◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[ספרים וועלט]

ראיתי מציינים לספר צפנת פענח (להגאון הרוגוצ'ובי זצ"ל) חלק "מילואים" דף וכו', לאיזה חלק הכוונה? או באיזה חלק נמצא המילואים?

קונ' ההשלמה.

תודה, אכן מצאתי שם מה שחיפשתי.

[אור קדמאה]

בספר אמת ליעקב (ניניו), מערכת מ אות כ"א כתב:

מלאכים שקטרגו בקבלת התורה ואמרו "ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ תנה הודך על השמים" קשה מהו תיבת הודך ומה פירוש על השמים, אבל הענין יובן דנודע דהג' אהי"ה שסימנם יה"א ובגימטריא תנ"ה הם בנה"י דאימא ומתלבשים במוחין דז"א ומוחין דנוק' ומלאכים אלו שקטרגו הם מצד הדין והוד הוא מצד הדין והמלאכים הם בעולם היצירה וס"ת הוא הז"א בסוד עולם היצירה ולכן אמרו ה' אדונינו ר"ל ה' הוא ז"א ואתה אדונינו דשם עיקר מדור למלאכים מה אדיר שמך בכל הארץ כלומר השמות דשורש המוחין שהם הג' אהי"ה הנזכרים שסימנם יה"א למה אתה רוצה ליתנם בכל הארץ עד סיום המלכות הנקראת ארץ וכו' וכו', שם ש"ד ח' ח' פי"ג.
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=130
ומשמע מדבריו שמעתיק מדברי האריז"ל במבוא שערים.
ולפלא של מצאתי שם, ולא בשאר כתבי האריז"ל.
האם מישהו יודע במה מדובר?

[יהודה בן יעקב]

טז יוד קכ,יד.png (63.22 KiB) נצפה 2920 פעמים

האם הגהות מהרש"ל אלו הודפסו באיזה מקום?

[א גאליציאנער]

בספר 'פנינים יקרים' מובא [על מגילת רות] משם ספר יה"ת, שמא ידע מאן דהו באיזה ספר מדובר?
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מה שנכון נכון]

בספר 'פנינים יקרים' מובא [על מגילת רות] משם ספר יה"ת, שמא ידע מאן דהו באיזה ספר מדובר?

ים התלמוד.

[א גאליציאנער]

ייש"כ למר ולכל המגיבים בפרטי, אכן מדובר בספר זה לגאה"ג רבי משה יהושע העשיל אורנשטיין אחי הישועות יעקב ובן הרמ"ז רבני לבוב.
אגב, רבים טועים בקריאת שם הספר 'ים התלמוד', בעוד שמו האמיתי של הספר הוא 'הים התלמוד'.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מה שנכון נכון]

אגב, רבים טועים בקריאת שם הספר 'ים התלמוד', בעוד שמו האמיתי של הספר הוא 'הים התלמוד'.

לא נורא. אפי' השו"מ שסיפר בהקדמה על השם וטעמו קורא לספר ים התלמוד. והטעם ק"ל.

[א גאליציאנער]

אגב, רבים טועים בקריאת שם הספר 'ים התלמוד', בעוד שמו האמיתי של הספר הוא 'הים התלמוד'.

לא נורא. אפי' השו"מ שסיפר בהקדמה על השם וטעמו קורא לספר ים התלמוד. והטעם ק"ל.

אכן, אני פשוט כתבתי את הדברים, כי במכלול, - ובמקורו ב'ויקי' ע"פ פשטות, ראו לנכון נחיצות לכתוב כי בחלק מהמהדורות טעו המדפיסים וקבעו בדפוס את שם הספר 'הים התלמוד'... ובכן, להוציא מליבן...
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[613מצו]

בסודות התפילה לרוקח כתוב "יש בישתבח ט"ו לשונות שבח כנגד ט"ו שיר המעלות שבתהילים וכנגד ט"ו תיבות של ברכת כהנים וכן ביתגדל ויתקדש יש בו ט"ו לשונו' שבח וכן באמת ויציב כלם מטעם זה. וי"ל שהאחד כנגד שיר המעלות והשני כנגד ברכת כהנים והשלישי כנגד ט"ו הודו, סופי תיבות דו"ד ויש לומר פירו' כשיבוא משיח בן דוד אז יודו לו כל האומות." בהערה על "סופי תיבות דו"ד" ר' הרשלר מציע שמדובר על סופי תיבות אחד ושמו אחד (שאגב זה גמטריא י"ד)...

