ילקוט יוסף - הערות והארות

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' אפריל 02, 2024 3:25 pm

נדמה שנשכחה מזכרון מר פרשת הימים ההם.

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » ג' אפריל 02, 2024 4:13 pm

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' אפריל 02, 2024 4:21 pm

מגדל כתב:?

!

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ג' אפריל 02, 2024 6:21 pm

גביר כתב:בלא קשר לשאלת מהותו של 'גדול הדור', השפעת בעל ילקוט יוסף וספרו על הציבור הרחב היא גדולה

זו השפעתו של הגר"ע יוסף זצ"ל, שהוא היה אחד מגדולי הדור, לא של ר' יצחק שרק העתיק את פסקיו ובמשך הזמן הוסיף קצת עליהם. גם כיום, כל חסיד של הגר"ע יוסף יעדיף קודם לחפש את ההלכה במקור, בספרי הגר"ע (כמו חזו"ע), ואם אין ברירה ילך לילקוט יוסף או להלכה ברורה (של ר' דוד).

וזאת למודעי שהספר הראשון בסדרת ילקוט יוסף נכתב ע"י הגר"ע יוסף בעצמו, כפי שהוא מציין כמה פעמים בספריו (לדוגמא בשו"ת יביע אומר חלק ח יורה דעה סימן יט: "עמש"כ בספרי ילקוט יוסף ח"א עמוד קלב"). כמו כן בילקוט יוסף חלק א' מהדורה ראשונה (תשל"א) אין הסכמה של הרב עובדיה.

אם מדובר בחידושים של ר' יצחק, לא מחייב כלל שהציבור הרחב יקבלם, לדוגמא - החידוש שלו בדעת הגר"ע שאפשר להניח על הפלטה בשבת מים שהורתחו מיום שישי והתקררו בינתיים (מדין מצטמק ורע לו, ודימה זאת לקפה). אחיו חלקו עליו.

ברמן · הודעהעל ידי **ברמן** » ג' אפריל 02, 2024 6:41 pm

עובר ושב כתב:וזאת למודעי שהספר הראשון בסדרת ילקוט יוסף נכתב ע"י הגר"ע יוסף בעצמו, כפי שהוא מציין כמה פעמים בספריו (לדוגמא בשו"ת יביע אומר חלק ח יורה דעה סימן יט: "עמש"כ בספרי ילקוט יוסף ח"א עמוד קלב"). כמו כן בילקוט יוסף חלק א' מהדורה ראשונה (תשל"א) אין הסכמה של הרב עובדיה.

אם מדובר בחידושים של ר' יצחק, לא מחייב כלל שהציבור הרחב יקבלם, לדוגמא - החידוש שלו בדעת הגר"ע שאפשר להניח על הפלטה בשבת מים שהורתחו מיום שישי והתקררו בינתיים (מדין מצטמק ורע לו, ודימה זאת לקפה). אחיו חלקו עליו.

מה ההוכחה? הדברים ידועים שהספר "ילקוט יוסף" הוא יזמה של רבי יצחק בעידוד אביו, וברור שבחלקים הראשונים הייתה ידו של האב מעורבת יותר בעריכת והכנת הספר, ולכן לא פלא מה שהביא מדברי האב שכתב: "עמש"כ בספרי..." וכיו"ב.

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » ג' אפריל 02, 2024 7:18 pm

לבי במערב כתב:
מגדל כתב:?

!

את הרב אברהם אינני מכיר, כששאלתי האמת שחשבתי על הרב דוד, שספריו עשו עליי רושם טוב הרבה יותר טוב מילקוט יוסף.
בכל מקרה, מסתמא שהמשך הדיון בעניין יוביל למחיקות, הקטנות פונט, וכל החבילה הרגילה, אז מכיוון שזה לא באמת חשוב אלא סתם תהיה, אפרוש בשיא.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ג' אפריל 02, 2024 7:20 pm

ברמן כתב:הדברים ידועים שהספר "ילקוט יוסף" הוא יזמה של רבי יצחק בעידוד אביו, וברור שבחלקים הראשונים הייתה ידו של האב מעורבת יותר בעריכת והכנת הספר, ולכן לא פלא מה שהביא מדברי האב שכתב: "עמש"כ בספרי..." וכיו"ב.

