קובץ 'בית אהרן וישראל' | גליון חדש להורדה

[דרומי]

כמדומני שגם הגיל של המו"ל משפיע בענינים אלו.
לאחרונה הזדמן לי לעסוק באיזה ספר העומד לצאת לאור, וכשראיתי את העיצוב המוצע חשכו עיניי והערתי שזה צפוף מאוד לעיניים.
אולם מנהל ההוצאה, שמבוגר ממני בכשלושים שנה - לאויש"ט - הביע את חששו שאם ירווחו קצת אז זה ייראה כאילו העמודים ריקים...

[ישיבה מאן דהו]

לאור התחדשות הקובץ בשנים האחרונות,
האם לא הגיע הזמן להתחדשות עיצובית?
האם הגופן והעיצוב הוא הלכה למשה מסיני שאסור לשנותם?
וזה פלא, שדווקא בחסידות קרלין-סטלין הידועה בחדשנותה נתקעו עם גופן ועיצוב ישנים שהתאימו לפני שנות דור.
האם זה מפריע רק לי?

קשה למצוא חצר יותר שמרנית ומקובעת מאשר חסידות קרלין, שאינה מוכנה לשום שינוי וחדשנות, והיא מחזיקה בעקרונותיה למרות כל הרוחות הנושבות בעולם. אדרבה, מה שאתה מפרש כחדשנות הוא היעדר מוכנות לקבל את החידושים שהתקבעו אצל כל השאר. למשל, מקפידים על האיסור שהיה מקובל עד לא מזמן בכל העולם שלא לאכול לפני תקיעות ויזכור, גם אם התפילה מסתיימת סמוך לשקיעת החמה. העובדה שכל החצרות שכחו מהלכות אלה אינה מעניינת שם. הוא הדין לגבי האיסורים החדשים מקרוב באו לגבי הטלפונים וכיו"ב.

[צופה_ומביט]

קשה למצוא חצר יותר שמרנית ומקובעת מאשר חסידות קרלין, שאינה מוכנה לשום שינוי וחדשנות, והיא מחזיקה בעקרונותיה למרות כל הרוחות הנושבות בעולם. ...הוא הדין לגבי האיסורים החדשים מקרוב באו לגבי הטלפונים וכיו"ב.

ואילו הם מחזיקים בעקרונותיהם ומעשה אבותיהם בידיהם שנהגו היתר והשתמשו בטלפונים ניידים. בסמארטפונים ובאינטרנט?

[קרית מלך]

ואילו הם מחזיקים בעקרונותיהם ומעשה אבותיהם בידיהם שנהגו היתר והשתמשו בטלפונים ניידים. בסמארטפונים ובאינטרנט?

כמובן שהמכוון הוא שבקרלין לא מתחשבים בדעת הציבור כלל וכלל, וגם כשבכל שדרות הציבור קידשו מלחמת חרמה טוטאלית על השימוש בסמארטפון וכו' גישתם לא השתנתה והשימוש במכשירים [כמובן, מסוננים וחסומים] הוא לכתחילה!

[צופה_ומביט]

ברור, אבל הנושא כאן לא היה הליכה עם הזרם או עצמאות [מחשבתית ומעשית], אלא חדשנות או שמרנות. ועל זה הגיב הרב ישיבה מ"ד, והביא את הנ"ל כדוגמה למקובעות ואי-חדשנות, דהיינו שלא קיבלו את האיסורים החדשים על הטכנולוגיה החדשנית.

[ישיבה מאן דהו]

כדברי קרית מלך, שהמקובעות והשמרנות תובעות אי התחשבות קיצונית במוסכמות הכלל, מה שהפך לטבע שני ואפשר בתורו לצפצף על האיסורים החדשים.
לעיקר העניין, אם בכגון דא זה נחשב שמרנות או חדשנות, הרי על כך המשיל הרב מיכאל אברהם את המשל הקולע שלו על בגדי הים, ואכמ"ל.

[כדכד]

תגובתך תמוהה
מי שמחליט על עיצוב הקובץ אינם הלומדים אלא המו"לים
מהלומדים מגיעות תגובות אחרות כפי שאתה רואה

טוב אז נסביר ברחל בתך הקטנה
מי ש"לא קורא בקביעות את הגליונות, אבל לאחרונה הזדמן לידי גליון אחד" לא נחשב בין תגובות הלומדים
ואפשר לשער איזה מאמרים וכמה קורא הרב ברנש שליט"א

"אפשר לשער איזה וכמה" לא מוריד מזכותו להגיב מה גם ש,אפשר לשער" הזה אינו ברור כלל.
אמנם אתה צודק שמי שהזדמן לידו גליון אחד אינו נחשב
אבל עיקר תמיהתי שבעינה עומדת על תגובתך היא מהיכי תיתי שללומדים זה נוח
הרי לא קם אף אדם וטען שהוא לומד בזה ונוח לו שישאר כך

[מכון בית אהרן וישראל]

ב"ה

לקהל לומדי הקובץ הנאמנים, שלום רב לאוהבי תורתך.

לקראת חג מתן תורתינו, מגישים אנו בשמחה של תורה את 'קובץ בית אהרן וישראל' גליון רכ"ז - סיון תמוז תשפ"ג, באר היטב חקוקים, זוהר לעינים מבהיקים, ומנופת צופים ומדבש מתוקים.

בגליון זה תמצאו:

גנוזות.

· המשך הפירוש האבוד על שיר השירים של רבינו שמריה ב"ר אלחנן זלה"ה, מקים עולה של תורה במצרים מ"ארבעת השבויים", אשר התגלה בס"ד וממנו מתפרסמים בזאת פירוש הפרק השני. כאמור בגליון הקודם זהו הפירוש הארוך הקדום ביותר הידוע לנו לשיר השירים, והחיבור הראשון הידוע לנו מתורתו של רבינו שמריה, שגדולי דורו חרדו והללו את גדלותו בתורה.

· פרק 'עשרת הדברות' מתוך ספר 'הופעת האמתות' לרבי דוד ב"ר יהושע הנגיד מצאצאי הרמב"ם זלה"ה, האחרון שישב על כסא הנגידות במצרים ובסוריא.

· חלק חמישי מחידושיו של רבי מיכאל בכרך זצ"ל ראב"ד בית דינו של הנודע ביהודה בפראג, ונכדו של בעל החוות יאיר עמ"ס חולין (צט: - פ.).

חידושי תורה. בענין דיחוי במצוות. מאמר מרחיב על הנכתב בגליון הקודם בגדר איסור כבוש ומבושל בבשר וחלב ושאר איסורים. בסוגיא דגיטין דף י: בגדר פסול מי שאינו בתורת גיטין וקידושין.

בירורי הלכה. תוקף צוואת אשה ללא הסכמת הבעל. מאמר מקיף על גדר, דיני והלכות 'בשר מתורבת'. במנהגינו לקבל שבת מוקדם בז' שבתות אחר חג השבועות מתי על האשה להדליק נרות. לחמניות שנאפו עם בצל בשרי או חלבי. דיני עדות באיסורין ונאמנות ההכשרים על כשרות המאכלים, ועוד.

לשון חכמים. ליקוט ודיון במקראות שאין להם הכרע בתפילה. ביאור תיבות גריוא [גריבא], וגרבא שבש"ס.

הערות. דיון ומכתבים ב'פסקי הלכה מפוסקי דורינו בהלכות כתובה וחופה' בגליונות רכ"ד-רכ"ו. על המאמר בגליון רכ"ב בענין המתנת ו' שעות אחר אכילת תפו"א שטוגן בשמן בשרי. ועוד.

כתבים. חלק שני בפרק אודות הישיבות בירושלים מתוך סדרת המאמרים לתולדות הישיבות הק' מיסודם של רבוה"ק מסטאלין קארלין זיע"א, ובגליון זה סקירה על הישיבה 'בית אהרן וישראל' שאוחדה ע"י מרן אדמו"ר זיע"א מישיבת 'בית אהרן', וישיבת 'פאר ישראל' עליהם נכתב בגליון רכ"ה.

