חיבור הלכתי על הש"ס - תעלומת המחבר

[המחקר]

בימים אלו אני עובד על כתב יד קדום, ככל הנראה משנות הת', שהוא למעשה חיבור ייחודי במינו על מסכתות הש"ס.
המחבר מביא את המשנה ועליה את מסקנות סוגיית הגמרא. לאחר מכן מצטט את דברי הרי"ף, הרמב"ם, ויתר הפוסקים הבולטים אחריהם. בדרך כלל הטור, השו"ע והרמ"א ונושאי כליהם. הוא מזכיר הרבה את הש"ך, אולם - למרבה הפלא - אינו מזכיר כלל את הט"ז, שחיבורו נדפס אף הוא בשנת ת"ו.
מאידך מוזכר ספר שער אפרים, שנדפס בשנת תמ"ח. כלומר השמטת הט"ז היא ככל הנראה מכוונת.
ניכר שהמחבר הוא אחד מיוחד מגאוני ישראל שביקש לחבר ספר הלכה מסכם בדומה להרי"ף. מכמה סיבות ניתן להוכיח שלפנינו האוטוגרף של המחבר ולא העתקת סופר, הגם שהכתב מרהיב ביופיו ובסידורו כבהעתקת סופר מומחה ומנוסה.

בכתב היד אין זכר לזהות המחבר. כאן נדרש מחקר בלשי.
אני מנסה לפצח את חידת זהות הכותב בשתי דרכים ואשמח לקבל על כך את חוות דעתם של חכמי הפורום:
א. מדוע התעלם המחבר מדברי הט"ז. האם ידוע לנו על פוסק כלשהו שכך נהג.
ב. האם ידוע על איזשהו חיבור מסוג זה שהיה בכתובים ואבד? או גאון כלשהו שידענו שחישב לכתוב חיבור שכזה?

[איש_ספר]

קרוב לודאי שהעליתי בעבר בפורום, זכרו ותמונתו של חיבור זה, כדי להסתייע בעזרת החברים ולא הועיל.

לע"ע איני מצליח למצוא בפורום

[תוכן]

היתה מחלוקת גדולה אם במחלוקת ש"ך וט"ז למי יש לנטות. כנראה שהמחבר סבור במפגין שיש לנטות לש"ך ולכן התעלם מהט"ז, ואולי צריך למצוא את אלו שנטלו צד במחלוקת, ולפ"ז אולי לנסות למצוא את שם המחבר.

[המחקר]

תודה
מה בדבר שאלותיי - לגבי הט"ז?

[תוכן]

אפשר להסתכל בהקדמות לחיבורים האלו, ולראות אם אחד המחברים מזכיר החיבור שחיבר כדי לבסס את דעת הש"ך או משהו בסגנון. האם יש רשימה מסודרת של כל המחברים שהוא כן מזכיר?

[פלוריש]

הנאמ"ן (דרכי הלימוד [מהד' תשע"ו] מאמר ה, עמוד עא): "היה שגור בתונס: באורח חיים - הלכה כמגן אברהם נגד טורי זהב, ביורה דעה - הלכה כשפתי כהן נגד טורי זהב, באבן העזר - הלכה כבית שמואל נגד חלקת מחוקק (אם כי הסתייגו משגיאות כתיב ולשון המצויות ע"פ רוב בבית שמואל), ובחושן משפט - הלכה כסמ"ע נגד הש"ך... ישנה גם דעה רווחת בתונס ובג'רבא שאין יכול המוחזק בדיני ממונות להסתמך על פוסקים נגד הסמ"ע בהבנת השולחן ערוך, ומוציאין ממון מידו לפי הבנת הסמ"ע, כי אני מקובלים שהסמ"ע כיוון לאמת יותר בכוונת מרן".

בנפש הרב (עמ' יט-כ הערה 42) כתב בשם הגרי"ד סולוביצ'יק שבאו"ח בד"כ הלכה במג"א נגד הט"ז, וביו"ד כש"ך נגד הט"ז, ובאבה"ע וחו"מ אפילו נדחק לתחתית הדף - ולכן בשיעור יו"ד רוב הזמן לימד רק את הש"ך.

בשו"ת ישיב משה (עמ' קז) הביא בשם הרב אלישיב שבמחלוקת שך וט"ז מנהג ליטא כש"ך ומנהג פולין כט"ז.

[נהר שלום]

מסתמא כבר בדקו, אבל אולי זה חיבור של הט"ז עצמו?