זכור לי שקראתי להיפך, שהרב עובדיה כתב את החלק הראשון, ובא אליו הרב יצחק וביקש לערוך ולהכין לדפוס, וקרא אותו על שמו, והרב עובדיה כעס מאוד אבל שתק ונתן לו להמשיך את הסדרה.

גם לא נראה כדבריך, כי הגר"ע לא יכתוב "כתבתי בספרי" אם רק השתתף בהכנת הספר. ועכ"פ בוודאי היה צריך להסכים על הספר, אם הספר הוא של בנו.

ובכל אופן, רוב מנין ובנין של ילקוט יוסף הוא העתקה מספרי אביו.

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » ג' אפריל 02, 2024 8:12 pm

ברמן כתב:
עובר ושב כתב:וזאת למודעי שהספר הראשון בסדרת ילקוט יוסף נכתב ע"י הגר"ע יוסף בעצמו, כפי שהוא מציין כמה פעמים בספריו (לדוגמא בשו"ת יביע אומר חלק ח יורה דעה סימן יט: "עמש"כ בספרי ילקוט יוסף ח"א עמוד קלב"). כמו כן בילקוט יוסף חלק א' מהדורה ראשונה (תשל"א) אין הסכמה של הרב עובדיה.

אם מדובר בחידושים של ר' יצחק, לא מחייב כלל שהציבור הרחב יקבלם, לדוגמא - החידוש שלו בדעת הגר"ע שאפשר להניח על הפלטה בשבת מים שהורתחו מיום שישי והתקררו בינתיים (מדין מצטמק ורע לו, ודימה זאת לקפה). אחיו חלקו עליו.

מה ההוכחה? הדברים ידועים שהספר "ילקוט יוסף" הוא יזמה של רבי יצחק בעידוד אביו, וברור שבחלקים הראשונים הייתה ידו של האב מעורבת יותר בעריכת והכנת הספר, ולכן לא פלא מה שהביא מדברי האב שכתב: "עמש"כ בספרי..." וכיו"ב.

תאלמנה שפתי שקר.
מלבד ששם המחבר בכרך הראשון של המהדורה הראשונה הוא עובדיה יוסף (והרב עובדיה הוא המצטט מספריו שלו), עיני ראו ולא זר עותק כזה עם הקדשה של הרב עובדיה בכתיבת ידו, והדברים ידועים.

עתניאל בן קנז

מצו"ב צילום מהדורא ראשונה

: שער ילקוט יוסף מהדורא ראשונה.jpg (123.49 KiB) נצפה 7972 פעמים

: הסכמה.jpg (103.72 KiB) נצפה 7972 פעמים

: הקדשה.jpg (23.34 KiB) נצפה 7972 פעמים

מגדל כתב:
ברמן כתב:
עובר ושב כתב:וזאת למודעי שהספר הראשון בסדרת ילקוט יוסף נכתב ע"י הגר"ע יוסף בעצמו, כפי שהוא מציין כמה פעמים בספריו (לדוגמא בשו"ת יביע אומר חלק ח יורה דעה סימן יט: "עמש"כ בספרי ילקוט יוסף ח"א עמוד קלב"). כמו כן בילקוט יוסף חלק א' מהדורה ראשונה (תשל"א) אין הסכמה של הרב עובדיה.

אם מדובר בחידושים של ר' יצחק, לא מחייב כלל שהציבור הרחב יקבלם, לדוגמא - החידוש שלו בדעת הגר"ע שאפשר להניח על הפלטה בשבת מים שהורתחו מיום שישי והתקררו בינתיים (מדין מצטמק ורע לו, ודימה זאת לקפה). אחיו חלקו עליו.

מה ההוכחה? הדברים ידועים שהספר "ילקוט יוסף" הוא יזמה של רבי יצחק בעידוד אביו, וברור שבחלקים הראשונים הייתה ידו של האב מעורבת יותר בעריכת והכנת הספר, ולכן לא פלא מה שהביא מדברי האב שכתב: "עמש"כ בספרי..." וכיו"ב.

תאלמנה שפתי שקר.
מלבד ששם המחבר בכרך הראשון של המהדורה הראשונה הוא עובדיה יוסף (והרב עובדיה הוא המצטט מספריו שלו), עיני ראו ולא זר עותק כזה עם הקדשה של הרב עובדיה בכתיבת ידו, והדברים ידועים.