מה זה ט"ו הודו?

[הבטחתי]

בהגדה של פסח עם פירוש הראב"ן על הלל הגדול כתוב כך
וט"ו הודו יש כאן וכנגדם תקנו ט"ו שבחות בישתבח וכן בקדיש (חיפשתי באוצה"ח ט"ו הודו, מניח שיש עוד תוצאות, הבאתי הראשונה שמצאתי).

[613מצו]

בהגדה של פסח עם פירוש הראב"ן על הלל הגדול כתוב כך
וט"ו הודו יש כאן וכנגדם תקנו ט"ו שבחות בישתבח וכן בקדיש (חיפשתי באוצה"ח ט"ו הודו, מניח שיש עוד תוצאות, הבאתי הראשונה שמצאתי).

עדיין השאלה עומדת - איזה ט"ו הודו? בהלל הגדול יש ד' פעמים 'הודו'...

[נוריאל עזרא]

......
מה זה ט"ו הודו?

בהגדה של פסח עם פירוש הראב"ן על הלל הגדול כתוב כך
וט"ו הודו יש כאן וכנגדם תקנו ט"ו שבחות בישתבח וכן בקדיש (חיפשתי באוצה"ח ט"ו הודו, מניח שיש עוד תוצאות, הבאתי הראשונה שמצאתי).

ייש"כ.

עדיין השאלה עומדת - איזה ט"ו הודו? בהלל הגדול יש ד' פעמים 'הודו'...

עיי"ש בראב"ן הנ"ל שמחשיב לבד מההודו שכתובים להדיא גם את כל מה שפותח בל' שכותב שגם בהם יש לומר הודו ויוצא א"כ שיש ט"ו עיי"ש בדבריו.
https://tablet.otzar.org/#/book/11148/p ... 0/end/21/c

[613מצו]

עיי"ש בראב"ן הנ"ל שמחשיב לבד מההודו שכתובים להדיא גם את כל מה שפותח בל' שכותב שגם בהם יש לומר הודו ויוצא א"כ שיש ט"ו עיי"ש בדבריו.
https://tablet.otzar.org/#/book/11148/p ... 0/end/21/c

ייש״כ! משמע מפירושו שלגירסתי יש למד לפני שבשפלנו ונתן לחם? או רק שכביכול יש שם למד? וגם ברור לא לספור את הלמד של עוג אבל הוא כן סופר הלמד של סיחון?
(אגב, בשני כ״י של פירוש ראבן על הסידור לא מצאתי את ההסבר הזה…)

[נוריאל עזרא]

ייש״כ! משמע מפירושו שלגירסתו יש למד לפני שבשפלנו ונתן לחם? או רק שכביכול יש שם למד? וגם ברור לא לספור את הלמד של עוג אבל הוא כן סופר הלמד של סיחון?

לא שמתי לב בתחילה, אך אכן כך נראה כדבריך ייש"כ גדול.

(אגב, בשני כ״י של פירוש ראבן על הסידור לא מצאתי את ההסבר הזה…)

אין לי דרך לבדוק אך בהקדמה הוא מתאר בפרטות את כל כתבי היד הידועים שהיו או לא היו לפניו וראה הערה 25 שמציין על איזה מהם מבוסס וז"ל:
עיקרו של הטכסט הוא עפ"י כתי"ב [= בריטי] אלא שפעמים השתמשתי בכי"ה [= הממבורג] וכמו כן נעזרתי בכתב יד פרמא וכן בסדר הראבן ובפירוש המיוחס לוטרי ראה להלן אודותם ובסידור הר"ש מגרמייזא וכו'.

[613מצו]

ייש״כ! משמע מפירושו שלגירסתו יש למד לפני שבשפלנו ונתן לחם? או רק שכביכול יש שם למד? וגם ברור לא לספור את הלמד של עוג אבל הוא כן סופר הלמד של סיחון?

לא שמתי לב בתחילה, אך אכן כך נראה כדבריך ייש"כ גדול.

(אגב, בשני כ״י של פירוש ראבן על הסידור לא מצאתי את ההסבר הזה…)

אין לי דרך לבדוק אך בהקדמה הוא מתאר בפרטות את כל כתבי היד הידועים שהיו או לא היו לפניו וראה הערה 25 שמציין על איזה מהם מבוסס וז"ל:
עיקרו של הטכסט הוא עפ"י כתי"ב [= בריטי] אלא שפעמים השתמשתי בכי"ה [= הממבורג] וכמו כן נעזרתי בכתב יד פרמא וכן בסדר הראבן ובפירוש המיוחס לוטרי ראה להלן אודותם ובסידור הר"ש מגרמייזא וכו'.

