כתבי ר' דוד אופנהיים זצ"ל

[ושא_נס]

רוב תורתו של הגאון הנודע ר' דוד אופנהיים זצ"ל, טרם נדפסה. כרכים רבים הותיר אחריו, רובם התגלגלו לספריה הבודליאנית, אך לא רק, ומהם מצויים בספריות שונות בעולם ואף בידים פרטיות. חיפוש בקטלוג מתכ"י יורה כן בנקל.
לא בדקתי עתה מה החומר שנכתב על ר' דוד אופנהיים זצ"ל, ואם מישהו כתב תולדותיו בצורה מסודרת ומעמיקה.
איך שיהיה מעולם לא נכתב מאמר מקיף אשר יסדר את כל כתבי היד הרבים שלו, תכנם, מבנם, מה טיוטה ומה סופי, מה בכתיבת ידו ומה בכתיבת ידי סופריו, ובכלל, את תוכן החיבורים ומטרתם. אין לשכוח ש"חוסר הענין" בחידושיו נובע גם מהזנחת שיטת הפלפול הקדמונית, אשר רבו של רד"א הלא הוא הרב נחלת בנימן, היה חדשן נשגב בשיטה זו, ושיטה זו כיום כמעט אבד זכרה.
שוה לחקור בצורה מעמיקה עד כמה הוא עשה שימוש בכתבי היד שהיו בספרייתו, הוי אומר עד כמה הוא מצטט בחיבוריו מאוסף הספרים העצום אשר היה בספריתו. עד כמה שאני מצוי בתורתו, ועברתי על רוב כתבי היד שלו לצורך מלאכתי, איני זוכר עתה שעשה שימוש רב בכתבי יד בכלל, ובפרט לא בכתבי יד מהאוסף שלו. והדבר עוד צריך בדיקה שיטתית ומעמיקה. ושמא אני טועה.
לפני שנים אחדות נדפס כרך מספרו "יד דוד" על ידי בית אהרן וישראל, כבר בעמ' הראשון בספר, בטור הימני, יש שיבוש חמור מאד, שהלומד הנבון ברגע כמימריה יבין מהו.
גם בניו יורק הדפיסו חסידי באבוב ספר אחד על התורה, ולצערי הם לא כתבו על פי איזה כ"י הם הדפיסו. אך חושבני שהצלחתי לגלות את כתב היד, ואם אני צודק, לכאורה הם עשו בספר ככל העולה על רוחם, ותיקנו ציטוטיו לפי פרוייקט השו"ת, וסירסו בלי גבול. ושמא היה להם כזה כ"י? אין לדעת. הם כאמור לא כתבו מהו כתב היד שעל פיו פעלו.
נדפס ממנו גם כרך חידושים על אחת ממסכתות הש"ס בסדר נזיקין (איני זוכר עתה המסכת ולא בדקתי). וכמובן תשובותיו נשאל דוד בכמה כרכים גדולים ועוד כרך קטן. ושמא ספרים נוספים, צריך לבדוק ולהשלים.
הלוואי יבוא מישהו ויעשה סדר באישיות מופלאה זו, שבלעדיו מן הסתם חיבורים רבים היו הולכים לאיבוד בתהום הנשיה, ורק בגלל אהבתו לספרים והשקעתו וטרחתו העצומה, ספרים אלו נשתמרו, ולבסוף נתגלגלו לבודליאנה.
אפילו בשמות ספריו יש תוהו ובוהו גדול, לא ברור מהו "יד דוד", ומה הוא כולל, וכמה חלקים היו לו, וכו' וכו'. מן הסתם יש גם חיבורים שלו שהלכו לאיבוד. אבל בטח זה ממש מעט ביחס לאלו שנשתמרו.
