הנחיצות התורנית של הוצאות אוניברסיטאיות של ספרי רבותינו הראשונים

[ברנרכרמיאל1]

הנושא כבר מעיד על השאלה שאני מבקש לשאול את חו"ר אתרא הדין.
להרחבת השאלה אומר, שישנם פירושים (של רש"י, למשל) שיצאו בשנים האחרונות ע"י הוצאות מאגנ' או מוסד ביא', גם על מסכתות הש"ס וגם על ספרי התנ"ך, כשהפירושים קיימים ומודפסים בין במהדורות ישנות ובין במהדורות משופרות יותר בהוצאות שאין להם קשר לתנועת ההשכלה (עוז והדר, ארטסקרול ועוד). האם באמת יש הבדל: למשל של קטעים שלא הודפסו במאתים-שלוש מאות השנה האחרונות ורק הפרופסור/ית וקתדרלתו גילו את כתב היד המהפכני? או שזה מסתכם בשינויי נוסחאות ותו לא?
לעומת זאת, פירוש רשב"ם על כמה מספרי הנ"ך או ספר מלחמות ה' לרלב"ג, ספרים אלו לא היו קיימים בדפוס (אלא רק באוצר במהדורות עתיקות) ולא היו ניתנים להישג יד ללומדי בתי המדרשות המעוניינים בכך. עם זאת, נערכו על ידי אנשים, שככל הנראה לעין, אין שום משותף בינם לבין המושג יראת שמים (יסלחו לי אם איני עומד על קנקנם בצורה נכונה).
ובשני המקרים הנ"ל, בין אם יש יראת שמים בין אם לאו, ההערות שכותב העורך לא חפות מכתמים לא נעימים של בקורת המקרא ושל התנשאות על דברי חכמים, רבותינו הראשונים הקדושים ז"ל.
אשמח לדעת מה חושבים חו"ר (רצוי) מביני עניין, בתודה מראש.

[י. אברהם]

אני הק' לא הבנתי מה כבודו שואל. אולי תוכל להסביר יותר?

[ברנרכרמיאל1]

אני הק' לא הבנתי מה כבודו שואל. אולי תוכל להסביר יותר?

בפשטות, השאלה שלי היא: האם למהדורות המדוברות יש ערך תורני כלשהו או שהן אינן שוות יותר מקליפת השום ועדיף להתעלם מהן, כי הן מלאות תוכן שרוח חכמים אינה נוחה הימנו?

[י. אברהם]

נראה לכבודו שיש תשובה א' לכל המהדורות? או לכולם יש ערך או כולם שווים כקליפת השום?

[ברנרכרמיאל1]

נראה לכבודו שיש תשובה א' לכל המהדורות? או לכולם יש ערך או כולם שווים כקליפת השום?

אתה צודק. ודאי שלא כך הוא: שחור ולבן.
לכן גם תיארתי בדבריי מספר אספקטים להוצאות אלו. אוכל להוסיף אף יותר מכך: אחד מספרי האברבנאל, שיצא לאור על ידי עורך דין, זכה להוספה של טקסט חסר מכתב יד, שלא הודפס במהדורות מקבילות היום. לענ"ד, זהו העיקר בההדרת ספרי קדמונים: לשפר אותם, כמו במקרה זה.
עוד אגיד: יש המתלוננים על ריטב"א - יבמות של מה"ק, שהרב המהדיר כתב שם ספר בהערותיו. "הספר" הזה הוא אמנם לא קצר, אבל אין מה לפקפק בכשרותו. לעומת זאת, "הביאורים" בהוצאות המדוברות מביאות, כאמור, הילך מחשבה שרוח חכמים אינה נוחה הימנו. וגם לא בטוח בכלל שהספר של הקדמון שופר במשהו.

[צאנזער]

מן הסתם הרב הדיין יתייחס גם להיבטים אלה.

[ברנרכרמיאל1]

מן הסתם הרב הדיין יתייחס גם להיבטים אלה.

יפה מאוד!
בהחלט מסקרן.

[חד ברנש]

מסופקני אם ההוא יודע ומכיר את המהדורות המדעיות והוא בכלל ראוי לדבר על כך. וד"ל.

[ברנרכרמיאל1]

מסופקני אם ההוא יודע ומכיר את המהדורות המדעיות והוא בכלל ראוי לדבר על כך. וד"ל.

