טעמא דקרא החדש האם חלו בו ידים?

[איש_ספר]

שמעתי קול מלחשים, שטעמא דקרא החדש, שי"ל בשנותיו האחרונות של מרן הגרח"ק, נמסר לאיזה עורכים שעשו בו כבתוך שלהם, ואין עליו חותם ג"ע הגרח"ק זצ"ל.

רק כך ניתן להבין קיומו של קטע כזה בפרשה שעברה פרשת תצוה:

טעמא.jpg (97.14 KiB) נצפה 2030 פעמים

ואין לומר שמדובר כאן בנדידת קטע מפרשת תרומה (מזבח הנחושת) לפרשת תצוה (מזבח הזהב) שהרי כתוב כאן, ועי' מושב זקנים וכו', אלא שהוא קאי שם על מזבח העולה וכו'.

אם יש למי מהחברים מידע נוסף, נשמח שיחלוק איתנו בזה.

[פלתי]

.

[קלונימוס הזקן]

לא חלו ידים, אבל פתרון החידה אחר. ספציפית לגבי השאלה הנוכחית שהתפרסמה מאוד, מיד עם הדפסת הספר, ראה באוצר הספרים היהודי השיתופי שם שנתקן ממחברות כת"י מאוצרו של הגראי"ש שליט"א


אוסיף כאן את הקטע המלא כפי שתוקן בפרשת תצוה:

ועשית את המזבח. נשאלתי למה כתיב המזבח הא לא דיבר בו והול"ל ועשית מזבח. ונראה דקאי אמש"כ ס"פ יתרו מזבח אדמה תעשה לי וע"ז קאמר כאן כך תעשה את המזבח ההוא. עוד נשאלתי כיון שלא היה על המזבח ציפוי נחושת אלא כעובי דינר וכמ"ש בתנחומא (כאן סי"א) והאש תמיד עליה כדכתיב (ויקרא ו' ה') והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה וא"כ הנחושת רותח מחמת האש ואיך הלכו הכהנים יחפים במקום הילוך רגלי הכהנים ולא נכוו ונראה דכמו שכתבו התוס' בשילהי חגיגה (כ"ז א' ד"ה שאין) בשם תנחומא ועיין בתנחומא פרשת שמות (סט"ו) דהאש של מעלה אינו אוכל ה"נ יש בו מעלה שאינו מרתיח את המתכת ושפיר יכלו לילך עליו. שוב הראוני בספר מושב זקנים מבעה"ת ריש ויקרא (א' ח') שכתב כן בשם ר"י החסיד. והתוס' בחגיגה שם מיירי לגבי מזבח הזהב דקאי אהא דאיתא שם מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב כמה שנים אין האור שולטת בו.

[אחד מהעם]

תודה רבה!
בדיוק השבת עיינתי בקטע זה ולא יכלתי להבין, ציינתי זאת במוצ"ש עה"ג שקטע זה תמוה ביותר.
ייש"כ על העמדת דברים על דיוקם.
[עכ"פ היוצא מזאת שחידושו של הגר"ח מבוארת היא במושב זקנים משמי' דריה"ח]

[מתעמק]