[ספרים וועלט]

הנאמ"ן (דרכי הלימוד [מהד' תשע"ו] מאמר ה, עמוד עא): "היה שגור בתונס: באורח חיים - הלכה כמגן אברהם נגד טורי זהב, ביורה דעה - הלכה כשפתי כהן נגד טורי זהב, באבן העזר - הלכה כבית שמואל נגד חלקת מחוקק (אם כי הסתייגו משגיאות כתיב ולשון המצויות ע"פ רוב בבית שמואל), ובחושן משפט - הלכה כסמ"ע נגד הש"ך... ישנה גם דעה רווחת בתונס ובג'רבא שאין יכול המוחזק בדיני ממונות להסתמך על פוסקים נגד הסמ"ע בהבנת השולחן ערוך, ומוציאין ממון מידו לפי הבנת הסמ"ע, כי אני מקובלים שהסמ"ע כיוון לאמת יותר בכוונת מרן".

בנפש הרב (עמ' יט-כ הערה 42) כתב בשם הגרי"ד סולוביצ'יק שבאו"ח בד"כ הלכה במג"א נגד הט"ז, וביו"ד כש"ך נגד הט"ז, ובאבה"ע וחו"מ אפילו נדחק לתחתית הדף - ולכן בשיעור יו"ד רוב הזמן לימד רק את הש"ך.

בשו"ת ישיב משה (עמ' קז) הביא בשם הרב אלישיב שבמחלוקת שך וט"ז מנהג ליטא כש"ך ומנהג פולין כט"ז.

האם אתה בטוח שהלכה כסמ"ע נגד הש"ך?
בפשטות הלכה כבתראי. בפרט כאשר מדובר בפוסק מובהק כמו הש"ך והבאים אחריו (תומים, קצות, נתיבות) הכריעו כמותו ברוב מקומות (כמובן, בהרבה מקומות הם גם חלקו על הש"ך ויישבו את דברי הסמ"ע, אבל אני מדבר מאותם המקומות שלא היה לאחרונים הנזכרים שיטה משלהם, אז הם הביאו את דברי הש"ך לפסק הלכה.)

[המחקר]

מסתמא כבר בדקו, אבל אולי זה חיבור של הט"ז עצמו?

א. לא מצאתי כתב ידו כדי להשוות
ב. האם יתכן שהט"ז יצטט שוב ושוב את הש"ך?!

[קו ירוק]

מסתמא כבר בדקו, אבל אולי זה חיבור של הט"ז עצמו?

זה לא יתכן מכמה סיבות, אבל הראשונה שבהם שהוא לא יזכיר בחיבור שהוא 'טרום' טורי זהב, את השער אפרים שנדפס שנים רבות אחרי הט"ז.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שעל הפסיקה במחלוקת ש"ך וט"ז ועל כל עניין המח', האריך הרה"ג יהושע ענבל באחד ממאמריו (בישורון כמדומני)

[פלוריש]

האם אתה בטוח שהלכה כסמ"ע נגד הש"ך? בפשטות הלכה כבתראי. בפרט כאשר מדובר בפוסק מובהק כמו הש"ך והבאים אחריו (תומים, קצות, נתיבות) הכריעו כמותו ברוב מקומות (כמובן, בהרבה מקומות הם גם חלקו על הש"ך ויישבו את דברי הסמ"ע, אבל אני מדבר מאותם המקומות שלא היה לאחרונים הנזכרים שיטה משלהם, אז הם הביאו את דברי הש"ך לפסק הלכה.)

לא אמרתי מה דעתי אלא ציטטתי את מנהג תוניס. והלכתא כבתראי אינו כלל חותך, וכגון אם סברו שהסמ"ע צודק. ועוד, כמדומה שבזמנם לא הכירו בתוניס את הקצות והנתיבות והתומים.

כמדומני שעל הפסיקה במחלוקת ש"ך וט"ז ועל כל עניין המח', האריך הרה"ג יהושע ענבל באחד ממאמריו (בישורון כמדומני)

אכן עסק בזה במאמרו סלע המחלוקת שנדפס בישורון (והועלה לפורום). הוא כותב שם שבזמנם היה נחשב הט"ז יותר, בהיותו מגדולי הדור, בעוד הש"ך היה מחבר צעיר לפני גיל 30, והיתה החלטה של ועד ארבע ארצות לפסוק כט"ז. אולם במשך השתנתה מעט התמונה והנטיה היא להעדיף את הש"ך.

[המחקר]

יש כאן דרך ליצור קשר עם הרב ענבל?

[מחולת המחנים]

ישבתי פעם אצל הג"ר יעקב רוזנטל זצ"ל ושאלני כיצד פוסקים במחלוקת הש"ך והט"ז, עניתי לו כהש"ך (כך היה נראה לי מהחכמת אדם), אמר לי הגר"י הליטאים פוסקים כהש"ך אבל החסידים פוסקים כהט"ז.

[א' זעירא]

יש כאן דרך ליצור קשר עם הרב ענבל?

תשלח באישי לניק "יורה_דעות". אך איני יודע באיזה תדירות מבקר כאן בפורום.
המייל שלו הוא [email protected].