בן המחבר · הודעהעל ידי **בן המחבר** » ג' אפריל 02, 2024 8:48 pm

בשעת הדפסת הספר היה הרב יצחק בן 19, ואחיו הרב יעקב בן 24. מה פשר העובדה שהרב עובדיה לא הזכיר את שם המלקט במפורש, לא בשער ואפילו לא בהסכמה, אלא רק בתור "הר"י"?

אבי-העזרי · הודעהעל ידי **אבי-העזרי** » ד' אפריל 03, 2024 2:17 am

מגדל כתב:שאלה שמנקרת בראשי מאז קריאת האשכול: הרי הרב עובדיה עצמו ודאי ת"ח גדול ואדם ישר היה. כאדם שמכיר היטב את בניו, מדוע בחר דוקא ברב יצחק כנציג ש"ס למשרת הראשון לציון?
כמובן שאי אפשר לכמת אנשים או רבנים, אבל דברים מעין אלו אינם מצויים בשיעורים וספרים של בניו האחרים.

איני נכנס לנעליו של הגר"ע יוסף, קטונתי.
אך לא נראה לי שהוא ראה את כל מה שקורה בספרים ובשיעורים, (אז עוד לא היו שיעורים, כי הוא מסר אותם). הספרים הראשונים שיצאו בתחילה באמת היו לנגד עיניו, והם באמת עריכה של היבי"א ע"ס השו"ע. הרעיון של "חזון עובדיה" עוד לא נולד אז. (שמעתי שבכרך הראשון הראשון של ילקו"י הרב היה שותף ב"ועדת הביקורת". - אז עוד היה צעיר, כוחו במתניו, וזמנו בידו יחסית). כך שיתכן שראה בו ממשיך דרך.
לזכור שהבנים האחרים בתחילה לא כתבו ספרים, רק הרב יצחק.
כמו כן היה ראש ישיבה שנים רבות (חזו"ע), כך שהיה פעיל ומוכר גם בציבור, והרב ראה בו ממשיך דרך, ולכן מינה אותו.
סתם השערות פרועות שלי.
כמו"כ צריך לזכור, שהוא המבוגר בבנים, אחרי הרב יעקב זצ"ל, והרב אברהם (כך לפי השמועה) נפסל על הסף ע"י אי מי מהנציגות החרדית, ברב יצחק כנראה הם לא ראו בעייה.
כך שלא היתה אופציה אחרת.

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » ד' אפריל 03, 2024 2:30 am

אבי-העזרי כתב:כך שלא היתה אופציה אחרת.

הכל אני עוד יכול להבין, עד המילים האלה.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' אפריל 03, 2024 2:40 am

אבי-העזרי כתב:והרב אברהם (כך לפי השמועה) נפסל על הסף ע"י אי מי מהנציגות החרדית

לא כך הוה מעשה:

לבי במערב כתב:!

[לכאורה לא חסרות סיבות "טובות" יותר ופחות להחלטה זו, ולכל לראש - חשש הפגיעה (והלבנת פנים) שב'דילוג' עליו ונתינת הבכורה (שלא באילוץ והכרח) לאחיו הקטן ממנו].

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ד' אפריל 03, 2024 12:58 pm

עתניאל בן קנז כתב:מצו"ב צילום מהדורא ראשונה

לפ"ז יוצא שמה שקראתי וציטטתי לעיל הוא שקר, כי הסכמתו של הרב עובדיה מופיעה גם במהדורה הראשונה (ומפליא שמפרסמים שקרים במילתא דעבידא לאיגלויי).

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » ד' אפריל 03, 2024 4:35 pm

עובר ושב כתב:
עתניאל בן קנז כתב:מצו"ב צילום מהדורא ראשונה

לפ"ז יוצא שמה שקראתי וציטטתי לעיל הוא שקר, כי הסכמתו של הרב עובדיה מופיעה גם במהדורה הראשונה (ומפליא שמפרסמים שקרים במילתא דעבידא לאיגלויי).

הדפסת הספר בצורה זו היא כבר אמצע הסיפור, עיקרי הדברים שכתבת התרחשו לפניו. ואעפ"כ, העובדה שהרב עובדיה חילק והקדיש כרכים של החיבור הזה מעידה גם היא על אשר קרה.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' אפריל 04, 2024 9:02 pm

בחזון עובדיה התיר בשופי להשתמש בחלב מבהמת גוי בפסח אע"פ שידוע שאכלה חמץ.
אבל בהליכות עולם לשונו היא שהעושה כן 'יש לו על מי שיסמוך' וכך הוא גם בילקוט יוסף.

