בספר 'מעיל צדקה' לבעל שבט מוסר הובא כמה פעמים (תרמד, אלף תקכג, אלף תרפט) בשם רבינו יהודה החסיד ש'תענית' נוטריקון 'תת עני', דאגרא דתעניתא צדקתא (ברכות ו ע"ב). גם בספרו 'עיני העדה' על מגילת אסתר הביא נוטריקון זה משמו של ריה"ח.
וכבר העיר הגאון הבקיא רבי יעקב חיים סופר שליט"א בספריו שהנוטריקון לא מופיע בספר חסידים, וצ"ע מקורו.
הפליאה כפולה ומוכפלת, שבספרו 'אורה ושמחה' על מגילת אסתר כותב בעל שבט מוסר בשם רבינו יהודה החסיד, ששחרות התפילין מורה על יחודו של הקב"ה בעולם, שצבע השחור אינו מקבל צבע אחר. ענין זה מופיע כמעט מילה במילה בהגהות עטרת זקנים בגליון שו"ע או"ח סוס"י ל"ב, אבל בספרי ריה"ח לא נמצא שמץ מנהו.
פתרון הענין עלה בס"ד בזכות האנרכיזם השולט בקטלוג שבהיברובוקס. שָׁם תחת הכותר 'צוואת רבינו יהודה החסיד' מובא ספר 'יסוד תשובה' [לרבי יצחק עליס] מהדורת ונציה תע"ח, דבר שלא מונע מהיברובוקס להביא כמה מהדורות נוספות של אותו ספר תחת שמו הנפוץ יותר [שהתקבע במהדורות מאוחרות] 'יורה חטאים' כשהוא מיוחס בכלל... לרבי אלעזר מגרמיזא. ספר זה ידוע בין תופשי תורה בעיקר מחמת צוואת רבי יהודה החסיד שנדפסה בעמודיו האחרונים, ובשינויי הגירסאות שבה.
לא שפר עליו מזלו של הספר! מלבד שינוי השם והשמטת שם המחבר שעבר במרוצת הדורות, זכה כאן עתה לשם נוסף, ולשני מחברים נוספים... [נכון שבהקדמת המחבר הוא מייחס חלק מדבריו לרבי אלעזר מגרמיזא שקבל מרבינו יהודה החסיד, אבל באותה נשימה הוא ממשיך ומונה את השתלשלות הקבלה עד הלכה למשה מסיני, ומה זכו אלו שנקרא על שמם?!].
סיבת הטעות כנראה, שבחלקו העליון של שער מהדורת ונציה הנ"ל, נכתב שמו של רבינו יהודה החסיד באותיות קידוש לבנה, ומבלי שימת לב לשם הספר ולשם המחבר המופיעים בסוף עמוד השער, ייחסו המקטלג לריה"ח וקראהו על שמו 'צוואת רבינו יהודה החסיד'.
בכל אופן, מגלגלין זכות על ידי זכאי, ואגב הטעות בה"ב נמצאה האבידה!
שתי המובאות הנ"ל בספרי בעל שבט מוסר בשם ריה"ח, כתובות כלשונן בספר זה בעמוד אחד, ברור אם כן שמקורן בספר זה. מסתבר שמהדורת ונציה הטעתו לייחס את הספר כולו לריה"ח, ואך שגגה היא היוצאת מלפני השליט.