בן ראובן כתב:סגי נהור כתב: (פירושו של פרופ' אומן אכן מפליא!).
עטוף בהרבה מלים מפליאות, אבל כל מה שהוא אומר למעשה הוא שחולקים בשווה לכל אחת עד כדי חצי כתובתה (ואז הוא משער מה עושים אם יש יותר מחצי לכולן, ומידי השערה לא יצא כי בדוגמאות שבמשנה אין מקרה כזה). וסוף סוף מידי שרירותיות לא יצא.
קרית מלך כתב:בן ראובן כתב:סגי נהור כתב: (פירושו של פרופ' אומן אכן מפליא!).
עטוף בהרבה מלים מפליאות, אבל כל מה שהוא אומר למעשה הוא שחולקים בשווה לכל אחת עד כדי חצי כתובתה (ואז הוא משער מה עושים אם יש יותר מחצי לכולן, ומידי השערה לא יצא כי בדוגמאות שבמשנה אין מקרה כזה). וסוף סוף מידי שרירותיות לא יצא.
בקובץ בית אהרן וישראל פרסם הגרש"מ סגל שליט"א סדרת מאמרים המפריכה מכל וכל את תאוריית פרופ' אומן בפירוש המשנה הנ"ל.
א מבקש כתב:בקובץ בית אהרן וישראל פרסם הגרש"מ סגל שליט"א סדרת מאמרים המפריכה מכל וכל את תאוריית פרופ' אומן בפירוש המשנה הנ"ל.
במסתרים כתב:הטעות איננה נוגעת להבנתו
במסתרים כתב:הכותב מרגיש בנוח לטפל בדיני נפשות ממש.
אין אדם ניצול משגיאות, והטעות איננה נוגעת להבנתו. אני יודע.
אלכסנדרוס כתב:אינני יודע במה ובמי מדובר, ומאידך אני כן מכיר את העולם ולכן סובר שיש לשקול את האפשרות שזה מעשה ידיו להתפאר של אחד העורכים, שלא הסכים להשאיר ר"ת [= רבינו תם] פשוט אחד בטקסט והתעקש לפתוח אותו, ועינו של הכותב פסחה על "התיקון" של העורך.
אלכסנדרוס כתב:אינני יודע במה ובמי מדובר, ומאידך אני כן מכיר את העולם ולכן סובר שיש לשקול את האפשרות שזה מעשה ידיו להתפאר של אחד העורכים, שלא הסכים להשאיר ר"ת פשוט אחד בטקסט והתעקש לפתוח אותו, ועינו של הכותב פסחה על "התיקון" של העורך.
כדכד כתב:מצאתי בספר משנה ברורה אחד בציונים מהרמ"א "תשובת הריב"ש סימן מגן אברהם"וכן מצאתי שההיתר שברמ"א ר"ס תנג להשהות קטניות בבית בפסח מובא בשם "תורת הבית סימן"...
זה אולי מאשש קצת את סברת הרב אלכסנדרוס
אמנם הרמב"ן אינו מביא זאת בשמו של הרא"ם על רש"י(!) אלא אומר: "ורבים אמרו שהם לא קידמו אותם אבל ישראל קנו מהם"...
טפח כתב:מה מקור ההגדרה המפורסמת שחוקרי התלמוד מתעניינים רק במאפיינים החיצוניים של התנאים והאמוראים?
כאן מביא אותה הרב זווין בציטוט מספרו של הרב עמיאל.
חד ברנש כתב:לאחרונה יצאו לאור יוצרותיו של אחד מגדולי פייטני ספרד והמזרח הקדומים, ר' יוסף אבן אביתור.
שמחה גדולה היא, אבל כמה חבל שהמהדירים הם בטלנים ועמי ארצות בכל הנוגע לפירוש הפיוטים (וגם בעניינים אחרים, כמו ניקוד, אבל זה כבר פרשיה אחרת) עד שהגיעו לפירושים מגוחכים עד אימה. הנה אחד מהם:
ביוצר לפרשת פרה, העוסק בענייני פרה אדומה, נתפייט כן:
והמהדירים פירשו:
הכהן השקה את הסוטה מי אפר פרה אדומה!!!
צחוק עשו לנו, כל השומע יצחק להם!
חד ברנש כתב:לאחרונה יצאו לאור יוצרותיו של אחד מגדולי פייטני ספרד והמזרח הקדומים, ר' יוסף אבן אביתור.
שמחה גדולה היא, אבל כמה חבל שהמהדירים הם בטלנים ועמי ארצות בכל הנוגע לפירוש הפיוטים (וגם בעניינים אחרים, כמו ניקוד, אבל זה כבר פרשיה אחרת) עד שהגיעו לפירושים מגוחכים עד אימה. הנה אחד מהם:
ביוצר לפרשת פרה, העוסק בענייני פרה אדומה, נתפייט כן:
והמהדירים פירשו:
הכהן השקה את הסוטה מי אפר פרה אדומה!!!