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » ו' אפריל 05, 2024 1:19 pm

גביר כתב:אבל בהליכות עולם לשונו היא שהעושה כן 'יש לו על מי שיסמוך' .

למעלה - בחלק ההלכות, או למטה - בחלק הנימוקים?
הלמעלה אינו ממנו, אחד מבניו, כמדומני הר' דוד.
פער מצוי גם בסוגיית תפילין דרבנו תם.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ו' אפריל 05, 2024 4:12 pm

למעלה, בחלק ההלכות.
היוכל מעכ"ת להרחיב יותר בענין ייחוס חלק זה לרב דוד [עדויות, דוגמאות לפערים וכיו"ב] ?

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » ש' אפריל 06, 2024 10:11 pm

גביר כתב:למעלה, בחלק ההלכות.
היוכל מעכ"ת להרחיב יותר בענין ייחוס חלק זה לרב דוד [עדויות, דוגמאות לפערים וכיו"ב] ?

לצערי אינני יכול להשיב כהלכה, שכן כבר שנים מספר אני שקוע עד ראש בעולמות שונים לחלוטין, אך אם זכרוני אינה מטעה אותי, כאשר בעבר עסקתי בספר הליכות עולם ונודע לי הדבר, כמדומני שאף הראו לי עדות לכך בכתבי הרב עובדיה או בכתבי הרב דוד.
כפי שכתבתי, אם אני זוכר נכון, אזי פער שכזה נמצא בסוגית תפילין דרבנו תם, שכל הבקיאים בסוגיא יודעים שהן ביב"א והן בהליכות עולם הרב עובדה לא העלה טיעון אחד אמיתי אשר מחמתו אין להניח תפילין דרבנו תם, והמקסימום שהצליח להוציא הוא שבתפילין גדולות יש לחוש שלא יצאו ממקומן, (אני כמובן לא מכחיש שכך נהג וכך הורה בעל פה לרבים, אבל זה ככל הנראה נעשה מסיבות אחרות ואכמ"ל) ואעפ"כ לשון ההלכות שבהליכות עולם מורה שאין להניח ב' יחדיו. וכמדומני שראיתי זאת בעוד מקומות.

אך כפי שכתבתי, עברו שנים רבות, וא"ש את"ם.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ש' אפריל 06, 2024 10:20 pm

לגבי הליכות עולם, ראו בדיון כאן: https://forum.moreshet-maran.com/thread ... 7%9C.1193/

מה שנכון נכון

יש הליכות עולם מקוצר שי"ל לתלמידי בית ספר, וכמדומני ששם בהקדמה נכתב ע"ז.
ככלל, חזרות בספרי רע"י יש למכביר.

יוצא פוניבז'

גביר כתב:
מגדל כתב:
גביר כתב:אבל בהליכות עולם לשונו היא שהעושה כן 'יש לו על מי שיסמוך' .

למעלה - בחלק ההלכות, או למטה - בחלק הנימוקים?
הלמעלה אינו ממנו, אחד מבניו, כמדומני הר' דוד.
פער מצוי גם בסוגיית תפילין דרבנו תם.

למעלה, בחלק ההלכות.
היוכל מעכ"ת להרחיב יותר בענין ייחוס חלק זה לרב דוד [עדויות, דוגמאות לפערים וכיו"ב] ?

: צילום מסך 2024-04-06 223319.png (73.9 KiB) נצפה 7439 פעמים

: צילום מסך 2024-04-06 223347.png (20.11 KiB) נצפה 7439 פעמים

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ש' אפריל 06, 2024 11:01 pm

לא סתם יצא מי שיצא נגד מעין אומר... הוא חושף בהרבה מקומות את האמת הפשוטה.

ראה למשל כאן בעמ' 257, סתירות קשות כברזל בתשובת יביע אומר, לאחר מכן מצוטטות תשובות מפתיעות מהספר מעין אומר. כשקוראים את זה פתאום יש צד להבין גם את הסתירות.