ומצאתי עכשיו בפירושו כ"י אוקספורד ללא קשר לאות 'למד' וזה מסיר את הקושיות שהעליתי.

2024-06-14 07_56_34-Bodleian Library MS. Huntington 404.png (771.75 KiB) נצפה 2590 פעמים

[חד ברנש]

בספר ברכת אברהם לרא"מ אלברט, ב, עמ' פא, מזכיר "גליון כתב יד של ספר דברי הימים לירחמיאל"

נוהג כצאן יוסף123.PNG (134.4 KiB) נצפה 2487 פעמים

ספר דברי הימים לירחמיאל נדפס ונכנס לאוצר,
אבל לא מצאתי שם זכר לגליון זה.
יש היודעו?

[בריושמא]

בספר אמת ליעקב (ניניו), מערכת מ אות כ"א כתב:

מלאכים שקטרגו בקבלת התורה ואמרו "ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ תנה הודך על השמים" קשה מהו תיבת הודך ומה פירוש על השמים, אבל הענין יובן דנודע דהג' אהי"ה שסימנם יה"א ובגימטריא תנ"ה הם בנה"י דאימא ומתלבשים במוחין דז"א ומוחין דנוק' ומלאכים אלו שקטרגו הם מצד הדין והוד הוא מצד הדין והמלאכים הם בעולם היצירה וס"ת הוא הז"א בסוד עולם היצירה ולכן אמרו ה' אדונינו ר"ל ה' הוא ז"א ואתה אדונינו דשם עיקר מדור למלאכים מה אדיר שמך בכל הארץ כלומר השמות דשורש המוחין שהם הג' אהי"ה הנזכרים שסימנם יה"א למה אתה רוצה ליתנם בכל הארץ עד סיום המלכות הנקראת ארץ וכו' וכו', שם ש"ד ח' ח' פי"ג.
ומשמע מדבריו שמעתיק מדברי האריז"ל במבוא שערים.
ולפלא של מצאתי שם, ולא בשאר כתבי האריז"ל.

נמצא במבוא שערים, שער ד, חלק ב, פרק יג. ירושלים תרס"ד, דף לה ע"א.

[אור קדמאה]

רבינו בריושמא,
זה המבוא שערים https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 73&hilite=
ולא נמצא שמץ מהדרוש של המלאכים וכו'

[בריושמא]

ולא נמצא שמץ מהדרוש של המלאכים וכו'

ידעתי בני ידעתי, ואולם השורה הזאת: "הג' אהי"ה שסימנם יה"א ובגימטריא תנ"ה הם בנה"י דאימא", נמצאת שם,
ואליה התכוון ר' יעקב ניניו.

[באתי רק להעיר]

ב'כנסת הגדולה' יו"ד סי' ריד בהגהות טור ס"ק א מציין לקונטרס הנפיחה למורי הרב [=המהרי"ט] הובא בספר מגן אברהם בקובץ קטן סי' ט' י'.
לא הצלחתי לזהות לאיזה 'מגן אברהם' כוונתו, אולי מישהו מ'חכמי הפורום' יודע?

[רציני]

ב'כנסת הגדולה' יו"ד סי' ריד בהגהות טור ס"ק א מציין לקונטרס הנפיחה למורי הרב [=המהרי"ט] הובא בספר מגן אברהם בקובץ קטן סי' ט' י'.
לא הצלחתי לזהות לאיזה 'מגן אברהם' כוונתו, אולי מישהו מ'חכמי הפורום' יודע?

הכנסת הגדולה מזכיר הרבה פעמים את המגן אברהם להרב אברהם מוטאל שהיה תלמיד המהרי"ט.
בשו"ת מהר"ם די בוטון מהדורת זכרון אהרן (עמוד קנד) כתבו: אינו מצוי בידינו, למרות שמלשון הכנה"ג בכמה מקומות נראה שכבר נדפס בימיו.
בתורת נזיר לרב אברהם מוטאל הנדפס תקפ"א בהסכמת רבני אזמיר כתבו: צאו וראו מאן גברא רבא הרב כנה"ג דנפיש נהוריה טובא אייתי מתניתא משמיה דר' לא זז מחבבה מתשובות מגן אברהם אשר או'ר לא בציו'ן זה כת"י מרגניתא טבא. פוק עיין בדיניה. [נראה שהם לא הכירו שנדפס, אולם מילת 'כת"י' כתובה באופן משונה].
מהכנסת הגדולה נראה שזה היה ספר על גיטין וגם היה לו חלק תשובות [ואולי על חלק התשובות כוונתו קובץ קטן]. בתורת הנזיר הנ"ל משמע שזה תשובות.

