◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆

[דרומי]

מה תרגום תיבת קעפי"ר שבמכתב המצורף?

[אברהם שרייבר]

מה תרגום תיבת קעפי"ר שבמכתב המצורף?

כפה"נ:
מויקי,

קֵפִיר הוא משקה חלב שמקורו בקווקז ומופק בתסיסה הומולקטית בדומה ליוגורט.

מבנהו של הקפיר
גרגירי קפיר הם למעשה מושבה סימביוטית של חיידקים מהסוג לקטובצילוס אצידופילוס ושמרים במטריצה של חלבונים, ליפידים וסוכרים. הצירוף המדויק של חיידקים ושמרים משתנה מתערובת לתערובת. כשמשרים את הגרגירים בחלב הם מתחילים את תהליך התסיסה והמשקה שנוצר, הקרוי גם הוא קפיר, הוא מוגז קלות וקצת אלכוהולי.

כדי להבטיח אחידות, במוצרים מסחריים משתמשים באבקת בסיס במקום בגרעינים. עם זאת, אבקה אינה יוצרת גרעיני גיבוש או ממשיכה לצמוח ללא סוף.

את חיידקי הקפיר מגדלים בחלב[1] (בעיקר חלב פרה או עז הבית) למשך יום או יותר בטמפרטורת החדר. התוצאה דומה מאוד ליוגורט.

קפיר מים הוא קפיר שגדל במים עם סוכר, פירות יבשים (כמו תאנים למשל) ומיץ לימון, גם כן למשך יום או יותר בטמפרטורת החדר. בקפיר מים נהוג להשתמש כדי להכין משקאות תוססים שאינם על בסיס חלב.

בצ'ילה משקה זה מכונה "Yoghurt de Pajaritos".

בשל כמות האלכוהול הנמוכה בקפיר, במזרח אירופה יש המשתמשים בו לטיפול בחמרמורת ("האנג אובר").

[שיבר]

אפשר בבקשה תרגום למלה 'קאמפס', בדרשות מהרא"ל צונץ:

ומסר לו במכתב סדר הנהגת הספינה על פי הקאמפס, ויזהירנו שישמרנה מפני רוחות וגלי הים ... והספן לא הביט היטב בקאמפס....

[צופה_ומביט]

אפשר בבקשה תרגום למלה 'קאמפס', בדרשות מהרא"ל צונץ:

ומסר לו במכתב סדר הנהגת הספינה על פי הקאמפס, ויזהירנו שישמרנה מפני רוחות וגלי הים ... והספן לא הביט היטב בקאמפס....

מצפן. עד היום באנגלית compass

[ברנרכרמיאל1]

מצפן. עד היום באנגלית compass

גם ברוסית. ודי בטוח, שבעוד שפות, כי, מסתבר, שמקורו בלאטינית.

[יהודה בן יעקב]

שחרירות הדבוק על הקדרה מבחוץ אף שנבלע בו שמנונית הרבה ממה שנשפך ממה שמרתיח לחוץ וכשהקדרה אצל האש הוא נמחה ונעשה כמשקה ולפעמים נוגע בקדרה של חלב, מ"מ נטל"פ הוא שמעורב עם רו"ס וסז"ע ולא עדיף ממעורב עם אפר בסי' צ"ה ס"ד

אשמח לקבל תרגום (או פענוח) לתיבות אלו

[אליהו חיים]

שחרירות הדבוק על הקדרה מבחוץ אף שנבלע בו שמנונית הרבה ממה שנשפך ממה שמרתיח לחוץ וכשהקדרה אצל האש הוא נמחה ונעשה כמשקה ולפעמים נוגע בקדרה של חלב, מ"מ נטל"פ הוא שמעורב עם רו"ס וסז"ע ולא עדיף ממעורב עם אפר בסי' צ"ה ס"ד

אשמח לקבל תרגום (או פענוח) לתיבות אלו

יתכן שרו"ס הוא חלודה וכתיבת רוס"ט באנגלית ואידיש.

[יהודה בן יעקב]

יתכן שרו"ס הוא חלודה וכתיבת רוס"ט באנגלית ואידיש.