ניתן לתרום במסוף האשראי או בחיוג לטלפון 03-7630585 שלוחה 557.

צְבִי וְחָמִיד וְרָגִיג, דְיִלְאוֹן בְּלָעוּתָא, צְלוֹתְהוֹן בְּכֵן מְקַבֵּל, וְהַנְיָא בָּעוּתָא שנזכה לקבל התורה מתוך שמחה בריאות איתנה והרחבת הדעת, אושר ועושר ורוב נחת דקדושה.


א פריילאכן יום טוב

מכון בית אהרן וישראל

שע"י מרכז מוסדות קארלין סטאלין

בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053

טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

[מעט מים]

אם כבר יצא קובץ אב אלול נא להעלותו לתועלת הצבור

[מכון בית אהרן וישראל]

ב"ה

לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים... מכאן ואילך דמוסיף יוסיף ימים כדכתיב כי הוא חייך וכתיב כי אורך ימים ושנות חיים [ושלום] יוסיפו לך.

שלום רב אל ידידנו מבקשי תורה ושמחים בה מנויי 'קובץ בית אהרן וישראל' הע"י.

בשמחה מגישים אנו בס"ד לפניכם עמלי ושוחרי תורה ואוהביה את גליון רכ"ח [אב אלול תשפ"ג] של קובץ בית אהרן וישראל, גליון זה חותם את שנתו הל"ח של הקובץ, זכינו וגם בשנה זו פרסמנו בחמלת ה' עלינו ששה גליונות מלאים מזן אל זן בגנוזות מרבותינו הגאונים, רבותינו הראשונים, וגדולי האחרונים זלה"ה, מערכות וחידושי תורה, בירורי ופסקי הלכה מגאוני חכמי הדור שליט"א ומרבני ותלמידי הישיבות והכוללים דחסידי סטאלין קארלין. תוך הודאה על העבר, תמללנה שפתותינו תפילה לאל נורא עלילה, כי נוכל להמשיך במפעל הפצת התורה ביתר שאת וביתר עז, וזכות רבותינו מצוקי ארץ תעמוד לנו להתברך בכל טוב סלה.

בגליון זה תמצאו בין היתר:

גנוזות

· ספר קורות הזמן לרבינו סעדיה גאון זלה"ה. ספר "קורות הזמן" שיוחס זה מכבר לרב סעדיה גאון, עניינו מתברר כאן בהרחבה, וייחוסו לרס"ג עולה עד קרוב לוודאי. לבירור זה נלווה פרסום ראשון של תרגום הפרק הראשון מתוך החיבור.

· הלכות אבלות מתוך 'פירוש וזאת הברכה' למר רב אהרן גאון זלה"ה. מר רב אהרן כהן גאון, שישב על כסא ראשות ישיבת סורא זמן מעט אחרי רס"ג והתפרסם בעיקר כאיש ריבו, מתגלה בזאת בכוחו הכביר בתורה, כאשר לראשונה מתלבנת פרשת חיבורו "פירוש וזאת הברכה", השוזר את ברכת יעקב לבניו עם ברכת משה לבני ישראל, בדברי הלכה ואגדה דרוש ומוסר. החיבור רחב היקף, ולמרבה הפלא סגנונו של רב סעדיה גאון טבוע עליו, ולא זו בלבד אלא שגם רב סעדיה גאון כתב חיבור דומה, אלא שדווקא חיבורו של מר רב אהרן הכהן זכה לעבור לדורות הבאים. מחיבור גדול זה מתפרסמת בזאת יחידה העוסקת בהלכות אבלות.

· חידושים במסכת בבא בתרא בסוגיא דדלי ליה צנא דפירי וטוען לפירות הורדתיו מתוך כרך חידושיו של הרה"ק רבי יצחק זאב וואלף זצ"ל אב"ד יוזעפאף שבפולין, תלמידם של הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע והרה"ק השרף ממוגלינצא זי"ע.

חידושי תורה. בגדרי תשלומי 'שבת' ובדיני מזיק בביטול גופו וממונו במלאכה. בביאור שיטת הרי"ף בזכיית גט שחרור.

בירורי הלכה. בירור הלכה בדין הרחקת נזיקין בשאלה מעניינת על מי שנקטעה אצבעו והרופאים חיברוה לידו, ועדיין לא ברור שנקלטה במאת האחוזים, ומכיון שהדין הוא שאבר מן החי מטמא באוהל, ויש כהן הדר באותו בנין, יש לדון על מי להרחיק את עצמו. הצעת היתר לכהנים להיכנס לבית חולים אף כשיש חשש להימצאות גוסס. דין לקיחת תרופות ויטמינים בשבת. ועוד.

לשון חכמים. עיון בתולדות משפחת הרוקח. על ההבדל בין 'תימא' ל'תימה' בלשון התוס'. מאמר מקיף וממצה על רצף סימני־שנים בלוח העברי (לשנתיים סמוכות), על רצפים הכרחיים, אפשריים ונמנעים, של סימני־השנה עבוּר זוג שנים עוקבות.

הערות. הצעת חידוש בדין כאשר זמם ולא כאשר עשה. חידוש התומים בדין עדים זוממין. מכתב תגובה בענין 'פסקי הלכה מפוסקי דורינו בהלכות כתובה וחופה'. תיקון טעות בהערות של הגרחיד"א על ספר 'קרית מלך רב' שפורסמו בגליון רי"ח. פרטים לתולדות רבי שמעון ן' חביב זלה"ה בגליון צ"ב, ותגובות נבחרות לגליון הקודם.

ניתן לתרום במסוף האשראי או בחיוג לטלפון 03-7630585 שלוחה 557.

אנו מצרפים בזאת גם קובץ 'קנין המשפט' שי"ל זה עתה, ובו מערכות וחידושים בפרק אלו מציאות ובשו"ע חו"מ הלכות אבידה ומציאה (סי' רנט-רעא) והוא מפרי תנובתם של חו"ר הכולל ללימוד חו"מ אשר ע"י מוסדותינו בעיר מודיעין עילית.

וה' יזכנו לזכות ולראות בבנין בית המקדש ובנחמות ציון וירושלים ובמהרה יהפכו הימים האלו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים אכי"ר.

יומא דהילולא מרן אדמו"ר הצעיר רבי אשר מסטאלין זיע"א

מכון בית אהרן וישראל
שע"י מרכז מוסדות קארלין סטאלין
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053
טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

[מכון בית אהרן וישראל]

ב"ה

אל מעלת ידידינו, אוהבי תורה ולומדיה, המחכים להופעת הקובץ הע"י, שלום וברכה

לקראת התחדש השנה הבעל"ט, שמחים אנו לשלוח בזה את גליון רכ"ט - תשרי חשון תשפ"ד אשר רואה אור בעז"ה זה עתה. ועם גליון זה אנו נכנסים לשנת ט"ל תחיה של המפעל הכביר 'קובץ בית אהרן וישראל'.
תפילתנו ובקשתינו מאת נותן התורה, כי יוסיף ויתן כח בידינו להתמיד ולהרבות תורה בישראל, כרצונו וכרצון יראיו, וכי לא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו מעתה ועד עולם אמן.