נ.ב. חסר מחקר על הכנסת הגדולה, מקורותיו, אופן הכתיבה, הנסמכים עליו שרק היה להם ספרו ולא ציינו [על זה יש קצת על המגן אברהם אבלי והעולת תמיד], וכו' וכו'.

[באתי רק להעיר]

רציני כתב: הכנסת הגדולה מזכיר הרבה פעמים את המגן אברהם להרב אברהם מוטאל שהיה תלמיד המהרי"ט.

האם יש לזה איזה אסמכתא, שהיה תלמידו? כי החיד"א ב'שם הגדולים' בערך המהרי"ט לא מנה אותו בין התלמידים, וכן בערכו.

[אור קדמאה]

ולא נמצא שמץ מהדרוש של המלאכים וכו'

ידעתי בני ידעתי, ואולם השורה הזאת: "הג' אהי"ה שסימנם יה"א ובגימטריא תנ"ה הם בנה"י דאימא", נמצאת שם,
ואליה התכוון ר' יעקב ניניו.

תודה רבה.


א.
במחילה ממע"כ,
נראה לי שכונת הציון הוא על כל הקטע.
והא ראיה שמיד לאחריו כתב בסוגריים (א"ה אשר על פי קוטב זה יובן כונת המאמר במסכת שבת וכו',
משמע שעד כאן מדברי המבו"ש, ומכאן ואילך הוא דברי עצמו.

בדרך השערה אפשר לומר, שקטע זה הינו הגה"ה לאחד מן הקדושים על גליון המבו"ש, והאמת ליעקב חשב שהוא מדברי האריז"ל בעצמו.
וחכ"א אמר לי שכבר מצא כזאת באמל"י, שמציין לדברי הרב, ובאמת הוא מגליון הרמ"ז או הרנ"ש. אך בנידו"ד לא מצאתי כזאת ברמ"ז ורנ"ש.

אולי יש למע"כ מידע על העותק האישי מספר מבו"ש של ר' יעקב ניניו?


ב.
כוונה זו, של ג' אהי"ה וכו' בגי' תנ"ה, מופיעה פעמים רבות בכתבי האר"י,
למשל דרושי מטבע ברכה, דרוש הקדיש, דרוש ג' ודרוש ו' דראש השנה, וכן במקבילה של פרק זה במבו"ש - דרוש ג' דיוכ"פ,
אם ה"אמת ליעקב" רצה לציין לכוונה זו, הוה לי' לציין לכוונת מטבע ברכה, שמצוי טפי, עשרות פעמים בכל יום.

[רציני]

רציני כתב: הכנסת הגדולה מזכיר הרבה פעמים את המגן אברהם להרב אברהם מוטאל שהיה תלמיד המהרי"ט.

האם יש לזה איזה אסמכתא, שהיה תלמידו? כי החיד"א ב'שם הגדולים' בערך המהרי"ט לא מנה אותו בין התלמידים, וכן בערכו.

איני יודע למה כתבתי כך, ומשו"ת מהרי"ט חלק א' סימן קנ נראה קצת שלא היה תלמידו.

[בריושמא]

אולי יש למע"כ מידע על העותק האישי מספר מבו"ש של ר' יעקב ניניו?

אינני יודע מאומה.

[יהודה בן יעקב]

כתב בבאור הגר"א יורה דעה סימן קכ ס"ק לח

אם הטביל כו'. כנ"ל בסעיף שקדם ועב"י וכמ"ש הב"ח דלא כש"ך (ומהרשב"א אין הכרח כמ"ש האחרונים):

למה ירמזון מיליו של המגיה ז"ל?

[יהודה בן יעקב]

כתב בשו"ת מנחת אלעזר חלק ד סימן מב

ותי' אא"ז עפ"י המפורש בזוה"ק (פ' בא. דף ל"ח ע"א) שאותו לילה שעברו על הים הי' אור ויום לישראל כתקופת תמוז

בזוה"ק שם ראיתי על ליל ט"ו בניסן שבו יצאו ממצרים, אך לא מצאתי כן על ליל שביעי של פסח שבו עברו את הים.