כעת לאחר הצילום שהביאו כאן, התברר לי מה שלא הבנתי במשך שנים, לגבי הליכות עולם חלק ז', שבהערות משמע ממנו להקל בטבילת כלים חשמליים (כך גם הודו הבנים ר' יצחק ור' דוד), ובהלכה עצמה זה בסגנון אחר, וכן לגבי שימוש בדוד חשמל שהודלק בבוילר מע"ש, שבהערה משמע ממנו להקל (כך גם הודה הבן ר' יצחק בשיעורו בלוויין), ובהלכה עצמה לא מוזכר כלל. המסכם ניסה להעלים את הקולות הללו.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » א' אפריל 07, 2024 1:59 pm

תודה לכל הרבנים, הי"ו, המשיבים והמגיבים

דומה שניתן לסכם ולומר -

א. בני הרב עובדיה זצ"ל, הרב דוד והרב משה, יבדלחט"א, סייעו בידו בכתיבת ספרו הליכות עולם, והם שכתבו את פסקי ההלכות ש'למעלה'.

ב. ישנם הבדלים בין הדברים שכתב הרב עובדיה עצמו לבין הדברים שכתבו בניו.

ג. הרב עובדיה עבר על הדברים שנכתבו בידי הבנים והגיהה אותם, ויש שהחליט, מסיבות שיש מקום לדון בהן ולבררן, להשאיר אותם כמות שהם, למרות ההבדלים שישנם בינם לבין הדברים שכתב בעצמו.

ד. האחריות האינטלקטואלית, אם נשתמש במינוח הספרני, על ספרי 'הליכות עולם' על כל הכתוב בהם ובכל חלקיהם, היא של הרב עובדיה עצמו.

כך ראו את הדברים, כנראה, המקטלגים בספריות השונות, שרשמו כמחברים את הבן איש חי ואת הרב עובדיה, ולא רשמו את בני הרב עובדיה.

אבי-העזרי · הודעהעל ידי **אבי-העזרי** » ב' אפריל 08, 2024 8:37 pm

עובר ושב כתב:כל חסיד של הגר"ע יוסף יעדיף קודם לחפש את ההלכה במקור, בספרי הגר"ע (כמו חזו"ע) [ההדגשה אינה במקור], ואם אין ברירה ילך לילקוט יוסף או להלכה ברורה (של ר' דוד).

עוד כתב:כעת לאחר הצילום שהביאו כאן, התברר לי מה שלא הבנתי במשך שנים, לגבי הליכות עולם חלק ז', שבהערות משמע ממנו להקל בטבילת כלים חשמליים (כך גם הודו הבנים ר' יצחק ור' דוד), ובהלכה עצמה זה בסגנון אחר, וכן לגבי שימוש בדוד חשמל שהודלק בבוילר מע"ש, שבהערה משמע ממנו להקל (כך גם הודה הבן ר' יצחק בשיעורו בלוויין), ובהלכה עצמה לא מוזכר כלל...

ולהלן

גביר כתב:דומה שניתן לסכם ולומר -
בני הרב עובדיה זצ"ל, הרב דוד והרב משה, יבדלחט"א, סייעו בידו בכתיבת ספרו הליכות עולם, והם שכתבו את פסקי ההלכות ש'למעלה'.

מכל זה משמע שכאילו מוחלט שאת החזו"ע כתב הגר"ע גופיה.
לפני שנים רבות שמעתי באחד מערוצי הקודש שו"ת בהלכה מאחד מהבנים, כמדומה לי ר' דוד,
שם נשאל אודות סתירה שנפלה בחזו"ע (כמדומה ח"א), והוא השיב "אל תשאלו אותי סתירות משם, זה לא ממנו (=מאבא)".
כרגע אין לי עותק מהשיחה, (מנסה להשיג). במידה ואיני טועה, אז בהחלט שהחזו"ע אינו המקור, אלא הוא כמו הליכות עולם. אולי עליו הרב העביר את עינו יותר, אבל בסך הכללי צוות עורכים עשוהו ע"פ ספרו של הרב יבי"א, ואין ספק שרוחו של הרב נושבת בו, (הגם שלפרט קטן, אפשר לדון בכל ענין בנפרד).
שימו לב: זוהי שמועה ישנה, אולי היא נסובה על פרט אחר, אנסה להשיג עותק. אם מישהו יודע משהו בנידון, אדרבה ואדרבה.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ב' אפריל 08, 2024 10:41 pm

מצורפת הקלטה.

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » ב' אפריל 08, 2024 11:32 pm

יעקובי כתב:מצורפת הקלטה.
מדקה 1:55
הרב דוד יוסף.mp3

ידוע ומפורסם כאן שאינני מן החסידים הגדולים של משפחת יוסף, ואעפ"כ א"א להתעלם מכך שאותו האדם שהלך מלכתחילה להקליט שיחה כזו, שמר את התוצר הסופי שעלה על מה שחשב להפיק מלכתחילה, ועוד פרסמה ברבים - עשה מעשה נבלה.
אני בכלל לא מדבר על התוכן והספרים, כך מסכסכים בין אחים?
גועל נפש.