צחוק עשו לנו, כל השומע יצחק להם!
אליסף כתב:לא יאומן. איך זה עובר באקדמיה??
פרנקל תאומים כתב:חד ברנש כתב:לאחרונה יצאו לאור יוצרותיו של אחד מגדולי פייטני ספרד והמזרח הקדומים, ר' יוסף אבן אביתור.
שמחה גדולה היא, אבל כמה חבל שהמהדירים הם בטלנים ועמי ארצות בכל הנוגע לפירוש הפיוטים (וגם בעניינים אחרים, כמו ניקוד, אבל זה כבר פרשיה אחרת) עד שהגיעו לפירושים מגוחכים עד אימה. הנה אחד מהם:
ביוצר לפרשת פרה, העוסק בענייני פרה אדומה, נתפייט כן:
והמהדירים פירשו:
הכהן השקה את הסוטה מי אפר פרה אדומה!!!
צחוק עשו לנו, כל השומע יצחק להם!
אוי אוי זה טוב.. גיוואלדיג! נתת שמחה בליבי..
מה זה הדבר הזה?? מה טיבם של המהדירים? זכרים? שומרי תורה ומצוות?
זו הרי לא דוגמא לבטלנות בהבנה ובפרשנות של הפיוטים, אלא לבורות ועם הארצות של מי שלא קרא ולא שנה מימיו..
חד ברנש כתב:לאחרונה יצאו לאור יוצרותיו של אחד מגדולי פייטני ספרד והמזרח הקדומים, ר' יוסף אבן אביתור.
שמחה גדולה היא, אבל כמה חבל שהמהדירים הם בטלנים ועמי ארצות בכל הנוגע לפירוש הפיוטים (וגם בעניינים אחרים, כמו ניקוד, אבל זה כבר פרשיה אחרת) עד שהגיעו לפירושים מגוחכים עד אימה. הנה אחד מהם:
ביוצר לפרשת פרה, העוסק בענייני פרה אדומה, נתפייט כן:
והמהדירים פירשו:
הכהן השקה את הסוטה מי אפר פרה אדומה!!!
צחוק עשו לנו, כל השומע יצחק להם!
כמהים_ כתב:זו באמת דוגמא קיצונית ולענ"ד די חריגה, וכנראה מה שהטעה אותם הוא אזכור שער ניקנור בפיוט, שיש בו קושי מצד עצמו.
כמהים_ כתב:[לענ"ד, שער ניקנור כאן הוא כינוי למקדש בכלל, וכוונת הטור היא שלעתיד לבוא, כאשר הכהן יעמוד בשער ניקנור (=במקדש), אז יהגו הכל סוד פליאת פרה כי יגלה הקב"ה טעמי פרה.]
ההוא גברא כתב:ראיתי גרוע יותר: ד"ר אחד הוציא פירוש על סדר עבודה שלא נדפס בשלמותו מעולם (כי לפני מאה חמשים שנה היה אחד שכתב עליו שרוב דבריו פשוטים, והדפיס ממנו רק את החידושים). בסדר העבודה היה כתוב "חמה". ובפירוש "חמה שמש". הוא טעה וקרא "חכם שמש" (זה היה כתב ספרדי רהוט, אבל השוואה לגוף סדר העבודה היא מינימום), וציין בהערות לגמרא ברכות "ואם שמש תלמיד חכם הוא טחו בכותל"...
גביר כתב:במפרשים אכן מובא שבזמן לא לכל אדם מותר היה לרכב על סוס והיה צורך ברשות מיוחדת לזה, כמו שמשמע מכמה וכמה מקומות, ולכן הרוכב על סוס נקרא 'מלך'.
גביר כתב:בגמ' שבת קנב למדנו - על סוס מלך דעל חמור בן חורין ודמנעלי בריגלוהי בר איניש דלא הא ולא הא דחפיר וקביר טב מיניה
משמע שהן שלוש דרגות של דבר אחד ומובן
הסברא נותנת לקשור את הדברים לחוקי עומר - איסור רכיבה על סוס, חיוב ירידה מהחמור בפני מוסלמי, וחליצת נעליים בפניו.
מן הסתם, לולא היינו יודעים בוודאות גמורה שהגמרא נחתמה עוד קודם להיווצרות האסלאם היה המחקר קובע כי זהו הרקע ההיסטורי לדברי הגמרא.
ללמדך עד כמה סברות מסוג זה טעונות זהירות ובדיקה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 186 אורחים