***
יש מרד"א חיבור גדול בעניני אדם הראשון, "עיר דוד" חלק בית אב, דומני אלף סימנים, כרך עצום בגודלו בכתיבה זעירה קטנה ויפה ויחסית ברורה, אשר מצוי בלפחות שלשה העתקים בכתיבת ידי סופרים!!!!! אותו חיבור כ"י ענקי בשלש העתקות.
חיבור זה מעולם לא נדפס, ואולי שנים או שלשה סימנים ממנו נדפסו לפני כעשור באיזו חוברת נחמדה.
סימן אחד פרסמתי כאן לפני תקופה.
בספרו הנ"ל חדר קסט כתוב כך (חידוש על אדר"נ פ"א): "באותה שעה וכו', אמר לה אם לנגיעה את אומרת צוה עלינו הקדוש ברוך הוא הריני נוגע בו ואיני מת, אף את אם תגעי בו אי אתה מתה. מה עשה הנחש הרשע באותה שעה עמד ונגע באילן בידיו וכו'. ושוב אמר לה אם לאכילה את אומר צוה עלינו הקדוש ברוך הוא הריני[1] אוכל ממנו ואיני מת, ואף (אם תאכלו אי אתה) [את תאכלי ואי את] מתה. מה אמרה חוה בדעתה, אמרה חוה בדעתה כל הדברים שהפקדני רבי מתחלה שקר הם, לפי שאין חוה קורא לאדם הראשון מתחלה אלא רבי. מיד נטלה ואכלה.
והטעם שקראו רבי, כיון שלמד עמה מה שצוה לו הקדוש ברוך הוא [בראשית ב טז-יז] מכל עץ הגן אכל תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל, אם כן למד עמה שני דברים, משום הכי קראו רבי. וכהאי גוונא מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבי אלופי ומיודעי, כדאיתא במסכת אבות פרק ששה [משנה ג], עיין שם. ולפי זה חוה שאמרה בדעתה כל שהפקדני רבי מתחלה שקר הם ונטלה ואכלה, הורה הלכה בפני רבה, וקיימא לן כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, כדאיתא במסכת עירובין דף ס"ג ע"א, זה לשונם: אלא כך מקובלני כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, עד כאן לשונם. משום הכי חוה ראשונה חזרה לעפרה [זוהר פרשת שלח דף קסד ע"א].
ובזה נמלטנו מה שלכאורה יש לתמוה למה חוה מתה מיום שאכלה [?????????], ואדם הראשון חי אלף שנים, אף שאיסורו היה חמור שנצטוה מפי הקדוש ברוך הוא שלא יאכל. ולפי מה שכתבתי יתכן דהאמת הוא כדאיתא במדרש רבה [ב"ר פרשה ח פיסקא ב] שיומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, משום הכי חי אדם הראשון אלף שנים, וחוה מתה משום שהורה הלכה בפני רבה. ואפשר מטעם זה הגיעה לה התקלה על ידי נחש, דכל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש, כדאיתא במסכת עירובין דף ס"ג ע"א, וז"ל: אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש. וגם מזה הגיעה לה הטעות שאכלה, דכל המורה הלכה בפני רבו לא מסתייע ליה מלתא וטועה בדין, כדאיתא במסכת כתובות דף ס' ע"ב, עיין שם".
אם מישהו יודע להשלים מה המקור החסר - שכרו כפול מן השמים. לכאורה הקדמה זו היא נגד מקראות מפורשים.