אבי-העזרי · הודעהעל ידי **אבי-העזרי** » ג' אפריל 09, 2024 12:37 am

אין ויכוח שהוא לא נהג כשורה,
אך לעצם הענין, מ"מסיח לפי תומו" של ר' דוד (עוד לפני שהגיעו לדבר על הר' יצחק),
מוכח שהחזון עובדיה אינו מהרב אלא מאחרים שעשאוהו ע"פ ספריו.
וגם לר' דוד לא היתה בעייה לומר זאת אילו ידע שהוקלט, וכמו שהעלו בניקים לעיל שכן העיד הוא והר' יצחק על הליכות עולם, כך שאין הבדל.

יוסף חיים אוהב ציון

איפה ההקלטה?

אבי-העזרי · הודעהעל ידי **אבי-העזרי** » ג' אפריל 09, 2024 12:50 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:איפה ההקלטה?

כנראה שמכל מיני סיבות פלוניות ואלמוניות היא הושמטה, אך בטוב עין ובהגינות נהגו בהנהלה שהשאירו את הניק 'יעקובי', למי שירצה לקבל אותה באישי (סוף סוף זה כבר לא סוד, ויש להקלטה (לצערינו) ערך "מדעי"...).
פנה אליו באישי, ואם יסרב פנה אלי (אני כבר הורדתי אותה).
זה לא נובע מקמצנות ועצלות, פשוט אני קצת מסתבך עם קישורים הפניות ושליחות.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ג' אפריל 09, 2024 1:39 am

זו הקלטה ישנה ומפורסמת למדי, הנמסרת מאיש לרעהו. קיבלתיה לפני שנים. אין לי מושג מי עומד מאחוריה.
השיחה נסובה על אודות מספר נושאים. בין היתר, ר' דוד נשאל על סתירות וקשיים בחזון עובדיה, והשיב שזה באשמת העורכים. זו הנקודה שהועלתה לעיל, ולשם כך צירפתי הקלטה זו.

אבי-העזרי · הודעהעל ידי **אבי-העזרי** » ג' אפריל 09, 2024 3:23 am

אני מקוה שאינך סבור שמה שכתבתי: "אין ספק שהוא לא נהג כשורה", מכוון אליך.
אמונתי היא שגם ניק 'מגדל' שכתב: "ואעפ"כ א"א להתעלם מכך שאותו האדם שהלך מלכתחילה להקליט שיחה כזו". לא כיון אליך אלא אל אותו מקליט שפירסם. (הרי אם אני ספרתי שיש כזו קלטת ושאלתי מי יודע עליה, ואתה העלית אותה, אז ודאי שזה משהו שפורסם בעבר. ומובן גם שמה שהעלית דוקא עכשיו ולא בהזדמנות אחרת [ולא היו חסרות], זה בגלל בקשתי בשל ההקשר, ולא בגלל שאתה זה שהקלטת).

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » ג' אפריל 09, 2024 6:14 am

אמת.