יישר כח.
כעת מצאתי ערוך השולחן אבן העזר סימן קכה סעיף ח

ויש מוסיפין גם העשן הנדבק בכלים שקורין רו"ס וזהו סתם דיו שבמשנה כמ"ש בסעי' א' שבלשון אשכנז הוא קיענ - רוס כמו שכתוב בסדר הגט של הר"מ שהבאנו

האם ידוע למה הכוונה?

[גיורא בשמי שמיא]

לפי התרגום של גוגל, Ruß בגרמנית זה פיח.

[יבנה]

יתכן שרו"ס הוא חלודה וכתיבת רוס"ט באנגלית ואידיש.

יישר כח.
כעת מצאתי ערוך השולחן אבן העזר סימן קכה סעיף ח

ויש מוסיפין גם העשן הנדבק בכלים שקורין רו"ס וזהו סתם דיו שבמשנה כמ"ש בסעי' א' שבלשון אשכנז הוא קיענ - רוס כמו שכתוב בסדר הגט של הר"מ שהבאנו

האם ידוע למה הכוונה?

בסעיף א׳ הוא מפרש סוגי דיו שונים, ושם הוא כותב שדיו סתם היינו קיענ-רוס ובערבי אל-מידר. והיינו דיו ששחרותו מגיע מעשן לעומת סוגי דיו אחרים שהוא מזכיר שם ששחרותם מגיע מתגובות כימיות.

רש״י בשבת כג. כתב:
לגבל - מצאתי בתשוב' הגאוני' שמעשנין כלי זכוכית בעשן שמן זית עד שמשחיר וגורר השחרורי' ונותן בו שמן קימעא ומגבל בו ומייבשו בחמה וממחה אותו לתוך הדיו:
וכבר האריך הרמב״ם בביאור עשיית הדיו וחילוק שבין ״מדאד״ ו״חבר״ [העשוי מעפצים] בשו״ת סי׳ ע״ג מהדורת מכון ירושלים.

לפי זה רו״ס יהיה פיח, וקיענ-רוס יהיה דיו העשוי מפיח.

[יהודה בן יעקב]

יישר כח לכל העונים

[בן מיכאל]

יתכן שרו"ס הוא חלודה וכתיבת רוס"ט באנגלית ואידיש.

יישר כח.
כעת מצאתי ערוך השולחן אבן העזר סימן קכה סעיף ח

ויש מוסיפין גם העשן הנדבק בכלים שקורין רו"ס וזהו סתם דיו שבמשנה כמ"ש בסעי' א' שבלשון אשכנז הוא קיענ - רוס כמו שכתוב בסדר הגט של הר"מ שהבאנו

האם ידוע למה הכוונה?

בסעיף א׳ הוא מפרש סוגי דיו שונים, ושם הוא כותב שדיו סתם היינו קיענ-רוס ובערבי אל-מידר. והיינו דיו ששחרותו מגיע מעשן לעומת סוגי דיו אחרים שהוא מזכיר שם ששחרותם מגיע מתגובות כימיות.

רש״י בשבת כג. כתב:
לגבל - מצאתי בתשוב' הגאוני' שמעשנין כלי זכוכית בעשן שמן זית עד שמשחיר וגורר השחרורי' ונותן בו שמן קימעא ומגבל בו ומייבשו בחמה וממחה אותו לתוך הדיו:
וכבר האריך הרמב״ם בביאור עשיית הדיו וחילוק שבין ״מדאד״ ו״חבר״ [העשוי מעפצים] בשו״ת סי׳ ע״ג מהדורת מכון ירושלים.

לפי זה רו״ס יהיה פיח, וקיענ-רוס יהיה דיו העשוי מפיח.

יפה! בדומה לעשן באידיש שהוא 'רוייעח'.

[יהודה בן יעקב]

שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - יורה דעה סימן נז

את שלומו אני דורש. וע"ד שאלותיו. א' הבאדאשן העושין מן הלויג של הבורית ושאל השואל אחת שהיא שתים. האחת אם מותר לישראל להשתמש בב"א הללו במידי דמאכל כי נותנים אותו לתוך העיסה ועל ידו מתחמץ העיסה כמו שנעשה ע"י שמרים.

מהו 'באדאשן'?
כפי הידוע לי 'לויג' הוא אפר, אך מה הכוונה 'של בורית'? הכוונה שעושים ממנו בורית (סבון)?