גנוזות

• ענין התשובה מאת רבינו סעדיה גאון זלה"ה מתוך פירוש רס"ג לפרשת מצורע, אשר במהלך ההדרת הפירוש לספר ויקרא, התגלו דבריו המרחיבים במצוות התשובה וגדריה, שעוררו את לב העם לתשובה בדורות הקדמונים והובאו בדרשות רבותינו הראשונים, והם מוהדרים בזאת לראשונה לרגל ימי התשובה. פרסום זה משלים ומוסיף על מה שפרסמנו אשתקד בגליון רכ"ג דרשה חדשה מאת רבי דוד הנגיד זלה"ה.
• פסק דין בנידון ביהכנ"ס שזה שבנה אותו לא נשאר ממנו אלא יורש דרך זרע הבת והמוחזקים שם רצו לשוללו מהשררה על ביהכנ"ס, והדיינים רבי שאול ישועה זלה"ה, רבי מתתיה סירירו זלה"ה, רבי שמואל אבן צור זלה"ה, רבי אליהו הצרפתי זלה"ה ורבי יעקב משה עייאש זלה"ה ראשל"צ עיה"ק ירושלים ת"ו מעת היותו שד"ר במרוקו בעיר מאכנס בחודש כסלו תק"מ, נחלצו לעזרתו במו"מ של הלכה.

חידושי תורה
בענין שיעורי תקיעה ושברים. מאמר מקיף בענין 'שעיר המשתלח'.

בירורי הלכה
כיסוי הדם ע"י קטן ואשה. סוכה הבנויה ע"ג מדרגה במרפסת. הכשר סוכה ע"י תרי הלכתות. אופן קנין ד' מינים והמסתעף. הפסק ושינוי מקום בברכת לישב בסוכה. ברכת לישב בסוכה על סעודת צהריים בזמננו. נטל ד' מינים ונמצא אחד מהם פסול. האם מודדים את ג' טפחי ההדס בעצו או בעליו. נסיעה לכותל המערבי או לקברי צדיקים לפני התפילה.

כתבים. חלק שלישי בפרק אודות הישיבות בירושלים מתוך סדרת המאמרים לתולדות הישיבות הק' מיסודם של רבוה"ק מסטאלין קארלין זיע"א, ובגליון זה סקירה על כולל וישיבת ' בית אולפנא בית אהרן וישראל' הישיבה הפרטית של כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א שיסדה עם עלותו לארץ הקודש אחר המלחמה, בנוסף על 'ישיבת בית אהרן וישראל' שהיתה מכבר בעיה"ק ירושת"ו ועליה כתבנו בגליון רכ"ז.

הערות. תגובות נבחרות לגליונות הקודמים. הערות לפירושי רבי שמריה ב"ר אלחנן לשיר השירים בגליונות רכ"ו-רכ"ז. חילופי מכתבים אודות המאמר בגליון רכ"ח בענין מושתל אצבע הדר בבנין שיש בו כהן על מי להרחיק את עצמו, ועוד.
לתרומות לחץ כאן או חייגו לטלפון 03-7630585 שלוחה 557

כן הננו להודיע כי בעז"ה, הודות ליוזמת נדיב לב, מתאפשרת חלוקת גליונות 'קובץ בית אהרן וישראל' משנים עברו וכן ספרים שיצאו לאור על ידי מכון בית אהרן וישראל, לבתי כנסת, בתי מדרשות, ישיבות, היכלי תורה, אוצר הספרים וספריות.
גבאי בתי עקד ספרים ואחראים המעוניינים להעשיר את הספריה התורנית שבאחריותם בספרי מכוננו, מתבקשים למלאת את הטופס בנדרים פלוס או ע"י 'חיפוש קופה' > 'מכון בית אהרן וישראל' > 'הרשמה לחלוקת ספרים'.
כמו כן גבאים יכולים להירשם בטופס לקבלת 'קובץ בית אהרן וישראל' מידי חודשיים, במשלוח דרך הדואר.

בברכת שנה טובה ומבורכת, וגמר חתימה טובה
תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

מכון בית אהרן וישראל
שע"י מרכז מוסדות קארלין סטאלין
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053
טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

[מכון בית אהרן וישראל]

ב"ה

שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול

בעמדינו בימים טרופים אלו, ותורה מגני ומצלי, מתכבדים אנו לשלוח בזה את קובץ בית אהרן וישראל גליון ר"ל - כסלו טבת תשפ"ד, מלא וגדוש מזן אל זן במאמרים מאלפים.

בגליון זה תמצאו בין היתר:

גנוזות

· המשך הפירוש האבוד על שיר השירים של רבינו שמריה ב"ר אלחנן זלה"ה, מקים עולה של תורה במצרים מ"ארבעת השבויים", אשר התגלה בס"ד לאחרונה, וממנו מתפרסם בזאת פירוש הפרק השלישי. כאמור בגליון רכ"ו זהו הפירוש הארוך הקדום ביותר הידוע לנו לשיר השירים, והחיבור הראשון הידוע לנו מתורתו של רבינו שמריה, שגדולי דורו חרדו מפניו והללו את גדלותו בתורה.

· המשך ספר קורות הזמן לרבינו סעדיה גאון זלה"ה. עניינו של ספר "קורות הזמן" שיוחס זה מכבר לרב סעדיה גאון התברר בגליון רכ"ח בהרחבה, וייחוסו לרס"ג עולה עד קרוב לוודאי. בזה מתפרסם הפרק השני מתוך החיבור.

· קטעים חדשים נוספים [על מה שהתפרסם בגליון רכ"ו] לפירוש על מס' ברכות מאת רבינו רב האי גאון זלה"ה.

· פירוש ליד החזקה לרמב"ם להלכות קריאת שמע (פרק א' ב') מאת רבי שלמה בן ישועה הכהן זלה"ה. תקופתו בתחילת האלף הנוכחי, ומקום מושבו היה כנראה במצרים.

· הערות על שו"ת מהראנ"ח, מאת רבי אברהם רוזאניס זלה"ה מחכמי קושטא (שצ"ה - ת"פ), וחותנו של הרב בעל 'משנה למלך'.

שפתי ישנים

בענין תרי ותרי אם נתגרשה לרבי מנחם ברבי יוסי יישוב הסתירה בין סוגיא דב"ב לא. לסוגיא דיבמות פח:, אי הוי דינא דאורייתא או חומרא דרבנן, מאת רבי משה דוד שטיינווארצל זצ"ל, ראש ישיבת 'עץ חיים' דבאבוב נ.י. וחותנו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.

חידושי תורה

מקור לחיוב מצוות תפילה, תקנת התפילה והמסתעף. חקירה בגדר האיבעיא אם סימנים דאורייתא או דרבנן. בסוגיא דהפה שאסר הוא הפה שהתיר.

בירורי הלכה

קיצור פרטי דיני נר חנוכה לחיילים במחנות הצבא ובשדה הקרב, נרשמו בעת מלחמת יוה"כ, לקראת חנוכה תשל"ד, בהוראת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ותוקנו הוגהו על ידו. מהו הקנין המועיל לקניית מכונית וקנין מטלטלין בכסף. מאמר המשך לדין תביעת הרחקת נזיקין במושתל אצבע לטהרת כהנים שנדפס בגליון רכ"ח, ובגליון זה פתרונות אפשריים לחשש הטומאה. תוקפם של התחייבויות בחוזה מכר במקרה של הפרת החוזה. יועץ משכנתאות שנשכר לתיק שהצריך מומחה, כשבפועל מהלך התיק התנהל כרגיל ולא הוצרכו בפועל למומחיותו. היתר אמירה לנכרי באופן שהנכרי דורש תשלום מראש, או קובע סכום תשלום מראש. בדין בעה"ב שהטעה את הפועל בשווי עבודתו והפועל רוצה לבטל את פסיקתו.

לשון חכמים

על נבואתו של ברוך בן נריה, ועל נבואה בחוץ לארץ. על יחוסם של משפחת טריוויש - צאצאי רש"י.

הערות דיונים ומכתבי תגובה שונים על מאמרים בגליונות קודמים.

להצטרפות מנויים ולתרומות לחץ כאן.

כן הננו להודיע כי ההרשמה לחלוקת גליונות 'קובץ בית אהרן וישראל' משנים עברו וכן ספרים שיצאו לאור על ידי מכון בית אהרן וישראל, לבתי כנסת, בתי מדרשות, ישיבות, היכלי תורה, אוצר הספרים וספריות, נמשכת. ההרשמה ע"י מילוי הטופס היעודי בנדרים פלוס או ע"י 'חיפוש קופה' > 'מכון בית אהרן וישראל' > 'הרשמה לחלוקת ספרים'.

וכבימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול יעמוד לנו השי"ת בעת צרתנו, ינקום את נקמתנו, ויקודש שמו בעולם, ובמהרה נוכל להודות ולהלל לשמו הגדול, ומימי החנוכה הבעל"ט יושפע עלינו שפע והארה במוסיף והולך בתורה ועבודה, וניוושע בישועה גדולה ופורקן ובגמר חתימה טובה, אמן.



בברכת התורה

מכון בית אהרן וישראל

שע"י מרכז מוסדות קארלין סטאלין

בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053

טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

[מכון בית אהרן וישראל]

ב"ה
ברכה ושלום וישע רב לכבוד ידידי המכון היקרים המחכים להופעת הקובץ הע"י

בשמחה מגישים אנו לפני אוהבי תורה ולומדיה את קובץ בית אהרן וישראל גליון רל"א - שבט אדר א-ב תשפ"ד, אשר רואה בעז"ה בימים אלו, מלא מזן אל זן במאמרים חשובים ומשובחים. בין השאר תמצאו:

גנוזות
• המשך ספר קורות הזמן לרבינו סעדיה גאון זלה"ה. עניינו של ספר "קורות הזמן" שיוחס זה מכבר לרב סעדיה גאון התברר בגליון רכ"ח בהרחבה, וייחוסו לרס"ג עולה עד קרוב לוודאי. בזה מתפרסם הפרק השלישי מתוך החיבור.
• המשך הפירוש האבוד על שיר השירים של רבינו שמריה ב"ר אלחנן זלה"ה, מקים עולה של תורה במצרים מ"ארבעת השבויים", אשר התגלה בס"ד לאחרונה, וממנו מתפרסם בזאת פירוש הפרק הרביעי. כאמור בגליון רכ"ו זהו הפירוש הארוך הקדום ביותר הידוע לנו לשיר השירים, והחיבור הראשון הידוע לנו מתורתו של רבינו שמריה, שגדולי דורו חרדו מפניו והללו את גדולתו בתורה.
• הערות על ספר 'שו"ת פנים מאירות' מאת רבי שלמה מונייאן-בלגראד זלה"ה ממגורשי בילגראד, אב"ד רוסטיץ שבמורביה במחצית השניה של שנות הת'.

חידושי תורה
בענין ערות אשת אחיו מאמו וערוה של חייבי לאווין לענין יבום. בגדרי זיקה והמסתעף. מאמר נרחב בגדר מצוות זכירת מעשה עמלק. יסוד דין שליחות יד בפיקדון.

בירורי הלכה
האם יש חשש ריבית בעמלות של כרטיסי אשראי. מקום קביעת המזוזה במרפסת שיש לה שני פתחים לבית. נספח למאמרים של 'פסקי הלכה מפוסקי דורינו בהלכות כתובה וחופה', ועוד.

כתבים
חלק ראשון לקורות עליית הצדיקים והחסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז וייסוד 'כולל רייסין' ע"י מרן הקדוש רבי שלמה מקארלין זיע"א בשנת תקל"ח.

הערות דיונים ומכתבי תגובה: על המאמר בענין קנין המועיל בקניית מכונית ובדין קניית מטלטלין, בגליון ר"ל. על המאמר בענין חשש טומאת כהנים ממושתל אצבע הדר בבנין שדר שם כהן, בגליון ר"ל. על המאמר בענין כניסת כהנים לבתי חולים מחשש המצאות גוסס, בגליון רכ"ח - ר"ל. על המאמר בענין האם הפלישתים היו ענקים, בגליון רכ"ט. על המאמר באופן מדידת השילוש בהדסים, בעצו או בעליו, בגליון רכ"ט. מה דינו של אחד שביקש טל ומטר לאחר סיום 'שומע תפילה' ונזכר שלא אמר 'יעלה ויבוא' לפני שסיים 'המחזיר שכינתו לציון'.

כמידי שנה בתקופה זו, אנו פונים לאלפי קוראי ולומדי המאסף התורני 'קובץ בית אהרן וישראל', שיפתחו את לבם, ויושיטו תמיכתם הכספית ביד נדיבה עבור המפעל התורני החשוב 'קובץ בית אהרן וישראל'. תקוותנו כי גם השנה נזכה להצלחת המגבית בזכות נאמנותם של קהל קוראי הקובץ הנאמן והמתענג תדיר על טובו.
ניתן לתרום בקישור המצורף: מכון בית אהרן וישראל, או לחייג לטלפון 03-7630585 שלוחה 557.
כן ניתן לתרום בהעברה בנקאית לפרטי חשבון הבנק דלהלן: בנק 17 (מרכנתיל) סניף 635 (גאולה), מס' חשבון 35738, שם החשבון, מכון בית אהרן וישראל

אנו מצרפים בזאת גם ספר 'נטעי כרמים' שי"ל לאחרונה, ובו מערכות וחידושים במסכת בבא קמא פרק 'כיצד הרגל', והוא מפרי תנובתם של חו"ר הכולל עיון בישיבה הק' 'בית אהרן וישראל' רמות ירושת"ו (החפצים לקבל במייל את חלקו הראשון על פרקים מרובה, הגוזל עצים, הגוזל ומאכיל, ניתן לבקש במייל [email protected]).
ויהא רעוא שזכות התורה תגן על כל עם ישראל, ויתן ה' את אויבינו הקמים עלינו ניגפים לבלתי יכולת קום ובמהרה נוושע בישועת עולמים, אמן.

בברכת התורה
מכון בית אהרן וישראל
שע"י מרכז סטאלין קארלין
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053
טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

[מכון בית אהרן וישראל]

ב"ה

שלום וברכה

בשמחה מגישים אנו בזה את קובץ בית אהרן וישראל גליון רל"ב, ניסן - אייר תשפ"ד אשר ראה אור בימים אלו, ועוסק ברובו בעניני והלכות חג הפסח.

בזאת נודה לכל המנויים שנענו בשמחה לקריאתנו, והרימו נדבת לבם לעזר וסיוע בהוצאות הגדולות הכרוכות בהוצאת הקובץ לאור עולם. יתן השם ברכה באסמיהם ובכל משלח ידיהם מתוך אושר ונחת דקדושה. ולאלו שלא הספיקו עדיין, קוראים אנו, החלצו לעזרת השם בגיבורים, היכנסו למסוף האשראי מכון בית אהרן וישראל, או חייגו לטלפון 03-7630585 שלוחה 557, והטו כתף בסיוע של ממש.

בקובץ זה תמצאו בין היתר:


גנוזות
· המשך ספר קורות הזמן לרבינו סעדיה גאון זלה"ה. עניינו של ספר "קורות הזמן" שיוחס זה מכבר לרב סעדיה גאון התברר בגליון רכ"ח בהרחבה, וייחוסו לרס"ג עולה עד קרוב לוודאי. בזה מתפרסם הפרק הרביעי מתוך החיבור.

· המשך הפירוש האבוד על שיר השירים של רבינו שמריה ב"ר אלחנן זלה"ה, מקים עולה של תורה במצרים מ"ארבעת השבויים", אשר התגלה בס"ד לאחרונה, וממנו מתפרסם בזאת פירוש הפרק החמישי. כאמור בגליון רכ"ו זהו הפירוש הארוך הקדום ביותר הידוע לנו לשיר השירים, והחיבור הראשון הידוע לנו מתורתו של רבינו שמריה, שגדולי דורו חרדו מפניו והללו את גדולתו בתורה. דבר בעתו מה טוב שלפי המבואר בפירוש רבינו, פסוקי הפרק החמישי מוסבים על חודש ניסן שבו היתה התחלת הגאולה המתוארת בפרק זה.