יוסף חיים אוהב ציון

המדבר עם הרב דוד הוא מקליט ידוע בשם משה נחמו מטבריה

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ד' אפריל 10, 2024 5:14 pm

נפח או משקל

תגובה מאת הרב מנחם אביטן.pdf: (1.65 MiB) הורד 201 פעמים

השיעור-השבועי-בשלח-תשפד-429.pdf: (1.05 MiB) הורד 196 פעמים

שמואל אריאל

שמואל אריאל

עושה חדשות כתב:נפח או משקל

השיעור-השבועי-בשלח-תשפד-429.pdf
תגובה מאת הרב מנחם אביטן.pdf

לגבי נפח או משקל -

ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן קעד - דין ברכת היין והמים בסעודה סעיף יא
יא. הקובע סעודתו על פת הבאה בכיסנין, דהיינו שאוכל למעלה מ - 216 גרם, [שצריך ליטול ידיו ולברך המוציא. והשיעור הוא בנפח, אלא שלא הכל בקיאים בנפח והמשקל בדרך כלל מגלה לנו על הנפח. וראה בהרב המגיד פ"א מעירובין הי"ב בשם הגאונים, שנהגו לשער במשקל. וכ"ה במשפטי צדק גרמיזאן (סי' נז), ובזבחי צדק (סי' צח סק"ד), ובבית דוד (סי' פב), ובפתח הדביר, ובכה"ח. אך הבקיאים לשער בנפח בדיוק, יסמכו על הנפח, שהעיקר לשער בנפח]. אם שותה מים באמצע האכילה, אין לו לברך ברכת שהכל על המים, כדין השותה מים באמצע הסעודה. אבל אם אוכל פחות משיעור קביעות סעודה, אם שותה מים, מברך עליהם שהכל. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד קעח. ולגבי שיעור בנפח, ראה בשו"ת חזון עובדיה ח"א סי' כח, עמוד תקיח].
-----

ולגבי מה שמופיע בשיעור שם בעניין מכנסים לעומת חצאית קצרה:
"ואשה שאומרת, אם לא תתיר לי ללכת עם מכנסיים אלך עם מיני, וכי נתחיל למדוד מה יותר חמור, זה אסור וזה אסור! נמצא שאין רשות לאף חכם להתיר איסור קל כדי שלא יעברו על איסור חמור" -

יעויין:

שו"ת יביע אומר חלק ו - יורה דעה סימן יד
ומכל מקום מודה אני שאין להתיר כאן לכתחלה לבישת מכנסים אלה לבנות, כי בגדי שחץ הן, ומעוררות תשומת לב מיוחדת לרואיהן יותר מאשר שמלה או חצאית רגילה, ומביאות לידי הרהורים רעים. ואין לבנות ישראל הכשרות ללכת בהן כלל. ובפרט במכנסים המהודקות ממש על הגוף שגורמות הסתכלות והרהורים רעים ביתר שאת. וכן העלה בשו"ת ישכיל עבדי שם, שעכ"פ יש לאסור לבישת המכנסים האלה לנשים, שהוא מלבוש פרוע ופרוץ ומביא לידי הרהור וניאוף, בפרט בזה"ז שאין גדר ומחיצה בין הבחורים לבחורות ועלול הדבר להביא לידי ניאוף וזימה. ע"ש. (והניף ידו שנית בשו"ת ישכיל עבדי ח"ו חאה"ע סי' נד ע"ש) ומכל מקום אם אין הבנות שומעות לקול הורים ומורים להמנע מלבישת חצאיות קצרות ביותר, והולכות בשוק וירך מגולות, שהיא פריצות יתירה, יש לבחור הרע במיעוטו, ולהורות להן כהוראת שעה ללבוש מכנסים, ודמי למ"ש בסוטה (מח), זמרי גברי ועני נשי פריצותא, זמרי נשי ועני גברי כאש בנעורת, למאי נפקא מינה לבטולי הא מקמי הא ופירש רש"י, שאם אין שומעים לנו לבטל שניהם נקדים לבטל את זה שהוא כאש בנעורת שהיא פריצות יותר גדולה. ע"ש. ובפ"ק דע"ז (טז), של בית רבי היו מקריבין שור של פטם ביום אידם, חיסר ארבע ריבבן שאין מקריבין אותו חי אלא שחוט, חיסר ארבע ריבבן שאין מקריבין אותו כל עיקר. ע"ש. ובס' חסידים (סי' קעו), מעשה באחד ששאל אם יצרו מתגבר עליו וירא פן יחטא לשכב עם אשה נדה, אם יכול להוציא זרעו כדי שלא יחטא, והשיבו לו שאם א"א מוטב שיוציא שכבת זרע ולא יחטא באשה, אבל צריך כפרה. ע"כ. ובתשו' הרשב"א ח"ה (סי' רלח) שבכדי להסיר המכשלה מן העם צריך החכם לעלות מן החמורה אל הקלה ואין נוטלין כל החבלה /החבילה/ ביחד, ואחר כוונת הלב הדברים אמורים, וכמ"ש (נזיר כג:) גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה. וכן בפ"ק דע"ז (טז) אמרו של בית רבי היו מקריבין וכו', ומסקינן דרבי למיעקר מילתא קא אתי, ועקר אותה פורתא פורתא. ולכן יעלים עין מן הקלות ולא יכנס במחלוקת וכו'. ע"ש. וע' בפרש"י מ"ק (יז) אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילבש שחורים וילך למקום שאין מכירין אותו ויעשה מה שלבו חפץ. ופרש"י, ואמר לנו רבינו בשם רב האי גאון, דר"ל דודאי כיון שלבוש שחורים וכו' ערב אני בדבר שיכנע יצרו ולא יחפוץ עוד בעבירה. וכ"כ התוס' שם בשם הר"ח. אבל התוס' (חגיגה טז) דחו פי' הר"ח בזה, וכתבו שהדברים כפשטן שמוטב לו שיעשה חפצו בסתר ולא בפרהסיה משום חילול ה', וכדמוכח בסוגיא שם. ע"ש. וע' בשו"ת חיים שאל ח"א (סי' ו) שהסתמך בנידונו על ההיא דסוטה (מח) הנ"ל. (וע"ע בשו"ת מהר"ש ענגיל ח"ז (סי' קלח). ובשו"ת משיב דבר (חיו"ד סי' מד). ע"ש. ודו"ק). והכא נמי דטבא להו עבדינן להו, ואין לדחות אבן אחר הנופל, ושמאל דוחה וימין מקרבת.
(ח) מסקנא דדינא, איסור גמור לבנות ישראל ללכת בחצאיות קצרות או שמלות קצרות (הנקראות מיני, למינים ולמלשינים אל תהי תקוה), ואיסור זה יש בו גם לאו מן התורה, שנא' ובחקותיהם לא תלכו. וכן אין להתיר לכתחלה לבנות ישראל ללבוש מכנסים, משום שהן בגדי שחץ ופריצות. ובנות הלובשות חצאיות קצרות או שמלות קצרות למעלה מן הברך, צריך להשתדל להשפיע עליהן בדרכי נועם ללבוש חצאיות או שמלות צנועות, באופן שמכסות את הברכים גם בעת ישיבתן. ובמקום שלא ישמעו לנו הבנות ללבוש חצאיות או שמלות המכסות את הברכים, יש להעדיף מכנסים על חצאיות ושמלות קצרות, עד שיוכלו להשפיע עליהן ללבוש בגדי צניעות ככל בנות ישראל הכשרות והנלע"ד כתבתי. בכבוד רב עובדיה יוסף ס"ט