[צופה_ומביט]

בוודאי, סבון עושים מאפר.
"השימוש באפר צמחים יחד עם שומן מהחי לייצור סבון היה ידוע במשך אלפי שנים. בתהליך שריפת האפר נותרים מלחי אשלגן כאשלגן פחמתי. כבר בימי קדם ידעו שכאשר מבשלים שומן בתמיסה של מים ואפר, מתקבלת תמיסה סמיכה, המסוגלת לסלק כתמים. העדויות הקדומות ביותר לסבון הן מבבל" [ויקי].

ולגבי באדאש [בלשון רבים באדאשן], באידיש "אַש" הוא אפר, וכ"כ שם הנוב"י בעצמו "שהרי הוא אפר ממש, וכן נקרא באדאש". ו"באד" הוא מרחץ. א"כ "באדאש" הוא אפר מרחץ, או אפר רחיצה.

וכנראה הכוונה לסוג של אפר שעושים מסבון, באופן ששורפים סבון עד שנשאר רק האפר שבו [וכפי שכתב הנוב"י נכנס בו גם טעם החֵלב/שומן מהסבון], ובאפר הזה משתמשים לכיבוס או לרחיצה. [ואפשר גם להחמיץ בו עיסה].
אי נמי אופן העשיה שלו הוא שלאחר שימוש בסבון כדרכו, נשאר שאריות אפר, [כי השומן נמס, אבל האפר לא], ואת השאריות האלה מכניסים לתנור חזק וכו'.
עיי"ש במה שכתב בזה הנוב"י ולא מוחלט אצלי לאיזה אופן מתכוון.

אגב, מהו "גלאצירן" שכתב שם על אופן ההכנה הנ"ל "וזהו עיקר גלאצירן שלו"? אולי קשור לגליצרין הנעשה משומן מן החי? והכוונה שעל ידי אותה שריפה חזקה נעשה מהאפר הסבוני תוצר גליצריני כלשהו, ולכן לעצם התהליך/פעולה הזה קוראים "גלאצירן"? איני יודע.


לגוף עניין הכיבוס/רחיצה באפר [באדאש], בדומה קצת יש במקרא "נֶתֶר", [בדר"כ סמוך ל"בורית"], ופירשו המפרשים שהוא מין אדמה שחפין ושפין בה את הבגדים. [בנידה יז, א יש גם כלי נתר, אולי עשויים מאותה אדמה].
ולאור הנ"ל אולי הוא מה שנשאר ["נותר"] מ"בורית" לאחר שריפתה. וזהו "נתר ובורית".
[בפסוק בירמיהו ב, כב משמע שבורית מכבסת יותר מנתר. אמנם בגמרא נידה מבואר שאלו סמנים שמעבירין על הכתם כסדרן וכך הם מנקים, והסדר הוא קודם נתר ואח"כ בורית, כ"כ שם המלבים].

יש במפרשים כמה ביאורים מהו נתר בדיוק. [ראיתי במתיבתא נידה]. המתרגם לרש"י בסנהדרין כתב שהוא חנקת האשלגן. ובתענית כתב המיוחס לרש"י שהוא קרקע או אבן כעין גיר, ורב האי גאון על המשניות פירש שהוא מין אבן שנעשית לחה בתוך מים חמים ומשמשת לרחיצת הראש בארץ ישראל ועוד מקומות, וכעין זה כתב גם הרמב"ם בפירוש המשניות שהיא אבן רכה מאד בגוון תכול הנמסה במהירות במים ומשתמשים בה לרחיצת השער והבגדים ובמאירי פירש שהוא עפר בצבע האפר. וברד"ק ירמיה ב כב הביא שיש מפרשים שהוא האפר שרוחצים בו הראש ובו מנקים כל דבר.


נ.ב.
הובא לעיל שבאידיש אפר נקרא "אַש", וגם "לויג". כעת נביט שוב בציטוט מויקי, מהו "החומר הפעיל" שנשאר מהצמחים [המסוימים, הטובים לסבון], ומשמש לסבון:

בתהליך שריפת האפר נותרים מלחי אשלגן, כאשלגן פחמתי.

אש-לגן, אש-לויג.
מעניין מאד.
גם בגמרא יש "אשלג" אחד מסממני הכיבוס, אבל מבואר שם שהוא חומר שנמצא בנקבי מרגליות [פנינים].

[יבנה]

יש תיאור מפורט של עשיית סבון מאפר בשו״ת צמח צדק הקדמון סי׳ צ״א.