· דרשה לשבת הגדול מאת רבי שלמה זלמן וורמסר זצ"ל אב"ד פולדא שבאשכנז, מתוך כרך דרשותיו בכתי"ק.

· דרוש בלתי ידוע, ששיגר הרה"ק רבי קלונימוס קלמן מפיאסצנה זצ"ל הי"ד לחסידיו שבארץ הקודש, ובו הוא מבאר וממתיק את ענין היסורים הבאים על תושביה.

· מכתב שכתב רבי משה יחיאל אפשטיין - אדמו"ר מאוז'ורוב זצ"ל אל מדפיסי הספה"ק 'אוהב ישראל' מלא מראי מקומות והערות, וכיצד לנהוג בעריכה בהדפסת הספר. במכתב בו הוא מציין להם מקורות למאמרים שנעלמו מהם - מתגלה כח שליטתו בכל מכמני התורה, כשכל מה שכתב היה מתוך זכרונו ללא עיון בתוך הספרים.


בירורי הלכה
פרטי דינים בברכת בדיקת חמץ. סדר מפורט למצות הנחת פאה בשדה בעת קצירת חיטים למצות מצוה. ברכת בורא פרי האדמה על המרור בזמנינו. דין הכשרת ברזי מטבח בזמנינו לפסח. שתיית מים מותפלים בפסח. דינים השכיחים באפיית מצות. האם אפשר בשעת הדחק להקדים את קריאת התורה של מנחה בשבת, ולקרותה מיד אחר מוסף. בגדר דין 'סוף טומאה לצאת'. ועוד מאמרים הקשורים לחג והלכות הפסח.


לשון חכמים
מהדורה חדשה של נוסח שמונה עשרה מתוך סדור רב סעדיה גאון. הוספה ותיקונים למאמר בגליון רכ"ח 'רצף סימני שנים בלוח העברי לשנתיים סמוכות'.



כתבים
חלק שני לקורות עליית הצדיקים והחסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז וייסוד 'כולל רייסין' ע"י מרן הקדוש רבי שלמה מקארלין זיע"א בשנת תקל"ח.

הערות. בענין מדרש שיר השירים מן הגניזה. על המאמר בקנין המועיל בקניית מכונית ובדין קניית מטלטלין שהתפרסם בגליון ר"ל. על דין ראיה בזכוכית מגדלת, ועוד.



בברכת התורה ושנזכה לחוג את חג המצות בכשרות בדיצה ובחדוה, להיגאל בניסן ולהיוושע במהרה בתשועת עולמים, ולאכול השתא מן הזבחים ומן הפסחים בירושלים הבנויה, ונודה בשיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו, אכי"ר


מכון בית אהרן וישראל

שע"י מרכז סטאלין קארלין

בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053

טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

[מעט מים]

מתי יצא חוברת של סיון-תמוז שבדרך כלל יוצא בר"ח

[הוגה ומעיין]

מתי יצא חוברת של סיון-תמוז שבדרך כלל יוצא בר"ח

מפי השמועה למדנו שבשל תגלית חשובה שרוצים להכניס לקובץ הקרוב מתעכבת מעט יציאתו לאור, אבל מדובר בימים ספורים מעכשיו.

[מכון בית אהרן וישראל]

ב"ה
שלום וברכה.
בחודש השלישי, יום ז' דהשלמה לחג מתן תורתינו, מגישים אנו בזה קדם ציבור לומדי ושוחרי 'קובץ בית אהרן וישראל' את גליון רל"ג – סיון תמוז תשפ"ד, מלא דעה כמים לים מכסים, באר היטב חקוקים, זוהר לעינים מבהיקים, ומנופת צופים ומדבש מתוקים, יחד עם חמדה גנוזה חביבה מילתא חדתא אלבישייהו יקירא, ה"ה צוואת מרן אדמו"ר הזקן בעל 'בית אהרן' זצוקלה"ה זיע"א, שנתגלתה כעת ומתפרסמת בזה לראשונה סמוך ונראה להילולא קדישא טו"ב סיון.
בגליון זה תמצאו בין היתר:

כתבי קודש

הצוואה הקדושה של מרן אדמו"ר הזקן בעל 'בית אהרן' מקארלין זיע"א לבנו מרן אדמו"ר הצעיר רבי אשר זיע"א, שנכתבה בלילה שקודם הסתלקותו י"ז סיון תרל"ב במלינוב ונחתמה בעצם חתימת ידו הקדושה.

גנוזות

• פרסום חדש של 'ספר שבעים המלים הבודדות' לרבינו סעדיה גאון זלה"ה, בו קיבץ מילים רבות המופיעות במקרא פעמים בודדות בלבד, שמטבע הדברים הוקשו המפרשים לפרשם מתוך הקשרם, והם מתפרשות לפי הופעתם בדברי חז"ל, ועל ידי כך מתבררת צדקת המסורת. ובזה מתפרסם חלק ראשון.
• חלק שני מהפירוש ליד החזקה לרמב"ם להלכות קריאת שמע (פרק ג' ד') מאת רבי שלמה בן ישועה הכהן זלה"ה. תקופתו בתחילת האלף הנוכחי, ומקום מושבו היה כנראה במצרים.
• ראה זה חדש בתוך כתב יד הפירוש הנ"ל נמצאים העתקי תשובות מרבינו רב האי גאון זלה"ה, תשובות בענין אמירת קדושת יוצר ביחיד.במהות הקלף והדוכסוסטוס. בנוסח ברכת רחם בברהמ"ז בשבת.
• פרק מתן תורה מתוך ספר פניני הסודות אשר מחברו המשוער הוא רבי סעדיה אלעדני זלה"ה ממפרשי הרמב"ם, מחכמי תימן ודמשק ובסוף ימיו בצפת, ובו נתבארו סודות מתן תורה על פי דרכו של הרמב"ם.
• חלק שני של הערות על ספר 'שו"ת פנים מאירות' מאת רבי שלמה מונייאן-בלגראד זלה"ה ממגורשי בילגראד, אב"ד רוסטיץ שבמורביה במחצית השניה של שנות הת'.

חידושי תורה

מאמר מקיף בגדר קרבן תודה, האם היא חובה או נדבה. בירור ארוך בדין ב' חזקות הסותרות זו לזו האיך לדון בם. ועוד.

בירורי הלכה

דין חיוב שוכר דירה לזמן קצר במזוזה. בענין סכום כסף שנמצא בתוך ספר שנתרם לביהכנ"ס מתוך עזבון למי שייך הכסף. בגדר יסוד מצוות זימון והמסתעף לענין האם מהני תנאי להתחלק ולברך ביחיד. דין גביה בשעבודא דרבי נתן במקום שיגיע הפסד ללווה השני.

כתבים

חלק שלישי לקורות עליית הצדיקים והחסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז וייסוד 'כולל רייסין' ע"י מרן הקדוש רבי שלמה מקארלין זיע"א בשנת תקל"ח.

הערות

האם הר סיני גבה במתן תורה והאם נתמלא בפרחים. השלמות למאמר 'משפחת טריוויש - צאצאי רש"י'. בדין עמוד של עץ למגילות שיר השירים קהלת ורות. ועוד מבחר תגובות על הגליונות הקודמים.

להשלמת היריעה צירפנו גם את שני הפרקים על 'אשכבתא דרבי מרן אדמו"ר הזקן זיע"א ומקום מנוחתו במלינאוו' שפורסמו בגליונות סח-סט.