[אלון בן שמרי]

באור הלכה סימן שמ סעיף א
אלא דקשה על דבריו דלפ"ז אמאי פסק דבמלקט לבנות מתוך שחורות אפילו באחת חייב הא מ"מ א"צ להשער גופא דאף אם נימא דמיירי שצריך להשערה האחת שליקט הא בעצמה בלבד לית בה שיעורא לחיוב וכי משום דעושה תועלת היפוי בליקוט השערה האחת יושלם בזה השיעור של ב' שערות הצריך לגופן אח"כ מצאתי לאחד שהקשה כן

אולי ידוע לאחד מבית מדרשינו מי הוא האחד שהקשה כן?

[חיימקה]

באור הלכה סימן שמ סעיף א
אלא דקשה על דבריו דלפ"ז אמאי פסק דבמלקט לבנות מתוך שחורות אפילו באחת חייב הא מ"מ א"צ להשער גופא דאף אם נימא דמיירי שצריך להשערה האחת שליקט הא בעצמה בלבד לית בה שיעורא לחיוב וכי משום דעושה תועלת היפוי בליקוט השערה האחת יושלם בזה השיעור של ב' שערות הצריך לגופן אח"כ מצאתי לאחד שהקשה כן

אולי ידוע לאחד מבית מדרשינו מי הוא האחד שהקשה כן?

viewtopic.php?t=51486

[אלון בן שמרי]

במקום שאין אנשים..
היחיד שמצאתי שהקשה כן מלבד הביאור הלכה הוא הבית מאיר שכ' בזה"ל
בית מאיר אורח חיים סימן שמ
המ"א ריש הסימן מביא הויכוח שבין הט"ז וש"ך ובסק"א כתב ולמ"ד מלאכה שאצ"ל פטור מיירי שצריך לשערו. והם דברי הנקה"כ שמביא בהויכוח הנ"ל שנמי מוקים הסעיף ל"א שבסימן שכ"ח בהכי: ותמהני ומה יענה למלקט לבנה מתוך שחורים דחייב דנמי מלאכה שאצ"ל היא: (ותו דאי בשצריך להשער למלאכה יראה לפ"ר דאפילו באחת יהא חייב מדאחשבה למלאכה שצריך לה כמו מלקט אחת לבנה מתוך שחורות דחייב משום דמקפידין עליה). א"ו דליתא כי שערה אחת ואפילו שתים באמת לא יצליחו לשום מלאכה ובודאי משמעות הטור וש"ע משמע כדעת הריב"ש דגוזז אפילו א"צ להשער חשוב מלאכה צריכה לגופה.
ולכאורה לו כיוון הביאור הלכה.

[טפח]

ר' דוב לנדו בגליונותיו מציין להפנייה מוטעית, מי יודע להיכן כוונתו?

גליונות רבי דוב לנדו שבת.png (35.55 KiB) נצפה 1939 פעמים

שו"מ שכוונתו לב"ב מו ע"ב.

[הוד_והדר]

הגרי"מ מורגנשטרן מביא דבר זה הרבה פעמים בספריו הרבים שכך מובא בחתן סופר בשם החתם סופר, ואני בעניי לא הצלחתי למצוא מקור הדברים, האם יש למישהו מושג איפה זה מובא בחתן סופר?

רמד.JPG (215.44 KiB) נצפה 1909 פעמים

[חיס]

כתב בשו"ת מנחת אלעזר חלק ד סימן מב

ותי' אא"ז עפ"י המפורש בזוה"ק (פ' בא. דף ל"ח ע"א) שאותו לילה שעברו על הים הי' אור ויום לישראל כתקופת תמוז

בזוה"ק שם ראיתי על ליל ט"ו בניסן שבו יצאו ממצרים, אך לא מצאתי כן על ליל שביעי של פסח שבו עברו את הים.

