הרמב"ם מצייר תמיד באופן שנמצא כאילו שיושב ופניו למערב (ועי' מש"כ רי"ק במבוא לפי' המשנה עמ' 19).
גם הרשב"ם מפרש כנ"ל, עי' בב"ב סב. ד"ה אלא כנגד הקצר "ומצר של צפון ודרום מימין ושמאל".
משא"כ הר"י מגאש ב"ב סב מצייר כאילו שהוא יושב ופניו למזרח.
גם בחידושי המאירי על עירובין מצייר כאילו שהוא יושב ופניו למזרח, ראה שם ה. [עמ' כו] "בקרן זוית של מבוי כזה לצד מזרחי צפוני". ועוד שם ו. [עמ לא] "שמתחיל לילך מרוח מערבי והולך לצד מזרח".
וקצת תמוה שאינו מפרש, ומשמע שפשוט בעיניו שהלומד יבין כן מעצמו.