לא מובן כלל מאי אהני לן ביישובן. אדרבה מוכח עוד יותר שיש כאן עורכים שהוסיפו וגרעו כרצונם.
מקודם נסדר הדברים כפשוטם.
א) מזבח הקטורת היתה של עץ מצופה זהב. שיעור הציפוי אמרו חז"ל שהיתה כעובי דינר זהב, והוא קרוב לכפל בעובי מדינר של כסף (כמש"כ התוס' בריש פרק הזהב שדינר זהב משקלו כפל מדינר כסף משום שכבד יותר ועב יותר). נראה שהיה לכל היותר בעובי 3.5 מ"מ. (חשבון קל ובלתי מדויק: דינר כסף משקל צ"ו גרעיני שעורים כמש"כ הרמב"ם ועוד, סלע פי ארבע מדינר כך שהסלע שפ"ד שעורים, רוחב הסלע טפח ושליש כמבואר ביו"ד סימן מ"ח . אפילו נחשב בשיעור הגרא"ח נאה זה 2.66 צ"מ. בהשוואה עם דולר כסף האמריקאי שמשקלה 412 גרעיני שעורים ורחבה 3.81 צ"מ ועוביה 2.4 מ"מ, נוסיף להעובי קרוב לחמישים אחוז משום שחסר כשליש מהרוחב מ3.81 ל2.66 נגיע לעובי כשיעור 3.6 מ"מ. ננכה מרוחבה לערך מחצה ומעוביה מחצה שהרי הדינר רביעית הסלע, הרי אנו עומדים שוב על 3.6 עובי).
ב) בגמרא ציינו פלא שהגם שזה ציפוי דק של זהב, וכמה שנים בער האש בתמידות במזבח הקטורת אעפ"כ לא החסר זהבה.
ג) התוס' שם ציינו פלא אחר, הרי תחת ציפוי הזהב הזה היה עץ. והגם שבער אש על גבי הזהב הדק שעל גבי העץ, לא נשרף העץ. כי אש של מעלה אינו מכלה.
ד) מזבח הנחושת היה גם כן של עץ ומצופה נחושת. אך בשונה ממזבח הקטורת לא היה לה למזבח העולה גג בעת חנוכת המשכן, רק במקום הקרנות. אבל בכל משך גגו היה חלול ומלאוהו עפר בכל חנייתם.
ה) אך כל זה בחדשים הראשונים להקמת המשכן, אבל לאחר מחלוקתו של קרח נצטוה משה לעשות ציפוי למזבח מר"נ מחתות של עדת קרח. בפשטות עדיין מלאה עפר, שהרי צריך להיות מזבח אדמה אטום באדמה וכו', אך כיסו את העפר בציפוי זה להיות גגו של מזבח.
ו) הקשו במושב זקנים לבעלי התוספות, כיון שגגו של המזבח מתכת (כנ"ל אות ה'), ובמתכת אמרינן חם מקצתו חם כולו, היאך עמדו הכהנים יחפים על גבי מזבח העולם. ותירצו בשם ר"י החסיד שאש מן השמים אינו פועל חוץ למקומו וצורכו, כלומר לא רק שאינו שורף אלא אף אינו מחמם המתכת אלא שורף רק מה שניתן בתוכו.
כל הנ"ל דברים פשוטים.
ז) כמובן לא ציינו במושב זקנים לשיעור עובי הציפוי משני טעמים. חדא משום שאין מפורש שיעור הציפוי במזבח העולה (והגם שבתנחומא מפורש שהיה כיובי דינר, אבל לא אמרו אם כעובי דינר של כסף או דינר של זהב, ראה לעיל אות א'), ועוד והוא עיקר משום שאינו נוגע כלל, שהרי אין אנו דנים כעת על מה שמתחת לציפוי (כתוס' בחגיגה הנ"ל אות ג') אלא על מקום דריסת רגלי הכהנים על גבי שטח הציפוי סמוך לאש.

כעת למה שכתוב ב'טעמא דקרא' הנדפס.
אחרי כל הנ"ל האריכות אך למותר להראות כל התמיהות בקטע הנדפס.
לא נשאר אלא לעיין בהתנצלות.
אך מה נעשה שהתנצלות זו גופה מוכיחה ביותר שהעורכים הוסיפו ושינו כהבנתם ועשו בדברי הגרח"ק כבתוך שלהם. הרי המוסגר באריחיים "שוב הראוני וכו'" מתייחס להגרח"ק, ואכן הוא נמצא גם במהדורה בתרא. ואם כן מובן שגם ההמשך בתוך האריחיים הם מדבריו, ובהמשך זו הרי מודגש היטב שקושיית המושב זקנים במזבח העולה לק"מ שהרי לא היה לה גג (ומתעלם מציפוי למזבח שבפרשת קרח) משא"כ במזבח הקטורת כן קשה. והיאך אפשר לומר שכל זה באמת כתב הגרח"ק בפרשת תצוה, בלי שנודה שלכה"פ המוסגר היתה הוספת העורך. מה גם שבתוך הקטע עצמה נזכר ג' פעמים "זהב". כך שזה לא סתם שלא במקומה, אלא לכה"פ נתוספו מילים על ידי העורכים לפי הבנתם המוטעת שלא נכתבו כלל על ידי הגרח"ק.
ואגב, גם במהדורה בתרא המילים "והתוס' בחגיגה שם מיירי לגבי מזבח הזהב" צ"ב דמאי בעי בזה? אם לומר שאין זה דברי התוס' בחגיגה אלא הוספה עליהם משום שהתוס' מיירי במזבח הזהב משא"כ הגרח"ק מיירי במזבח הנחושת. אך חדא שבוודאי מוסיף על התוס' שהתוס' לא קאמרי אלא שאינו שורף ומעלה והגרח"ק מוסיף שאף אינו מחמם המתכת, ועוד אם כל מה שהוסיף על התוס' הוא שגם במזבח הנחושת היא כן, מה החידוש בזה אחרי שהתוס' קאמרי שחפצא של אש מלמעלה אינו מעלה מה נפקא מינה המיקום האש של מעלה?