היה נידון בנושא הנ"ל,
ראה כאן
viewtopic.php?t=4661

[ברשילא]

על דברי התוס' בסנהדרין מח ע"א ד"ה משמשין:

וא"ת ועורו של מת מי גרע מתכריכין דאמרי' בהעור והרוטב (חולין דף קכב.) דבר תורה עור אדם טהור ומפני מה אמרו טמא מפני שלא יעשה אדם מעור אביו ואמו שטיחין לחמור אלמא ליכא איסורא דאורייתא

הביא בשו"ת מלמד להועיל ח"ב סי' קז:

ראיתי באחד מן המפרשים שהקשה, מאי מקשה התוס' דעור ליתסר כמו תכריכין, הא עור הוי כצר ביה ולא אזמניה דשרי. ותירץ על פי מש"כ מג"א בסי' מ"ב ס"ק ה', דאם צר ביה חד זימנא אדעתא למיצר ביה לעולם אפילו לא אזמניה אסור, והביא [המג"א] ראיה מטור [יו"ד סי' שסד] ומנמו"י [סנהדרין טו ע"א בדפי הרי"ף ד"ה סודריה]. וא"כ עור נמי הוי כצר אדעתא למיצר ביה לעולם.

מיהו אותו "אחד מן המפרשים"?

[אחד מהעם]

היוכל אחד למצוא לאיזה ספר הכוונה? איה מקום כבודו של ספר באר יצחק המוזכר כאן?
(מספר עונג חיים לשבת)

unnamed (3) - Copy.png (115.92 KiB) נצפה 1722 פעמים

[אליהו חיים]

היוכל אחד למצוא לאיזה ספר הכוונה? איה מקום כבודו של ספר באר יצחק המוזכר כאן?
(מספר עונג חיים לשבת)

unnamed (3) - Copy.png

אחד מהספרים של בעל הזרע יצחק על המשניות אב"ד סקאליא (המחבר נפטר לפני כ300 שנה), לא מצאתי אותו בהיברו- בוקס ולא באוצר החכמה אבל בספריה הלאומית מופיע שיצא לאור בברוקלין ע"י מפעל זכור לאברהם שע"י כולל וישכם אברהם ד'זלוטשוב בשנת תשע"ד

[אחד מהעם]

ג"א חיפשתי והגעתי לאותם מסקנות,
אבל ד"ז לא יוכל להיות מכיון שבעל הע"ח לשבת נפטר הרבה לפני תשע"ד... [ובספה"ל לא מופיע משהו מוקדם יותר] כך שמשהו לא מסתדר לי פה.

[אליהו חיים]

ג"א חיפשתי והגעתי לאותם מסקנות,
אבל ד"ז לא יוכל להיות מכיון שבעל הע"ח לשבת נפטר הרבה לפני תשע"ד... [ובספה"ל לא מופיע משהו מוקדם יותר] כך שמשהו לא מסתדר לי פה.

כנראה הודפס פעם ונשרד עותקים בודדים שממנו הודפס ע"י מפעל הנ"ל. מסתמא מוכר בארה"ב המפעל והכולל המוזכר.

[ושא_נס]

שורה אחרונה: מק"ק אוידאס. אולי אויראס?. איפה העיר הזו ואיך נקראת היום? התמונה מטור דפוס דיהרנפורט תקנ"ו. יישר כוח.

[חיס]

העיר נקראת אויראס
כל העוסקים הנ"ל במלאכת הדפוס נזכרו בסוף ספר "שבט מוסר"


https://www.google.co.il/books/edition/ ... frontcover

ראה עוד קונ' בית הכנסת כתב יד בספריה הלאומית מעיר אויראס
https://www.nli.org.il/he/manuscripts/N ... L161575337

שנוהגים פה כמנהג ק"ק ליסא [שמשם מקור האוכלוסיה היהודית של אויראס] נאום יעקב הוא הק' אהרן שוחט ונאמן פה עיר אויראס בהרבני מוהר"ר שמואל װאָלף שהי' פה שוחט וש"ץ ומ"ץ זה טו"ב [=שבע עשרה שנים] אויראס ולע"ע [=ולעת עתה] [מ]מלא מקום אבותיו להיות שוחט בעיר מולדתו ק"ק ליסא."
דף בודד מוסף (טיוטה לכתוב בעמ' 26): "Aron Aurellis. בזאת בא אהרן לכתוב קצת מנהגים ההפטרת [!] כמו שראיתי מעודי עד היום הזה שנוהגים פה כמנהג ק"ק ליסא נאום יעקב הוא הק' אהרן שוחט ונאמן פה עיר אויראס בהרבני מהר"ר שמואל װאָלף שהי' פה שוחט וש"ץ ומ"ץ זה טו"ב [=שבע עשרה שנים] אויראס יום ד' א' ר[אש חודש] אב תק"ע לפ"ק."