[משה פרץ]

הנאמ"ן (דרכי הלימוד [מהד' תשע"ו] מאמר ה, עמוד עא): "היה שגור בתונס: באורח חיים - הלכה כמגן אברהם נגד טורי זהב, ביורה דעה - הלכה כשפתי כהן נגד טורי זהב, באבן העזר - הלכה כבית שמואל נגד חלקת מחוקק (אם כי הסתייגו משגיאות כתיב ולשון המצויות ע"פ רוב בבית שמואל), ובחושן משפט - הלכה כסמ"ע נגד הש"ך... ישנה גם דעה רווחת בתונס ובג'רבא שאין יכול המוחזק בדיני ממונות להסתמך על פוסקים נגד הסמ"ע בהבנת השולחן ערוך, ומוציאין ממון מידו לפי הבנת הסמ"ע, כי אני מקובלים שהסמ"ע כיוון לאמת יותר בכוונת מרן".

בנפש הרב (עמ' יט-כ הערה 42) כתב בשם הגרי"ד סולוביצ'יק שבאו"ח בד"כ הלכה במג"א נגד הט"ז, וביו"ד כש"ך נגד הט"ז, ובאבה"ע וחו"מ אפילו נדחק לתחתית הדף - ולכן בשיעור יו"ד רוב הזמן לימד רק את הש"ך.

בשו"ת ישיב משה (עמ' קז) הביא בשם הרב אלישיב שבמחלוקת שך וט"ז מנהג ליטא כש"ך ומנהג פולין כט"ז.

האם אתה בטוח שהלכה כסמ"ע נגד הש"ך?
בפשטות הלכה כבתראי.

וכ"כ גם חכמי מראכש בשו"ת חפץ נחמד וגנת ורדים (ריש עמוד ו) [חוץ מאם פשט דברי הש"ע כהסמ"ע]. ובהערה שם כ' שיש שנהגו לפסוק כהסמ"ע. וראה עוד ב- https://gilyonot.blogspot.com/2022/04/blog-post.html

[פייביש אופטובסקי]

אם יורשה לשאול,
על כמה מסכתות מהש"ס יש בכתב היד?

[ספרים וועלט]

הנאמ"ן (דרכי הלימוד [מהד' תשע"ו] מאמר ה, עמוד עא): "היה שגור בתונס: באורח חיים - הלכה כמגן אברהם נגד טורי זהב, ביורה דעה - הלכה כשפתי כהן נגד טורי זהב, באבן העזר - הלכה כבית שמואל נגד חלקת מחוקק (אם כי הסתייגו משגיאות כתיב ולשון המצויות ע"פ רוב בבית שמואל), ובחושן משפט - הלכה כסמ"ע נגד הש"ך... ישנה גם דעה רווחת בתונס ובג'רבא שאין יכול המוחזק בדיני ממונות להסתמך על פוסקים נגד הסמ"ע בהבנת השולחן ערוך, ומוציאין ממון מידו לפי הבנת הסמ"ע, כי אני מקובלים שהסמ"ע כיוון לאמת יותר בכוונת מרן".

בנפש הרב (עמ' יט-כ הערה 42) כתב בשם הגרי"ד סולוביצ'יק שבאו"ח בד"כ הלכה במג"א נגד הט"ז, וביו"ד כש"ך נגד הט"ז, ובאבה"ע וחו"מ אפילו נדחק לתחתית הדף - ולכן בשיעור יו"ד רוב הזמן לימד רק את הש"ך.

בשו"ת ישיב משה (עמ' קז) הביא בשם הרב אלישיב שבמחלוקת שך וט"ז מנהג ליטא כש"ך ומנהג פולין כט"ז.

האם אתה בטוח שהלכה כסמ"ע נגד הש"ך?
בפשטות הלכה כבתראי.

וכ"כ גם חכמי מראכש בשו"ת חפץ נחמד וגנת ורדים (ריש עמוד ו) [חוץ מאם פשט דברי הש"ע כהסמ"ע]. ובהערה שם כ' שיש שנהגו לפסוק כהסמ"ע. וראה עוד ב- https://gilyonot.blogspot.com/2022/04/blog-post.html

פתחי תשובה חושן משפט סימן עה ס"ק כ
כבר כתב בתשובת חות יאיר [סי' קס"ה], הבאתיו בסימן כ"ה סעיף א' [סק"ב] בד"ה או בדברי, דבכל מקום שיש מחלוקת בין הסמ"ע והש"ך, יש לפסוק כהש"ך אף להוציא כו', אם לא היכי שהדיינים מכירים בטעם נכון שהש"ך העביר הדרך על הסמ"ע, ע"ש. וכן כתב בספר נתיבות המשפט סוף סימן כ"ה בדיני תפיסה אות כ',

[משה פרץ]

כן הובאו שם דברי הפתחי תשובה. וראה עוד בס' משפט התפיסה הנד"מ.