עניינה לצורך גבוה.
קראתי בהחלט. אבל מה שקשה גם לאחר ההגה"ה הוא, שאחר שנפה"ח מאריך להסביר שעיקר עבודת התפילה אינה בקשת צרכים, כיצד כ"כ פשוט לגמ' בסוטה שתפילה נאמרת בכל לשון, ואין צריך לכך כל מקור. הרי זה שאפשר לאומרה בכל לשון הוא חידוש לא קטן, לפי הבנת נפה"ח.
אוצר החכמה כתב:קראתי בהחלט. אבל מה שקשה גם לאחר ההגה"ה הוא, שאחר שנפה"ח מאריך להסביר שעיקר עבודת התפילה אינה בקשת צרכים, כיצד כ"כ פשוט לגמ' בסוטה שתפילה נאמרת בכל לשון, ואין צריך לכך כל מקור. הרי זה שאפשר לאומרה בכל לשון הוא חידוש לא קטן, לפי הבנת נפה"ח.
למה? אותו אדם מקיים רק את עיקר החיוב ולא את העבודה המעולה הזאת.
אני לא מבין. לך נראה שלפי הבנת הנפש החיים מי שמכוון פירוש המילות ולא צייר את האותיות בדעתו לא יצא ידי חובת תפילה? הלא בזה פסל תפילתם של כמעט כל היהודים מקטנם ועד גדולם.
עקביה כתב:אוצר החכמה כתב:קראתי בהחלט. אבל מה שקשה גם לאחר ההגה"ה הוא, שאחר שנפה"ח מאריך להסביר שעיקר עבודת התפילה אינה בקשת צרכים, כיצד כ"כ פשוט לגמ' בסוטה שתפילה נאמרת בכל לשון, ואין צריך לכך כל מקור. הרי זה שאפשר לאומרה בכל לשון הוא חידוש לא קטן, לפי הבנת נפה"ח.
למה? אותו אדם מקיים רק את עיקר החיוב ולא את העבודה המעולה הזאת.
אני לא מבין. לך נראה שלפי הבנת הנפש החיים מי שמכוון פירוש המילות ולא צייר את האותיות בדעתו לא יצא ידי חובת תפילה? הלא בזה פסל תפילתם של כמעט כל היהודים מקטנם ועד גדולם.
ודאי שיצא ידי חובת תפילה. אבל התיקונים אותם גנזו בתפילה אנשי כנה"ג נעשים מן הסתם גם אם לא כיוון כמו שצריך. משא"כ אם מתפלל באנגלית, מן הסתם לא נעשה כלום מאותם תיקונים, ואין זה פשוט כלל שאפשר להתפלל כך.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לדעת הנפה"ח, העבודה של תפלה היא להשים צרכיו ובקשותיו בצד, ולבקש על כבוד שמים ו׳צרכי גבוה׳. לומר ש׳אין מנוס׳ מלהכחיש לזה אינו תואם את דבריו.
ובאמת כשמתבוננים בתפלת משה רבינו עבור פרעה שנשא כפיו לה׳, והיינו שהתפלל עבור רשע זה שלא יקיים את דבריו והבטחתו, והתפלל כתפלת הצדיקים בהשתפכות הנפש ובמסירות נפש וכו׳. איך ניתן להבין? איך היתה תפלה זו ׳בקשת צרכיו׳ של משה רבינו, כאילו חסר לו עכשיו שקולי קולות יחדלון והברד לא תתך ארצה? אלא כבוד שמים דרש בתפלתו, ומסר נפשו ליקוד על אפיו ולבקש מה׳ שינהיג את עולמו כמו שרצה הוא ית׳ מתחלתו.
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי כוונתך. אתה חושב שאריז"ל לא מודה שמי שמתפלל בלי כוונות האריז"ל מקיים מצוות תפילה ואפילו זה הדרך לרובא דאינשי הבינונים. אבל מי שרוצה להיות יותר מתוקן ולהשלים את נפשו לעשות רצון בוראו הוא יכול לכוון את כוונות האר"י ולפעול יותר. בדיוק זה המצב לפי הנפש החיים רק באופן שהוא מציג.
סכינא חריפא כתב:כתב הנפש החיים [שער ב' פי"ג] - אלא העיקר בעבודת התפילה שבעת שהאדם מוציא מפיו כל תבה מהתפלה יצייר לו אז במחשבתו אותה התיבה באותיותיה כצורתה ולכוין להוסיף על ידה כח הקדשה שיעשה פרי למעלה להרבות אורם וקדושתם.
והדברים תמוהים עד למאד, אטו לכך נתקנה מצוות תפילה שהיא רחמי, שלא ישפוך האדם שיחו לפני הקב"ה אלא יצייר את התיבה במחשבתו ?! אתמהה?!
[חיפשתי בפורום ומצאתי שפתחו נידון זה בעקיפין http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 9D#p166899 להשוות את דברי הנפה"ח הלזה לתורת חבד, אבל לא נגעו בעצם השאלה]
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 142 אורחים