ממתקים דברי אלוהים לאומרי אין כמוך באלוהים, זכות עמל התורה יעמוד לנו, ויכרעו שונאינו ולא יוכלו קום, עמים אחזום בהלים סער צירים וחבלים, ולא יבוא שום צער ונזק לכל איש ישראל, וזכותו של בעל ההילולא מרן אדמוה"ז מקארלין זיע"א תעמוד לנו להוושע בכל מילי דמיטב עדי נזכה במהרה לישועה שלמה בביאת משיח צדקינו בבי"א

מכון בית אהרן וישראל
שע"י מרכז סטאלין קארלין בארה"ק
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053
טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

[הוגה ומעיין]

ב"ה
שלום וברכה.
בחודש השלישי, יום ז' דהשלמה לחג מתן תורתינו, מגישים אנו בזה קדם ציבור לומדי ושוחרי 'קובץ בית אהרן וישראל' את גליון רל"ג – סיון תמוז תשפ"ד, מלא דעה כמים לים מכסים, באר היטב חקוקים, זוהר לעינים מבהיקים, ומנופת צופים ומדבש מתוקים, יחד עם חמדה גנוזה חביבה מילתא חדתא אלבישייהו יקירא, ה"ה צוואת מרן אדמו"ר הזקן בעל 'בית אהרן' זצוקלה"ה זיע"א, שנתגלתה כעת ומתפרסמת בזה לראשונה סמוך ונראה להילולא קדישא טו"ב סיון.
בגליון זה תמצאו בין היתר:

כתבי קודש

הצוואה הקדושה של מרן אדמו"ר הזקן בעל 'בית אהרן' מקארלין זיע"א לבנו מרן אדמו"ר הצעיר רבי אשר זיע"א, שנכתבה בלילה שקודם הסתלקותו י"ז סיון תרל"ב במלינוב ונחתמה בעצם חתימת ידו הקדושה.

תגלית מרתקת!
היריעה מסביב ערוכה בטוב טעם ובהיקף מרחיב דעת.
הקריאה מעוררת שלוש שאלות שלא ניתן להן מענה בכתובים:
היכן נמצאה הצוואה?
מי כתב את המבוא וההערות?
האם הצוואה נכתבה לשם הסדרת הבעלות הפורמלית, כפי שנטען בהסבר החתימה עם התיאור כסוחר והוספת שם המשפחה ובהסבר ההנחיה לתרגם את הצוואה? אם כן למה בתוכה כתוב על הקמת בית התפילה במלינוב? היא לכאורה בקשה פרטית מהבן. היתה חשיבות שהשלטונות ידעו מההנחיה הזו? וביותר קשה איך נכנסות לצוואה הפורמלית הבקשה השניה של העליה ב"פ בשנה על הציון. עניינים אחרים המורגלים בצוואות הצדיקים אין כאן, ואולי אכן היתה עוד צוואה?

[חבצלת]

רצו"ב מה שקבלתי, מאמר מהרב טובי' פריינד על גילוי הצוואה, וכן תמונה ממנו אצל כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א עם תדפיס המאמר בבאו"י. מסתבר שתוכל לפנות אליו לקבלת יותר פרטים. הנה הדוא"ל שיש לי: <[email protected]>.

[ארזי הלבנון]

רצו"ב מה שקבלתי, מאמר מהרב טובי' פריינד על גילוי הצוואה, וכן תמונה ממנו אצל כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א עם תדפיס המאמר בבאו"י. מסתבר שתוכל לפנות אליו לקבלת יותר פרטים. הנה הדוא"ל שיש לי: <[email protected]>.

סליחה, אך אני מוכרח לוודא: איני קורא נכון, או שבשעון כתוב 13 במקום 12?

[חבצלת]

רצו"ב מה שקבלתי, מאמר מהרב טובי' פריינד על גילוי הצוואה, וכן תמונה ממנו אצל כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א עם תדפיס המאמר בבאו"י. מסתבר שתוכל לפנות אליו לקבלת יותר פרטים. הנה הדוא"ל שיש לי: <[email protected]>.

סליחה, אך אני מוכרח לוודא: איני קורא נכון, או שבשעון כתוב 13 במקום 12?

לא הבנתי שאלתו דמר.

[מכון בית אהרן וישראל]

ב"ה

אל ידידנו מבקשי תורה ושמחים בה מנויי 'קובץ בית אהרן וישראל' הע"י, שלום וברכה.

בשמחה מגישים אנו בס"ד לפניכם את גליון רל"ד [אב-אלול תשפ"ד] של קובץ בית אהרן וישראל, בגליון זה אנו חותמים את שנתו הל"ט של הקובץ, ט"ל שנים של טללי תחיה, שנה בה פרסמנו בסייעתא דשמיא ששה גליונות מלאים מזן אל זן בגנוזות מרבותינו הגאונים, רבותינו הראשונים, וגדולי האחרונים זלה"ה, מערכות וחידושי תורה, בירורי ופסקי הלכה מגאוני חכמי הדור שליט"א ומרבני ותלמידי הישיבות והכוללים דחסידי סטאלין קארלין. תוך הודאה על העבר, תמללנה שפתותינו תפילה לאל נורא עלילה, כי נוכל להמשיך במפעל הפצת התורה ביתר שאת וביתר עז, וזכות רבותינו מצוקי ארץ תעמוד לנו להתברך בכל טוב סלה.
בגליון זה תמצאו בין היתר:

גנוזות
• המשך ספר קורות הזמן לרבינו סעדיה גאון זלה"ה. עניינו של ספר "קורות הזמן" שיוחס זה מכבר לרב סעדיה גאון התברר בגליון רכ"ח בהרחבה, וייחוסו לרס"ג עולה עד קרוב לוודאי. בזה מתפרסם חלק ראשון מתוך הפרק החמישי של חיבור זה.
• פירוש פרשת האזינו מאת רבי יהודה אִבְּן בַּלְעַם זלה"ה מגדולי חכמי ספרד לפני אלף שנה.
• חלק מספר שערי תשובה לרבינו יונה החסיד מגירונדי זלה"ה מתוך עותק מהמאה ה-14 או ה-15 אשר השתמר בגניזה הקהירית, עם שינוים והבדלים משמעותיים מהנדפס.
• בענין טומאת גולל ודופק, בענין טומאת מקדש וקדשיו, בענין פסול עדות בעובר על לאו שאין בו מלקות, מאת רבי מרדכי ב"ר אברהם גלאנטי זלה"ה אב"ד דמשק, בעל 'דברי מרדכי - גדולת מרדכי' יחד עם מבוא נרחב ופרטים בלתי ידועים לתולדותיו, וביניהם הספד בלתי מפורסם מאת בנו רבי משה זלה"ה שנאמר כפי הנראה על הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטעפסק זיע"א.

חידושי תורה. בענין 'כאשר זמם ולא כאשר עשה' ובמהות עיקר עונש כאשר זמם. דבר שאינו זכות מצד עצמו ומי שזיכו לו גילה דעתו לפני כן שזכות הוא לו, האם נחשב לזכות ואמרינן בזה זכין לו שלא בפניו.

בירורי הלכה. הדין בראובן שכפה על שמעון למכור לו את ביתו תחת בית אחר ורוצה שמעון לחזור בו לפני שנכנס ראובן לבית, ובגדרי דין 'תליוהו וזבין'. דין חמץ לאחר הפסח כששכחו למכרו. האם יש חיוב טבילה על כלים בזמן שעדיין אינו משתמש בהם. גדר 'פנים חדשות' לשבע ברכות. דין פיטורי עובד מסיבה מוצדקת במהלך עבודתו. בירור שיעור 'כזית' בזמן הזה. גדר ההיתר של 'פיקוח נפש' בזמן מלחמה.

לשון חכמים. ביאור לשון 'בעמוד פירש' ברש"י שעל הרי"ף, ונ"מ לענין דברי רש"י שבת עד: בסוגיא דסיכתא. בירור מקום מיקום המשכן בשילה. הוספה למאמרים על רצף סימני־שנים בלוח העברי (לשנתיים סמוכות), בגליונות רכח, רלא.

כתבים. 'הדרך, הנקודה והתנועה' רבותינו הקדושים שלושת אבות חסידות קארלין סטאלין בשלושת יסודות החסידות.