וכי הוא לא העורך האחראי של האו"ז ושל המרדכי של מכון ירושלים? לכאורה אמור לדעת ולהכיר ועוד איך.
אבל אולי אני קטונתי מלהבין...

[יוצא פוניבז']

וכי הוא לא העורך האחראי של האו"ז ושל המרדכי של מכון ירושלים? לכאורה אמור לדעת ולהכיר ועוד איך.
אבל אולי אני קטונתי מלהבין...

או שזו ראיה להיפך...

[יהודה בן יעקב]

או שזו ראיה להיפך...

לטעמי, האו"ז זו ראיה להיפך, אך המרדכי זו ראיה אלימתא
וצ"ע בסתירת הדברים

[ברנרכרמיאל1]

מסופקני אם ההוא יודע ומכיר את המהדורות המדעיות והוא בכלל ראוי לדבר על כך. וד"ל.

מישהו מכיר ויכול לחוות דעה על הספר הזה בהוצאת האיגוד העולמי למדעי היהדות ובעריכת הגב' ל. פרדמן?

[גביר]

קצת על ההבדלים בין סוגי ההוצאות יש ברשימה שהעלתי כאן [לע"ע התגובה האחרונה באשכול שם] -

viewtopic.php?f=72&t=55913&p=818192&hilit=%D7%A6%D7%A0%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%94#p818192

[יוצא פוניבז']

אך המרדכי זו ראיה אלימתא

לא בטוח, אולי הרב הוגה יוכל להחכימנו יותר...

[תוכן]

אני הק' לא הבנתי מה כבודו שואל. אולי תוכל להסביר יותר?

בפשטות, השאלה שלי היא: האם למהדורות המדוברות יש ערך תורני כלשהו או שהן אינן שוות יותר מקליפת השום ועדיף להתעלם מהן, כי הן מלאות תוכן שרוח חכמים אינה נוחה הימנו?

בדרך כלל, המהדורות המדעיות יש להן ערך רב, וחלקן מלאות גם בהבלים ודברי כפירה.

[ברנרכרמיאל1]

קצת על ההבדלים בין סוגי ההוצאות יש ברשימה שהעלתי כאן:
דומה שיש לנו כאן דוגמא נאה להבדל שבין מהדורה מחקרית למהדורה תורנית. עניינו של החוקר הוא בעבר ומטרתו לשחזר, ככל הניתן, את הנוסח המקורי. עבור הלומד בבית המדרש, התופש את עצמו כחלק משרשרת של מסירת התורה, מקומו של הספר הוא בהווה והוא מקבל אותו כפי שמסרו לו אותו דורות הלומדים שקדמו לו. במהדורה מדעית אין מקום לסוגריים כאשר ברור שהקטע היה בנוסח המקורי והושמט ממנו לאחר מכן, לעומת זאת עבור הלומד ישנה משמעות לכך שהלומדים שלפניו לא הכירו את הקטע שהושמט, גם אם הצנזורה היא זו שהשמיטה אותו, ולכן מן הראוי לציין זאת.

תודה רבה רבה!
מאמר משובח שהרחיב לי את ידיעותיי בתחום.
יישר כח גדול!

[גביר]

ברוך תהיה.

[חד ברנש]

גביר,
לא קראתי את מאמרך, אבל בנוגע לקטע המצוטט לעיל (שתי הודעות למעלה), דבריך לא מקובלים עלי, במיוחד הדוגמא שנקטת.
גם במהדורות מדעיות תמצא הערות מן הסוג הזה.
ההיפך, במהדורת מדעיות נותנים משקל גדול (ואולי גדול מדי) למסורת הטקסט ומסירתו, בעוד שבמהדורות תורניות מתעלמים מכך פעמים רבות.
אבל האמת, קשה לדבר על "מהדורות מדעיות" ככלל וכחטיבה אחת, שלא ראי מהדיר כזה כראי מהדיר כזה.

[י. אברהם]

אבל האמת, קשה לדבר על "מהדורות מדעיות" ככלל וכחטיבה אחת, שלא ראי מהדיר כזה כראי מהדיר כזה.