[יהודה בן יעקב]

יישר כח לכולם

[איתן]

שחרירות הדבוק על הקדרה מבחוץ אף שנבלע בו שמנונית הרבה ממה שנשפך ממה שמרתיח לחוץ וכשהקדרה אצל האש הוא נמחה ונעשה כמשקה ולפעמים נוגע בקדרה של חלב, מ"מ נטל"פ הוא שמעורב עם רו"ס וסז"ע ולא עדיף ממעורב עם אפר בסי' צ"ה ס"ד

אשמח לקבל תרגום (או פענוח) לתיבות אלו

סז"ע - ברוסית сажа (נקרא: סַזַ'ה) - פיח.

[יהודה בן יעקב]

שחרירות הדבוק על הקדרה מבחוץ אף שנבלע בו שמנונית הרבה ממה שנשפך ממה שמרתיח לחוץ וכשהקדרה אצל האש הוא נמחה ונעשה כמשקה ולפעמים נוגע בקדרה של חלב, מ"מ נטל"פ הוא שמעורב עם רו"ס וסז"ע ולא עדיף ממעורב עם אפר בסי' צ"ה ס"ד

אשמח לקבל תרגום (או פענוח) לתיבות אלו

סז"ע - ברוסית сажа (נקרא: סַזַ'ה) - פיח.

יישר כח. אכן, המחבר מאיזור ליטא

[יהודה בן יעקב]

מאותו מחבר

בפר"ח סי' ק"ה (ס"ק א) כתב בקדרות חדשות [של חרס] תכף בולע בצונן, עי' ט"ז סי' צ"ג (ס"ק ב) ונקה"כ שם (ס"ק ג) כו'. ובפליווֶ"ע אם הוא חלק אפשר דלכ"ע בעינן מעת לעת כו', ובהתוך זכוכית צ"ע מהו כו', ופליווע שלנו איני יודע מהו, ע"ש יותר מזה.

אשמח לדעת את תרגומו

[יבנה]

מאותו מחבר

בפר"ח סי' ק"ה (ס"ק א) כתב בקדרות חדשות [של חרס] תכף בולע בצונן, עי' ט"ז סי' צ"ג (ס"ק ב) ונקה"כ שם (ס"ק ג) כו'. ובפליווֶ"ע אם הוא חלק אפשר דלכ"ע בעינן מעת לעת כו', ובהתוך זכוכית צ"ע מהו כו', ופליווע שלנו איני יודע מהו, ע"ש יותר מזה.

אשמח לדעת את תרגומו

כנראה כוונתו לציפוי אמייל https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%A7%D7%94).

[יהודה בן יעקב]

כנראה כוונתו לציפוי אמייל https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%A7%D7%94).

מהיכן השערה זו?

[יבנה]

כנראה כוונתו לציפוי אמייל https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%A7%D7%94).

מהיכן השערה זו?

chatgpt
שוב מצאתי כאן [באנגלית] https://en.wiktionary.org/wiki/%D0%BF%D ... 0%B2%D0%B0
שברוסית ואוקריינית поли́ва מובנו glaze או גלזורה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7 ... 7%A8%D7%94.

[יהודה בן יעקב]

כתב הפמ"ג (או"ח סי' תנא מ"ז ס"ק ו)

והנה שטיפל העלציר ורעדלי"ך, לט"ז טבילה בלא ברכה, ולש"ך אין צריך טבילה, שם [סימן] ק"כ [ט"ז] אות ז' וי"א [בש"ך].

אשמח לדעת את תרגום המילים המודגשות.
(או אולי מי שיש לו חבילת עוז והדר, ויוכל לראות מה כתבו כאן: https://tablet.otzar.org/#/book/677573/ ... 8/end/14/c)

[מחולת המחנים]

שטיפל העלציר

מערוך (מעץ)

[עמוס התקועי]

ולגבי באדאש [בלשון רבים באדאשן], באידיש "אַש" הוא אפר, וכ"כ שם הנוב"י בעצמו "שהרי הוא אפר ממש, וכן נקרא באדאש". ו"באד" הוא מרחץ. א"כ "באדאש" הוא אפר מרחץ, או אפר רחיצה.

וכנראה הכוונה לסוג של אפר שעושים מסבון, באופן ששורפים סבון עד שנשאר רק האפר שבו.....