בן המחבר · הודעהעל ידי **בן המחבר** » ה' אפריל 11, 2024 12:40 am

שמואל אריאל כתב:ולגבי מה שמופיע בשיעור שם בעניין מכנסים לעומת חצאית קצרה.

אכן דוגמה מאלפת, המזכירה את הסיפור על פנקס בית הדין במצרים. ולכן ראוי להביא את המקור עם ההערות.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' אפריל 11, 2024 8:54 am

דומה שמן הדין לציין שהתשובה ביביע אומר מתוארכת לאדר א תשל"ג [לפי פרויקט השו"ת, לא בדקתי בדפוס].

אמנם הפסק מצוטט ב'מעריב' מתאריך מוקדם יותר - כד תמוז תשל"ב ומוצג שם כמענה לשאלת מנהל בית ספר דתי. הדברים מופיעים שם בצורה מדויקת יחסית - לא נמסר שהרב 'התיר' מכנסים, אלא שקבע שמוטב שילבשו מכנסים מאשר ביגוד פרוץ יותר.

https://www.nli.org.il/he/newspapers/ma ... ---------1

ב'ידיעות אחרונות' לא מצאתי מידע בנושא.

ציטוטים מעוותים של הפסק מופיעים בעיתונות הצהובה יותר משנות השמונים למניינם.

[לפי חיפוש במאגר עיתונות יהודית היסטורית לפי המילים -הרב עובדיה ; מכנסיים]

יש להעיר שאין בכך בכדי לשלול בהכרח את האפשרות שהארוע בתל אביב כשלעצמו אכן התרחש כפי שתאר אותו בעל ילקו"י, או קרוב לכך, שנה או שנתיים קודם לכן [הרב עובדיה התמנה לרב ראשי בת"א בתשכ"ט].

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ה' אפריל 11, 2024 9:56 am

מתוך ראיון עם בתו, עדינה בר שלום:

"יש לי קרובת משפחה, בת דודה, שבצעירותה נהגה ללבוש חצאית מיני. אביה כמעט וגירש אותה מהבית, אבל הרב הרגיע אותו בדברי נועם וכתב במיוחד פסק הלכה שקובע שעדיף ללכת עם מכנסיים על-פני חצאית מיני, כדי שהאחיינית תעבור ללבוש מכנסיים".

פורום אוצר החכמה

מי מחובר