כמו כן קשה לדבר על מהדורות תורניות ככלל וכחטיבה אחת, שלא ראי מהדיר כזה כראי מהדיר כזה, אבל לרוב המהדיר התורני הוא יותר מציאותי ושוקל מהו תועלת הלומד משא"כ המהדיר "המדעי".
(גם לענין סוג הדוגמא דנקט הרב גביר, הרי לפעמים נחוץ ללומד לדעת שהקטע לא היה לפני אחרונים הדנים בדבריו כדי להבין את דבריהם).

[חד ברנש]

כמובן וכמובן.
ונקטתי רק כדוגמא את המהדיר המדעי, ודון מיניה ואוקי באתריה..

[לוצאטי]

בעיות מצויות אצל מו"לים תורניים:
אי דיוק בהעתקה; חוסר הבנה בההדרת חיבורים מכ"י; חוסר ידע במושגים שאינם מצויים בבתי מדרשות (כגון מונחים פילוסופיים ולעזים); אי הכרת חיבורים תורניים שלא רגילים להשתמש בהם בבתי מדרשות (כגון ראבי"ה); פירוש מקורות על פי ההלכה הפסוקה או ההשקפות המקובלות - שלא על דעת המחבר; ידע היסטורי לקוי; ניסוח עילג.

בעיות מצויות אצל מו"לים מדעיים:
חוסר ידע ובקיאות תורנית; אי הבנת טקסטים קשים או סתומים; ציון כל חילוף נוסח זעיר וחסר משמעות; עיסוק בפרטים טפלים על חשבון העיקר; ריבוי ציונים למחקרים שהקשר שלהם לנושא קלוש עד בלתי קיים.
מצוי שמהדורה מדעית מכוונת לקידום הקריירה האקדמית של המחבר, וזה גורם מרכזי לחלק מן הבעיות.

[צופה_ומביט]

מצוי שמהדורה מדעית מכוונת לקידום הקריירה האקדמית של המחבר, וזה גורם מרכזי לחלק מן הבעיות.

שבת לא, א:

אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא. משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטין לעלייה, הלך והעלה לו, א"ל עירבת לי בהן קב חומטון, א"ל לאו, א"ל מוטב אם לא העליתה.

כשאנשים חסרי אמונה, בלי יראת שמים, לא שומרים תורה ומצוות, לא מאמינים במתן תורה ובקדושת התורה וחכמיה, עוסקים בבירור דברי תורה, לא משנה מאיזה כיוון, אני תמה על כך מאד.
כלומר, תמה על ההזדקקות אליהם, ולא תמה כלל על כל העיוותים מכל הסוגים.
האם נפסקה הלכה כרבי מאיר לנהוג לכתחילה "תוכו אכל קליפתו זרק"? צ"ע.

[בברכה המשולשת]

חלק לא קטן מהמהדירים האקדמיים בימינו הם שומרי תורה ומצוות, ומתוכם רבים הם בעלי ירא"ש המאמינים בקדושת התורה וחכמיה.

[צופה_ומביט]

כמובן דיברתי על אלה שלא.
זה ברור מתוכו.

[613מצו]

כמי שמבצע לא מעט השוואות בין כתבי יד למה שיש בדפוס, אגיד שבכללי, יש משמעות גדולה מאוד למהדורות אלו. עליתי על כל כך המון שינויים משמעותיים במחקרי שמאוד קשה לי כבר להסתפק במהדורת הדפוס. כמובן, זה לא אומר שכולם עושים עבודתם נאמנה, אבל ככלל, תרומתם חשובה מאוד.

[לוצאטי]

כמובן דיברתי על אלה שלא.
זה ברור מתוכו.

מדובר על מיעוט זניח, וגם הם מכבדים את התורה ואת החכמים בד"כ - אחרת לא היו עוסקים בזה.

[לוצאטי]

בעיות מצויות אצל מו"לים תורניים:
אי דיוק בהעתקה; חוסר הבנה בההדרת חיבורים מכ"י; חוסר ידע במושגים שאינם מצויים בבתי מדרשות (כגון מונחים פילוסופיים ולעזים); אי הכרת חיבורים תורניים שלא רגילים להשתמש בהם בבתי מדרשות (כגון ראבי"ה); פירוש מקורות על פי ההלכה הפסוקה או ההשקפות המקובלות - שלא על דעת המחבר; ידע היסטורי לקוי; ניסוח עילג.

למען הסר ספק: כוונתי למהדירים שלא מכירים את ספר ראבי"ה ומעלתו.