נ.ב.
הובא לעיל שבאידיש אפר נקרא "אַש", וגם "לויג". כעת נביט שוב בציטוט מויקי, מהו "החומר הפעיל" שנשאר מהצמחים [המסוימים, הטובים לסבון], ומשמש לסבון:

בתהליך שריפת האפר נותרים מלחי אשלגן, כאשלגן פחמתי.

אש-לגן, אש-לויג.
מעניין מאד.
גם בגמרא יש "אשלג" אחד מסממני הכיבוס, אבל מבואר שם שהוא חומר שנמצא בנקבי מרגליות [פנינים].

הכוונה לאשלג, כמסקנתך, אבל אינו מגזירת באד=מרחץ, רק הכוונה ל'יורה' פוט-אש, ו'באדיש' ידוע גם בשם 'פאטיש', ובאנגלית potash, עי' ויקי https://en.wikipedia.org/wiki/Potash. דהיינו pot-ash, וכ"ה באידיש 'פאט-אש'.
עוד דבר, האפר אינו נוצר מסבון, רק להיפוך מהפאטיש עושים סבון זכוכית ושאר דברים, וא"כ לשון הנו"ב צ"ע, ואולי צ"ל 'העושין ממנה הלויג...', ודרוש עיון נוסף.
ועי' שו"ת פרשת מרדכי מהדו"ח סי' יא, הערה 560.

[צופה_ומביט]

הכוונה לאשלג, כמסקנתך, אבל אינו מגזירת באד=מרחץ, רק הכוונה ל'יורה' פוט-אש, ו'באדיש' ידוע גם בשם 'פאטיש', ובאנגלית potash, עי' ויקי https://en.wikipedia.org/wiki/Potash. דהיינו pot-ash, וכ"ה באידיש 'פאט-אש'.
עוד דבר, האפר אינו נוצר מסבון, רק להיפוך מהפאטיש עושים סבון זכוכית ושאר דברים, וא"כ לשון הנו"ב צ"ע, ואולי צ"ל 'העושין ממנה הלויג...', ודרוש עיון נוסף.

קשה לי לשמוע ש"באד" [בב'] היינו "פאט" [בפ']. בכל השפות הקדומות שראיתי [גרמנית, צרפתית, אנגלית עתיקות] הוא בפ'. אין שום סיבה לכתוב את זה בב'.

לגבי מה עשוי ממה, זה לא רק "לשון" הנוב"י, אלא כל הדיון שלו שם הוא האם נשאר טעם בורית [שהיא שומן טריפה] בבאדאש או לא נשאר, מכמה סיבות. ומפורש בכל דבריו שאת הבאדאש עושים מבורית ע"י בישול חזק שלה.

ולכן לע"ע אני נשאר לומר ש"באדאש" הוא "אפר רחצה", שכל עניינו הוא דייקא שהיה בורית וזיקקו ממנה את האפר [שממנו נעשתה, אלא שכעת הוא עבר איזה שינוי מחמת שנעשה ממנו כבר בורית (בתהליך הראשון שעבר), ולכן הוא מועיל לרחצה ולשאר עניינים].

[איש_ספר]

בשו"ת אהלי יעקב (ע"פ כת"י)

אבל שאר כלי תשמישי הבית כגון כלי נחשת וכוצאט וכיוצא

מה זה?

בדפוס כתוב, וכוסות.

הלעזי"ם שבספר הם בערבית או בלאדינו

[עמוס התקועי]

הכוונה לאשלג, כמסקנתך, אבל אינו מגזירת באד=מרחץ, רק הכוונה ל'יורה' פוט-אש, ו'באדיש' ידוע גם בשם 'פאטיש', ובאנגלית potash, עי' ויקי https://en.wikipedia.org/wiki/Potash. דהיינו pot-ash, וכ"ה באידיש 'פאט-אש'.
עוד דבר, האפר אינו נוצר מסבון, רק להיפוך מהפאטיש עושים סבון זכוכית ושאר דברים, וא"כ לשון הנו"ב צ"ע, ואולי צ"ל 'העושין ממנה הלויג...', ודרוש עיון נוסף.

קשה לי לשמוע ש"באד" [בב'] היינו "פאט" [בפ']. בכל השפות הקדומות שראיתי [גרמנית, צרפתית, אנגלית עתיקות] הוא בפ'. אין שום סיבה לכתוב את זה בב'.
.