הערות. השלמות והוספות למאמר על הצוואה הקדושה של מרן אדמו"ר הזקן בעל 'בית אהרן' לבנו מרן אדמו"ר רבי אשר הצעיר זיע"א בגליון האחרון. הוספות למאמר 'קנין רכב וקניית מטלטלין בזמנינו' (בגליון ר"ל). ומבחר תגובות והערות על הגליונות הקודמים.

ובמהרה יזכנו השי"ת לזכות ולראות בבנין בית המקדש ובנחמות ציון וירושלים והימים האלו יהפכו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים אכי"ר.

מכון בית אהרן וישראל
שע"י מרכז סטאלין קארלין
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053
טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

[מכון בית אהרן וישראל]

ב"ה

אל כבוד מעלת ידידינו, אוהבי תורה ולומדיה, המחכים להופעת הקובץ הע"י, שלום וברכה
לקראת התחדש השנה הבעל"ט, שמחים אנו לשלוח בזה את גליון רל"ה - תשרי חשון תשפ"ה אשר רואה אור בעז"ה בימים אלו. ועם גליון זה אנו מתחילים בס"ד את שנתו הארבעים של המפעל הכביר 'קובץ בית אהרן וישראל' כי הא דריש לקיש הוה מסדר מתניתיה ארבעין זמנין כנגד ארבעים יום שניתנה תורה.
בימים טרופים אלו, כאשר כלל ישראל זקוק לרחמי שמים, לנסים ותשועות, תפילתנו ובקשתינו מאת נותן התורה, כי בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם, וכן יתן ה' וכה יוסיף כח בידינו להתמיד ולהרבות תורה בישראל, ולא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו מעתה ועד עולם אמן.
כפי שתמצאו הגליון הנוכחי עוסק ברובו בהלכות ועניני המועדים:
גנוזות
• פירוש לתפילות העמידה של ראש השנה ע"פ נוסח ארץ ישראל מאת חכם קדמון מזמן רבותינו הגאונים זלה"ה. מתוך פירוש זה עולים כמה ממצאים ושינויים בנוסח התפילה שהיה לפניהם.

• ספר 'דיוקי המקרא' מאת רבי יהודה אִבְּן בַּלְעַם זלה"ה מגדולי חכמי ספרד לפני אלף שנה, והוא פירוש על 'ספר יונה' הנקרא בהפטרת מנחה של יום הכיפורים.

• חלק שביעי מחידושים עמ"ס קידושין מאת רבי מיכאל בכרך זצ"ל ראב"ד בית דינו של הנודע ביהודה בפראג, ונכדו של בעל החוות יאיר, כאשר בס"ד במסגרת עבודת המכון להוצאת ספרו לאור עולם, נמסרו לידינו העתקת 14 דף אשר היו חסרים בספרו כת"י אשר נמצא באוצר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

• תשובה מאת רבי יעקב נתן ווייסמאן זצ"ל רב העיירות דובראוויץ וטוראוו שבפוליסיה, ובערוב ימיו דומ"צ בטבריה [אשר בימים אלו יום היא"צ - כ"ט אלול תער"ב], ומנו"כ בהר מירון, אשר שימש בהוראה אצל רבו מרן אדמו"ר הזקן בעל 'בית אהרן' מקארלין זיע"א, בנידון פולמוס שנתעורר בשנת תרכ"ח ע"י רבי מנשה סתהון מרבני צפת וארם צובא נגד מנהג הנקרא אינדלוקו שנהגו בו נשים בארצות המערב להקריב ולהקטיר לשדים ע"מ לרפא חולים. במכתבו לרבי שמואל העליר זצ"ל אב"ד צפת"ו הוא כותב מה ששמע ממרן אדמוה"ז זיע"א בעת סעודת שחרית של שב"ק פר' תרומה תרכ"ט וממנו פותח לתשובה בענין זה.


חידושי תורה
מצוות וידוי בערב יום הכיפורים. פרישת הכהן גדול קודם יום הכיפורים. האם והאיך קיימו מצוות סוכה במקדש.

בירורי הלכה
תעשה ולא מן העשוי בסוכה תחת גג נפתח. מצוות נטילת לולב באדם עם ניוון שרירים. במצוות אכילת פת בסוכה בליל ראשון של חג והמסתעף לענין שינה. האם אפשר להגדיל שטח הסוכה ע"י צורת הפתח. כשרות סכך מחצלת 'קיינעס'. בענין כשרות 'ים כנרת' ושאר אגמים לטבילה.

מנהגי ישראל
פרק שלישי 'להתעטף בציצית' בסדרת מנהגי רבוה"ק מסטאלין קארלין זיע"א בסדורו של יום.

כתבים
מאמר ראשון של 'פרקי מצוקה, רווחה והודיה' העוסק במאורעות שונים על מרן אדמוה"ז בעל 'בית אהרן' מקארלין זיע"א בערוב ימיו הק', ובפרק זה, המלשינות על מרן אדמוה"ז בשנת תרכ"ו.

הערות. מציאה נאה ששוגרה אלינו בדעת רבי יצחק הלוי מקושטא זלה"ה לגבי ברכה על אתרוג שמוחזק בידו מכח 'קים לי'. בגדר ברכת שהחיינו על בניית סוכה ואם יש ענין לברך שהחיינו בליל א' של סוכות בסוכה שבנה בעצמו. ומבחר תגובות לגליונות הקודמים.
לתרומות לחץ כאן או חייגו לטלפון 03-7630585 שלוחה 557.

בברכת שנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה

אֵל נָא, הַפְלֵא פֶּלֶא בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר, לְהָתֵם וְכַלֵּה מְכַלּוֹתֶיהָ, תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

מכון בית אהרן וישראל
שע"י מרכז סטאלין קארלין
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053
טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

[רציני]

ייש"כ גדול.
בפירוש 'ובכן' שב'פירוש מזמן הגאונים וכו' וכו'.
א. הצדיקים יראו וישמחו, והישרים יגדלו, והמעולים ברינה יעלצו, ועושי התורה ירננו.
למה כולם ישמחו יעלצו וירננו, ורק הישרים גודלים?
איני יודע ערבית, אולם בחתימת הברכה גילה לנו את הסוד: והממלכה העליזה תיעקר במהרה. ובהערה 48: 'תרגם ''העליזה'' במונח ''גדל'' שמשמעותו שביעות רצון'.
אז 'יגדלו' אולי זה יעליזו, וה'שביעות רצון' שבהערה אולי זה סוג של שביעות רצון עם שמחה שהרי בפירוש כתב ''העליזה".

ב. והדת הרעה תסתום פיה. ובהשערה של נוסח התפילה 'ועולתה קפצה פיה'. ואולי נשער 'ועולתה תקפוץ פיה'.

בפירוש עלינו
ג. הארצות. ובהערה 57 שגורס הארצות ולא האדמה. ואולי 'האדמה' זה ארצות 'הגסות'. אולם קשה כגויי הארצות שכתב הטיפשים וזה מנלן.

[הוגה ומעיין]

ייש"כ גדול.
בפירוש 'ובכן' שב'פירוש מזמן הגאונים וכו' וכו'.
א. הצדיקים יראו וישמחו, והישרים יגדלו, והמעולים ברינה יעלצו, ועושי התורה ירננו.
למה כולם ישמחו יעלצו וירננו, ורק הישרים גודלים?
איני יודע ערבית, אולם בחתימת הברכה גילה לנו את הסוד: והממלכה העליזה תיעקר במהרה. ובהערה 48: 'תרגם ''העליזה'' במונח ''גדל'' שמשמעותו שביעות רצון'.
אז 'יגדלו' אולי זה יעליזו, וה'שביעות רצון' שבהערה אולי זה סוג של שביעות רצון עם שמחה שהרי בפירוש כתב ''העליזה".

ב. והדת הרעה תסתום פיה. ובהשערה של נוסח התפילה 'ועולתה קפצה פיה'. ואולי נשער 'ועולתה תקפוץ פיה'.