סוף דבר, קשה לוודא מה הם דברי הגרח"ק ומה הם דברי העורכים במהדורה זו.

[קלונימוס הזקן]

במהדורה בתרא המילים "והתוס' בחגיגה שם מיירי לגבי מזבח הזהב" צ"ב דמאי בעי בזה? אם לומר שאין זה דברי התוס' בחגיגה אלא הוספה עליהם משום שהתוס' מיירי במזבח הזהב משא"כ הגרח"ק מיירי במזבח הנחושת. אך חדא שבוודאי מוסיף על התוס' שהתוס' לא קאמרי אלא שאינו שורף ומעלה והגרח"ק מוסיף שאף אינו מחמם המתכת, ועוד אם כל מה שהוסיף על התוס' הוא שגם במזבח הנחושת היא כן, מה החידוש בזה אחרי שהתוס' קאמרי שחפצא של אש מלמעלה אינו מעלה מה נפקא מינה המיקום האש של מעלה?

הגרח"ק אינו מוסיף חידוש על דברי התוס' אלא מבאר לפי דבריהם "ונראה דכמו שכתבו..." כלומר כל הטענה שלו היא מה שאתם טוענים שאין נפקא מינה לגבי מיקום האש. ולכן אף שתוס' דיבר במזבח הזהב, אפשר ליישב בזה גם מה שלא הרתיח הנחושת תחת רגלי הכהנים

[מתעמק]

לא הבנתי
הגרח"ק מוסיף חידוש גדול על התוס' בחגיגה, שלא רק שאין האש של מעלה שורף ומכלה אלא אף אינו מחמם (שלמעשה כבר קדמו ר"י החסיד).
במקום להדגיש חידוש זה, מתמקד הגרח"ק בדבר פשוט, שמה שכתבו התוס' שאש של מעלה שונה מאש גשמי בזה שאינו שורף ומכלה היא לאו דווקא במזבח הזהב?

[סגי נהור]

הדבר פשוט לכאורה שהנוסח המתוקן אינו תיקון ע"פ המקור אלא נסיון להתאמה חדשה של הדברים לאור התמיהה.

[אליהו חיים]

מקום נוסף דנראה דחלו בו ידים הוא בפרשת השבוע עמוד ק"ה, סתירה בין הדברים בטור א' והדברים שבטור ב' על הא דלא כתיב (פ' ל"ג ב') והגרגשי בין האומות שבפסוק, בטור א' (ד"ה ושלחתי) הובא מפרש"י דלכן לא הוזכר משום שפינה א"ע מפניהם מאיליו ולכן לא שייך לכתוב הנני שולח מלאך וגרשתי אגרגשי, ובטור ב' (ד"ה הנני גורש) כאילו מעלים עין מרש"י וכתב 'וצ"ע למה לא חשיב גרגשי ואי משום שגרגשי פינה והלך לו לאפריקי (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א) ולא הרגוהו מ"מ הקב"ה גרשו מלפנינו' וכו', וזה הרי נגד דברי רש"י שמובא לעיל (שזה בעצמו דבר תמוה), וכאילו מי שכתב טור א' לא כתב טור ב'.
ולכ' כל זה צריך תיקון.

[קלונימוס הזקן]

לא הבנתי
הגרח"ק מוסיף חידוש גדול על התוס' בחגיגה, שלא רק שאין האש של מעלה שורף ומכלה אלא אף אינו מחמם (שלמעשה כבר קדמו ר"י החסיד).
במקום להדגיש חידוש זה, מתמקד הגרח"ק בדבר פשוט, שמה שכתבו התוס' שאש של מעלה שונה מאש גשמי בזה שאינו שורף ומכלה היא לאו דווקא במזבח הזהב?

הוא מתמקד בחידושו (ר"י החסיד) ומעיר שזה מבוסס על תוס' (אולי מורחב מעט) ועל הדרך מציין שתוס' דיברו באמת על משהו אחר, אבל אין נפק"מ.

[קלונימוס הזקן]

מקום נוסף דנראה דחלו בו ידים הוא בפרשת השבוע עמוד ק"ה, סתירה בין הדברים בטור א' והדברים שבטור ב' על הא דלא כתיב (פ' ל"ג ב') והגרגשי בין האומות שבפסוק, בטור א' (ד"ה ושלחתי) הובא מפרש"י דלכן לא הוזכר משום שפינה א"ע מפניהם מאיליו ולכן לא שייך לכתוב הנני שולח מלאך וגרשתי אגרגשי, ובטור ב' (ד"ה הנני גורש) כאילו מעלים עין מרש"י וכתב 'וצ"ע למה לא חשיב גרגשי ואי משום שגרגשי פינה והלך לו לאפריקי (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א) ולא הרגוהו מ"מ הקב"ה גרשו מלפנינו' וכו', וזה הרי נגד דברי רש"י שמובא לעיל (שזה בעצמו דבר תמוה), וכאילו מי שכתב טור א' לא כתב טור ב'.
ולכ' כל זה צריך תיקון.

בדקת באוצר הספרים היהודי השיתופי אם יש הבדל בגודל הגופן בין הקטעים?

[אליהו חיים]

בדקת באוצר הספרים היהודי השיתופי אם יש הבדל בגודל הגופן בין הקטעים?

בדקתי ולא ראיתי שינוי בין הגופנים.
אציין ששתי הקטעים רק בחדש ואין בכלל ע"ז בישן.

[קלונימוס הזקן]

בדקתי ולא ראיתי שינוי בין הגופנים.
אציין ששתי הקטעים רק בחדש ואין בכלל ע"ז בישן.

כל מה שרק בחדש מופיע שם בגופן קטן. החדש הוא ליקוטים (משתדל להיות צמוד ללשון הרב, אבל יש תוספות לפני/אחרי) לכן הוא בקטן. הרב לא עבר על זה בצורה הזו.

[ברקים רב]

לא חלו ידים, אבל פתרון החידה אחר. ספציפית לגבי השאלה הנוכחית שהתפרסמה מאוד, מיד עם הדפסת הספר, ראה באוצר הספרים היהודי השיתופי שם שנתקן ממחברות כת"י מאוצרו של הגראי"ש שליט"א


אוסיף כאן את הקטע המלא כפי שתוקן בפרשת תצוה:

ועשית את המזבח. נשאלתי למה כתיב המזבח הא לא דיבר בו והול"ל ועשית מזבח. ונראה דקאי אמש"כ ס"פ יתרו מזבח אדמה תעשה לי וע"ז קאמר כאן כך תעשה את המזבח ההוא. עוד נשאלתי כיון שלא היה על המזבח ציפוי נחושת אלא כעובי דינר וכמ"ש בתנחומא (כאן סי"א) והאש תמיד עליה כדכתיב (ויקרא ו' ה') והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה וא"כ הנחושת רותח מחמת האש ואיך הלכו הכהנים יחפים במקום הילוך רגלי הכהנים ולא נכוו ונראה דכמו שכתבו התוס' בשילהי חגיגה (כ"ז א' ד"ה שאין) בשם תנחומא ועיין בתנחומא פרשת שמות (סט"ו) דהאש של מעלה אינו אוכל ה"נ יש בו מעלה שאינו מרתיח את המתכת ושפיר יכלו לילך עליו. שוב הראוני בספר מושב זקנים מבעה"ת ריש ויקרא (א' ח') שכתב כן בשם ר"י החסיד. והתוס' בחגיגה שם מיירי לגבי מזבח הזהב דקאי אהא דאיתא שם מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב כמה שנים אין האור שולטת בו.

מה הכוונה שלא חלו ידיים? הרי אין מדובר בפיסקא שנכנסה שלא במקומה אלא בשינוי משמעותי בכל התוכן..
זה ממש מוזר. או שאינני מבין את דרך כתיבת הפירוש הזה.