מתרגם מומחה א' אמר לי שהאות ב' מתחלף בפ' והאות ד' בט' בדיאלקטים שונים של גרמנית (Austro-bavarian), וא"כ אין שום טעם לומר שבאדיש ופאטיש הם שני מילים שונים (שמשמעותן שוה) מגזרות שונות.

[הוגה ומעיין]

בשו"ת אהלי יעקב (ע"פ כת"י)

אבל שאר כלי תשמישי הבית כגון כלי נחשת וכוצאט וכיוצא

מה זה?

בדפוס כתוב, וכוסות.

הלעזי"ם שבספר הם בערבית או בלאדינו

אינני מכיר לאדינו,
בערבית אין מילה כזו, אבל זו יכולה להיות צורת כתיב לא מדויקת של כאסאת - והיינו כוסות, כפי שתוקן בדפוס, או קצעאת - קערות.

[צופה_ומביט]

בשו"ת אהלי יעקב (ע"פ כת"י)

אבל שאר כלי תשמישי הבית כגון כלי נחשת וכוצאט וכיוצא

מה זה?

בדפוס כתוב, וכוסות.

הלעזי"ם שבספר הם בערבית או בלאדינו

יתכן שיש ללמוד הכוונה מדברי עצמו במקו"א.
בערך לחם יו"ד שפז לגבי כפיית המיטה כותב:

ויש מקומות שנוהגים להפוך הכר או הבוצאט. וכתב ריב"ש שכן נוהגין בארצו.

את דברי הריב"ש הביא גם הב"י על אתר:

וכתב רבינו ירוחם ראיתי בכל המקומות שמהפכים את הכר או הכסת רמז לזה ואע"פ שלא דברו חכמים אלא במטה של עץ ושל חבלים: בדק הבית: וכתב הריב"ש שכך היו נוהגים בארצו להפוך הכרים והכסתות:

והוא בשו"ת הריב"ש סימן סט, וזה לשונו:

אמנם היינו נוהגין בארצנו לכפות הכרים והכסתות להיות נוייהן למטה והצד התחתון למעלה.

מסקנה לכאורה:
יש לבדוק את המילה "בוצאט" [יתכן שבכת"י (או בערך לחם) נתחלף ב-כ].
והכוונה לכלי מיטה / מצעים / כסתות / מזרן וכיו"ב.

נ.ב.
כל זה בלי שראיתי את ההקשר המדובר שם.

[עמוס התקועי]

בשו"ת אהלי יעקב (ע"פ כת"י)

אבל שאר כלי תשמישי הבית כגון כלי נחשת וכוצאט וכיוצא

מה זה?

בדפוס כתוב, וכוסות.

הלעזי"ם שבספר הם בערבית או בלאדינו

אינני מכיר לאדינו,
בערבית אין מילה כזו, אבל זו יכולה להיות צורת כתיב לא מדויקת של כאסאת - והיינו כוסות, כפי שתוקן בדפוס, או קצעאת - קערות.

יכול גם להיות שזהו שיבוש של 'וכיוצא', ונכתב פעמיים בטעות.

[איש_ספר]

בשו"ת אהלי יעקב (ע"פ כת"י)

אבל שאר כלי תשמישי הבית כגון כלי נחשת וכוצאט וכיוצא

מה זה?

בדפוס כתוב, וכוסות.

הלעזי"ם שבספר הם בערבית או בלאדינו

יתכן שיש ללמוד הכוונה מדברי עצמו במקו"א.
בערך לחם יו"ד שפז לגבי כפיית המיטה כותב:

ויש מקומות שנוהגים להפוך הכר או הבוצאט. וכתב ריב"ש שכן נוהגין בארצו.

את דברי הריב"ש הביא גם הב"י על אתר:

וכתב רבינו ירוחם ראיתי בכל המקומות שמהפכים את הכר או הכסת רמז לזה ואע"פ שלא דברו חכמים אלא במטה של עץ ושל חבלים: בדק הבית: וכתב הריב"ש שכך היו נוהגים בארצו להפוך הכרים והכסתות:

והוא בשו"ת הריב"ש סימן סט, וזה לשונו:

אמנם היינו נוהגין בארצנו לכפות הכרים והכסתות להיות נוייהן למטה והצד התחתון למעלה.