בפירוש עלינו
ג. הארצות. ובהערה 57 שגורס הארצות ולא האדמה. ואולי 'האדמה' זה ארצות 'הגסות'. אולם קשה כגויי הארצות שכתב הטיפשים וזה מנלן.

יישר כח הרבה על העיון המדוקדק וההערות המעטות המכילות את המרובה.

הערה א צודקת מאוד, יישר כח! אכן צריך לפי זה לתקן במקור הערבי, במקום יגדלו - יגד'לו, והיא מילה אחרת, לא לשון גדולה אלא לשון עליזות ושביעות רצון.

הערה ב יתכן שהיא צודקת. אך כיון שקטעי הגניזה המתעדים את נוסח ארץ ישראל גורסים קפצה, ואין הבדל במשמעות (קפצה פיה הוא לשון הכתוב איוב ה, טז, והפיכתו ללשון עתיד היא בגלל שהתפילה מדברת על העתיד, וגם אם אין גורסים כך אלא "קפצה" הכוונה לעתיד), לכן אי אפשר ללמוד מהפירוש על הנוסח, והועדפה המסירה שבקטעי הגניזה.

להערה ג, במקור: כשעוב אלארץ' חמקא, כקבאיל אלאקאלים בלגא. והערתך הביאתני לעיון חוזר במונחים שבמשפט זה ולהבדלים בין המקבילים. ברור ש"חמקא" זה טיפשים, ו"בלגא" זה נבונים, פיקחים, בעלי כושר ביטוי (מקורה במילה הערבית "بلغاء" (בֻלַגַ'אא'), שהיא צורת הרבים של "بليغ" (בַּלִיע')), ולא כפי שנכתב במאמר שזה "הגסות".
"כשעוב אלארץ' חמקא" - עמי הארץ טיפשים, "כקבאיל אלאקאלים בלגא" - שבטי האזורים (או המחוזות) נבונים/פיקחים. נמצא שיש כאן ניגוד בין שתי קבוצות: "כשעוב אלארץ'" (עמי הארץ) - מתייחס לאנשים פשוטים, כפריים או המוני העם; "כקבאיל אלאקאלים" (שבטי האזורים) - מתייחס לקבוצות מאורגנות יותר, המתגוררות במחוזות ואזורים מאורגנים, והם בעלי תבונה ופקחות.

כך כל שלושת ההבדלים במונחים מורים לאותו עניין:
א. "חמקא" (טיפשים) לעומת "בלגא" (נבונים/פיקחים), ברמת התבונה או ההשכלה;
ב. "כשעוב" (עמים) לעומת "כקבאיל" (שבטים), ברמת הארגון החברתי, כאשר "שבטים" מרמז על מבנה חברתי מסודר יותר;
ג. "אלארץ'" (הארץ) לעומת "אלאקאלים" (האזורים/המחוזות), ברמת המגורים הגיאוגרפים, כאשר "אקאלים" מתייחס לחלוקה מנהלית יותר מוגדרת.
בנוגע לשחזור לשון המקור, לכאורה ההבדל בין "גויי" ל"משפחות" מתאים להבדל ב הנ"ל. משפחות זה מבנה חברתי מסודר יותר מסתם "גויי". ההבדל בין אלארץ' לאלאקאלים יכול גם כן לשקף הבדל במקור בין ארץ לאדמה, כיון שיש מקומות שבהם ארץ בלה"ק מורה על כלל העולם, ואדמה על ארץ פרטית, כמו בישעיה כג, יז, "וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה" שתרגם רס"ג "וימירון ג'מיע ממאלך אלארץ' (-העולם) אלד'ין קבאלה' בלדהם (ארצם)". ואם כן אדרבה, נראה מכך שגרס "כמשפחות האדמה", היינו השבטים הגרים בארצות מסודרות, ולא סתם נודדים בעולם.

[רציני]

ייש"כ על התגובה המליאה.
כל פעם הלב מתפעל מחדש, על תורת הגאונים לפני אלף שנה שמתחדשת כעת.

[יאיר אתמר]

נתבשקתי להעלות:

בהיברובוקס אין את קובץ בית אהרן וישראל גליון 155 וגליון 158.
האם תוכלו להעלות אותם פה?
בתודה מראש!

[מה שנכון נכון]

נתבקשתי להעלות:

בהיברובוקס אין את קובץ בית אהרן וישראל גליון 155 וגליון 158.
האם תוכלו להעלות אותם פה?
בתודה מראש!

ישנם.
https://hebrewbooks.org/60439
https://hebrewbooks.org/60440

[יאיר אתמר]

נתבקשתי להעלות:

בהיברובוקס אין את קובץ בית אהרן וישראל גליון 155 וגליון 158.
האם תוכלו להעלות אותם פה?
בתודה מראש!

ישנם.
https://hebrewbooks.org/60439
https://hebrewbooks.org/60440

צודק, רוב תודות וברכות!!

[אחד מעיר]

זה אמור להיות על קובץ בית אהרון וישראל תשרי-מרחשון פה
מכתב לרב יהודה זייבלד נר"ו
תוך כדי שדפדפתי קצת נתעוררו לי הערות בהשוואה לנוסח המקובל באשכנז מערב.
ידוע למשל נוסח תימן ואשכנז מערב (כמדומה גם רומא ורומניא) ואז צדיקים יראו וישמחו ולא 'ובכן' צדיקים, השאלה אם לפי הפירוש מוכח שהנוסח הוא ובכן,
בדומה לזה וידע כל 'פעול' עי' באזור אליהו שהנוסח הקדום הוא וידע כל 'פועל', לא השתכנעתי שפעול יותר נכון מ'פועל' לפי הפירוש.
בעניין פסוקי זכרונות מהכתובים ידועה הערת התורה תמימה ש'זכר עשה' לא כ"כ מתאים לפסוקי זכרונות, ואמנם בתימן רומא ורומניא 'זכר עשה' ו'טרף נתן' נחשבים פסוק אחד
והפסוק השלישי של זכרונות הוא זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור. כמו שמופיע כאן.
זו סתם הערה (ואכן כבר כמה שנים שאני אומר פסוק זה בזכרונות)
לא ראיתי עד כה (או לא שמתי לב) נוסח ל'תכן עולם' בכ', וזה מזכיר לי תכנת שבת, וכמדומה רס"ג גורס תקנת בק'
כמנהג חלק מהחסידים (אולי גם חב"ד)
שלחתי לחברים האמונים על אשכנז מערב אולי ימצאו עניין בזה.
לא כ"כ התכוונתי להמשיך, אני יכול כמסת הפנאי להמשיך ולדלות פנינים
יש גם הערה אם לגרוס במחזור הצדיקים מיודע.
מישהו מהנמענים צירף הערות מפורום אוצר החכמה ותשובותיך עליהם
בכבוד רב ובברכה
ואני מתפעל מאוד מכל העבודה הזו [ובזה אינך צריך לדידי ולכוותי]
אליהו
תשובת הרב נר"ו
תודה על המחמאות ועל הסדר!
ובכן צדיקים - חד משמעי. בפירוש נאמר "ובמת֗ל ד֗לך".
פעול או פועל - לפי הפירוש "אלמכ'לוקין" דהיינו "הברואים" אין הכרע.
לתכן או לתקן - דייקתי, וכתבתי כך אחרי דיון עם ר' אהרן גבאי. אגב, לידיעותיך בעניין אוסיף את שכתב רבי דוד הנגיד בפירוש התפילה למוסף שבת: "פירוש תקנת הוא סידרת והעמדת אותו על מתכונתו, ותכנת ותקנת שווים, ותכנת נגזר מן "ותוכן לבנים תתנו" (שמות ה, יח). והכוונה, שאתה, אדון הנמצאות, סידרת יום זה וציוית עלינו את משפטיו ושמירתו".
תשובתי
אולי מהעניין
רש"י דברים פרק לב
הל[ו]א הוא אביך קנך - שקנאך שקננך בקן הסלעים ובארץ חזקה, שתקנך בכל מיני תקנה: