חולות בכרמים - באיזו תקופה?

[עושה חדשות]

אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונין טבילה ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות...

מלשונו של רשב"ג נראה שבתקופתו כבר לא נהגו כך. אז עד מתי נהג מנהג זה? האם נהג עדיין בתחילת ימי בית שני? או בבית ראשון? או רק בזמן משכן שילה?

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי להכניס:

מתי פסק המאורע? כנראה בסוף בית ראשון, כמובא בתרגום על "דרכי ציון אבלות" (איכה א, ד).
אמנם יתכן שחזר שוב בתקופת בית שני, ועכ"פ במשנה שלנו בסוף תענית שמביאה דברי רשב"ג (תקופת בית שני[1]) מתואר הדבר באופן שמשמע שהוא דבר שכבר עבר מהעולם: "לא היו".
והטעם לכך שפסק המאורע הנ"ל מישראל, יתכן שהוא מפני ירידת הדורות, שאיננו מסוגלים לאותו אופן גדול של צניעות וקדושה כמבואר לעיל.
ועוד אפשר לומר, שנשים שלנו חשובות (כידוע דברי הרמ"א בהל' פסח לגבי הסבה), וכל השינוי בעולם במצב האשה שולל אפשרות כזאת של בחירה די מהירה.

[לענין]

מנלן שדברי רשב’’ג לא נאמרו לאחר החורבן?

[יבנה]

לפי הענין בתענית משמע שזה דבר שהיה נהוג בזמן בית שני והסמיכוהו להפסקת כריתת עצים למזבח, וכשחרב בית המקדש נתבטל.
והיינו שהוזכר במשנה בכו: לאחר הענין של חורבן הבית, והיה נוהג דוקא בירושלים. ובלא. מבואר שהיה מלך וכהן גדול ומשוח מלחמה וכו׳, ושתקנו בהם תקנות לענין שאילה א׳ מהשניה ושטעונים טבילה. גם לכאורה טעם דרבה ור׳ יוסף עיקר מבין הטעמים האמורים בגמ׳, מדהוא היחיד שמצינו בו להדיא את התאריך של ט״ו אב.
גם מצד הסברא לא יתכן שהיו עושים כאלו דברים בזמן שלטון הרומאים. וכן מצד הצער על חורבן הבית.
ומתרגום איכה א׳ ד׳ משמע שהיה נוהג בבית ראשון ופסק בחורבן הבית.

ועי׳ כאן https://www.toraland.org.il/%D7%9E%D7%9 ... A7-%D7%90/, וכן כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=24078.