[לייבעדיג יענקל]

ראה בבראשית רבה (כב, ז): "אמר רבי איבו חוה הראשונה חזרה לעפרה", ואולי סבר רד"א שהיא זו שהאכילתו לאדה"ר מעה"ד.

[קאצ'קלה]

ראה בבראשית רבה (כב, ז): "אמר רבי איבו חוה הראשונה חזרה לעפרה", ואולי סבר רד"א שהיא זו שהאכילתו לאדה"ר מעה"ד.

פשוט שלזה התכוון רד"א. ויש לציין למתנות כהונה שם, שרד"א פירש כמותו באותו סגנון ממש.

[אוצר החכמה]

אני לא מבין. הרי בקטע שהביא ושא_נס כתוב הדבר הזה בפירוש "משום הכי חוה הראשונה חזרה לעפרה" (וציין מקורו ושא_נס מן הזהר) ולא מובן על מה תמה בשורה שאחריו ולאיזה מקראות מפורשים כוונתו שנגד זה. אולי יבאר לנו.

[ושא_נס]

כונתי היא שהרי אדם הראשון פירש מאשתו ק"ל שנים, ואחר ק"ל שנים נזקק לחוה ונולד שת. ואם כן איך אפשר לומר שחוה מתה מיום שאכלה (לכאורה הכונה ביום שאכלה) אם אחר זמן היא ילדת את שת.

מהלשון "חזרה לעפרה" באמת נראה שכונת רד"א לב"ר, ועדיף לציין הב"ר מאשר לציין הזוהר.

תודה גדולה לכם על עזרתכם

[וונדרבר]

לפני שנים אחדות נדפס כרך מספרו "יד דוד" על ידי בית אהרן וישראל, כבר בעמ' הראשון בספר, בטור הימני, יש שיבוש חמור מאד, שהלומד הנבון ברגע כמימריה יבין מהו.
גם בניו יורק הדפיסו חסידי באבוב ספר אחד על התורה, ולצערי הם לא כתבו על פי איזה כ"י הם הדפיסו.

יש באוצר החכמה ספר ממנו על התורה בשם "יד דוד" שנדפס בניו יורק ע"י מכון נצח יעקב (חסידי באבוב).
איפה אפשר לראות את הספר השני שנקרא בשם "יד דוד" ויצא לאור ע"י בית אהרן וישראל?

[ושא_נס]

איזו מן שאלה זו, באמת.
אפשר לראות את הספר זה במקום שאפשר לראות כמה רבבות ספרים שאין במאגרים האינטרנטיים וכיו"ב (למשל הספריה הלאומית בירושלם).
ומן הסתם הספר ניתן לרכישה במערכת בית אהרן וישראל.
השיבוש שרמזתי עליו בספר הנ"ל לעיל הוא כיצד רד"א מזכיר "פני משה" על ירושלמי ברכות, הנדפס לראשונה כמה עשורים (לא ברור בדיוק) אחר פטירתו.

[ושא_נס]

ראה בבראשית רבה (כב, ז): "אמר רבי איבו חוה הראשונה חזרה לעפרה", ואולי סבר רד"א שהיא זו שהאכילתו לאדה"ר מעה"ד.

פשוט שלזה התכוון רד"א. ויש לציין למתנות כהונה שם, שרד"א פירש כמותו באותו סגנון ממש.

הצדק איתך בלי ספק. כעת אני רואה בספרו זה עיר דוד כ"י (מיכל 601) חדר רסא דף נה ע"ב: "אמנם לפי מה דאיתא במ"ר פ' בראשית פ' ך"ב... חוה ראשונה חזרה לעפרה... ומפרש המתנות כהונה... עכ"ל. וכיון שמפרש שחזרה לעפרה מיום שאכלה אדם מן העץ, אם כן לא היה אונן בשעה שביעית שנזדווגה לו חוה כי היא היתה חוה ראשונה".

[ושא_נס]

שמא אבנה מכם אף הפעם.
על מאמר הגמרא בסנהדרין נט ב "אדם הראשון מיסב בגן עדן היה, והיו מלאכי השרת צולין לו בשר, ומסננין לו יין. הציץ בו נחש וראה בכבודו, ונתקנא בו! - התם בבשר היורד מן השמים...", כתב ר"ד אופנהיים זצ"ל בספרו הנ"ל חדר רצח דף סו ע"ד: "לדעת המפרשים [???] הא דמלאכי השרת צולין לו בשר - בשר קדשים היה".
בפירושו לפרק שירה עמ' קמח, כתב כן לכאורה מדעת עצמו, השאלה אם זה גם במפרשים כדבריו בספרו עיר דוד.
תודות לרוב

[ושא_נס]

איתור מקור נוסף בספר עיר דוד דלעיל חדר שעז דף קי ע"ג: "אכן עיין סוף מסכת כתובות דף קי"א ע"ב, זה לשונו: ואין לך כל ענבה וענבה שאין בה שלשים גרבי יין, שנאמר [דברים לב יד] ודם ענב תשתה חמר, אל תקרי חמר אלא חומר, עד כאן לשונו. וכבר נודע [??????????????????????] דכל מה שיהא לעתיד הוא שהיה קודם חטא אדם הראשון. ואם כן ענבים שסחטה חוה היו מחזיקים ששים גרבי יין, דכל ענב היה מחזיק שלשים גרבי. ולפי זה אפילו תימא שנתכשרו כשסחטה חוה הענבים, לא בציר שיעורא. וגם אי תימא שכוונת הנחש היה למשקין כמו שכתבתי, הוכשרו הענבים ממי גשמים שנפלו מן האילן".

