בספה"ק עשרה מאמרות להרמ"ע זי"ע (מאמר אם כל חי ח"א סי' ג')
וזל"ק: ומזה הטעם היו פקודי משה ראשי משפחות בלבד ועליהם נאמר לגולגלותם שהיה משה רבינו ע"ה צופה ברוח הקדש במנין הטפין שבראש כל אחד ואחד, כמו שכתב החכם ז"ל בפירושו על התורה ואמר שכל מי שהיה עתיד הוא לבדו להעמיד ששים רבוא היו נמנה ראש משפחה, ועל כן נמנו מכיר וגלעד לשנים עם היות מכיר אבי גלעד כי גלעד לבדו היה בכחו להעמיד ששים רבוא
לאיזה חכם הכוונה, ובאיזה פירוש על התורה מהקדמונים מובא זה?
דברי הרמ"ע מובא בהרבה ספרים, בחת"ס (שו"ת יו"ד סי' רצד) ובחיד"א בפני דוד, כולם מביאים זאת מהרמ"ע, מבלי להזכיר שהרמ"ע מצטט זאת מאיזה חכם מפרש קדום, והוא פלא