הודעהעל ידי תורת ארם צובא » ד' אפריל 18, 2012 10:04 pm
דעת הגאון החיד"א
מתוך הקונט' הנז"ל
כבר הזכרתי לעיל דברי הגאון החיד"א שאמר פנים אל פנים להגאון רבי אברהם כלפון (הב"ד בספרו לקט הקציר), וז"ל, ובהיותי אני הצעיר אברהם כלפון בליוורנו שנת תקס"ד, שאלתי את פי מורינו מופת הדור הרב החיד"א הי"ו על פתגמא דנא פה אל פה, ואמר לי, אני נוהג כמ"ש מרן ז"ל, ובדבר שהרב האריה החי מחמיר אני נוהג כדבריו ואיני מחמיר אלא על עצמי. וכבר כתב הגאון החיד"א בספרו ברכי יוסף (או"ח סי' מו ס"ק יא), דמ"ש מרן שלא לברך הנותן ליעף כח, הן עתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך ברכה זו על פי כתבי האר"י ז"ל, כי אף שקיבלנו הוראות מרן קים לן דאלמלא ראה מרן דעת האר"י ז"ל, גם הוא היה מורה לברך. וחזר וכתב בספרו טוב עין (ס"ס ז') שמרן ושאר הרבנים לא ידעו אחד ממאה מגדולת רבינו האר"י ז"ל, והן בעון נח נפשיה דהאר"י ז"ל בימי מרן, ויתכן שאח"כ ידע מרן מתלמידי האר"י ז"ל שהיה מברך ברכה זו וחזר בו, ונמשכו אחריו השד"ח והבא"ח והעלו דלא אמרינן סב"ל נגד האר"י, וכמבואר להלן.
וראה ראיתי שבספר פתח הדביר (סי' כה) כתב שגם רבנו החיד"א סובר שתמיד יש ללכת אחר הוראות מרן הבית יוסף זיע"א ולא אחר המקובלים, ומש"כ בברכי יוסף הנז' שאילו מרן היה רואה וכו', י"ל שהוא דוקא במקרה שדן בו, לענין ברכת הנותן ליעף כח, דהתם אין המנהג רק ע"פ המקובלים, אלא המנהג נוסד מפני שרבים מהפוסקים הפשטנים ס"ל לברך ברכה זו, ומהם הסמ"ג, מחזור ויטרי ועו' (וכמתבאר במקומו לעיל בדברים שיש בהם חילוק בין הלכה לקבלה אות כג), ומשום הכי שפיר אמרינן התם דאילו מרן היה רואה דברי הראשונים יחד עם דברי המקובלים, ושכן המנהג, היה חוזר בו (וכמו שבאמת העידו שבסוף ימיו חזר בו בזה והיה מברך), אבל בשאר מקומות שנחלקו הפוסקים עם המקובלים, אין לומר שאילו היו רואים דברי המקובלים היו חוזרים בהם. וכבר כתב סבא דמשפטים, רבה של ירושלים מהר"ש משאש בשו"ת תבואות שמש (או"ח סי' סז), דאם באנו לטעם זה דהחיד"א, נפל כל הכלל לפסוק כדעת הש"ע, שבכל דבר שנמצא היפך מרן ז"ל נוכל לומר אלו באמת ראה מרן אותו פוסק היה מודה לדבריו, והעיקר אצלינו הוא חתימת הש"ע כפי מה שהוא לפנינו, וכפי מה שנפרש בדבריו ונכריע דעתו בב"י ובש"ע, אבל להוסיף סברות אחרים ולומר אלו ידע וכו', אם באנו לזה לא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש.
וראיתי כעת ראיה חדשה מדברי רבנו החיד"א זיע"א, שכתב בברכ"י (סי' תפט סק"ה) גבי ספירת העומר בליל ב' של פסח, שראוי לאומרו אחר הסדר, ויש לזה טעם נכון על דרך האמת, אך מה אעשה שלפי הדין אסור לאכול עד שיספור. וכך הביא להוכיח בספר נוה שלום, והב"ד מהר"ש משאש בתשו' המובאת בקובץ בית הלל יד.
ומצינו בעוד מקומות רבים בדברי רבינו החיד"א זצוק"ל שלא נאמרו דבריו אלא לצנועים חכמה, ועי' בדבריו בספר יעיר אוזן (מע' פ' אות יג) שאם החומרא זהירות וזריזות, גם לדעת המיקל תע"ב, אבל כשהחומרא לדעת המיקל אין בה זריזות וטיבותא נקרא הדיוט, וכיו"ב כתב בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' א'), ועוד הוסיף וכתב דדוקא החסידים המפורסמים נוהגים בחומרא זו, ודאי שאסור למי שאינו בכלל זה לנהוג חומרא, שנראה כמחזיק עצמו לחסיד קדוש, ויש בזה יוהרא. וכן משמע בדברי מרן בש"ע (סי' לד) שבדבר שיש בו מחלוקת הפוסקים ופשטה הוראה כאחד מהם, אין להחמיר בציבור כחולקים אא"כ הוא ת"ח מפורסם בחסידות, וע"ע בחיים שאל בשם מהרי"ל. וחזר הגאון החיד"א וכתב בזה בפתח עינים (ב"מ ל. ועי' בחולין לז.), ומפורש בדבריו (ברכות ג:) שלא נאמרו שיעורים אלו אלא ליודעים.
וכן ראיתי שכתב הגאון החיד"א בככר לאדן (סי' ה' אות ז') דזימנין דכמה גדולי ישראל רואים דברי האר"י, ואעפ"כ אינם זזים ממנהגיהם, והב"ד הפר"ח גבי ברכת הנותן ליעף כח, שאף שפשט המנהג כדעת האר"י לברך ברכה זו, הוא נמנע מלברך. ושים ליבך למה שכתב עוד, "וגם אני עצמי נזהר שלא לדבר בפרהסיא נגד הנוהגים נגד דברי האר"י, ומזקנים אתבונן, אי לא נאמרו כל הדברים האלו אלא למצניעיהן".
ועוד חזר וכתב כן רבינו החיד"א גבי חומרות הפסח, שכתב כך (מחב"ר סי' תסז סק"ה), אף שכל אחד נוהג להחמיר על עצמו בהלכות הפסח, את צנועים חכמה להחמיר כרצונו בביתו ובחומותיו, ולשמיט כל מה דמצי שלא לגלות מסתוריו ואינו יהורא. וחזר וכתב כדומה לזה בספרו שער יוסף (סי' ח') שאפילו יש טעם לחומרא יזהר לעשותו בצנעה.
ואף יש מקומות שדעת רבינו האר"י ז"ל הייתה להחמיר, והגאון החיד"א נקט בזה לקולא, וחד מהם הוא גבי הפרשת חלה, שכתב בשער המצוות (סדר שלח) ששיעור חלה אחד ממ"ח חלקים, ודע כי אף שבזה"ז נשרפת, עכ"ז אין ראוי לסמוך על דברי המקלים להפריש כל שהוא, אבל צריך ליזהר להפרישה כשיעורה האמיתי עפ"י הסוד, א' ממ"ח חלקים. וכתב בברכ"י (יו"ד סי' שכב סק"ב) דלא שמיע לן ששום חסיד בדורינו נוהג כן.
וכל זה דלא כמ"ש ההוגה שהחיד"א היה מורה לרבים כדברי קבלה.
נערך לאחרונה על ידי
תורת ארם צובא ב ד' אפריל 18, 2012 10:28 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.