[מרחביה]

שמא אבנה מכם אף הפעם.
על מאמר הגמרא בסנהדרין נט ב "אדם הראשון מיסב בגן עדן היה, והיו מלאכי השרת צולין לו בשר, ומסננין לו יין. הציץ בו נחש וראה בכבודו, ונתקנא בו! - התם בבשר היורד מן השמים...", כתב ר"ד אופנהיים זצ"ל בספרו הנ"ל חדר רצח דף סו ע"ד: "לדעת המפרשים [???] הא דמלאכי השרת צולין לו בשר - בשר קדשים היה".
בפירושו לפרק שירה עמ' קמח, כתב כן לכאורה מדעת עצמו, השאלה אם זה גם במפרשים כדבריו בספרו עיר דוד.
תודות לרוב

ראה בידי משה על בראשית רבה סוף פט"ז.

איתור מקור נוסף בספר עיר דוד דלעיל חדר שעז דף קי ע"ג: "אכן עיין סוף מסכת כתובות דף קי"א ע"ב, זה לשונו: ואין לך כל ענבה וענבה שאין בה שלשים גרבי יין, שנאמר [דברים לב יד] ודם ענב תשתה חמר, אל תקרי חמר אלא חומר, עד כאן לשונו. וכבר נודע [??????????????????????] דכל מה שיהא לעתיד הוא שהיה קודם חטא אדם הראשון. ואם כן ענבים שסחטה חוה היו מחזיקים ששים גרבי יין, דכל ענב היה מחזיק שלשים גרבי. ולפי זה אפילו תימא שנתכשרו כשסחטה חוה הענבים, לא בציר שיעורא. וגם אי תימא שכוונת הנחש היה למשקין כמו שכתבתי, הוכשרו הענבים ממי גשמים שנפלו מן האילן".

ראה רמב"ן ויקרא כו, ד, ותורת ה' תמימה (עמ' קנה במהדו' שעוועל).

[ושא_נס]

תודה רבה ר' מרחביה, נפלא.
איתור מקור נוסף בספר עיר דוד הנ"ל: "ולפי שאין חוה קורא לאדם הראשון תחלה אלא רבי [אדר"נ פ"א], משמע שאחר שאכלה מעץ הדעת לא קראו שוב רבי, יש לומר משום דכיון שאכלו מעץ הדעת היה גורם השכחה, כנודע דעת המפרשים [????], ואז נשתכח להם מה שלמדו, ולכך לא קראה אותו רבי, דזה לשון התוספתא סוף מסכת עדיות [פ"ג ה"ד] מי שיש לו תלמידין קורין אותו רבי, נשתכחו תלמידיו קורין אותו רבן, נשתכחו אלו ואלו קורין אותו בשמו וכו', עכ"ל. הרי דאם נשתכחו מה שלמדו קורין אותו בשמו. ומכל מקום יש לפרש התוספתא בענין אחר".
היכן במפרשים שעץ הדעת גרם השכחה?
מצאתי כן בספר מי נח סומברג פרשת חקת דף נ ע"א בשם הרמ"א פ' תצוה, ולכאורה כונתו לר' משה אלשיך, אך במהר"ם אלשיך עצמו (שמות יט א-ב) לפום ריהטא לא נזכר ענין השכחה.
ויש זה גם בספר כנסת ישראל על אבות פ"ה דף נט ע"ב. ולא ברור מקורו, ושמא הם דברי עצמו.
השאלה מי הרה וילד הקדמה זו, והיכן היא מצויה בספרים המו'קדמים לרד"א.

[חיים סופר]

ראשון
באוצר החכמה נדפס ספר "עיר דוד" להג"ר דוד מלידא - כפי הנראה מחברו הוא הג"ר דוד אופנהיים שגם הוא גר בלידא, נכון ?
מעיוני בהיקף היה באותו תקופה גאון ר' דוד מלידא
שנית
בעיון בסה"ל ישנו כמה כת"י של ספר עיר דוד להגרד"א האם כל הכת"י הם מהחלק הנדפס או לא ?

הגיעה לידי קטע מהגאון הנ"ל כפי הנראה חלק מספרו "עיר דוד" ונרשם עליו "בית קדשים" ועל קטע אחר "בית אשור"
האם יש ידיעה למישהו אם חלקים נוספים מענין זה נמצא בכת"י הללו ?

[טשרנוביץ]

במכירות פומביות נמכרים לפעמים כת"י לערך 800 $ לדף.
חבל .שכך תורתו נעשית קרעים קרעים ובפרט שהם עדיין לא זכו לעלות על מכבש הדפוס

[תורת המן]

ראשון
באוצר החכמה נדפס ספר "עיר דוד" להג"ר דוד מלידא - כפי הנראה מחברו הוא הג"ר דוד אופנהיים שגם הוא גר בלידא, נכון ?
מעיוני בהיקף היה באותו תקופה גאון ר' דוד מלידא

לא נכון, ר דוד מלידא היה אב"ד להאשכנזים באמשטרדאם, ואין לו שום שייכות להר"ד אופנהיים.

[חיים סופר]

לא נכון, ר דוד מלידא היה אב"ד להאשכנזים באמשטרדאם, ואין לו שום שייכות להר"ד אופנהיים.

זאת אומרת שה"עיר דוד" בכת"י שגם כן בנוי באופן דומה לה"עיר דוד" הנדפס - לשניהם יש בתים וחדרים המה מב' גדולים אחרים ?

[אשי ישראל]

איתור מקור נוסף בספר עיר דוד הנ"ל: "ולפי שאין חוה קורא לאדם הראשון תחלה אלא רבי [אדר"נ פ"א], משמע שאחר שאכלה מעץ הדעת לא קראו שוב רבי, יש לומר משום דכיון שאכלו מעץ הדעת היה גורם השכחה, כנודע דעת המפרשים [????]".
היכן במפרשים שעץ הדעת גרם השכחה?
מצאתי כן בספר מי נח סומברג פרשת חקת דף נ ע"א בשם הרמ"א פ' תצוה, ולכאורה כונתו לר' משה אלשיך, אך במהר"ם אלשיך עצמו (שמות יט א-ב) לפום ריהטא לא נזכר ענין השכחה.
ויש זה גם בספר כנסת ישראל על אבות פ"ה דף נט ע"ב. ולא ברור מקורו, ושמא הם דברי עצמו.
השאלה מי הרה וילד הקדמה זו, והיכן היא מצויה בספרים המו'קדמים לרד"א.

אינני יודע היכן נמצא כאן "במפרשים",
אבל ידוע שבשבירת הלוחות חזרה השכחה [רשום לי שכך הוא בעירובין נד. ויש עוד מקורות כעי"ז], ומצאנו שבמתן תורה פסקה זוהמתן [זוהמת הנחש] , וא"כ נראה מכאן שמדרגת אדה"ר לפני חטאו היתה שלא היתה בו שכחה.

ועוד, שכבר הביאו לעיל שמדרגת אדה"ר לפני חטאו היא מדרגת לעת"ל, והרי בשיהש"ר על 'ישקני מנשיקות פיהו' מובא שכששמעו הדיברות מה' בשתי הדברת הראשונות לא שכחו אך כשביקשו לשמעם ממשה שכחו, ועי"ש שלעת"ל לא ישכחו!

הדבר גם מסתבר ע"פ ההגיון, לכשיובן שהשכחה פועלת ע"י הניגוד בין הנשמה לבין הגוף הרוצה גשמיות (רשמתי לעצמי שיש על זה במכתב מאליהו), והרי לפני חטא אדה"ר לא היה ניגוד זה, ולכן היו ערומים ולא יתבוששו וכו' וכו', וכעי"ז בלוחות שניים שהלוח-הגוף והכתב-הנשמה נעשו שניהם ע"י הקב"ה והיו יחדיו, ואכמ"ל.