מסקנה לכאורה:
יש לבדוק את המילה "בוצאט" [יתכן שבכת"י (או בערך לחם) נתחלף ב-כ].
והכוונה לכלי מיטה / מצעים / כסתות / מזרן וכיו"ב.

נ.ב.
כל זה בלי שראיתי את ההקשר המדובר שם.

מעניין מאד!

הנה תמונה מכת"י מעולה של אהלי יעקב
ומכ"י בניהו של ערך לחם, וכמדומני ששמעתי שהוא חשוב.

אהלי יעקב כוצאט.jpg (165.99 KiB) נצפה 285 פעמים

ערך לחם.jpg (27.58 KiB) נצפה 285 פעמים

[צופה_ומביט]

לכאורה אכן בכת"י אהלי יעקב כאן כתוב "בוצאט" [בב'].

את מה שכתוב בכת"י ערך לחם שהבאתם איני מצליח לזהות כראוי.

[איש_ספר]

לכאורה אכן בכת"י אהלי יעקב כאן כתוב "בוצאט" [בב'].

את מה שכתוב בכת"י ערך לחם שהבאתם איני מצליח לזהות כראוי.

ג"א נעזרתי במומחה לשם קריאת הערך לחם ואמר שלדעתו כתוב: הכסאט. מפתיע עד חשד הדמיון לכסת...
ומוזר שבעתיים, שבמקום אחד דומה לכסת שבדפוס ובמקום אחד דומה לכוסות שבדפוס. ותיכף נשמע שיש קשר אטימולגי בין כוסות לכסת...

[צופה_ומביט]

בכת"י הערך לחם שהבאתם:
האות שלפני הט' אינה נראית כלל כמו א'. [אם כי מהמיקום/הקשר מוכרח לכאורה שזו א', וצ"ע].
האות שאחרי הה' יתכן שהיא ב'.

להזכיר שבהגיה ערבית צ-ס מתחלפות.

[איש_ספר]

שלח לי חכ"א תמונות מכת"י נוספים של ערך לחם

הכוצאט ב.jpg (260.9 KiB) נצפה 247 פעמים

הכוצאט.jpg (196.66 KiB) נצפה 247 פעמים

הבסא''ט.jpg (214.36 KiB) נצפה 247 פעמים

הבוצאט.jpg (414.93 KiB) נצפה 247 פעמים

לדעתו כתב היד שבתמונה השלישית הוא החשוב ביותר ומאיזורו של ריק"ש (מצרים).

במהדורת מכון ירושלים ציינו לשו"ת רדב"ז

שו"ת רדב"ז חלק ד סימן סב

(אלף קלד) שאלה עוד שאלת על מה שנהגו להפוך הבוס"ט בשבת טאפ"יטי בלעז בבית האבל אם הוא מותר או לא:

תשובה אף על גב דהאידנא לא נהגו בכפיית המטות משום הא דאמרינן בירושלמי הישן בפונדק אינו חייב בכפיית המטה שלא יאמרו חרשי הוא כלומר מכשף והכי איתא בהלכות שמחות. מכל מקום הפוך הבוסט הוא במקום כפיית המטות. וכיון שכן כפיית המטה הוי דבר שבפרהסיא ואינו נוהג בשבת. והדבר ידוע שאין עושין כן אלא מחמת אבלות ודאי אסור וצריך למנוע אותם מזה אבל מה שנהגו ללבוש גילאייא לבן או מלבוש לבן מפני האבל בשבת יפה הם עושים ואין בזה משום דברים שבפרהסיא שהרי כמה פעמים לובש אדם מלבוש לבן או גילאיי"א בשאר שבתות בלא אבלות וכן הנכרים לובשים אותו בחול. ויש מקצת מקומות נהגו ללבוש שחורים מפני האיבול ויש מקומות שנהגו בלבנים ונהרה נהירה /נהרה/ ופשטיה אבל המנהג שלנו ללבוש לבן הוא טוב מאד כלומר הרי אנו חשובים לפניך כמתים. מותר ללובשם בשבת:

[צופה_ומביט]

לענ"ד:
בכת"י הראשון ב-כ כמעט/ממש זהות. וכתוב הכוצאט/הבוצאט.
בשני כתוב הבוצאט.
בשלישי לכאורה כתוב הכסאט [אבל אולי בכ"ז זו ב' בהתחלה].
הרביעי מאד מטושטש אבל לכאורה כתוב שם הכוצאט/הבוצאט.

ברדב"ז מפורש שתחילת המילה בב', הס' באה במקום צ', ולכאורה יש להגות/לנקד את המילה ג"כ כנ"ל בּוּסַט.
הלע"ז שכתב כמדומה ג"כ עניינו "כיסוי", כמו כיסוי הקירות אצלנו שקוראים "טָפֵּט".
אמנם איני יודע באיזו שפה התכוון.
בתרגום מכונה מעברית לאיטלקית "כסת" הוא trapunta. אולי קשור.

[צופה_ומביט]

בסיני קטו יש מאמר של י. זימר על כל העניין, ובעמוד רלה כתב שהכוונה "כיסויי ריהוט הישיבה והשינה".
ובהערה שם כתב שהמילה בוסט כנראה מערבית ופירושה שטיח. ובדקתי [תרגום מכונה] ואכן באיטלקית שטיח הוא tappeto, ובלאדינו tapete, ובערבית بساط ומבוטא busat.
הוא עצמו כותב שם לגבי הלע"ז שבצרפתית TAPIS פירושו כיסוי לכסא, לשולחן או לקיר.
ומביא שם עוד מר"י עייאש בבית יהודה שהיו הופכים את השטיחים והמחצלאות שעל הקרקע.
בסיכום שם כותב:

לסיכום: בספרד ובעדות המגרב המשיכו בכפיית המיטה כנראה עד סוף המאה הי"ג. החל מן המאה הי"ד אנו עדים לשינויים בנוהג, כנראה בהשפעת המנהג הצרפתי-אשכנזי שביטל את הדין לחלוטין. במקום הפיכת המיטה הפכו רק את המזרונים, ולאחר מכן גם את הכיסויים והשטיחים, לבסוף רק שינו את כלי המיטה במקצת וישנו במיטה אחרת במקום במיטה הרגילה.

א"כ נדמה לי שפחות או יותר הבננו אל מה הכוונה:
יש לגרוס ב' בתחילת המילה,
ובהמשך צ-ס, מה שרוצים [עניין של הגיה בערבית].
והכוונה ל"כסת", שהוא כיסוי רצפה [שטיח, מחצלת] או מיטה [כיסויי מיטה או מצעים שונים], (לזכור שבעבר ישבו גם על הרצפה), ובהרחבה: מזרן, או כל מה שמניחים על הרצפה/מיטה כדי לשבת/לשכב עליה.
שזהו [היינו כל הנ"ל] באמת הפירוש של "כסת" בכ"מ.

[צופה_ומביט]

במשנה כלים כד, יב העשוי לשטיח, פירש הרמב"ם במקור הערבי: ליבסט עלי אלארץ'. ותרגם הרב קאפח: לשטחו על הקרקע.
וכן שם כו, ו: לשטיח, פירש הרמב"ם: ללבסט, ותרגומו: לפרוס [לשטוח] אותו.
[ושם משנה ח ששטיח לחוד וכר לחוד וכסת לחוד, שכתב "שחשב עליו לעשות את העור הזה שטיח או לכר או לכסת או לתכריך כסות", את המילים הנ"ל כתב במקור בעברית].
ושם כח, ה: ושטיח, פירש הרמב"ם: ג'לד מבסוט, ותרגומו: עור שטוח.

[איש_ספר]

בסיני קטו יש מאמר של י. זימר על כל העניין, ובעמוד רלה כתב שהכוונה "כיסויי ריהוט הישיבה והשינה".
ובהערה שם כתב שהמילה בוסט כנראה מערבית ופירושה שטיח. ובדקתי [תרגום מכונה] ואכן באיטלקית שטיח הוא tappeto, ובלאדינו tapete, ובערבית بساط ומבוטא busat.
הוא עצמו כותב שם לגבי הלע"ז שבצרפתית TAPIS פירושו כיסוי לכסא, לשולחן או לקיר.

תודה הרב צו"מ על הבירור היסודי כדרכך הטובה
הנה דבריו שם על תרגום המילה שברדב"ז ובערך לחם (את אהלי יעקב כמובן לא ראה לפי שבדפוס נמחתה המילה והוחלפה בדומה לה (כוסות))

זימר.jpg (118.69 KiB) נצפה 221 פעמים