נויירא כתב:ואחרי שש זכירות, את י"ג העיקרים בשלמותם מפיה"מ להרמב"ם [או בקיצור מהקדמת כפתור ופרח וכדו'], בלי העיוותים של הזעצעער.
בגולה כתב:בקובץ עץ חיים (באבוב) היה לאחרונה מאמר אודות נוסח הי"ג עיקרים
הרב משה אברמוביץ כתב:מדוע השמיטו את הפרק "במה מדליקין" מסידורים נוסח ספרד, לאחר שב"תפילת כל פה" הוא נמצא?
בן_מנחם כתב:האם תפילת כל פה הוא כמו ש''ס וילנא של האלמנה ראם, שאסור לשנות מהסדר שלה?
נויירא כתב:בגולה כתב:בקובץ עץ חיים (באבוב) היה לאחרונה מאמר אודות נוסח הי"ג עיקרים
התוכל להטריח את זכרונך היכן היה המאמר, ואולי אף להגיענו אליו
תודה מראש
חכם באשי כתב:ומניין לך, שש"ס ווילנא כה נתקדש בקדושה של מעלה עד שאסור לשנות בו מאומה?
נויירא כתב:בגולה כתב:בקובץ עץ חיים (באבוב) היה לאחרונה מאמר אודות נוסח הי"ג עיקרים
התוכל להטריח את זכרונך היכן היה המאמר, ואולי אף להגיענו אליו
תודה מראש
בן_מנחם כתב:חכם באשי כתב:ומניין לך, שש"ס ווילנא כה נתקדש בקדושה של מעלה עד שאסור לשנות בו מאומה?
זה היה כוונתי, כי אני רואה את כל מוציאי הש''ס עם הפירושים שנצמדים לצורת הדף של דפוס וילנא, הרי אם כבר מכניסים את הפירוש ורוב הלומדים עם הפירוש ממילא לומדים רק בפירוש, ומביאים את צורת הדף רק ככיסוי.
מורה צדק כתב:יש למישהו נוסח ראוי של עדות המזרח בטקסט?
בן_מנחם כתב:ואם הזכרת את סידור עבודת השם של בעלזא, הרי הוא חדשני לגמרי, הוא ביטל את כל המוסכמות של כל הסידורים של הדורות האחרונים, למשל הוא היה הראשון שביטל את הקטע המיוחד של למען ירבו ימיכם בקרי''ש שמעניין מי היה המדפיס הראשון שחילק את הקטע כדי שיגמרו שני פרשיות במילה ובשעריך.
איש_ספר כתב:לגבי התחלת הקטע ב'למען ירבו' כבר נכתב כאן שככה"נ מקרה משום שמשם ואילך היה הרב מגביה קולו. והשערה רחוקה יותר שזהו שריד ממנהג הגאונים לחלוץ שם התפילין.
על נוסח העיקרים שהוסיפו בסידור ביאלא כתב הר"צ רבינוביץ בספרו עיונים בהלכה ח"ג ובקונטרס מיוחד שעלה זה עתה למקוון הנקרא אמת ואמונה כמדומני.
שמעתי ממנו, שהגר"י רוזנטל מצא סידור זה בבית מדרשו והדפו ברגלו חוצה (!) לדבריו הגרמ"ש קליין סיפר זאת לגר"ש וואזנר בזעזוע, והלה אמר, לר' יעקב רוזנטל יש כתפיים רחבות.
איש_ספר כתב:למה אני חייב להגדיר? משום שסיפרתי את המעשה?
קישור לקונטרס הנזכר http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?155688&BOOKS
נאמן במלאכתו כתב:ב'יעלה ויבא', יש אומרים 'לחיים ולשלום', ואחרים - 'לחיים טובים ולשלום'.
[מוזר, שגם בסידורים שכתוב בהם 'לחיים טובים ולשלום', זה רק בשמונה עשרה, אבל בברכת המזון הנוסח שם 'לחיים ולשלום'. במה נשתנה?].
גם בברכת החודש כן. יש אומרים 'לפרנסה ולכלכלה', ויש - 'לפרנסה טובה ולכלכלה'.
היש קשר בין השנים.
נאמן במלאכתו כתב:ב'יעלה ויבא', יש אומרים 'לחיים ולשלום', ואחרים - 'לחיים טובים ולשלום'.
[מוזר, שגם בסידורים שכתוב בהם 'לחיים טובים ולשלום', זה רק בשמונה עשרה, אבל בברכת המזון הנוסח שם 'לחיים ולשלום'. במה נשתנה?].
גם בברכת החודש כן. יש אומרים 'לפרנסה ולכלכלה', ויש - 'לפרנסה טובה ולכלכלה'.
היש קשר בין השנים.
הצעיר באלפי ישראל כתב:בן_מנחם כתב:ואם הזכרת את סידור עבודת השם של בעלזא, הרי הוא חדשני לגמרי, הוא ביטל את כל המוסכמות של כל הסידורים של הדורות האחרונים, למשל הוא היה הראשון שביטל את הקטע המיוחד של למען ירבו ימיכם בקרי''ש שמעניין מי היה המדפיס הראשון שחילק את הקטע כדי שיגמרו שני פרשיות במילה ובשעריך.
איזה חשיבות יש למוסכמות של הדורות האחרונים??? ואם כבר - יוקשה עליהם מדוע באמת חילקו את הפרשה. אנא בדוק בסידורים הישנים ותראה מי הם החדשנים.
י. אברהם כתב:אציע רעיון חדש. מסתמא יש שיגידו עליו "חדש אסור מן התורה".
להדפיס "הלל שלם" ו"חצי הלל" בנפרד
לפני הלל יהיה נדפס רשימה ברורה של כל המועדים, ואם אומרים הלל שלם או חצי הלל עם ציון לעמוד הנכון בסידור
(כלומר כל מועד בשורה נפרדת, ושם המועד בפונט מודגש)
כמדומה שהתועלת מובנת מאליה
יוצא פוניבז' כתב:י. אברהם כתב:אציע רעיון חדש. מסתמא יש שיגידו עליו "חדש אסור מן התורה".
להדפיס "הלל שלם" ו"חצי הלל" בנפרד
לפני הלל יהיה נדפס רשימה ברורה של כל המועדים, ואם אומרים הלל שלם או חצי הלל עם ציון לעמוד הנכון בסידור
(כלומר כל מועד בשורה נפרדת, ושם המועד בפונט מודגש)
כמדומה שהתועלת מובנת מאליה
לא מובנת מאליה.
אולי גם שמונה עשרה נפרד לר"ח, לחנוכה, ולפורים, ולתענית, וכמובן לעשי"ת.
בברכה המשולשת כתב:
אני ראיתי סידורים נפרדים לפורים ולחנוכה. ולעשי"ת גם ראיתי.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים