על ספרים וסופרים

[אבקברד]

הריב"ש על הר"ן:
שו"ת הריב"ש סימן שעה
לולי ה' צבאות, הותיר לנו שריד, דבר אחד לדור: הוא מורנו, הרב הגדול רבינו נסים נ"ר, היה כאחד מהם, לדעת טוב טעם ודעת. בקי בשלשה סדרים, ודמו לי' כמאן דמנחי בכיסתיה. ודעתו רחבה מני ים, ושכלו זך וישר, אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל. ואין להשוות כלם לפניו, כקליפת השום, וכגרגיר שומשום

[אבקברד]

הרמב"ן על רבי שמעון קיירא [בעל הלכות גדולות]:

השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם הקדמה
והוא ארז בלבנון בכבוד ובגודל. עצי עדן לא דמוהו. מים גדלוהו, תהומות רוממוהו, כל סתום לא עממוהו.

[אבקברד]

הרשב"ץ [מצוטט בהקדמת מגילת אסתר] בספרו זוהר הרקיע על לימוד דברי הרמב"ם [בספר המצות] והרמב"ן [בהשגותיו]:

מגילת אסתר הקדמה
כאשר כתב בעל זוהר הרקיע בהקדמת פירושו לאזהרות אשר חבר החכם ר' שלמה ן' גבירול, וז"ל, והנה אלו שני הספרים הם חמודים מזהב, כל אחד מהם הראה בו כחו ומעשה תקפו וגבורתו בבקיאות הגמרא וכי היה בפניהם כשלחן ערוך. ואני בינותי בספרים ההם וראיתים נותנים לפתאים ערמה, ומי הוא חכם בעיניו ובקי בגמרא כראותו הספרים ההם יראה בעיניו ולבבו יבין כי ידיעתו קודם ראותו אותם כגרגר חרדל בים הגדול כנגד מה שידע אחר קריאתו אותם, וכל שכן אם יעמיק העיון בכל אותם הלכות שהביא כל אחד מהם בספרו במקומותיהם בגמרא ובשאר המקומות אשר מהם הוציאום, יראה עצמו כאלו הוא בריה חדשה, עקב תהיה רוח אחרת עמו מהרוח הנאצל עליו מהרוח אשר עליהם, ויחשוב עצמו ראוי להמנות עם היושבים בשבת תחכמוני ישאל וישיבוהו ישאלוהו וישיב. אשריהם ואשרי מי שזכה לשמוע תורה מפיהם, הלא במעט הדבש הזה אשר הנחילונו אורו עינינו, אם זכינו לדבר פה אל פה אולי היתה עלינו רוח טהרה, וזכינו לכתר שם טוב להקרא, צעיר תלמידי צעירי תלמידיהם, עכ"ל:

[השואל מרבו]

הדברים דלהלן אינם מתייחסים להודעה הקודמת, אלא לכמה מאלו שלפניו.

עד כמה שהבנתי נושא האשכול הוא "התבטאויות של גדולי הדורות על ספרים וחיבורים של גדולים אחרים", אבל להביא התבטאויות על מחברי ספרים ללא קשר לספר עצמו, מאן דכר שמיה? לזה ממש אין סוף...

[לייטנר]

הראי"ה על שערי יושר:

אז מען האנדלט ערליך, העלפט דער אויבערשטער ... זעהט מען דאך באשיינפערליך אז הקב"ה האט עם גיהאלפן
(כשנוהגים ביושר - הקב"ה עוזר ... הרי רואים בירור שהקב"ה עזר לו)

[שש משזר]

"והנה אנכי אם כי ידעתי מיעוט ערכי, ומי אנכי להשיב את החי דמעיקרא ודהשתא, האדם הגדול בענקים, אולם תורה הוא" וכו'.

(ספר דברי חיים הל' מקוואות על סעיף ל"ו, בהשיגו על שיטת הנוב"י)

[איש_ספר]

ובחינם הניף ידו על רש"ל, רבן של בני הגולה שהיו נהירין ליה שביליה דכולא תלמודא

פנים מאירות ח"א סי' ל.

[איש_ספר]

מתוך תשו' הגאון ר"א קאליר בעל אור חדש לעמיתו ר' בצלאל רנשבורג בס' עולת שמואל סי' סט

ומ"ו זקיני הגאון אמיתי מהר"ם א"ש [בעל פנים מאירות] הביא בחיבורו וכו' להשיב על המ"א וכו' וע"ז השיג מעלתו כאלו מדבר עם חכמי זמנינו, לא כן ידידי, היה לו לומר: כבר הורה זקן ! כמ"ש הגאון בנ"ב בחיבורו עליו...

[איש_ספר]

שוב ראיתי באחרונים שהביאו בשם שו"ת פנים מאירות סי' צ"ו וכפי הנראה הוא החלק השני כי הראשון והשלישי ישנם תח"י ולא נמצא זאת וח"ב אינו בנמצא כ"כ ולא ראיתיו

שו"מ תניינא ח"א סי' פט

[אספקלריא]

למה שחידש מרן הגאון בעל החזון איש זי"ע דיש כאן ענין למעט החום ואף דרב גוברי' מאד מאד וכל גופי מרתת מתורה דילי', מ"מ האמת יורה דרכו ...

שו"ת שבט הלוי חלק א' או"ח סי' צ"א (עמ' פ"ו)

[איש_ספר]

...וגם הצל"ח לא אמרו אלא לחדודי, וכן כמה חידושים באו בספרו בצל"ח על דרך הפלפול והחדוד ושאינם מכוונים להלכה, וכן אמר בלשון "ואי לאו דמסתפינא אמינא דבר חדש", אבל לא אמר כן להלכה.

נשמת חיים למרן הגרח"ב (מהדורת ישיבת וואלז'ין) או"ח עמ' קס"ח.

[פלגינן]

viewtopic.php?f=19&t=33469&p=361631#p361631

[פלגינן]

עוד מהאוחו"ש (מונקאטש), על המשמרת שלום (קוידנוב).
המקור כאן - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=106

[איש_ספר]

וצע"ג על מהרש"א ז"ל.... ואולם בכל חיבורי שויתי לנפשי חובה להדר בזכות דמרן מהרש"א ז"ל אחרי שכל דבריו הם קדש קדשים... וה' העיר לי אזן בלימודים והאיר עיני גם בזה...

חידושי ר"ב רנשבורג ביצה לב א

[איש_ספר]

וכיון שעלה שבחו של מהרש"א. הנה דברים שכתב מרן הגרח"ב בנשמת חיים, לרב בעל אור הישר

רחב.jpg (163.19 KiB) נצפה 7953 פעמים

[איש_ספר]

"ואיידי דחביבי עלי מסכתא זו (מסכת ביצה) וירושה היא לי מאבותי זיע"א..."

אמרי שמחה לרמ"ש בהגרש"ז אויערבך עמ"ס ביצה בהקדמת הספר

[איש_ספר]

וכ"כ [הרמב"ם] בפירוש המשנה וכו' וכ"כ הרע"ב שם שהוא היה נאמן ביתו של רבינו

מע"ר שבת פ"י הט"ז

[איש_ספר]

הספר שולחן הטהור לא היה תחת ידי בעת כתבי את הבית ברוך. אבל בדרך כלל אין אני חושב שמהספר הנ"ל אפשר להכריע כנגד הפוסקים באשר יש שם הרבה חידושים כנגד הפוסקים. הדפיסו [ספר זה] מכתב יד ואולי לא היה ברצונו להדפיס הכל

רב"י זילבר זצ"ל בעל אז נדברו, קובץ בית הלל גליון מט עמ' 12

[גביר]

לקט של התבטאויות של הרב עובדיה יוסף על אודות ספרים ישנו כאן -
https://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C ... 91-%D7%A2/

[באתי רק להעיר]

שמעתי בשם אחד מנכדי הגאון ר' שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל כי זקינו אמר שהוא מחשיב לעצמו זכות בזה שפירסם את הספר הנפלא "תהלה לדוד" על או"ח (להג"ר דוד אורטינברג), שלא היה כל כך ידוע ללומדים, על ידי שהביא רבות ממנו בהערות לשמירת שבת כהלכתה.

[גביר]

התבטאויות של הרי"ש אלישיב בנושאי ספרים - משוש דור ודור /אברהם בן רבי בנימין רימר.משוש דור ודור :אברהם רימר, תשע"ד 2014 , כרך ב' עמ' .21

[תם מה הוא אומר]

אין לדבר סוף, אבל לרגל היא"צ של מהר"ם שי"ק היום, שני דברים שהיו אצלי מזמן רב, ומקווה שיעורר את חו"ר הפורום להוסיף עוד.

עמוד ההוראה ומפיו אנו חיים

שו"ת אפרקסתא דעניא ח"א סי' קנח

והלא אין בידינו רק דברי רבינו מהר"ם שי"ק זי"ע אשר מלבד גדולתו בתוה"ק, אנו גרירי אחריו להלכה ולמעשה לאיסור והיתר ובין בהלכות אישות ובדיני ממונות, ובדבר זה נניח עצתו עצת זקנים להתבונן, ידוע לפנינו ברב צדקתו היו לפניו שערי המצויינים בהתנהגות אנשי עולם, וברב מתינות לפניו בקעו המאורות, והלא אין בידינו חיבור כמוהו אשר גם לרבות בענינים האלו העומדים ברומו של עולם, כמ"ש מסי' ל"ד עד סי' ל"ז בכלל ומסי' ש"ה עד סי' ש"י בכלל, כידוע לפניו אשר הוכיח בתוכחה מגולה עד היכן הדברים מגיעים.

שו"ת לבושי מרדכי תליתאי חאו"ח ר"ס נז

[איש_ספר]

בית יוסף או"ח סו ד

כתב בעל המנהיג שאם היה קורא את שמע וקראו החזן לעמוד בתורה צריך לעמוד וכו' הרשב"א בחשובה חולק על זה שכתב כהן שקראו אותו לקרות בתורה והוא קורא בפרק את שמע אינו רשאי להפסיק, ולענין הלכה אנו אין לנו אלא דברי הרשב"א דרב מובהק הוא...

ט"ז שם ס"ק ה

... יש לנו לפסוק כבעל המנהיג מאחר שהטור מביאו והוא גם כן רב מובהק לנו...

[ספרים וועלט]

ישורון כא - הרב יעקב חיים סופר

[איש_ספר]

מתוך דבש מתמר שבת קמו א.

דבש מתמר.jpg (7.13 KiB) נצפה 5818 פעמים

(לקושטא לא הבנתי מה הוא מגיה, וכנראה היה לפניו דפוס ובו נוסח שונה בתוס', אולי הרב שא נס יחכימנו).

[ישראל אליהו]

מתוך דבש מתמר שבת קמו א.

דבש מתמר.jpg

(לקושטא לא הבנתי מה הוא מגיה, וכנראה היה לפניו דפוס ובו נוסח שונה בתוס', אולי הרב שא נס יחכימנו).

כוונתו ללא תיבות "ונועל בפניו". ולא כמו שמופיע בתוספות שלפנינו עם תיבות אלו.

[איש_ספר]

התייחסות מפליאה וחריגה לסידור דרך החיים

אין לצרף דעת הגאון חות דעת בסדור שלו לפוסק כי הוא ז"ל בעצמו לא כתב דבריו להלכה ולא עיין ודקדק בכל דין ודין מדבריו ברב מקומות אך לקט ורשם למזכרת לעורר המורה, ואם הביא דעת א"ר עדין לא הכריע כמותו. ועל הספרים שיצאו בדורנו אנו בושים שיש מורה הוראה שמורים על פיהם בלי עיון בראשונים, ומעלתו מגלגל עצמו גם את סדור של הרב לפסוק מתוכו. ולא אלה ולא זה זכרונם לברכה, חברו חבוריהם על דעת זה...

ר"ש אייגר, תשו' יור"ד סי' מז

[מצליח]

אמנם אביו ז"ל בהג' לאו"ח סימן נג אות ו' כ' "וכן הסכים בהסידור דרך החיים מהגאב"ד ליסא זצ"ל". ולעצם הענין זכרוני שבא"א להגה"ק מבוטשאטש זצ"ל כ' באיזהו מקומן שלא נהיגי לפסוק כדברי הסידור דה"ח בעניני או"ח ושרק הוראותיו ביו"ד נתפשטו.

[יהודה בן יעקב]

ולעצם הענין זכרוני שבא"א להגה"ק מבוטשאטש זצ"ל כ' באיזהו מקומן שלא נהיגי לפסוק כדברי הסידור דה"ח בעניני או"ח ושרק הוראותיו ביו"ד נתפשטו.

אשל אברהם (בוטשאטש) סימן מו [על ט"ז סק"ט ד"ה עוד מצאתי כתבתי]

וגם שהרב חוות דעת נ"י, בדרך החיים [דין נט"י שחרית אות י] הדפיס חשש על זה כמ"ש במק"א. הנה אין דבריו שבדפוס מקובלים ופשוטים להוראה במדינה. ואני דברתי בעל פה עם הרב ההוא נ"י, ואין דעתי בטילה נגד דעתו. ויש מקום לומר שהדפיס כן כדי שלא להקל במצוה מהמובחר על ידי מנהג לרבים בספק ברכות, כמ"ש במק"א, והפרמ"ג ז"ל הרי לא כתב רק ספק, ודבריו על או"ח אינם פשוטים להוראה ברוב המדינה כמו על יו"ד.

[מה שנכון נכון]

ולעצם הענין זכרוני שבא"א להגה"ק מבוטשאטש זצ"ל כ' באיזהו מקומן שלא נהיגי לפסוק כדברי הסידור דה"ח בעניני או"ח ושרק הוראותיו ביו"ד נתפשטו.

אשל אברהם (בוטשאטש) סימן מו [על ט"ז סק"ט ד"ה עוד מצאתי כתבתי]

וגם שהרב חוות דעת נ"י, בדרך החיים [דין נט"י שחרית אות י] הדפיס חשש על זה כמ"ש במק"א. הנה אין דבריו שבדפוס מקובלים ופשוטים להוראה במדינה. ואני דברתי בעל פה עם הרב ההוא נ"י, ואין דעתי בטילה נגד דעתו. ויש מקום לומר שהדפיס כן כדי שלא להקל במצוה מהמובחר על ידי מנהג לרבים בספק ברכות, כמ"ש במק"א, והפרמ"ג ז"ל הרי לא כתב רק ספק, ודבריו על או"ח אינם פשוטים להוראה ברוב המדינה כמו על יו"ד.

נר' שכוונתו במשפט האחרון על הפמ"ג.

[מה שנכון נכון]

אמנם אביו ז"ל בהג' לאו"ח סימן נג אות ו' כ' "וכן הסכים בהסידור דרך החיים מהגאב"ד ליסא זצ"ל".

נראה שאין כוונת ר"ש איגר לומר שלא היתה מטרת הדה"ח שינהגו להלכה ולמעשה ע"פ סידורו, דזה נגד כל מהות החיבור, ונגד מש"כ בהקדמתו, אלא רק שאין כאן דעה עצמית נוספת משלו, כי לא ירד לעיין ולהכריע אלא להעתיק דברי הפוסקים שקדמו לו.
וזה מתאים להק' הדה"ח :"ולא חדשתי להמציא דינים מחודשים, כי יראתי, אך אספתי ולקטתי במעט ובקוצר רעיון מהט"ז ומ"א וא"ר ופ"מ וכדומה, ובכולם רשמתי לדעת מבטן מי יצא הדבר, ועל מעט מזעיר הכרעתי לפי קוצר שכלי, והבאתים בקיצור נמרץ לכוללם יחד להיות הדבר השוה לכל נפש, ונחוצים המה לכל יודעי דת ודין להבין ולהורות... כי נחוץ בעת עומדו במקום שספרים אין אתו".
הנידון שעוסק בו רע"א בסי' נג הוא מאלו שבהם מכריע הדה"ח להדיא וכותב "עש"ך וכו' דלא כמג"א", ואין בזה סתירה לדברי ר"ש איגר. [יש לבדוק עוד את היחס בהגהותיו הרבות של רע"א על הדה"ח].

אמנם כמדו' שההתייחסות של האחרונים לספר דה"ח הוא כחיבור שמכריע בכ"מ להלכה, אף אם לא לזה התכוין מחברו. [ויש דוגמאות לזה מספרים אחרים].

[ברמן]

התייחסות מפליאה וחריגה לסידור דרך החיים

אין לצרף דעת הגאון חות דעת בסדור שלו לפוסק כי הוא ז"ל בעצמו לא כתב דבריו להלכה ולא עיין ודקדק בכל דין ודין מדבריו ברב מקומות אך לקט ורשם למזכרת לעורר המורה, ואם הביא דעת א"ר עדין לא הכריע כמותו. ועל הספרים שיצאו בדורנו אנו בושים שיש מורה הוראה שמורים על פיהם בלי עיון בראשונים, ומעלתו מגלגל עצמו גם את סדור של הרב לפסוק מתוכו. ולא אלה ולא זה זכרונם לברכה, חברו חבוריהם על דעת זה...

ר"ש אייגר, תשו' יור"ד סי' מז

מפליא. אביו הגאון רבי עקיבא איגר כתב חיבור שלם של השלמות והוספות לדרך החיים - הלכה למעשה. נדפס מקצתו בסידור אוצר התפילות, ולפני כמה שנים נדפס יותר במאסף "ארזים", מתוך כת"י העתקת רבי אברהם מראביטש בנו של רבי עקיבא איגר.

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/ked ... 99?lang=he

[איש_ספר]

פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן רעג

כתב המרדכי בפרק שני דמגילה [רמז תשצח] (הביאו הב"י "מרן" המשביר ז"ל כאן עמוד קמח ד"ה כתב) גבי רבי יהודה אומר מי שלא ראה מאורות כו' [שם כד, א], דנשאל ה"ר טוביה מווינ"א איך סגי נהור פוטר בניו ובני ביתו מקידוש היום לרבי יהודה, והשיב דמקדש בערב שבת מפלג המנחה, אלמא אתי דרבנן כהאי גוונא ומפיק דין תורה, יע"ש. וכמה הלכתא גבורתא איכא למשמע משם, א', תוספת שבת לפניו מהלכתא [מועד קטן ג, ב] ומשביעית [ראש השנה ט, א], כבסימן רס"א [סעיף ב] ובאליה רבה שם [ס"ק יד] ובסימן תר"ח [ס"ק א] דלמידין מתוספת שביעית. ואי דאין למידין קל וחומר מהלכה, י"ל גלוי מלתא הוא דכל קודש צריכין לתוספת. ב', דבר הלמד מהלכה למשה מסיני אין מפיק לדין תורה המפורש בקרא בהדיא, ומהאי טעמא יש אומרים הלכה למשה מסיני ספיקו לקולא כמו דרבנן, ואי"ה בפתיחה כוללת [ח"א אות יב - יג; הנהגות השואל עם הנשאל סדר שלישי אות ג] יבואר זה. ג', דבקידוש היום אתי דרבנן ומפיק דין תורה כמו בתוספת שבת, הואיל ועיקר המצוה זכירה היא, די בכך כנראה להמעיין שם במרדכי. וא"כ הוא הדין מי שהתפלל ערבית והזכיר שבת מוציא למי שלא התפלל, ומיהו שם בלאו הכי מטעם ערבות, ועיין סימן רע"א מה שכתב שם במ"א [ס"ק] א'. ועיין מ"א סימן ג"ן אות י"ו ומה שכתבתי שם. ומיהו קטן י"ל דאין מוציא בקידוש למי שמחויב מן התורה, ואי"ה יבואר במ"א אות זיי"ן וי"ד מזה. ולולי "מרן" המשביר הב"י ז"ל לא ראיתיו במרדכי, כי הוא ז"ל הראה וגילה לנו כל, כידוע:

[ברשילא]

הג"ר דוד צבי הופמן זצ"ל, שו"ת מלמד להועיל חלק ג (אבן העזר וחושן משפט) סימן עא

והנה מרגלא בפומי על הרש"ש: כל מקום שאתה מוצא דבריו עשה אזנך כאפרכסת, כי הוא מתרושש והון רב נמצא בהגהותיו.